אכן, כך מופיע בפוסקים, לזכרוני אולי הפמ"ג מסתפק בזה
הלכות ציצית ותפילין האם יש מי שמקל שהתפילין של ראש, יורד מעבר לפס השער בראש?
למעשה הקטנתי את הקשר וכעת אני הולך כל היום ב''ה כשכל התפילין במקום אבל לעיקר דינא לכאורה עדיין נראה לי דאמרינן רובו ככולו כמו בכל התורה
ב"ה, הנחתי שכך המצב,
בכללי, זה כמו לטעון, שרק רוב המקדש צריך להיות בנוי בשטח הר הבית, ושלא צריך לטבול במים אלא את רוב הגוף, וכן בנטילת ידים מספיק ליטול רוב היד, ושלא צריך לאכול אלא רוב כזית, ושרק רוב המזוזה צריך להיות בשליש העליון, ושבהוצאת שבת מספיק שרוב החפץ עבר מרשות לרשות, ושבספירת העומר מספיק לספור רוב הימים, ובשבת מספיק לשמור רוב השבת, ובתפילה לומר רוב התפילה, ושכיסוי ראש לאשה מספיק רוב הראש וכו וכו'
חשבתי על זה בעבר לאחר שמישהו העירני על ההשואה אבל באותה מידה ניתן לומר את הרשימה הזו על הדינים שכן מועיל בהם רוב כמו רוב שילוש הדס רוב שיעור רביעית לשתיה רוב בסנהדרין רוב חנויות מוכרות בשר שחוטה ולגבי חציצה שרק רובו מפריע ורוב מנין בדבר שבקדושה כשהמיעוט לא מקשיב ותלוי בכל נושא ונושא האם הכולו הוא יסודי ובסיסי שלזה לא מועיל רוב או שהוא פרט נוסף שלזה מועיל רוב ולענ''ד ענין המיקום במקום קרחה הוא פרט במצות התפילין ולכן לגבי הפרשיות כתב אחד מעכבן ולא מועיל רוב אבל לגבי מקום קרחה שהוא המקום הראוי להנחת הטוטפת סגי ברוב מונח שם
יש קצת דוגמאות לא קשורות (כמו רוב חנויות), שאר הדוגמאות: הכל הם דברים שיש רובו מתוך כולו, ושהנידון בהם הוא כמותי בלבד, אבל כשיש חפץ של מצוה, בעל מבנה מסויים, שיש גבולות היכן צריך להיות, ההבנה הנכונה היא שכולו חייב להיות בתוך הגבולות.
לדבריך גם במזוזה אפשר שמיעוט המזוזה יהיה למטה מהשליש העליון?
זו סברתך הנכבדת
וסברתי שכיון שענין המיקום הוא המקום הראוי לטוטפת שהיא תכשיט שלנו בדבר ה' שבו אנו מתקשטים הרי שאין צורך לדקדק על מיעוט וכדרך בני אדם ודברה תורה בל' בני אדם והיינו טעמא דרובו ככולו שבכל התורה כל' הגמ' בהוריות
כן
אם צריך שאפי' קצת יהיה בקיום מצוה אז צריך גם שאפי' קצת לא יהיה חשש עבירה
וגם מה שאתה אומר הוא סברתך הנכבדת, ללא ראיות מוכיחות, וכיון שכך מוכח מקמאי ובתראי, כן עיקר .
גם אתה בנתיים.
אבל כן דעת רוב ככל הפוסקים, ודי בזה לקביעת הלכה, וכדהבאתי לעיל מהחבש-פאר.
לענ"ד יש גם להוכיח מראשונים, אבל כיון שאתה מתיר לעצמך לחלוק על ראשונים, איני רואה טעם להיכנס לזה.
השו''ע דיבר על המון העם שהיו מפיחים ומקילים ראש
כיום בציבור הבני תורה אין מצוי זה כלל שהרי בשעת הפחה אסור בדברי תורה וקלות ראש לא מצויה בלומדי הכוללים (לפחות לא אמור להיות..)
ולכן אין סיבה לפטור מקיום שמונה מ''ע רוב היום
- הודעות
- 177
- תודות
- 428
- נקודות
- 66
תפילין הנפוצים הם גדולים (יחסית) וקשים ואינם נוחים לרוב בנ"א למשך זמן ארוך.
ואילו סוגי תפילין אחרות (קטנות ורכות וקלות) יש כבר קושי אחד של שמרנות וכו'
לענ"ד היום היסח הדעת מצוי יותר מבעבר,
וכדמצינו בפוסקים שאפי' בפסוק ראשון של שמע אין מכוונים כ"כ כבעבר, ולכן גם אין חוזרים כשלאכיוונו בברכת אבות.
כבר פרש הבאה''ל גדר הסח הדעת
וברור שבזמן חז''ל לא היה שונה
שהרי אסרו בילדים ונשותיהם רק מחשש שיבואו לשמש בתפילין ולא מצד הסח הדעת
והוא הדין בשינה אסרו מחשש הפחה ולא מצד הסח הדעת (זה ראיה של הרבינו יונה)
וחייבו למשמש בכל שעה כדי שלא יבוא לידי הסח הדעת
ואמרו על עוסקי מלאכה בכבשן ובטיט שלובשים רק את התפילין שלא יתלכלכו או ישרפו ותפילה של יד לא מעכבת של ראש
ענין הכונה באמת רדוד היום כמו שהוכחת נכון אבל אינו קשור לענין הסח הדעת לענ''ד
לענ"ד, קרוב לומר דקלות ראש מצוי הרבה יותר היום.
ועוד אולי י"ל, דאמרו חז"ל דהרהור עבירה הוא מדברים שאדם לא ניצול מהם בכל יום,
וקרוב לומר מסברא, שהיום הוא מצוי עוד יותר מפעם, כי מצוי שאדם מסתובב במקומות שמצויה בהם יותר פריצות בעהוו"ר, וק"ו אם יוצא עם תפילין בשוק.
אצל בני תורה אמיתיים - הס מלהזכיר, והרי תמיד נצטווינו להרחיק מזה כמו ששנינו באבות ''שחוק וקלות ראש מרגילים את האדם לערוה'' ובגמ' ''השח שיחת חולין (שחוק וקלות ראש - רש''י) עובר בעשה שנאמר ודברת בם ולא בדברים בטלים''
אין איסור להרהר בעבירה ח''ו בתפילין יותר מהאיסור הכללי ואין זו סיבה לבטל שמונה עשה כל היום ואדרבא ע''י התפילין יותר יוכל ליזהר
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילין סימן לח סעיף ד:
המניח תפילין צריך ליזהר מהרהור תאות אשה. הגה: ואם א"א לו בלא הרהורים מוטב שלא להניחם (כל בו וא"ח).
מגן אברהם
(ד) מהרהור - הרב"י הק' ע"ז מסוכה רי"א הילדים לעולם חולצין שרגילין בטומאה ופירש"י שההרהור מצוי בהם ופריך לימא קסבר ר"י ב"ק אסור להניח תפילין ומשני הכא בילדים ונשותיהם עמהם עסקינן שמא יבאו לידי הרגל דבר ע"ש בב"י מה שתי' ותירוצו אינו עולה יפה דמ"מ ק' אמאי משני בילדים ונשותיהם עמהם עסקי' שמא יבאו לידי הרגל דבר הא ע"כ א"א להרגל דבר בלא הרהור והל"ל שמא יבאו לידי הרהור וצ"ל דמשום שמא לא אסרי להנ"ת אלא כשיודע בודאי שא"א לו בלא הרהור אז אסור להנ"ת:
באור הגר''א
ס"ד המניח כו'. בכל בו כ' בשם הר"מ שאסור להניח וכמ"ש בהג"ה אבל ב"י חלק עליו וכ' ודאי יש ליזהר אבל אין לפוטרו מתפילין משום זה וכמ"ש בסוכה כ"ו ב' לימא כו' וערש"י ד"ה שרגילין כו' ודחק עצמו לתרץ ועמ"א:
לא חושב שזה נכון עד כדי סיבה לבטל המצוה
כבר התיר הבאה''ל (סי' לז ס''ב)
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל
- אבא ביתך
- אבא מאיר
- אבוה דיוסף
- אביגדור
- אבן בוחן
- אברהם כהן
- אברהם00
- אברהםאוירבאך
- אברך כמדרשו
- אברם דב
- אגור בן יקה
- אהבת הבריות
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אהרן חזק
- אור זרוע לצדיק
- אורות
- אורי
- אורים גדולים
- אחד מהפורום
- איד
- איישר חילי
- איש הישראלי
- איש חסיד היה
- איש תורה
- אל'יהו
- אלדד הדני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמירים
- אמרי שפר
- אמת מה נהדר
- אמתע חסיד
- אפרים זינגר
- ארצישראל
- בדרך
- בדרכי החסידים
- בינה לעתים
- בית לחם יהודה
- במה אברך
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בני הלויים
- בנצי
- בפקודיך אשיחה
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברוך דיין האמת
- ברוכי ג
- גבריאל
- גלרשטיין
- גנזי נסתרות
- גרונים
- דביר גדסי
- דברי התלמיד
- דוד בן ישי
- דוד גור אריה
- דוד המלך
- דוד וקס
- דוד יואל לשס
- דוד יחיאל
- דוד מביתר
- דוד רוטנברג
- דודו
- דעת
- דעת איש
- דרכי נעם
- ה'מבקש'
- ה.ב.א
- האדם ביקר
- האי גברא רבא
- האיש העברי
- הבא ללמד
- הבאר
- הושע
- החדש
- החושב
- היא אוצרו
- הלומד מכל אדם
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- המוכר
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- העמל
- הפלואי
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרי זה משובח
- השר מקוצי
- וא-לקי לצור מחסי
- והב בסופה
- ונחנו מה
- ושכנתי
- זאב אהרוני
- זיו התורה
- זיז שדי
- חבצלת
- חד וחלק
- חד צורבא
- חוצניק
- חוקר תורני
- חושב שחושב
- חידודא
- חיים מרדכי
- חכימא דיהודאי
- חכמתא
- חם ליבי
- חנני
- חסד
- טעטע - פוטער
- יא. well
- יאר
- יאשע בער
- יהודה הקדוש
- יהודלה
- יהונתן איבגי
- יהושע בביאן
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יואל'יש
- יונתן קט
- יוסל שקדן
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- יחיד ורבים
- יישר כח
- יעקב 100
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק אלחנן זינגר
- יצחק ב.
- יצחקבןמשה
- יצחקוב
- יקטן
- יש לחקור
- ישורון בן מלך
- ישי הכהן
- ישמח לב
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל לייב
- ישראל מאיר ביטון
- ישראל נריה
- יתברך שמך בפי כל חי
- כמעיין המתגבר
- כערער בערבה
- לב חכם
- לבד ישכון
- להעמיק חקר
- לובש תפילין
- לייב
- ליכט
- למאן
- למדן משורר
- לעשות רצונך באהבה
- לעשות רצונך חפצתי
- מביט
- מביט ומשיב
- מבקש האמת
- מגדנות
- מה ידידות
- מויש
- מחזיק ברכה
- מחט
- מכבד את הבריות
- מכנדבי
- מם סופית
- ממגד שמים
- ממזרח שמש
- מנחם ציון
- מערבא
- מרדכי זנגר
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה גרונם
- משה ד.
- משה פיק
- משה שושן
- משה6
- משכיל
- משתדל לעשות רצון ה'
- מתיבות
- מתלמד
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדל
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נח שוורץ
- נחל גרר
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נתן ברנדוביץ'
- נתנאל לב
- ספיר ויהלום
- ספקן בכבוד
- ע.א
- עוזי ומגני
- עידו
- עמיחי כנפו
- עמך
- עמרם צבי קארניאל
- עניו כמשה
- ענף מעצי היער
- ערגה לאורך
- פותח שערים
- פינחס הדרומי
- פינקי
- פנחס ע
- פרוימל
- פרידנזון
- פשוט כפשוטו
- צמאי חסדך
- צנה ואלפים
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קוצר ברינה
- קטנטן
- קילורין לעיניים
- קרבת השם
- קרית מלך
- קרנש
- ראובן ברוך
- ראובן גוטליב
- ראם
- ראש הישיבה
- רעיון ומושג
- רפאל יהודה
- רפאל ממודיעין
- רק רגע
- רשאי
- שדכן
- שואף לגדולות
- שמואל הקטן
- שמואל הרמתי
- שמואל111
- שמחין
- שמע בני
- שמריהו בן יוסף
- שמש מרפא
- שמשון הגיבור
- שפל
- שרון א
- תודעה יהודית
- תורה קדושה
- תורת חסד
- תיבת גמא
- תנא המסייע
- תקיעה גדולה
- תשב"ר
- תתאה גבר
נושאים דומים
מידות ושיעורים
כמה זה 'כזית'? המאמר שיעשה לנו סדר בראש
יומא דהילולא תמונות
ז' חשוון- רבי מאיר שפירא ראש ישיבת יח"ל ומייסד הדף היומי: