חידה פרשת שבוע שמיני. בדיקת ריאה מן התורה? (1 צופה)

[נפקא מינא]

היכן רמוז בדיקת ריאה בפרשה?

 

[חזיא לרדיא]

זאת החיה אשר תאכלו {ויקרא יא ב}, חיה אכול, ושאינה חיה לא אכול, (פרי תואר יו"ד לט סק"ג, בדעת חלק מהראשונים).

 

[אוהב ספר]

כמדומה שהגיע הזמן לרמז / פתרון

 

[חזיא לרדיא]

היכן רמוז בדיקת ריאה בפרשה?

לחץ כדי לכווץ...

חושבני שהגיע הזמן שכבודו יפרסם לציבור הלומדים את התשובה לחידה.

 

[איש אשכולות]

מאחר וחו"ר דאתרא קדישא הדין נתעוררו, אף אני הק' שוטטתי במים רבים, והרביתי דעת. ואולי לכך רמז המחדד:
קול הלשון
בקל תמצא בסוף הקובץ המצורף, מענה הגון לחידן, לכאורה להדיא מדברי מרנא החת"ם סופר.

 

[אבן בוחן]

הגיע הזמן לפתור את החידה.
@נפקא מינא

 

[נפקא מינא]

מאחר וחו"ר דאתרא קדישא הדין נתעוררו, אף אני הק' שוטטתי במים רבים, והרביתי דעת. ואולי לכך רמז המחדד:
קול הלשון
בקל תמצא בסוף הקובץ המצורף, מענה הגון לחידן, לכאורה להדיא מדברי מרנא החת"ם סופר.

לחץ כדי לכווץ...

בשו"ת חתם סופר )יו"ד סי' ע"ז(: "נלע"דדהתליע במחובר לא היה לו חזקת היתר מעולם, אפילו כשהפרי באיבה ובעיקרי גפנים, כבר מצוי תולעים, וליכאחזקת היתר על הפירי זו עצמה, אלא דמרובה פרוש, וכיון דאיכא מיעוט המצוי חיישינן. והוי כמו ריאה ממש, דאיןלבהמה חזקת היתר מבורר שעה אחת, אלא מרוב בהמות כשרות פריש, וכיון דאיכא מיעוט המצוי חיישינן".