מניין המצוות

[מחכה]

אשכול זה מיועד לדיון כללי על ה-מאמר מניין המצוות. אנא המשך את הדיון בדף המאמר.

 

[הצעיר שבחבורה]

בגמ' בהן מפורש שמעניין המצוות הוא תרי''ג
נדרים כה, א

… וכן מצינו במשה רבינו, כשהשביע את ישראל בערבות מואב, אמר להם: הוו יודעים, שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעתי ועל דעת המקום, שנאמר: "וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת" (דברים כט יג).6 מאי אמר להו משה לישראל? … לאו לאפוקי דאסיקו שמא לעבודת כוכבים אלוה … לא, עבודת כוכבים איקרי אלוה7 …. ולשבע יתהון דמקיימיתון מצות! משמע מצות המלך.8 … ולישבע יתהון דמקיימיתון עבודת כוכבים ותורה כולה! אי נמי, שש מאות ושלש עשרה מצות! אלא, משה רבינו מילתא דלא טריחא נקט.

וכן יבמות מז, ב

… "ומודיעים אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני" … "ואין מרבים עליו, ואין מדקדקים עליו" – אמר רבי אלעזר: מאי קראה? דכתיב: "ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה" (רות א יח). אמרה לה: אסיר לן תחום שבת! – "באשר תלכי אלך".10 אסיר לן ייחוד! – "באשר תליני אלין". מפקדינן שש מאות וי"ג מצות! – "עמך עמי". אסיר לן עבודת כוכבים! – "ואלהיך אלהי". ארבע מיתות נמסרו לבית דין! – "באשר תמותי אמות" … מיד: "ותרא כי מתאמצת היא וגו' ".

לחץ כדי לכווץ...

כמדו' שמובאות הם בהשגות הרמב"ן הנ"ל

 

[הצעיר שבחבורה]

אמרה לה: אסיר לן תחום שבת! – "באשר תלכי אלך".

לחץ כדי לכווץ...

ראה

אמנם ראיתי ברמב"ן (בהשגות לספר המצוות שורש א) שכ' "שאמרה לה ברוח הקדש אפילו מצות העתידות להתחדש כמו שאמרו מפקדינן תחום שבת והיא מצוה מדבריהם ואני חושב שהיא תקון שלמה ובית דינו מכלל עירובין"

לחץ כדי לכווץ...

 

[הצעיר שבחבורה]

אבל היו בין תלמידי החכמים שרצו לקבוע כי אין דברם זה של קביעת מניין המצוות לתרי''ג החלטי.
ולדבריהם אין כל נפקא מינא בעניין אם לר' ישמעאל יחסרו או שלר' עקיבא יתיתרו מצוות מספר.
בדבריהם התבססו הם על דברי הרמב''ן.

לחץ כדי לכווץ...

ראה שזוהי אחת מטענותיו של הרמב"ן שם

 

[מחכה]

אחת מטענותיו של הרמב"ן

לחץ כדי לכווץ...

דבריו של הרמב''ן הם שיתכן ויש מן התנאים שחולקים על מניין התרי''ג, אבל אין הלכה כמותם.

בנכתב בפנים הובא שיש מן החכמים שרצו לומר שאחרי חתימת התלמוד יש החולקים על מניין תרי''ג. וכך ביאור דברי ר' ישמעאל ור' עקיבא בסוטה.

ואילו דבריו של הרמב''ן:
ואילו נאמר שזו המימרא של ר׳ שמלאי אינה דברי הכל ויש בה מחלוקת, אלא ר׳ שמלאי מנה המצות לפי דעתו ולפי סברתו ומצאן כמספר הזה ויסד בהן הדרשא הזו, ועל כן לא הקשו ממנה לר׳ ישמעאל בחסרון ג׳ ולר׳ שמעון בחסרון שמי מצות לא תעשה. אבל אם יחסרו להם לא יורו באסמכתא הזו ובמנין הזה.

אבל אע״פ שנביא אותה במחלוקת נודה שהיא הלכה, לפי שהסוגיות בתלמוד כן, כדאמרינן בשבועות ונדרים: "ולימא להו קיימו ע״ז וכל התורה כולה, אי נמי תרי״ג מצות". ואנו למדים מזה שזה להם מנינם של מצות, אע״פ שיש לומר כי הקושיא הראשונה, "ע״ז וכל התורה כולה", היתה לדברי הכל, והשנייה נאמרה לדעתו של ר׳ שמלאי, לפי שלא הוזכר בגמ׳ מנין אחר.

אקווה להמשיך במלאכה זו ולנסות להסביר סברות מחלוקתם וכן הנראה לענ''ד בטעמם של מוני המצוות לשלול דרכים אחרות למניין ואולי אף להתעכב על מצוות שחלקו בהם

 

[הצעיר שבחבורה]

דבריו של הרמב''ן הם שיתכן ויש מן התנאים שחולקים על מניין התרי''ג, אבל אין הלכה כמותם.

לחץ כדי לכווץ...

ואח"כ כתב שניתן למנות בהם אף מצוות מדרבנן

 

[הצעיר שבחבורה]

דבריו של הרמב''ן הם שיתכן ויש מן התנאים שחולקים על מניין התרי''ג, אבל אין הלכה כמותם.

לחץ כדי לכווץ...

ובדעת הבה"ג כתב

אבל בעל הלכות גדולות ז״ל סבור, שזו המימרא וכל כיוצא בה במספר הזה, תפסו בחשבונן כל המצוות הנוהגות בישראל לדורות, ועשו להם סימן במנין איבריו של אדם וכמנין ימות החמה. ולא היתה כוונתו של ר׳ שמלאי במימרא הזו אלא לדרוש מה שהוא משלים עליה: "בא דוד (והעמיק) [והעמידן] על אחת". וכן רב המנונא שמצא לו סמך "מאי קראה", אינו אלא אסמכתא לרמז בעלמא, שהרבה פסוקים מלבד זה כתוב בהן "תורה" ואינן באין בחשבון אותיות.​

 

[מחכה]

והמהר''ץ חיות הביא דעות אלו במח' מר' ישמעאל ור''ע, והר''י פערלא בהקדמה שלל דעה זו שהביא בשם א' מן הראשונים.

וראיתי להעלות בירור וליבון הסוגיא במחלוקת זו ר' ישמעאל ור''ע, לדמי שסבור שמעניין המצוות אחר, הול''ל אם לר' ישמעאל יחסר או לר''ע יתייתר, ולא להשאיר באופן סתמי ב' האפשרויות