אגב, ראיתי בחבש פאר שכתב:
ומה מאד ראוי, לכל ירא ד' וחרד לדברו, לדקדק על עצמו גם שלא בשעת קריאת שמע ותפלה, להניחם במקום הראוי. כדי שלא ילמדו ממנו עמי הארץ, ויהיה ח"ו בכלל מחטיא את הרבים בפעל, בר מינן.
 
ומה מאד ראוי, לכל ירא ד' וחרד לדברו, לדקדק על עצמו גם שלא בשעת קריאת שמע ותפלה, להניחם במקום הראוי. כדי שלא ילמדו ממנו עמי הארץ, ויהיה ח"ו בכלל מחטיא את הרבים בפעל, בר מינן.
למעשה הקטנתי את הקשר וכעת אני הולך כל היום ב''ה כשכל התפילין במקום אבל לעיקר דינא לכאורה עדיין נראה לי דאמרינן רובו ככולו כמו בכל התורה
 
למעשה הקטנתי את הקשר וכעת אני הולך כל היום ב''ה כשכל התפילין במקום אבל לעיקר דינא לכאורה עדיין נראה לי דאמרינן רובו ככולו כמו בכל התורה
ב"ה, הנחתי שכך המצב,

בכללי, זה כמו לטעון, שרק רוב המקדש צריך להיות בנוי בשטח הר הבית, ושלא צריך לטבול במים אלא את רוב הגוף, וכן בנטילת ידים מספיק ליטול רוב היד, ושלא צריך לאכול אלא רוב כזית, ושרק רוב המזוזה צריך להיות בשליש העליון, ושבהוצאת שבת מספיק שרוב החפץ עבר מרשות לרשות, ושבספירת העומר מספיק לספור רוב הימים, ובשבת מספיק לשמור רוב השבת, ובתפילה לומר רוב התפילה, ושכיסוי ראש לאשה מספיק רוב הראש וכו וכו'
 
ב"ה, הנחתי שכך המצב,

בכללי, זה כמו לטעון, שרק רוב המקדש צריך להיות בנוי בשטח הר הבית, ושלא צריך לטבול במים אלא את רוב הגוף, וכן בנטילת ידים מספיק ליטול רוב היד, ושלא צריך לאכול אלא רוב כזית, ושרק רוב המזוזה צריך להיות בשליש העליון, ושבהוצאת שבת מספיק שרוב החפץ עבר מרשות לרשות, ושבספירת העומר מספיק לספור רוב הימים, ובשבת מספיק לשמור רוב השבת, ובתפילה לומר רוב התפילה, ושכיסוי ראש לאשה מספיק רוב הראש וכו וכו'
חשבתי על זה בעבר לאחר שמישהו העירני על ההשואה אבל באותה מידה ניתן לומר את הרשימה הזו על הדינים שכן מועיל בהם רוב כמו רוב שילוש הדס רוב שיעור רביעית לשתיה רוב בסנהדרין רוב חנויות מוכרות בשר שחוטה ולגבי חציצה שרק רובו מפריע ורוב מנין בדבר שבקדושה כשהמיעוט לא מקשיב ותלוי בכל נושא ונושא האם הכולו הוא יסודי ובסיסי שלזה לא מועיל רוב או שהוא פרט נוסף שלזה מועיל רוב ולענ''ד ענין המיקום במקום קרחה הוא פרט במצות התפילין ולכן לגבי הפרשיות כתב אחד מעכבן ולא מועיל רוב אבל לגבי מקום קרחה שהוא המקום הראוי להנחת הטוטפת סגי ברוב מונח שם
 
חשבתי על זה בעבר לאחר שמישהו העירני על ההשואה אבל באותה מידה ניתן לומר את הרשימה הזו על הדינים שכן מועיל בהם רוב כמו רוב שילוש הדס רוב שיעור רביעית לשתיה רוב בסנהדרין רוב חנויות מוכרות בשר שחוטה ולגבי חציצה שרק רובו מפריע ורוב מנין בדבר שבקדושה כשהמיעוט לא מקשיב ותלוי בכל נושא ונושא האם הכולו הוא יסודי ובסיסי שלזה לא מועיל רוב או שהוא פרט נוסף שלזה מועיל רוב ולענ''ד ענין המיקום במקום קרחה הוא פרט במצות התפילין ולכן לגבי הפרשיות כתב אחד מעכבן ולא מועיל רוב אבל לגבי מקום קרחה שהוא המקום הראוי להנחת הטוטפת סגי ברוב מונח שם
יש קצת דוגמאות לא קשורות (כמו רוב חנויות), שאר הדוגמאות: הכל הם דברים שיש רובו מתוך כולו, ושהנידון בהם הוא כמותי בלבד, אבל כשיש חפץ של מצוה, בעל מבנה מסויים, שיש גבולות היכן צריך להיות, ההבנה הנכונה היא שכולו חייב להיות בתוך הגבולות.
לדבריך גם במזוזה אפשר שמיעוט המזוזה יהיה למטה מהשליש העליון?
 
אבל כשיש חפץ של מצוה, בעל מבנה מסויים, שיש גבולות היכן צריך להיות, ההבנה הנכונה היא שכולו חייב להיות בתוך הגבולות.
זו סברתך הנכבדת
וסברתי שכיון שענין המיקום הוא המקום הראוי לטוטפת שהיא תכשיט שלנו בדבר ה' שבו אנו מתקשטים הרי שאין צורך לדקדק על מיעוט וכדרך בני אדם ודברה תורה בל' בני אדם והיינו טעמא דרובו ככולו שבכל התורה כל' הגמ' בהוריות
לדבריך גם במזוזה אפשר שמיעוט המזוזה יהיה למטה מהשליש העליון?
כן
 
זו סברתך הנכבדת
וסברתי שכיון שענין המיקום הוא המקום הראוי לטוטפת שהיא תכשיט שלנו בדבר ה' שבו אנו מתקשטים הרי שאין צורך לדקדק על מיעוט וכדרך בני אדם ודברה תורה בל' בני אדם והיינו טעמא דרובו ככולו שבכל התורה כל' הגמ' בהוריות

כן
וגם מה שאתה אומר הוא סברתך הנכבדת, ללא ראיות מוכיחות, וכיון שכך מוכח מקמאי ובתראי, כן עיקר .
 
אלא שהשו"ע מחזיק שכנראה ברוב האנשים יש חשש, והם
השו''ע דיבר על המון העם שהיו מפיחים ומקילים ראש
כיום בציבור הבני תורה אין מצוי זה כלל שהרי בשעת הפחה אסור בדברי תורה וקלות ראש לא מצויה בלומדי הכוללים (לפחות לא אמור להיות..)
ולכן אין סיבה לפטור מקיום שמונה מ''ע רוב היום
 
השו''ע דיבר על המון העם שהיו מפיחים ומקילים ראש
כיום בציבור הבני תורה אין מצוי זה כלל שהרי בשעת הפחה אסור בדברי תורה וקלות ראש לא מצויה בלומדי הכוללים (לפחות לא אמור להיות..)
ולכן אין סיבה לפטור מקיום שמונה מ''ע רוב היום
לענ"ד היום היסח הדעת מצוי יותר מבעבר,
וכדמצינו בפוסקים שאפי' בפסוק ראשון של שמע אין מכוונים כ"כ כבעבר, ולכן גם אין חוזרים כשלאכיוונו בברכת אבות.
 
לענ"ד היום היסח הדעת מצוי יותר מבעבר,
וכדמצינו בפוסקים שאפי' בפסוק ראשון של שמע אין מכוונים כ"כ כבעבר, ולכן גם אין חוזרים כשלאכיוונו בברכת אבות.
כבר פרש הבאה''ל גדר הסח הדעת
וברור שבזמן חז''ל לא היה שונה
שהרי אסרו בילדים ונשותיהם רק מחשש שיבואו לשמש בתפילין ולא מצד הסח הדעת
והוא הדין בשינה אסרו מחשש הפחה ולא מצד הסח הדעת (זה ראיה של הרבינו יונה)
וחייבו למשמש בכל שעה כדי שלא יבוא לידי הסח הדעת
ואמרו על עוסקי מלאכה בכבשן ובטיט שלובשים רק את התפילין שלא יתלכלכו או ישרפו ותפילה של יד לא מעכבת של ראש
ענין הכונה באמת רדוד היום כמו שהוכחת נכון אבל אינו קשור לענין הסח הדעת לענ''ד
 
כבר פרש הבאה''ל גדר הסח הדעת
וברור שבזמן חז''ל לא היה שונה
שהרי אסרו בילדים ונשותיהם רק מחשש שיבואו לשמש בתפילין ולא מצד הסח הדעת
והוא הדין בשינה אסרו מחשש הפחה ולא מצד הסח הדעת (זה ראיה של הרבינו יונה)
וחייבו למשמש בכל שעה כדי שלא יבוא לידי הסח הדעת
ואמרו על עוסקי מלאכה בכבשן ובטיט שלובשים רק את התפילין שלא יתלכלכו או ישרפו ותפילה של יד לא מעכבת של ראש
ענין הכונה באמת רדוד היום כמו שהוכחת נכון אבל אינו קשור לענין הסח הדעת לענ''ד
לענ"ד, קרוב לומר דקלות ראש מצוי הרבה יותר היום.
ועוד אולי י"ל, דאמרו חז"ל דהרהור עבירה הוא מדברים שאדם לא ניצול מהם בכל יום,
וקרוב לומר מסברא, שהיום הוא מצוי עוד יותר מפעם, כי מצוי שאדם מסתובב במקומות שמצויה בהם יותר פריצות בעהוו"ר, וק"ו אם יוצא עם תפילין בשוק.
 
לענ"ד, קרוב לומר דקלות ראש מצוי הרבה יותר היום.
אצל בני תורה אמיתיים - הס מלהזכיר, והרי תמיד נצטווינו להרחיק מזה כמו ששנינו באבות ''שחוק וקלות ראש מרגילים את האדם לערוה'' ובגמ' ''השח שיחת חולין (שחוק וקלות ראש - רש''י) עובר בעשה שנאמר ודברת בם ולא בדברים בטלים''
ועוד אולי י"ל, דאמרו חז"ל דהרהור עבירה הוא מדברים שאדם לא ניצול מהם בכל יום,
וקרוב לומר מסברא, שהיום הוא מצוי עוד יותר מפעם, כי מצוי שאדם מסתובב במקומות שמצויה בהם יותר פריצות בעהוו"ר, וק"ו אם יוצא עם תפילין בשוק.
אין איסור להרהר בעבירה ח''ו בתפילין יותר מהאיסור הכללי ואין זו סיבה לבטל שמונה עשה כל היום ואדרבא ע''י התפילין יותר יוכל ליזהר
 
אצל בני תורה אמיתיים - הס מלהזכיר, והרי תמיד נצטווינו להרחיק מזה כמו ששנינו באבות ''שחוק וקלות ראש מרגילים את האדם לערוה'' ובגמ' ''השח שיחת חולין (שחוק וקלות ראש - רש''י) עובר בעשה שנאמר ודברת בם ולא בדברים בטלים''

אין איסור להרהר בעבירה ח''ו בתפילין יותר מהאיסור הכללי ואין זו סיבה לבטל שמונה עשה כל היום ואדרבא ע''י התפילין יותר יוכל ליזהר
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילין סימן לח סעיף ד:
המניח תפילין צריך ליזהר מהרהור תאות אשה. הגה: ואם א"א לו בלא הרהורים מוטב שלא להניחם (כל בו וא"ח).
 
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילין סימן לח סעיף ד:
המניח תפילין צריך ליזהר מהרהור תאות אשה. הגה: ואם א"א לו בלא הרהורים מוטב שלא להניחם (כל בו וא"ח).
מגן אברהם

(ד) מהרהור - הרב"י הק' ע"ז מסוכה רי"א הילדים לעולם חולצין שרגילין בטומאה ופירש"י שההרהור מצוי בהם ופריך לימא קסבר ר"י ב"ק אסור להניח תפילין ומשני הכא בילדים ונשותיהם עמהם עסקינן שמא יבאו לידי הרגל דבר ע"ש בב"י מה שתי' ותירוצו אינו עולה יפה דמ"מ ק' אמאי משני בילדים ונשותיהם עמהם עסקי' שמא יבאו לידי הרגל דבר הא ע"כ א"א להרגל דבר בלא הרהור והל"ל שמא יבאו לידי הרהור וצ"ל דמשום שמא לא אסרי להנ"ת אלא כשיודע בודאי שא"א לו בלא הרהור אז אסור להנ"ת:

באור הגר''א

ס"ד המניח כו'. בכל בו כ' בשם הר"מ שאסור להניח וכמ"ש בהג"ה אבל ב"י חלק עליו וכ' ודאי יש ליזהר אבל אין לפוטרו מתפילין משום זה וכמ"ש בסוכה כ"ו ב' לימא כו' וערש"י ד"ה שרגילין כו' ודחק עצמו לתרץ ועמ"א:
 
תפילין הנפוצים הם גדולים (יחסית) וקשים ואינם נוחים לרוב בנ"א למשך זמן ארוך.
לא חושב שזה נכון עד כדי סיבה לבטל המצוה
ואילו סוגי תפילין אחרות (קטנות ורכות וקלות) יש כבר קושי אחד של שמרנות וכו'
כבר התיר הבאה''ל (סי' לז ס''ב)
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓