אין כזה דבר להגיד משהו על דרך השלילה בלי להגיד את דרך החיוב. אם אתה מבין את משמעות הדבר שעליו אתה מצביע כשלילי, אתה ממילא מבין את הדבר ההופכי כחיוב - ועליו אתה אומר חיובי.
כדי להבין את משמעותו של מושג בצורה מושלמת אתה צריך להבין את חיוביותו ושלילתו, ואז אתה יכול להצביע על אחת מהם. אם לא הבנת מה משמעות שלילתו או חיובו, לא הבנת כלום, כי כל שלילתו אי באי חיובו, ומה הוא חיובו אם אין שלילתו, וכל חיובו הוא באי שלילתו, ומה היא שלילתו אם אין חיובו. ואם אין לך שלילתו וחיובו, אז מה הוא המושג?
ממילא אין כזה דבר לומר שאני מבין רק "אינו נעדר" או "אינו מרובה" או "אינו חסר", כי חלק ממהותו של נעדר היא בכך שאינו נמצא, וחלק ממהותו של מרובה היא בכך שאינו יחיד, וחלק ממהותו של חסר היא בכך שאינו שלם. אם כן ממילא השגנו את החיובי על ידי שלילת השלילי.
אא"כ נאמר שגם את השלילה אנחנו לא מבינים, ואז אין לנו השגה כלל בשום דבר וכפליים כשאלת השואל כאן.
לדעתי, קודם צריך להבין את דברי הרמב"ם על בורים ואח"כ נוכל לנסות לתרץ קושיית השואל.
קודם כל דברי הרמב"ם מפורסמים וידועים כמדומני לכל העוסק בתחום.
אבל בכל מקרה דבריו הגיוניים ביותר, ואין בהם שום חיסרון, ואסביר.
ההגיון שאם אנחנו יודעים שזה 'לא משהו מסוים' אז הוא בהכרח 'ההפך שלו', נכון רק
בתוך מערכת מסוימת, אבל כאשר אנו באים לשלול את היחס למערכת עצמה, אל עבר מערכת שאין לנו בה תפיסה, אז נשתמש בכל תיאורי השלילה לבטא כי הוא חלק מענין אחר ולא חלק ממערכת זו, ולא שייך בזה ידיעת ההפכים.
לשם דוגמא, אם ניקח אדם ש
אין לו שום תפיסה רגשית במציאות, הרגשות שלו רדומים ומתים, ותפיסתו היא רק בצורה חשבונית מתמטקאית, צירוף נתונים ועובדות וכיוצא בזה.
עכשיו, אם יבוא אדם שעיקר התמחותו מתבטאת בפסיכולוגיה, תורת הנפש, והוא ינסה להמחיש לו הרגשה ותחושה, ישאל אותו המתמטקאי 'האם זה דומה לפלוס', יענה לו הפסיכולוג שזה לא פלוס, ומיד יקפוץ המתמטקאי ויאמר 'הא אז בהכרח זה מינוס' כי אם זה 'לא פלוס' אז זה ה'היפך ממנו' וזה מינוס.
על תגובה זו יענה הפסיכולוג, 'לא זה גם לא מינוס' מיד יקפוץ המתמטקאי ויאמר 'אה, אז זה בטח כפולות', ולבסוף יבין הפסיכולוג, כי
מאחר ומערכת המושגים שלו מצומצמת רק סביב נושאי חשבון, אז כדי לקרב אותו לתפיסה עצמה חייבים להסביר לו שזה לא כפל, ולא חילוק, לא מינוס ולא פלוס, וכו' וכו', ואף כי הוא לא יבין מה הדבר הזה שנקרא 'תחושה והרגשה', לפחות כך הוא יגיע הכי קרוב, כי הוא לפחות יבין שזה לא 'מתמטיקה'.
והוא הדין גם ביחס לבורא, עולם המושגים שלנו מצומצם ביחס לדבר שנקרא בורא עולם, הוא
מחוץ למערכת החשיבה שלנו, ולכן אם נשלול ממנו את כל התארים ממש לא נקבל עליו תואר חיובי, אלא רק נפנים יותר ויותר שהוא מחוץ למערכת החשיבה שלנו, בדיוק כמו המתמטקאי שהדבר היחיד שהוא הבין לבסוף שרגשות זה לא מתמטיקה.
ובמילים ספורות: תורת ההפכים שייכת רק בתוך נושא המערכת, אך בשום פנים ואופן לא על דבר שהוא כולו נמצא מחוץ למערכת עצמה.
