פרשת אמור

  1. איזה עומר אנחנו סופרים?

    איזה עומר אנחנו סופרים?

    בס"ד "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה, עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'" (ויקרא כ"ג, ט"ו-ט"ז), בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מקריבים מנחה מהתבואה החדשה לה', בחג הפסח היו מקריבים מהתבואה החדשה של השעורים ובחג השבועות היו מקריבים...
  2. א

    אמור למה התחיל בלשון רבים וסיים בלשון יחיד

    יש לדייק בלשון הכתוב, שפתח ואמר בלשון רבים 'ובקצרכם את קציר ארצכם', וסיים בלשון יחיד 'לא תכלה פאת שדך בקצרך'. ביאור נפלא מביא רבינו החיד"א זי"ע בשם הגאון רבי משה בירדוגו זי"ע בספרו 'ראש משביר', כי הנה שנינו במשנה במסכת פאה (ב, ח) שבעל הבית שקצר חצי שדהו, ואחר כך מכר את חציו השני, אזי חובת השארת...
  3. א

    עלון מבית ערכים על פרשת אמור

    עלון מבית ערכים על פרשת אמור
  4. א

    אמור למה לגבי לולב לא נאמר "הזה"

    בחמישה עשר יום לחודש השביעי הזה, חג הסוכות שבעת ימים לה’ (כג, לד) “החודש השביעי” הנזכר כאן בפסוק הוא חודש תשרי, ומצווה התורה לעשות סוכות בחמישה עשר בתשרי. והנה, כאן בפסוק, הלשון היא “לחודש השביעי הזה“. וכן לגבי יום כיפור, לעיל פסוק כז, ג”כ נאמר “אך בעשור לחודש השביעי הזה“; ואילו בהמשך לגבי...
  5. א

    אמור מה ענין מתנות עניים אצל מועדים

    ובקצרכם את קציר ארצכם, לא תכלה פאת שדך בקצרך, ולקט קצירך לא תלקט, לעני ולגר תעזוב אותם (כג, כב) מה קשור עניין זה של מתנות עניים, באמצע כל עניין הרגלים, המועדים והקרבנות המובאים בהם? מסביר רש"י – "אמר רבי אבדימס ברבי יוסף, מה ראה הכתוב ליתנה באמצע הרגלים, פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויום הכיפורים...
  6. א

    אמור למה מנחת העומר באה מן השעורים

    והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן (כג, י) כידוע, מנחת העומר ומנחת סוטה הן המנחות היחידות שבאות משעורים ולא מחיטים. והנה לגבי מנחת סוטה, הטעם לכך מבואר בחז"ל (סוטה יד, א, ומובא ברש"י במדבר ה, טו), "היא עשתה מעשה בהמה לפיכך מאכלה מאכל בהמה", אך לגבי מנחת העומר לא בואר הטעם בחז"ל, מדוע באה...
  7. א

    אמור מה ענין שבת אצל מועדים

    [ב] דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש, אלה הם מועדי; [ג] ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש כל מלאכה לא תעשו; שבת היא לה' בכל מושבותיכם; [ד] אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם (פרק כג, פסוקים ב-ד) כבר עמדו המפרשים (רש"י, רמב"ן, אור...
  8. א

    אמור מדוע הוקדמה האם לאב

    אמור אל הכהנים בני אהרן… לנפש לא יטמא… כי אם לשארו הקרוב אליו, לאמו ולאביו (כא, א) הפסוק מלמד, שאסור לכהן להיטמא למת, אך כאשר מדובר במתים שהם קרוביו, אמו ואביו וכו', להם כן מותר להיטמא [כך בכהן הדיוט, ואילו בכהן גדול אסור לו להיטמא לאף קרוב, כמפורט בהמשך הפרשה]. נשאלת השאלה, מדוע הקדים הכתוב...
  9. ל

    דרך קצרה - קצירת שדה - האם יש קשר

    https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%94.3689/#post-36745
  10. א

    אמור כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו:

    וטעם להזכיר אמו קודם האב כי הזכר חי יותר מהנקבה ברוב: (אבן עזרא) ותמוה, שאצל כהן גדול כתוב וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא היינו אביו קודם. ושמעתי לתרץ שהכהן היחיד שהיה יכול להיות אז כהן גדול הוא אלעזר, וכל זמן שאביו אהרן חי עדיין אינו כהן גדול וגם אם אמו מתה...
  11. געגועים

    אמור גלגוליו של בן איש מצרי

    הראשונים מקשים על מה שכתב רש"י וירא כי אין איש שעתיד להתגייר, והלוא בן איש מצרי נתגייר, ותירצו אחד מהתירוצים שכזה בן שמקלל את השם אינו גר. ושמעתי אומרים שהבן איש מצרי ירד בגלגול אצל יש"ו הנוצרי בן לאבא גוי, וכאשר דנו אותו בב"ד של מעלה טען שאביו היה גוי ולכן היה רע, והורידו אותו שוב בגלגול אצל...
  12. געגועים

    אמור המקלל נענש על קללת השם וקללת משה

    ויקב את השם ויקלל בחומת אנך ויקב את השם, ויקלל את משה, ונענש על קללת השם וקללת משה. ובצרור המור כתב שנחשב לו כאילו קילל ב' פעמים את השם, כי משה הוא אחד מע"ב שמות, ומשה הוא בחינת מט"ט שר הפנים ולכן נענש גם על קללת משה. אפשר להוסיף את השם אותיות את משה.
  13. געגועים

    אמור למה המקלל לגלג דוקא על לחם הפנים

    וינצו במחנה בספר בעלי ברית אברם מקשה למה לגלג דוקא על לחם הפנים, ומתרץ כיון שהערב רב לא זכו לאכול מן אלא רק ממה שזב אח"כ כאשר חם השמש ונמס, וגם בן איש מצרי לא זכה לאכול מן, וזה הכעיס אותו, ולכן לגלג על לחם הפנים כדי שמתוך הדברים יבואו לדבר על המן, עיי"ש. יש לרמז במחנה אותיות חבה מן, מפני...
  14. געגועים

    אמור מעולמו יצא/ עולם קטן

    ויצא בן אשה ישראלית אמרו חז"ל מהיכן יצא מעולמו יצא. וכתב רבינו בחיי דלעיל כתיב חק עולם וסמיך ליה ויצא לרמז מעולמו יצא, ומבאר הכוונה כי האדם הוא עולם קטן (תנחומא פקודי אות ג'), ויצא מעולמו הקטן עיי"ש. אפשר לרמז עולם - ויצא בן בגימטריא עולם קטן.
  15. ל

    חידה פרשת שבוע פחד

    לפרשת אמור יש לו פחד כשר אין לו פחד פסול?
  16. א

    להזהיר גדולים על הקטנים

    שמעתי ווארט, ואיני זוכר מקורו. אבל לגודל חביבותו אציענו בפני החברים, ואשמח אם מישהו ישיב לי אבידתי ויזכיר לי מקומו ואומרו. וזה הווארט: להזהיר גדולים על הקטנים (רש"י בתחילת אמור) אינו מלשון אזהרה, אלא מלשון זוהר, שצריכים הגדולים להעביר את זוהר נועם המצוות והתורה אל הקטנים.
  17. א

    אמור בדברי רש"י שגם העדים והדיינים היו צריכים לסמוך את ידיהם על המקלל לפני סקילתו

    הטעם לכך כתב הריב"א - שכל השומעים כאן היו צריכים לסמוך את ידיהם עליו, מה שלא מצאנו בשאר המומתים, לפי שגם העדים היו צריכים כפרה, שהרי העידו 'כך שמענו שקילל', וגם הדיינים צריכים כפרה על ששמעו את קללתו, ולכך קרעו את בגדיהם. נמצא שכולם חטאו בגללו, והוא קרבן לכולם, לפיכך כל השומעים סומכים עליו, שהוא...
  18. א

    אמור מדוע המקלל קילל את ה' בגלל שרב עם יהודי אחר

    כתב ה'פענח רזא': אע"פ שהמריבה היתה עם חברו הישראלי, ואם כן היה לו להתרעם על הישראלי, ולא על הקב"ה, מ"מ מתוך המריבה אמר לו האיש הישראלי: "ממזר ובן מצרי אתה, איך אתה מעז פנים?!" השיב לו: "ואבא היכן הוא?" א"ל: "משה הרגו בשם המפורש". מיד ברך את אותו השם. וה'בכור שור' כתב, שמתוך המריבה אמר בן המצרי...
  19. א

    אמור על מי מוטל החיוב שהכהן יטמא לאשתו

    לה יטמא (כ"א ג') פרש"י מצוה, ויש להקשות הלא כל ציווים שבתורה הם מצוה ומדוע דוקא כאן מדגיש זאת רש"י. וי"ל דאיתא בגמ' זבחים (ק.) מעשה ביוסף הכהן שמתה אשתו בערב פסח ולא רצה לטמא לה דחפהו חכמים וטימאהו בעל כרחו. וזו כוונת רש"י "לה יטמא" דהוא מצוה על בית דין לכוף את האדם להיטמא להם משא"כ בשאר...
  20. א

    אמור ושמרתם מצוותי ועשיתם אותם - הביאור

    מבאר ה'ציצים ופרחים': הנה מעיקר הדין לאדם לא מגיע כל שכר עבור קיום המצוות, כי אומר ה': 'מי הקדימני ואשלם'(איוב מ"א ג) 'מי מל עד שלא נתתי לו בן זכר?!' 'מי עשה לי מעקה עד שלא נתתי לו גג?!' 'מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית?!' 'מי עשה לי ציצית עד שלא נתתי לו טלית' (ויק"ר כ"ז:) ממילא האדם הוא במצב...
חזור
חלק עליון