חידה בתלמוד וחז"ל ריב"ז נישק (2 צופים)

[הצעיר שבחבורה]

את מי נישק רבן יוחנן בן זכאי פעמיים על ראשו, ולמה?

 

[געגועים]

את מי נישק רבן יוחנן בן זכאי פעמיים על ראשו, ולמה?

פעם א': את ר' אלעזר בן ערך על שדרש במעשה מרכבה (חגיגה יד:)

 

[געגועים]

את מי נישק רבן יוחנן בן זכאי פעמיים על ראשו, ולמה?

את אותו אחד פעמיים?

עמד רבן יוחנן בן זכאי על רגליו ונשקו [לר"א בן הורקנוס] על ראשו [אבות דר"נ פ"ו]

 

[הצעיר שבחבורה]

את אותו אחד פעמיים?

כן

 

[נדיב לב]

ר"א בן הורקנוס
באבות דר"נ כמו שהוזכר
ובפרקי דרבי אליעזר פרק ב

 

[הצעיר שבחבורה]

ר"א בן הורקנוס
באבות דר"נ כמו שהוזכר
ובפרקי דרבי אליעזר פרק ב

אם תוכל לפרט, על מה ולמה?

 

[אחד יחיד]

ר"א בן הורקנוס
באבות דר"נ כמו שהוזכר
ובפרקי דרבי אליעזר פרק ב

לכאורה זה אותו מעשה.

 

[נדיב לב]

אם תוכל לפרט, על מה ולמה?

(מעט שונה מאדר"נ)
פרקי דרבי אליעזר פרק ב
אמרו בניו וכו' לירושלי' ונדה את בנך אלעזר מנכסיך ועלה לו לירושלים לנדותו ונמצא שם יום טוב לרבן יוחנן בן זכאי והיו כל גדולי המדינה סועדים אצלו שהיה מסב למעלה מגדולי ירושלים אמרו עליו על נקדימון בן גוריון שהיו לו מזון שלש סאין קמח לכל אחד ואחד שחיה בירושלים וכשעמדו הסיקרין ושרפו את כל האוצרות מדדו ומצאו שהיה לו מזון ג' שנים לכל אחד ואחד שהיה בירושלים אמרו עליו על בן כלבא שבוע וכו' בית ארבעה כורין של גנות טחין בזהב אמרו הרי אביו של ר' אליעזר בא אמ' להם עשו לו מקום והושיבו אותו אצלן נתן עיניו בר' אליעזר אמר לו אמור לנו דבר אחד מן התורה אמ' לו אמשול לך משל וכו' יותר ממה שהוא מכניס כך איני יכול לומר דברי תורה יותר ממה שקבלתי ממך אמ' לו אמשול לך משל למה את דומה למעיין שהוא נובע וכו' ויש בכחו להוציא יתר ממה שאינו נכנס לתוכו כך אתה יכול לומר דברי תורה יתר ממה שקבל משה מסיני וכו' מתביש הרי אני עומד והולך לי עמד לו רבן יוחנן בן זכאי והלך לו לחוץ והיה ר' אלעזר יושב וכו' יוצאות כקרנות משה רבינו ואין אדם יודע אם יום ואם לילה בא מאחריו ונשק לו על ראשו וכו' ויעקב מי יצא מחלציכם אמר הורקנוס אביו למי אמ' כך אמרו לו יצחק ויעקב ואליעזר בנך אמ' להם וכן היה צריך לומר אשריכם אברהם יצחק ויעקב מי יצא מחלציכן אלא אשרי אני מי יצא מחלצי וכו' ישב ודורש ואביו עמד על רגליו כיון שראה שאביו עומד על רגל נבהל אמ' לו אבא שב לך שאיני יכול לומר דברי תורה ואת עומד על רגליך וכו' מנכסי ועכשיו שבאתי וראיתי השבח הזה וכו' במתנה אמ' לו והרי איני שוה כאחד מהם וכו' ומלואה ואלו כסף בקשתי היה לפניו ליתן לי שנא' לי הכסף ולי הזהב אמר לא בקשתי מהקדוש ברוך הוא אלא שאזכה לתורה בלבד שנ' כל פקודי כל ישרתי כל אורח שקר שנאתי:

 

[הצעיר שבחבורה]

(מעט שונה מאדר"נ)
פרקי דרבי אליעזר פרק ב
אמרו בניו וכו' לירושלי' ונדה את בנך אלעזר מנכסיך ועלה לו לירושלים לנדותו ונמצא שם יום טוב לרבן יוחנן בן זכאי והיו כל גדולי המדינה סועדים אצלו שהיה מסב למעלה מגדולי ירושלים אמרו עליו על נקדימון בן גוריון שהיו לו מזון שלש סאין קמח לכל אחד ואחד שחיה בירושלים וכשעמדו הסיקרין ושרפו את כל האוצרות מדדו ומצאו שהיה לו מזון ג' שנים לכל אחד ואחד שהיה בירושלים אמרו עליו על בן כלבא שבוע וכו' בית ארבעה כורין של גנות טחין בזהב אמרו הרי אביו של ר' אליעזר בא אמ' להם עשו לו מקום והושיבו אותו אצלן נתן עיניו בר' אליעזר אמר לו אמור לנו דבר אחד מן התורה אמ' לו אמשול לך משל וכו' יותר ממה שהוא מכניס כך איני יכול לומר דברי תורה יותר ממה שקבלתי ממך אמ' לו אמשול לך משל למה את דומה למעיין שהוא נובע וכו' ויש בכחו להוציא יתר ממה שאינו נכנס לתוכו כך אתה יכול לומר דברי תורה יתר ממה שקבל משה מסיני וכו' מתביש הרי אני עומד והולך לי עמד לו רבן יוחנן בן זכאי והלך לו לחוץ והיה ר' אלעזר יושב וכו' יוצאות כקרנות משה רבינו ואין אדם יודע אם יום ואם לילה בא מאחריו ונשק לו על ראשו וכו' ויעקב מי יצא מחלציכם אמר הורקנוס אביו למי אמ' כך אמרו לו יצחק ויעקב ואליעזר בנך אמ' להם וכן היה צריך לומר אשריכם אברהם יצחק ויעקב מי יצא מחלציכן אלא אשרי אני מי יצא מחלצי וכו' ישב ודורש ואביו עמד על רגליו כיון שראה שאביו עומד על רגל נבהל אמ' לו אבא שב לך שאיני יכול לומר דברי תורה ואת עומד על רגליך וכו' מנכסי ועכשיו שבאתי וראיתי השבח הזה וכו' במתנה אמ' לו והרי איני שוה כאחד מהם וכו' ומלואה ואלו כסף בקשתי היה לפניו ליתן לי שנא' לי הכסף ולי הזהב אמר לא בקשתי מהקדוש ברוך הוא אלא שאזכה לתורה בלבד שנ' כל פקודי כל ישרתי כל אורח שקר שנאתי:

אך זה עוסק באותו המקרה, לא?

 

[הצעיר שבחבורה]

לבקשת ידידי הנכבד, הנני ברמיזה

באחד, ירד מרכיבתו
ובשני, אמר לשמש טול

 

[געגועים]

את ר' אלעזר בן ערך

פעם א': על שדרש במעשה מרכבה [חגיגה יד:]

פעם ב': עמד ונשקו על ראשו אמר לו אלעזר בני ניחמתני כדרך שבני אדם מתנחמים [ערכי תנאים ואמוראים, ועי' אבות דר"נ פרק ט"ו ו']

 

[געגועים]

באחד, ירד מרכיבתו

מיד ירד רבן יוחנן בן זכאי מעל החמור (חגיגה יד:)

ובשני, אמר לשמש טול

נכנס ר"א בן עזריה [י"ג: ערך], כיון שראהו אמר לשמשו טול לפני כלי ולך אחרי לבית המרחץ, לפי שאדם גדול הוא ואיני יכול לעמוד בו
(אבות דר"נ פרק ט"ו ו')