הרואה נר חנוכה לאחר השיעור זמן שזה צריך היה לדלוק, חצי שעה, האם מברך ברכת הרואה?
אעתיק ממה שכתוב אצלי:
שוב שמעתי שכן הביא השדי חמד חנוכה סימן ט' אות ג' מבעל החשק שלמה. וראיתי עוד להעיר בשם הגר"א גניחובסקי דאם כן להשיטות דאין שיעור לנר חנוכה נמצא דלא הוי נר מצווה אלא רגע אחד, וא"כ נמצא דיכול לברך ברכת הראיה רק ברגע הראשון וצ"ע.
וראיתי מובא מתש' רעק"א נדפס בתשכ"ה סימן עה שנסתפק בזה. אבל הרבה אחרונים ס"ל דמברך בכל אופן עיין גליוני הש"ס שבת כא:
 
כתב בהערות הגרי"ש אלישיב מסכת שבת דף כא עמוד ב

ח) עד שתכלה רגל מן השוק. ונחלקו בזה, דהנה דעת רוב הפוסקים דאפי' במקום שעדיין לא כלתה רגל מן השוק, בחצי שעה סגי, דאכתי קאי שיעורא כבזמן הגמ', אמנם בריטב"א חידש וכ' דבכל מקום הוא לפי מה שתכלה שם רגל מן השוק והיינו רגל של רבים לא של יחידים. וכן מדוייק בלשון הרמב"ם בפ"ד ה"ה שכ' חצי שעה או יותר. אמנם עי' ברי"ף שכ' וביאר מאי דאמרי' דנפ"מ לשיעורה, דאחר החצי שעה יכול אפי' לשתות את מותר השמן, ודוחק לאוקמיה דאיירי בזמן ובמקום ששיעור כלתה הרגל מן השוק הוא חצי שעה. דבפשטות ס"ל דחז"ל קבעו שיעור זה בכל המקומות ובכל הזמנים והוא קבוע תמיד ולא ישתנה.

אכן לכו"ע אף במקום שכלתה רגל מן השוק קודם חצי שעה מ"מ א"א לכבות את הנרות. דזהו שיעור קבוע וכמו"כ מדליק בחוץ אף כשאין שום עוברי דרכים או בעיר שכולה עכו"ם. ונראה שלמעשה לכו"ע יש הידור וסלסול דבמקום או זמן שנמשך רגל בשוק יותר מח"ש יתן בה שמן יותר, ולא יכבם עכ"פ, ומשום פרסומי ניסא. ולפ"ז לפמש"כ התוס' דאיכא הכירא לבני הבית בזה"ז. מ"מ אין לכבות את הנרות כשיעור זה.

ויש נ"מ למעשה לענין ברכת הרואה כשרואה נ"ח אחר חצי שעה דלהריטב"א והרמב"ם בזה"ז שלא כלתה רגל מהשוק יכול לברך ולשאר פוסקים נראה דלא יברך.​
 
ויש נ"מ למעשה לענין ברכת הרואה כשרואה נ"ח אחר חצי שעה דלהריטב"א והרמב"ם בזה"ז שלא כלתה רגל מהשוק יכול לברך ולשאר פוסקים נראה דלא יברך.
זה חלק מהציטוט או המסקנא שלך?
אכן לכו"ע אף במקום שכלתה רגל מן השוק קודם חצי שעה מ"מ א"א לכבות את הנרות.
וראיתי עוד להעיר בשם הגר"א גניחובסקי דאם כן להשיטות דאין שיעור לנר חנוכה נמצא דלא הוי נר מצווה אלא רגע אחד, וא"כ נמצא דיכול לברך ברכת הראיה רק ברגע הראשון וצ"ע.
לכאו' אתם חולקים אחד על השני?
 
הרואה נר חנוכה לאחר השיעור זמן שזה צריך היה לדלוק, חצי שעה, האם מברך ברכת הרואה?
מסברא צ''ל שהרואה כוין שאין לו בית הוא עכשיו מדליק בראייתו
דהרי הרעיון בברכת הרואה הוא שיש לפרסם הנס וע''י שאני רואה את הנרות של ההוא שהדליק ומברך אני גורם לפרסום הדלקתו
א''כ בסתמא זה לא קשור לשיעור הדלקתה
 
זה חלק מהציטוט או המסקנא שלך?
חלק מהציטוט.
כל ההודעה דלעיל היא מהגרשי"נ זללה"ה. (כלומר שרשימת התלמיד שכתב המאמר מתורתו, כנודע.)
ממילא גם המשפט אכן לכו"ע אף במקום שכלתה רגל מן השוק קודם חצי שעה מ"מ א"א לכבות את הנרות, הוא חלק מהמאמר.

ולהעיר (וכבר כתבתי זאת בפורום באשכול אחר), שהמ"ב תרע"ב פשיטא ליה להיפך, שאם איחר להדליק אחר השקיעה, אף שעדיין מדליק כדאמרינן בגמ' דאי לא אדליק מדליק, מ"מ אינו מדליק אלא עד שעה שכלתה הרגל, דרך משל אם איחר רביעית השעה ידליק רבע שעה ותו לא מידי.
ואף שנודע שהפר"ח פליג, המעיין יראה איפכא שהוא מסכים עם הרג"א במדליקין על פתח ביתם, אלא שכתב שבזמנם שהיו מדליקים על שלחנם אזי מדליק חצי שעה בכל גווני. (ובזה גופא גם מצינו פלוגתא כמו שהביא בדרכי משה ממהר"ש מנוישטאדט שהמדליק בביתו דלו בנרות קטנים וא"צ חצי שעה.)
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓