המבזבז יותר מחומש על לימוד תורה (1 צופה)

[צביקה שטרן]

שנינו (כתובות נ.) "באושא התקינו: המבזבז אל יבזבז יותר מחומש", וכתב על כך החפץ חיים (אהבת חסד ח"ב פ"כ ה"ד): שהיינו רק לסתם צדקה אבל להחזקת תורה לא שייך כלל דין זה.
(הוא מוכיח דין זה מהסכם יששכר וזבולון, ומהא דר"מ שהיה נותן שליש פרנסתו לפרנסת החכמים ע"ש, ואפשר להביא ראיה נוספת מהא דהלל (יומא לה:) שהיה משתכר טערפיק חציו היה נותן לשומר בית המדרש וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו, הרי שהיה מבזבז על כך יותר מחומש מממונו וכפי שדקדק שם רש"י רש"י בדברי הגמרא ופירש "המבזבז - לעניים").

ויש לדון האם זה דווקא היכא שמוצא את כל מה שמבזבז מממונו על לימוד תורה דווקא וכהא דהלל הזקן, או שאפילו אם מוציא כבר חומש על מצוות אחרות (צדקה לעניים וכדומה) יכול להוציא עוד על לימוד תורה, ומשום שהוצאה על לימוד תורה כלל אינה נחשבת כהוצאה לעניין זה.

 

[הצעיר שבחבורה]

ויש לדון האם זה דווקא היכא שמוצא את כל מה שמבזבז מממונו על לימוד תורה דווקא וכהא דהלל הזקן,

לחץ כדי לכווץ...

איזה טעם יש בדבר?

 

[אוצר הידיעות]

שנינו (כתובות נ.) "באושא התקינו: המבזבז אל יבזבז יותר מחומש", וכתב על כך החפץ חיים (אהבת חסד ח"ב פ"כ ה"ד): שהיינו רק לסתם צדקה אבל להחזקת תורה לא שייך כלל דין זה.
(הוא מוכיח דין זה מהסכם יששכר וזבולון, ומהא דר"מ שהיה נותן שליש פרנסתו לפרנסת החכמים ע"ש, ואפשר להביא ראיה נוספת מהא דהלל (יומא לה:) שהיה משתכר טערפיק חציו היה נותן לשומר בית המדרש וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו, הרי שהיה מבזבז על כך יותר מחומש מממונו וכפי שדקדק שם רש"י רש"י בדברי הגמרא ופירש "המבזבז - לעניים").

ויש לדון האם זה דווקא היכא שמוצא את כל מה שמבזבז מממונו על לימוד תורה דווקא וכהא דהלל הזקן, או שאפילו אם מוציא כבר חומש על מצוות אחרות (צדקה לעניים וכדומה) יכול להוציא עוד על לימוד תורה, ומשום שהוצאה על לימוד תורה כלל אינה נחשבת לעניין זה.

לחץ כדי לכווץ...

ייש"כ על הראי' הנפלאה ממעשה דהלל (וברוך הבא לפורום)
כדברי הח"ח מצינו גם בשטמ"ק בכתובות בחד תירוצא

לעצם הנדון לא הבנתי הצד שכתבת שאם כבר נתן חומש למצוה אחרת יהיה אסור לתת לת"ת

 

[צביקה שטרן]

כי אם נאמר שטעם ההיתר הוא משום שתורה היא חיי הנפש ולכן מותר להוציא עליה אף יותר מחומש.
נוכל לומר לאותו מבזבז: אל תוציא חומש על צדקה, ובכך תוכל להוציא על חיי הנפש שלך, וגם את התקנה תקיים.
ועל אף שהדעת נוטה כמו שאמרת וכמו שאמר הצעיר שבחבורה, ברצוני למצוא ראיה או סברא שתוכיח כן.

 

[הצעיר שבחבורה]

נוכל לומר לאותו מבזבז: אל תוציא חומש על צדקה, ובכך תוכל להוציא על חיי הנפש שלך, וגם את התקנה תקיים.

לחץ כדי לכווץ...

אבל כבר הוציא...
ואולי כוונת מר לשאול האם מותר לו להוציא הוצאות לצדקה, כשיודע שיצטרכם לתלמוד תורה?

 

[עוזי ומגני]

שנינו (כתובות נ.) "באושא התקינו: המבזבז אל יבזבז יותר מחומש", וכתב על כך החפץ חיים (אהבת חסד ח"ב פ"כ ה"ד): שהיינו רק לסתם צדקה אבל להחזקת תורה לא שייך כלל דין זה.
(הוא מוכיח דין זה מהסכם יששכר וזבולון, ומהא דר"מ שהיה נותן שליש פרנסתו לפרנסת החכמים ע"ש, ואפשר להביא ראיה נוספת מהא דהלל (יומא לה:) שהיה משתכר טערפיק חציו היה נותן לשומר בית המדרש וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו, הרי שהיה מבזבז על כך יותר מחומש מממונו וכפי שדקדק שם רש"י רש"י בדברי הגמרא ופירש "המבזבז - לעניים").

ויש לדון האם זה דווקא היכא שמוצא את כל מה שמבזבז מממונו על לימוד תורה דווקא וכהא דהלל הזקן, או שאפילו אם מוציא כבר חומש על מצוות אחרות (צדקה לעניים וכדומה) יכול להוציא עוד על לימוד תורה, ומשום שהוצאה על לימוד תורה כלל אינה נחשבת כהוצאה לעניין זה.

לחץ כדי לכווץ...

זכורני שפעם שמעתי כמדומני מהגראי"ל, שהחזקת תורה אפשר יותר מחומש, משום שזה עסק לכל דבר.
וודאי לעסקיו אדם יכול להוציא כל ממונו, ולא נאמר עליו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש.

 

[צביקה שטרן]

זכורני שפעם שמעתי כמדומני מהגראי"ל, שהחזקת תורה אפשר יותר מחומש, משום שזה עסק לכל דבר.
וודאי לעסקיו אדם יכול להוציא כל ממונו, ולא נאמר עליו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש.

לחץ כדי לכווץ...

שוב עיינתי בדברי הח"ח שם, וכן היא משמעות דבריו, שזה לשונו: "וכן בדין אחרי שעבור זה יש לו חלק בשכר תורתו", ועוד שם: "וכיוון שיש לו על ידי ההחזקה בשכר תורתו אין שייך על זה שיעור".

מתוך כל האמור נראה שגדר ההיתר בבזבוז לתורה יותר מחומש הוא: מאחר ואין זה נקרא כלל "בזבוז" אלא "עסק".
ולפי זה כל מה שנותן ללימוד תורה כלל אינו נחשב לחישוב החומש, ומותר לו לתת לצדקה עד חומש ממנו אף שברצונו לתת עוד ללימוד תורה.