בשאלה האם ריטלין ממכר או לא [וכמובן, שריטלין הוא שם הקוד הכולל את כל סוגי הכדורים] הדעות חלוקות, כי ישנם [מבעלי המקצוע] שמגדירים את זה ממכר וישנם [כנ"ל] שמגדירים את זה כלא ממכר.
המגדירים את זה כממכר טוענים שיש לזה במובנים מסוימים מוטיבים של התמכרות, כי הנוטלים את זה יכולים לפתח תלות בכדור. והאחרים טוענים שזה לא עומד בהגדרה של ממכר, כי התמכרות בהגדרה היא דבר שגורם לאדם לקחת עוד ועוד מאותו דבר גם בלי צורך. וריטלין - אלו הלוקחים את המינון הנכון טוב להם עם זה ואינם מרגישים צורך להגביר כל הזמן את ולהוסיף.
[ובמאמר המוסגר, שצריך להבדיל בין תקופת ההתחלה שלפעמים בצורה מכוונת הרופאים נותנים מינון חסר, או שעוד לא למדו את המינון הנכון, ובהתחלה זה מועיל כי המוח עדיין לא רגיל לקבל את החומר, וכשהוא מתרגל זה כבר לא מספיק, וצריכים להעלות מינון, אבל זה הכל בגלל שמתחילה לא נטלו את המינון הנצרך. אבל מהרגע שמגיעים למינון הנצרך, כבר לא רואים צורך להעלות גם במשך שנים].
הגדרה טובה שמעתי פעם מבכיר בתחום, שבהגדרות הרפואיות ריטלין אינו ממכר, אבל אפשר לומר שהנוטלים אותו מכורים בדיוק כמו אלו שאין להם הפרעת קש"ר, שגם הם לא יצליחו להתמודד עם תהיה להם הפרעת קש"ר, וא"כ הם מכורים ותלותיים בחומר שהמוח שלהם מעביר בצורה מאוזנת.
במילים אחרות: ברור שמי שמתרגל לחיות בצורה נורמלית קשה לו מאוד לחזור לחיות בצורה לא נורמלית והוא מפתח תלות בחיים הנורמליים, לעומת התמכרות שהיא תלות בדברים הלא נורמליים של החיים.