להזהיר גדולים על הקטנים (1 צופה)

[אחד יחיד]

שמעתי ווארט, ואיני זוכר מקורו.
אבל לגודל חביבותו אציענו בפני החברים, ואשמח אם מישהו ישיב לי אבידתי ויזכיר לי מקומו ואומרו.
וזה הווארט:
להזהיר גדולים על הקטנים (רש"י בתחילת אמור) אינו מלשון אזהרה, אלא מלשון זוהר, שצריכים הגדולים להעביר את זוהר נועם המצוות והתורה אל הקטנים.

 

[שלמה דייטש]

אולי הכונה לזה

 

[אחד יחיד]

אולי הכונה לזה

לחץ כדי לכווץ...

זה אותו עיקרון.
אבל הוא לוקח את זה לגדולי ישראל והפחותים שבהם, ואני שמעתי שהגדולים בגיל צריכים להזהיר לקטנים.

 

[לראות טוב]

 

[המאושר!]

זה אותו עיקרון.
אבל הוא לוקח את זה לגדולי ישראל והפחותים שבהם, ואני שמעתי שהגדולים בגיל צריכים להזהיר לקטנים.

לחץ כדי לכווץ...

ואני שמעתי, שכל אדם בזמני 'גדלות' - כשהוא מלא עם חיות ורצון, צריך להזהיר על הזמני 'קטנות' - כשהוא יבש כמו לא יודע מה.

 

[שלמה דייטש]

ואני שמעתי, שכל אדם בזמני 'גדלות' - כשהוא מלא עם חיות ורצון, צריך להזהיר על הזמני 'קטנות' - כשהוא יבש כמו לא יודע מה.

לחץ כדי לכווץ...

נעם אלימלך

בענין אחר נראה לפרש דברי רש"י ז"ל "להזהיר גדולים על הקטנים" להיות כל האדם בשעה שעוסק בתורה או בתפילה או באיזה דבר קדושה, אז הוא בגדלות המוחין, וכך הדרך הצדיקים שלפני התפילה המה מיישבים עצמם ומוחין שלהם לפני מי הם מתפללין, והקדושה ההיא מגביה המוחין בעת העסק בה, אבל אחר התפילה או עסק הקדושה ההוא, נופל לקטנות המוחין בהילוכו בהבלי הזמן, וזה אינו תכלית העבודה השלימה, כי אדם צריך להיות תמיד בקדושה ובטהרה בלי הפסק רגע א', לזה צריך לקשר עצמו ג"כ בעת הגדלות מחשבתו בהש"י ב"ה, שיהיה מחשבתו קשורה אף שילך ממנה, וזה "להזהיר גדולים" פי׳ בשעה שהם בגדלות, "על הקטנים" שישארו בקדושתם אף שיהיו בקטנות. וק"ל.