זקן ויושב בישיבה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
486
תודות
1,222
נקודות
145
יש לחקור האם המנין שנתנו חכמים במהדרין מן המהדרין הוא בדוקא?
או שהעיקר הוא להרבות הנרות [הרי גם שמונה נרות הוא כבר יותר ממה שהיה בבית המקדש] אלא שחכמים קבעו סדר אבל המנין הוא לאו דוקא,
אבל אפשר גם להדליק עשר ועשרים נרות ובכולם יקיים מצות נר חנוכה.
ונפק"מ שהשמן שבכל הנרות ייאסר,
וכן אם שכח לברך ונזכר רק קודם שהדליק את הנר העשירי או העשרים גם יוכל לברך.
 
נערך לאחרונה:
דעת תוס' שא"א להיות מן המהדרין וגם מהמהדרין מן המהדרין, כיון שאם ידליק 9 נרות ביום ג', לא ידעו אם מפי שיש תשעה אנשים בבית או"ד שלשה הם ומהדרין מן המהדרין.
וחזינא דאם ההדלקה אינה מכוונת לאחד האופנים שתקנו חז"ל אין מקום לקיימה. ואם כן אין לנו אלא נר לכל יום, או כנגד אנשי הבית או כנגד הימים (לכל א' מהראושנים לפי דרכו), ותו לא מידי.
 
בנר שבת למשל מסתבר שאין שיעור, וככל שירבה בנרות בכולם יתקיים מצוות נר שבת,
ונפק"מ שיכולה להדליק כמה שיותר נרות ולברך בסוף [ולא נימא שהדלקת הנרות האחרונים הם הפסק בין המצוה להברכה]
ולדעת הרמב"ם שמברכים קודם הדלקת הנר אף בזה אם שכחה ולא בירכה בתחילה תוכל לברך קודם הדלקת הנר האחרון.
וגם בנר שבת מצינו הוקצה למצוותו [עיין שבת מה. לא זוכר אם להלכה יש בזה נפק"מ] ומסתבר שאין לזה שיעור וכל הנרות שמדליקים לכבוד שבת הם בכלל נר שבת.
 
דעת תוס' שא"א להיות מן המהדרין וגם מהמהדרין מן המהדרין, כיון שאם ידליק 9 נרות ביום ג', לא ידעו אם מפי שיש תשעה אנשים בבית או"ד שלשה הם ומהדרין מן המהדרין.
וחזינא דאם ההדלקה אינה מכוונת לאחד האופנים שתקנו חז"ל אין מקום לקיימה. ואם כן אין לנו אלא נר לכל יום, או כנגד אנשי הבית או כנגד הימים (לכל א' מהראושנים לפי דרכו), ותו לא מידי.
עיין היטב באחרונים וכן בפרמ''ג שכל טעמא דהתוס' הוא דווקא בפתח דאיכא חשש שלא יזהו אם מוסיף והולך או שמלא יחידים
 
יש לחקור האם המנין שנתנו חכמים במהדרין מן המהדרין הוא בדוקא?
או שהעיקר הוא להרבות הנרות [הרי גם שמונה נרות הוא כבר יותר ממה שהיה בבית המקדש] אלא שחכמים קבעו סדר אבל המנין הוא לאו דוקא,
אבל אפשר גם להדליק עשר ועשרים נרות ובכולם יקיים מצות נר חנוכה.
ונפק"מ שהשמן שבכל הנרות ייאסר,
וכן אם שכח לברך ונזכר רק קודם שהדליק את הנר העשירי או העשרים גם יוכל לברך.
כנגד פרי החג
 

יש לחקור האם המנין שנתנו חכמים במהדרין מן המהדרין הוא בדוקא?
או שהעיקר הוא להרבות הנרות [הרי גם שמונה נרות הוא כבר יותר ממה שהיה בבית המקדש] אלא שחכמים קבעו סדר אבל המנין הוא לאו דוקא,
אבל אפשר גם להדליק עשר ועשרים נרות ובכולם יקיים מצות נר חנוכה.
ונפק"מ שהשמן שבכל הנרות ייאסר,
וכן אם שכח לברך ונזכר רק קודם שהדליק את הנר העשירי או העשרים גם יוכל לברך.
השו"ע (סי' תרעב, סעיף ב') פוסק שאין להוסיף על מניין הנרות של אותו יום, משום שאם יוסיף לא יהיה ניכר כמה ימים עברו. המשנ"ב והמג"א כתבו שאם זה לא באותה השורה אפשר ומצווה להדליק
 
בקרב חלק מהחסידים (הביאו בשם ה"בני יששכר" וכן נהגו אדמו"רי בית רוז'ין וצאנז) הובאו רמזים על עניין האור הגדול של חנוכה, ויש שנהגו להדליק נרות נוספים (25 נרות כנגד כ"ה בכסלו, או 36 נרות כנגד כלל נרות החנוכה).
 
בקרב חלק מהחסידים (הביאו בשם ה"בני יששכר" וכן נהגו אדמו"רי בית רוז'ין וצאנז) הובאו רמזים על עניין האור הגדול של חנוכה, ויש שנהגו להדליק נרות נוספים (25 נרות כנגד כ"ה בכסלו, או 36 נרות כנגד כלל נרות החנוכה).
לא נהגו להדליק בלילה בשעת הדלקת המנורה, אלא בשעת הסעודה או בשעת התפילה. כפי ידיעתי בחצרות הרבה ומנהגיהם, ולא ראיתי מנהג להרבות בנרות בשעת הדלקת המנורה.
יש אכן מנהג איזה חסידים להוסיף עוד נר שמש, אבל מניחים על השלחן הנר הנוסף.
ובעיקר החקירה י"ל כי לטעם של מעלין בקודש, אין נפק"מ במנין הנרות שמדליקים, אבל לטעם כנגד ימים הנכנסים, לכאורה צריך מנין מדיוק ואין להוסיף עליה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓