יל"ע אי בטומאה אמרי" אין איסור חע"א.
בסברא נראה שטומאה הוא עניין אחר -ואינו נובע מפאת האיסור- תדע, שאף שוטה המופקע ממצוות חאיל עלי' טומאה
[-רמז לדבר מעשה בשפחתו של מציק אחד ובא כהן לראות אם נפל היה ובתוס' פס' וע"ז כ' שהי' כהן שוטה, במליצה כמובן]
אבל, כפי שאמר לי פעם מישהו:
לעולם אל תאמר לעולם
ובאם נמצא שהטומאה נוצרת כהסתעפות מהאיסור אזי תליא בשי' אאחע"א בכולל ובמוסיף וק"ל.