קושיא זו הטרידה אותי במשך שנים ארוכות, וניסיתי להתבונן במס' רובדים ומישורים, ואף ראה
כאן דברים נחמדים שכתבתי בענין - אנסה לבאר ככל יכולתי, נושא שמסתמא מטריד רבים, הנה תמוה וכפי שהובא בפתיחת האשכול, מהו ההבדל המהותי שבין משפטי תורתנו הקדושה למערכות המשפט הנוהגות באומות העולם, דהא פוק חזי ששתיהן פועלות בשורשן להשגת סדר בעולם, וכל עקרונות הצדק, היושר, ההגינות, המוסר וכו' וכו' כבר נתקנו וקיימים אף בלא התורה, לדעתי יסוד ההבדלה ביניהן נעוץ בעקרון יסוד אחד ומרכזי, משפט התורה מכוון באופן מובהק להשגת צדק מוסרי אלוקי מוחלט, בעוד שמערכות המשפט האומות מתמקדות בעיקר ביצירת סדר חברתי וארגון חיי האדם במסגרת קהילתית.
הבדל יסודי זה משליך על כל היבטי המשפט והחוק, ראשית, מקור הסמכות שונה בתכלית, משפט התורה נובע ישירות מציוויו של הקב"ה, ועל כן הוא נתפס כביטוי לרצונו המוחלט והנצחי, שמטרתו להנחיל בעולם צדק ומוסר אבסולוטיים, ולכן 'זאת התורה לא תהא מוחלפת' [ לעומת זאת, מערכות המשפט האומות הן פרי תבונתם המוגבלת של בני האדם ונובעות מצרכים חברתיים ופוליטיים משתנים.
שנית, תכלית המשפט שונה, תורתנו הקדושה שואפת ל"תקן עולם במלכות ש-די", דהיינו ליצור חברה צודקת ומוסרית שבה האדם מתנהג על פי מידותיו של הבורא, והנה אפילו דיני הממונות בתורה כפופים לעיקרון זה של דבקות בה' והליכה בדרכיו [עיין מה שכתבתי בענין
כאן] לעומת זאת, תכליתן העיקרית של מערכות המשפט האומות היא להסדיר את היחסים בין בני האדם, למנוע אנרכיה ולהבטיח יציבות חברתית.
שלישית, יציבות החוק, שהרי הצדק המוסרי האלוקי הוא נצחי ואינו משתנה [כהאמור 'זאת התורה לא תהא מוחלפת'] ולכן גם משפט התורה נתפס כבלתי משתנה במהותו, שהרי 'צדק' מעולם לא משתנה, לעומת זאת, הסדר החברתי הוא דבר דינמי, ולכן חוקי האומות משתנים בהתאם לנסיבות ולתפיסות המשתנות של החברה.
רביעית, הדגש על 'לימוד התורה ודיניה', דהנה אצלינו לומדים במשך כל היום את התורה, ואין זה דבר מוגזם כלל אלא הוא בא כדי להפנים את עקרונות הצדק המוסרי האלוקי, התורה מצווה אותנו ללמוד ולעיין בה תמיד, ועי"ז יתגלמו בנו התכונות המוסריות - אלוקיות, לעומת זאת, במערכות המשפט האומות, הדגש הוא בעיקר על ידיעת החוק לצורך קיום הסדר הקיים, ואין להם 'מטרה' מסויימת בעצם ידיעת האזרח את החוק, ומי שאינו יודע את החוק וההסדר שנקבע זוהי בעייתו הבלעדית [כך זכיתי לשמוע מפי שוטר שקנס מאן דהו בתקופת הקורונה, משפט שאיננו קיים אצלינו כפי שנפסקו כללים מיוחדים לשוגג ודומיו ואכמ"ל].
חמישית, 'תפיסת האדם', תורת ישראל רואה באדם יצור בעל אחריות מוסרית ושואפת לעצבו באמצעות המצוות כדי שיהיה צודק ומוסרי ככל יכולתו, מערכות משפט אחרות מתמקדות יותר בהסדרת התנהגותו החיצונית של האדם לצורך שמירה על הסדר הציבורי.
שישית, מטרת הדינים השונים. אפילו דיני הממונות בתורה נועדו לקדם צדק ויושר מוסריים, ולא רק להסדיר עניינים כספיים. במערכות משפט חילוניות, דיני הממון משרתים בעיקר את יציבות המסחר והחברה.
אם כן, העיקרון המרכזי המבדיל בין שתי המערכות הוא
הכיוון והמטרה - כאשר משפט התורה מכוון כלפי מעלה, אל הצדק האלוקי הנצחי, וכל פרטיו נובעים ממנו, מערכות המשפט האומות מכוונות כלפי מטה, אל צורכי החברה האנושית המשתנים, ומטרתן העיקרית היא ליצור מסגרת חיים משותפת ויציבה, מקווה שהובנתי.
