• פורום בנתיבות הישיבה: מה מתאים לדיון? סוגיות חינוכיות בישיבה. השקפה ומוסר בעולם הישיבות. טיפים וקשיים בלימוד. נושאים חברתיים בישיבה. מטרה: דיון תורני וחינוכי מועיל ורלוונטי לעולם הישיבות, תוך שמירה על כבוד הדדי.
  • דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
גם אם היה לא בטוח שהיה לזה הרבה דורשים.

סגנון הבחורים של היום פחות מתחברים לרעיונות מוסריים מתוך החומש ושיחות שכולה רק התעוררות..

תפתח שיחות הסבא מקלם ותמסור אותו לאיזה ישיבה שתרצה אחוז הבחורים שיתחברו יהיה מועט ביותר..
למרות שבאותו הדור היה מוקף ברבבות תלמידים..

כנ"ל הסבא מסלבודקא ונובהרדוק וכדו'..
מפיהם ולא מפי כתבם...
אני בטוח שאם יהיה משגיח בעל שיעור קומה, וישיבה של מוסרניקים (בדומה לת"ת בקלם) זה בהחלט יתפוס.
ואגב, אני בהחלט עומד על כך שעדיין השרידים אשר ה' קורא, אחד מישיבה ושניים ממשפחה, ממשיכים להעביר את השלהבת. אמנם ה'אש הגדולה' כבר נכבתה לצערנו, אבל הנר עדיין דולק. וכל זמן שהנר דולק...
 
אמנם ה'אש הגדולה' כבר נכבתה לצערנו
אחד משרידי המוסר היה אומר בימי האלול בשנותיו המאוחרות:
אלול איז געשטארבען, ס'איז דא נאך וואס היט'ן די יארצייט (אלול נפטר, יש עוד כאלה ששומרים את היארצייט)...
 
על שיחות ר' דוד פוברסקי ור' גרשון אדלשטיין, ולא על ר' ירוחם או ר' חצק'ל.
אתה גם לא מכיר את ר' דוד פוברסקי - הוא היה מיר'ר. לא בעל מוסר - וההבדל עצום.
הוא היה תלמיד של ר' ירוחם,
אבל נשאר מיר'ר במהותו ולא בעל מוסר.
יש הבדל מהותי שורשי ועמוק, בין שיחות של ראש ישיבה כמו ר' דוד לשיחות של בעל מוסר.
קשה לי להאמין ששמעת אי פעם את אחד מה'שמועס'ן' של ר' דוד, או שקראת פעם בספר "מוסר ודעת", לאור התבטאויותיך הנ"ל

מו"ר הגרב"ד למד עם הרב דסלר כל שבוע פרשת שבוע עם רמב"ן.
למדו במשך כשנה, את פרשת בראשית, ולא הגיעו לויכולו.
 
קשה לי להאמין ששמעת אי פעם את אחד מה'שמועס'ן' של ר' דוד, או שקראת פעם בספר "מוסר ודעת", לאור התבטאויותיך הנ"ל
לא שמעתי, אבל כן קראתי.
השיחות שלו הם שיחות ראש ישיבה, לא שיחות משגיח.
הם שיחות עם ווארטים יפים מאוד, אבל לא יסודות של תורת המוסר.
 
אסביר לך.

אני לא מדבר על אדם בדרגה נמוכה.
מבואר במסילת ישרים שהדרך הנכונה לעלות בעבודת ד' - היא לדבר אל הרגש ואחר כך אל השכל.

אבל לכאו' עניין העבדות להשי"ת מחייב לדבר אל השכל ולא אל הרגש, כי עבד מהותו לפעול בלי לשאול למה.
ואם אומרים לאדם "הבורא מצווה שתעשה כך וכך", לא משנה מה הרגש שלו, השכל צריך לחייב אותו לעשות זאת מעבדות,
וא"כ ודאי שלא נכון לומר שצריך לדבר אל הרגש קודם.
רק בכדי לא להשאיר טעות...

את התשובה לזה מכנה הרב דסלר "צילו של הגוף".
אדם מורכב מנשמה וגוף וכמה שהאדם יקדש את עצמו עדיין ישאר בו רושמו של הגוף - גם בדרגות הגבוהות ביותר!
אל הגוף צריך לדבר בשפה שלו, ולמרות שהאדם יודע שהוא צריך לעשות זאת בגלל הציווי, זה לא יהיה מושלם אם לא ידברו אליו ברגש.


כעת אני משאיר לכבוד הרב @נראה לפשוט לראות ולהראות לחברי הפורום הנכבדים, היכן זה מבואר במס"י...
 
הרב דסלר הלך לכיוון אחר לחלוטין למרות שהתחנך באותו בהמ"ד.
קרוב מאוד לסגנון המחשבה שפרץ בדורנו..
לא נראה כ"כ בכיוון של מוסר כהגדרת העם..
שוב אומר,
הקו הזה של המחשבה וההתבוננות, החקירה והעמקה, החשיבה היסודית על כל פרט מדרכי העבודה בעיני השכל,
הכל יסודו בתורת המוסר של קלם.
גם ר' ירוחם גם הרב דסלר וגם ר' חצק'ל היו שם.
הרב דסלר היה הכי מחשבה ר' ירוחם פחות ור' חצק'ל פחות,
אבל כולם היו באותה שיטה וקו.

לא לחינם הרבה ספרי מוסר נקראו בשמות עם הצמד - חכמה ומוסר.
בעלי המוסר לקחו את המחשבה היינו החכמה וחיברוה עם ההתעוררות וההרגש היינו המוסר,
וזה כל ההבדל בין בעלי המחשבה של היום לבעלי המוסר של פעם.
 
לא שמעתי, אבל כן קראתי.
השיחות שלו הם שיחות ראש ישיבה, לא שיחות משגיח.
הם שיחות עם ווארטים יפים מאוד, אבל לא יסודות של תורת המוסר.
נשאר חלוקים.
לדעתי ולהרגשתי, שיחותיו ודבריו קרובים לשל רבו.
 
גם ר' ירוחם גם הרב דסלר וגם ר' חצק'ל היו שם.
הרב דסלר היה הכי מחשבה ר' ירוחם פחות ור' חצק'ל פחות,
אבל כולם היו באותה שיטה וקו.
כפש"כ הם באמת התחנכו באותו בהמ"ד..
אבל היו שונים בתכלית.

אילולי היית יודע שכולם התחנכו בקלם וכולם היו במשרה של משגיח לא היית מוצא שום קשר בניהם..

הרב דסלר לא היה בתורתו שום התעוררות ורגש יותר משאר בעלי המחשבה בדורנו.

ד"א הגר"מ שפירא הגדיר את הרב דסלר כמורו ורבו בתורת המחשבה.
[מחשבה זה עיבוד הקבלה לשפת העם בדומה לתורת החסידות..]
 
כפש"כ הם באמת התחנכו באותו בהמ"ד..
אבל היו שונים בתכלית.

אילולי היית יודע שכולם התחנכו בקלם וכולם היו במשרה של משגיח לא היית מוצא שום קשר בניהם..
טעות.
אם ניקח את הדוגמה שהבאתי קודם, "צילו של הגוף", זהו יסוד שמביא אותו האור יחזקאל רבות בשם הסבא, ומבאר בזה דברים רבים אצל האבות.
מתורתם של שלושתם אפשר לראות את הקו המחבר בין הרבה יסודות שמקורם אחד, ובודאי קו מנחה אחד בין כל היסודות.
הרב דסלר לא היה בתורתו שום התעוררות ורגש יותר משאר בעלי המחשבה בדורנו.
ודאי שכן.
ההתעמקות בתכונות הנפש היא לתכלית מוסר ומעשים טובים,
ולא כדרך בעלי המחשבה להשאיר את זה כמחשבה בלבד.

אולי נאמר זאת כך - בעלי המחשבה מדברים על המושגים כמושגים, לעמות בעלי המוסר שגם מורידים אותם לתביעות אישיות.
ד"א הגר"מ שפירא הגדיר את הרב דסלר כמורו ורבו בתורת המחשבה.
[מחשבה זה עיבוד הקבלה לשפת העם בדומה לתורת החסידות..]
ממש לא.
מחשבה היא העמקה והתבוננות בפרטי עבודת ד'. המילים "מה מהות.." אלו מילים שמתחילות את המחשבה...
אצל הרב דסלר הייתה גם קבלה, כמו שהעיד מו"ר הגרי"ג, אבל אין לערבב בין השניים.
 
כפש"כ הם באמת התחנכו באותו בהמ"ד..
אבל היו שונים בתכלית.
קראתי בשם החזו"א
שההבדל ביניהם אף שהתחנכו באותו ביהמ"ד
לרב דסלר היה אמונה בראש ולר' חצקל אמונה בידים [ולעוד משהו שאיני נזכר כרגע היה אמונה בלב]
[משהו כזה...]
 
כבר הסברתי לך מה זה בעל מוסר.
הם היו תלמידי משגיח אמיתי,
אבל לא היו בחפצא בעלי מוסר.
טענה אוילית חסרת בסיס, לבא ולומר כי"היום אין בעלי מוסר" ולצטט כמה שמות שמי יודע איך לברר עליהם,
בעוד גדולי תלמידי המשגיחים של דור העבר הם "לא בעלי מוסר"
זה פשוט מצחיק...
יש הבדל מהותי שורשי ועמוק, בין שיחות של ראש ישיבה כמו ר' דוד לשיחות של בעל מוסר.
אגב השיחות שלו מאוד מקבילות לחוברות השיחות מר' ירוחם.
למדתי אצל מו"ר הגרי"ג עוד לפני שהיה מנהיג הדור, הכרתי אותו היטב ואף למדתי איתו בחברותא תקופה.
כנראה שבכל זאת טעית....
שוב, הבדל עצום היה בין שיחותיו לבין שיחות המשגיח.
בעוד המשגיח בסגנונו הנוקב היה מעמיד תביעות ומדבר על עניינים רמים מעט יותר,
ר' גרשון בפשטותו שהיתה ניכרת בכל תחום היה מדבר על כך "שצריך ללמוד מוסר"...
בדיחה?
מו"ר הגרב"ד למד עם הרב דסלר כל שבוע פרשת שבוע עם רמב"ן.
שמע ממנו את עיקרי היסודות באמונה וכו', אבל לא את המוסר'קייט שלו....
הוא תמיד אומר בשמו את הווארט הידוע על "כמה משונה אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית".
ואם תרצה כל פונצ'ער ממוצע [בודאי בגיל 90] ידע לצטט לך מה וורטים ממנו...
לא היא זו שהובילה.
גם דרך לימוד הפשטות לא מחזיק בימינו - מאז הופעת מרנא הגר"ח מבריסק - ועדיין אין בעיה בשיטת הפשטות.
הפשטות התחלפה, המוסר נכחד....
כשיש חוסר רצון בדור לקבל דרך או שיטה, אין זה בהכרח מעיד על חיסרון בה.
חד משמעית כן...
תובענות זה לא סתירה לשמחה פנימית אמיתית.
לא באופן קיצוני, אבל בדר"כ כן...
לא.
שאלתי האם כל אחד יודע את זה, וכתבתי שזה מבואר בפרק הראשון.
על זה ענית שמי ששומע שיחת מוסר יודע את זה, ואחרי זה טענת שזה סברא גם בלי לשמוע שיחה.
כעת אני שואל -
א. האם אתה יודע היכן זה כתוב במסילת ישרים? - זה כתוב שם, ולראות את זה - זה מה שתורת המוסר מלמדת.
ב. האם תוכל ליישב את דבריך - האם זה מסברא או משיחת מוסר.
אז בכל זאת אסביר לך מה כתבתי:

שאלת איך אפשר לדעת הכל לבד [ורק לעורר הדברים הידועים ע"י המוסר] וכי מי יודע שיש לעורר את הרגש ואח"כ הסכל, וכו'

וע"ז עניתי, שאם אינך מבין זאת מסברא [כמו כולם] אתה הוא זה שצריך לשמוע שיחת מוסר, לא כולם....
ואם גם את זה אתה לא מבין, אתה צריך לשמוע שיעור בבית ספר...
לסיכום הדיון
שנינו מסכימים שתורת המוסר נכחדה.
כידוע.
אנו דנים על הסיבה לזה -
אתה טוען שהגורם לזה הוא הדיכאון והעצבות שבשיטה, בעוד אני טוען שהקלילות של הדור היתום שלנו גרם לנטישה.
אתה מביא כראיה את האופי של בעלי המוסר - אני דוחה את הראיה הזו מבעלי מוסר אחרים שמוכרים כאנשים נורמטיבים,
ואל תשכח שעניתי על כל הראיות אחת לאחת...
אני מביא כראיה את דברי בעלי המוסר עצמם - אבל אתה לא דוחה את הראיה מהם.
אז תקרא בכל זאת מה עניתי לך לעיל על דברי האור יחזקאל, ואז תחליט מי צודק...
הסיכום הזה מקובל עליך?
חד משמעית.
 
@נראה לפשוט
כפי הנראה כאן, וגם בדיונים אחרים, הינך צעיר עדיין, ומלא חדוות נעורים,
אינך מכיר לעמוק את תורת המוסר,
אינך מכיר את רבותי שלי הלא הם מרנן הגרי"ג והגרב"ד,
אינך מכיר בהבדלים בין בעל מוסר בחפצא לבין מי שלמד ארצל בעל מוסר,

במצב הנתון,
אני רואה עניין ותועלת בדיון כזה.
רק, אל תשכח, כשתגדל ותבין את החיים, לעלות לאשכול ולהודות בטעותך...

כל טוב והמון הצלחה.
 
קבלתי תגובה מחכם שליט"א לפרסמה כאן​
העלו כאן כמה נקודות שכל אחד מהן הוא כבר סיבה מספקת להתרופפות לימוד המוסר בדור האחרון, וכמי שעברו עליו קרוב לשלושים שנה נטולות מוסר [ואולי מוסריות יאמרו האומרים], אמרתי אענה חלקי אף אני [אני קצת כעוס מהסיבה הנ"ל מקוה שלא לחרוג מגבולות מגבלות הפרו"ם].

א] מישהו עשה פעם סקר בתוך עולם הצולי"ם האם יש הבדל בגוטסקייט בגאוה בכעס ושאר מדות טובות ורעות בין לומדי המוסר לאלו שאינם נמנים על לומדי המוסר [לבר נטלין ולא עלין הני וכו'] ואלה המופקעים ממש או המתנגדים לו.

ממה שבדקתי בזמנו [טרום עידן חיים מאושרים וכו' רק בלימוד מוסר חמש דקות ביום] עולה אחד מן השתיים, או שזה באמת לא נכון עובדתית שמוסר משפיע ועכ"פ בצורה הנוכחית שבה הוא נלמד כיום, או שמהרי [וגבעות] החושך [זה יון וכו'] אני בא.

דוקא בחברון ראיתי איזה שינוי ולא ברירא לי כ"צ אדרבה יעמידוני החברים [אולי סגנון הגרחי"ק ואישיותו שמשדרת כ"כ הרבה גוטסקייט ממקום אמיתי ועמוק ולא ממסכנות הוא שגרם לזה].

ב] הקו של רוב המוסרניקים בדורנו הוא לעודד בינוניות [עכשיו תכתוב לא נכון! אז הקדמתי רפואה למכה כן נכון!], בפרט והוא העיקר [ואולי זה הוא שגרם] שטובי המוחות [אולי תלוי באיזה עיר ותלוי איזה מוחות ועדיין יל"ד מהו 'טובי' ואקצר], מוצאים את מקומם בחומר ש[אמור להיות]נלמד בסדר א' יותר ביטוי לכשרונותיהם, [במיוחד בהתפתחות הלומדעס לפסגות ועליית רמת הרייד באופן נפלא, סליחה מכל מרנן שאצלם זה חכמה יוונית אבל עכ"פ במציאות זה נוצץ לבעל כשרון בהרבה], בחור שמוציא קונטרס במילי דאגדתא או [בחלק מקומות כ"ש] בעניני מוסר ועבודת האדם ממש, אות היא על סגנון כשרונו [בלשון נקי'], אלא א"כ 'בעל טענה' הוא בצורה קיצונית, ומשכך הסטטוס הנוכחי של השתולים בחצרות [הקו המרכזי או משמעותי מאד של] רבנן המשגיחים שליט"א קול דממה דקה להם בנסכא דרב אבא ובבתר מעיקרא, וממילא לא מפתה במיוחד לבא בקהלם, [אם כי יתכן שרק הם יהיו בגן עדן ואיני מתערב במחלוקת (זה איסור בלי קשר למוסר...)].

ג] מה שאני רואה בעיני השיח המוסרי היום פורה בהרבה מלפני עשור לדוג', הביקוש להתחבר לחנוכה ואפי' לזאת חנוכה, לט"ו בשבט ולבת עין, לתפילה ולתורה, בחורים ברמה גבוהה מאד ימצאו ענין בלהבין מה זה יציא"מ ומ"ת, ע"ע הביקוש לכל בעלי האגדה והמחשבה, אבל לא בצורת שפתים דולקות [מאכילין אותו כו'], והמוסר של סדרי הישיבה [שהם ביהרג ואל יעבור כידוע מהמשגיח זצ"ל שאמר בתשנ"ח...], אלא בדיבורי/ פטפוטי /ויכוחי-פרוזדור/ חדר אוכל (איי אילו ידע ר' ישראל שבחדר אוכל מדברים על מוסר ולא על רשב"א מה היה אומר אולי היה רוקד ואולי לא וצ"ע)/ אויצר/ כוכים/ פנימי' וכיו"ב מזדמנים מדי פעם, [יש מוסריות או אין, יש בעיה ב..., למה המוסר פשט את הרגל וכו'], או סתם באמצע סדר ג' או ב' או א' סתמי כזה.

ואכן ראיתי לא אחת בחורים רציניים ו'חשובים' שהיו לומדים מוסר בשעות שנקראות בין הסדרים וכפי המזדמן ככל שהיה נושא מנשאי היהדות לברר.

ד] לא יודע איך אבל בסוף לעולם [כמובן מה שאני (הקטן) הכרתי] היתה ידם של מתנגדי המוסר [לא המופקעים] על העליונה בויכוח עם לומדי המוסר על דברים בהבנת הדברים הכתובים בספריהם עצמם.

ה] איך לא מתביישים לדון בדעת מרן רבינו הזקן זללה"ה כביכול היה מאוהדיהם וזה שיש אנשים חסרי הבנה והכלת מורכבוית [שבנו תילי תילים על דיוק לשונו של מרן זללה"ה שנא' למי שנא' ובצורה שנא'] לאנשים ברי דעת שמסוגלים להכיל מורכבויות שקצת מכירים את ההסביבה החזו"א'ניק'ית זה רק עושה ריאקציה מרמת הניתוח הרדודה של המעוותים שבחסידי המוסר ומסביר קצת יותר את התנגדות מרן ודו"ק [אין כאן משהו עמוק].

ו] ולחיבת הקודש אעתיק מרשימות הגאון המובהק ר' שלמה אדלשטיין זללה"ה [לשמו ולזכרו תאות כל נפש-אחי מרן הגרי"ג ר"י פוניבז'].

"הגאון מטאווריג היה מהלוחמים נגד שיטת המוסר. בעיר רבנותו היתה ישיבת נאווארדאק, וכיון שהיה ממתנגדי המוסר היו מתלמידי הישיבה הצרו לו מאד. פעם הזמינוהו לומר שיעור בהישיבה, ומנהגו של הגאון היה שמשך כל השיעור, שנמשך לערך כשעתיים, היה בעינים עצומות, כך שכשהגיע לשיעור היה בית המדרש מלא וכשפתח את עיניו לאחר שסיים השיעור לא מצא בו נפש חיה. ועוד כמה דברים שמעתי מרבינו [הגאון האדיר ר' יוסף דינקליס זצוק"ל] שצררוהו הנ"ל אך איני זוכר הפרטים, עד שהוכרח להמלט באישון ליל ואפלה בלילי טבת המושלגים וכתוצאה מזה נחלו ריאותיו רח"ל והגיע לארה"ק ...

אגב, גם רבינו [הגאון האדיר ר' יוסף דינקליס זצוק"ל] נתקל פעם בשיג ושיח עם בעלי המוסר הנ"ל ואיני זוכר את כל הפרטים, אך זאת אזכור שבשנת תרע"ט בשלהי החורף נסע לעיירת מולדתו עקב פטירת אמו ע"ה, וגם אביו ז"ל נפטר באותה תקופה, איני זוכר ממה וכיצד נודע לו. עכ"פ זאת סיפר, שנסע במסלת הברזל דרך העיר קיעוו, ואז עסק בסוגיא דקנה אילנות קנה קרקע, שכתב ע"ז מערכה ארוכה, וכתבה תוך כדי הנסיעה במסלת הברזל, והיה צריך לשהות כמה ימים בקיעוו עד שיוכל להמשיך במסעו, ונכנס לביהמ"ד ללמוד, והיו שם כמה מבעלי מוסר הנ"ל שניסו להשפיע עליו, אך לא גבר כרבינו יושפע מדבריהם, וכנראה שגם ענה להם תשובות "הגונות" אך בתוך טענותיהם הביאו הוכחה לאמיתות שיטתם, שהנה מתחילת המלחמה נתדלדלו הישיבות ונתרוקנו מתלמידיהן, ורק ישיבות נאוורדאק לא נכנעו לפגעי הזמן ומוראותיו, ובכל מקום בואם הם מייסדים ישיבות וכו'. וע"ז ענה להם רבינו בהלצה שזו ראיה לסתור שכנר' שיטתם אינה מתנגדת להיצה"ר וע"כ אין הוא מתאמץ למונעם לייסד ישיבות.

[ומפורסמת גם הלצתו של הרב מפוניבז' אחרי שעבר מטעלז לנאווארדאק, ונשאל כיצד הוא מגדיר את ההבדל בין טעלז לנאווארדאק, והשיב "אין טעלז איז דער יצ"ט א גמרא און דער יצה"ר איז א ביכל. אין נאוורדאק איז דער יצ"ט מוסר, און דער יצה"ר איז א גמרא...]".​

לא התכונתי לפגוע, אמנה היו דברינו, חוץ מזה אני בכלל לומד מוסר [מעניין ומשפיע],
והעיקר להיות מחזיק עצמך בשמחה תמיד!
 
א] מישהו עשה פעם סקר בתוך עולם הצולי"ם האם יש הבדל בגוטסקייט בגאוה בכעס ושאר מדות טובות ורעות בין לומדי המוסר לאלו שאינם נמנים על לומדי המוסר [לבר נטלין ולא עלין הני וכו'] ואלה המופקעים ממש או המתנגדים לו.

ממה שבדקתי בזמנו [טרום עידן חיים מאושרים וכו' רק בלימוד מוסר חמש דקות ביום] עולה אחד מן השתיים, או שזה באמת לא נכון עובדתית שמוסר משפיע ועכ"פ בצורה הנוכחית שבה הוא נלמד כיום, או שמהרי [וגבעות] החושך [זה יון וכו'] אני בא.

דוקא בחברון ראיתי איזה שינוי ולא ברירא לי כ"צ אדרבה יעמידוני החברים [אולי סגנון הגרחי"ק ואישיותו שמשדרת כ"כ הרבה גוטסקייט ממקום אמיתי ועמוק ולא ממסכנות הוא שגרם לזה].
איני יודע מי הבודק והיכן בדק, ונראה לי שלא הבנת את ההבדל בין 'מוסרניק' לצו"ל'.
אבל אני יכול לומר לך,
העבודה! שבתקופות שאני לומד מוסר יותר טוב, המידות שלי משתפרות פלאים!
ב] הקו של רוב המוסרניקים בדורנו הוא לעודד בינוניות [עכשיו תכתוב לא נכון! אז הקדמתי רפואה למכה כן נכון!], בפרט והוא העיקר [ואולי זה הוא שגרם] שטובי המוחות [אולי תלוי באיזה עיר ותלוי איזה מוחות ועדיין יל"ד מהו 'טובי' ואקצר], מוצאים את מקומם בחומר ש[אמור להיות]נלמד בסדר א' יותר ביטוי לכשרונותיהם, [במיוחד בהתפתחות הלומדעס לפסגות ועליית רמת הרייד באופן נפלא, סליחה מכל מרנן שאצלם זה חכמה יוונית אבל עכ"פ במציאות זה נוצץ לבעל כשרון בהרבה], בחור שמוציא קונטרס במילי דאגדתא או [בחלק מקומות כ"ש] בעניני מוסר ועבודת האדם ממש, אות היא על סגנון כשרונו [בלשון נקי'], אלא א"כ 'בעל טענה' הוא בצורה קיצונית, ומשכך הסטטוס הנוכחי של השתולים בחצרות [הקו המרכזי או משמעותי מאד של] רבנן המשגיחים שליט"א קול דממה דקה להם בנסכא דרב אבא ובבתר מעיקרא, וממילא לא מפתה במיוחד לבא בקהלם, [אם כי יתכן שרק הם יהיו בגן עדן ואיני מתערב במחלוקת (זה איסור בלי קשר למוסר...)].
מי דיבר על להוציא ספרים במוסר?! למה ללמוד משהו חצי שעה ביום, ולעשות חשבוון הנפש 5 דק' ביום, 'מוציא מהלימוד'? להפך, הם מנצלים יותר את הזמן!
ג] מה שאני רואה בעיני השיח המוסרי היום פורה בהרבה מלפני עשור לדוג', הביקוש להתחבר לחנוכה ואפי' לזאת חנוכה, לט"ו בשבט ולבת עין, לתפילה ולתורה, בחורים ברמה גבוהה מאד ימצאו ענין בלהבין מה זה יציא"מ ומ"ת, ע"ע הביקוש לכל בעלי האגדה והמחשבה, אבל לא בצורת שפתים דולקות [מאכילין אותו כו'], והמוסר של סדרי הישיבה [שהם ביהרג ואל יעבור כידוע מהמשגיח זצ"ל שאמר בתשנ"ח...], אלא בדיבורי/ פטפוטי /ויכוחי-פרוזדור/ חדר אוכל (איי אילו ידע ר' ישראל שבחדר אוכל מדברים על מוסר ולא על רשב"א מה היה אומר אולי היה רוקד ואולי לא וצ"ע)/ אויצר/ כוכים/ פנימי' וכיו"ב מזדמנים מדי פעם, [יש מוסריות או אין, יש בעיה ב..., למה המוסר פשט את הרגל וכו'], או סתם באמצע סדר ג' או ב' או א' סתמי כזה.

ואכן ראיתי לא אחת בחורים רציניים ו'חשובים' שהיו לומדים מוסר בשעות שנקראות בין הסדרים וכפי המזדמן ככל שהיה נושא מנשאי היהדות לברר.
עכשיו רואה אני, שלא רק שבין 'מוסרניק' לצו"לניק' נתחלף לו, אף בין מוסר למחשבה נתחלף לו!
על שאר המכתב אינני רואה צורך להגיב, מכיון שמי שאינו מכיר 'מוסרניק' מהו, לא יכול להבחין בין 'תנועת המוסר' דאז, ל'לימוד המוסר' דהיום, והוא בכלל לא בר הכי בויכוח...
והעיקר להיות מחזיק עצמך בשמחה תמיד!
אז אולי תשנה את השם?
 
א] מישהו עשה פעם סקר בתוך עולם הצולי"ם האם יש הבדל בגוטסקייט בגאוה בכעס ושאר מדות טובות ורעות בין לומדי המוסר לאלו שאינם נמנים על לומדי המוסר [לבר נטלין ולא עלין הני וכו'] ואלה המופקעים ממש או המתנגדים לו.

ממה שבדקתי בזמנו [טרום עידן חיים מאושרים וכו' רק בלימוד מוסר חמש דקות ביום] עולה אחד מן השתיים, או שזה באמת לא נכון עובדתית שמוסר משפיע ועכ"פ בצורה הנוכחית שבה הוא נלמד כיום, או שמהרי [וגבעות] החושך [זה יון וכו'] אני בא.

דוקא בחברון ראיתי איזה שינוי ולא ברירא לי כ"צ אדרבה יעמידוני החברים [אולי סגנון הגרחי"ק ואישיותו שמשדרת כ"כ הרבה גוטסקייט ממקום אמיתי ועמוק ולא ממסכנות הוא שגרם לזה].​
פשיטא.
הצולי"ם לא לומדים כמו שצריך!
זה חלק מהכחדת המוס בדורינו, שגם מי שכבר לומד מוסר, לא עושה זאת כמו שהנחיל מרנא האור ישראל.
בודדים היום הם אלו שיודעים באמת מהי תורת המוסר, והם לומדים אותה ונראים אחרת לחלוטין.

ואולי לכן, בחברון שהם בכללי פחות צולי"ם, לומדים יותר נכון את המוסר, וצ"ע.

ב] הקו של רוב המוסרניקים בדורנו הוא לעודד בינוניות [עכשיו תכתוב לא נכון! אז הקדמתי רפואה למכה כן נכון!], בפרט והוא העיקר [ואולי זה הוא שגרם] שטובי המוחות [אולי תלוי באיזה עיר ותלוי איזה מוחות ועדיין יל"ד מהו 'טובי' ואקצר], מוצאים את מקומם בחומר ש[אמור להיות]נלמד בסדר א' יותר ביטוי לכשרונותיהם, [במיוחד בהתפתחות הלומדעס לפסגות ועליית רמת הרייד באופן נפלא, סליחה מכל מרנן שאצלם זה חכמה יוונית אבל עכ"פ במציאות זה נוצץ לבעל כשרון בהרבה], בחור שמוציא קונטרס במילי דאגדתא או [בחלק מקומות כ"ש] בעניני מוסר ועבודת האדם ממש, אות היא על סגנון כשרונו [בלשון נקי'], אלא א"כ 'בעל טענה' הוא בצורה קיצונית, ומשכך הסטטוס הנוכחי של השתולים בחצרות [הקו המרכזי או משמעותי מאד של] רבנן המשגיחים שליט"א קול דממה דקה להם בנסכא דרב אבא ובבתר מעיקרא, וממילא לא מפתה במיוחד לבא בקהלם, [אם כי יתכן שרק הם יהיו בגן עדן ואיני מתערב במחלוקת (זה איסור בלי קשר למוסר...)].
זו התוצאה, לא הבעיה.

וכבר עמד על בעיה זו הרמח"ל בהקדמת ספרו:
"ולא ישאר לימוד הדברים האלה וקריאת הספרים מזה המין כי אם אצל אותם שאין שכלם כל כך דק, וקרוב להיות גס, שאלה תראה אותם שוקדים על כל זה ולא יזוזו ממנו, עד שלפי המנהג הנוהג בעולם, כשתראה אחד מתחסד, לא תוכל לימנע מלחשוד אותו לגס השכל.
ואולם, תולדות המנהג הזה רעות מאד לחכמים ולבלתי חכמים, כי גורם שמאֵלֶּה ומאֵלֶּה יחסר החסידות האמיתי, ויהיה יקר מאד למצוא אותו בעולם. כי יחסר מן החכמים למיעוט עיונם בו, ויחסר מן הבלתי חכמים למיעוט השגתם אותו"


ג] מה שאני רואה בעיני השיח המוסרי היום פורה בהרבה מלפני עשור לדוג', הביקוש להתחבר לחנוכה ואפי' לזאת חנוכה, לט"ו בשבט ולבת עין, לתפילה ולתורה, בחורים ברמה גבוהה מאד ימצאו ענין בלהבין מה זה יציא"מ ומ"ת, ע"ע הביקוש לכל בעלי האגדה והמחשבה, אבל לא בצורת שפתים דולקות [מאכילין אותו כו'], והמוסר של סדרי הישיבה [שהם ביהרג ואל יעבור כידוע מהמשגיח זצ"ל שאמר בתשנ"ח...], אלא בדיבורי/ פטפוטי /ויכוחי-פרוזדור/ חדר אוכל (איי אילו ידע ר' ישראל שבחדר אוכל מדברים על מוסר ולא על רשב"א מה היה אומר אולי היה רוקד ואולי לא וצ"ע)/ אויצר/ כוכים/ פנימי' וכיו"ב מזדמנים מדי פעם, [יש מוסריות או אין, יש בעיה ב..., למה המוסר פשט את הרגל וכו'], או סתם באמצע סדר ג' או ב' או א' סתמי כזה.

ואכן ראיתי לא אחת בחורים רציניים ו'חשובים' שהיו לומדים מוסר בשעות שנקראות בין הסדרים וכפי המזדמן ככל שהיה נושא מנשאי היהדות לברר.
ושוב אותה נקודה.
אני אוסיף עליך בהרבה - בחור שיש לו מהלך במקיף וניקף אבל אין לו מהלך ב"כתבו לכם על קרן השור" - שווה פחות. חד משמעית.

אבל זה בדיוק ההבדל בין מוסר למחשבה.
אם זה נשאר רק ב"מהלך", וסדר א' מדשדש וסדר ב' הוא רק חצי, וסדר ג' זה מסיבת חנוכה - זה מחשבה,
אם זה יורד ומחלחל וסדר א' מתחיל מוקדם יותר מתמיד, וסדר ב' רק מתחלק לשניים, ולסדר ג' נוספת עוד שעה - זה מוסר.

ד] לא יודע איך אבל בסוף לעולם [כמובן מה שאני (הקטן) הכרתי] היתה ידם של מתנגדי המוסר [לא המופקעים] על העליונה בויכוח עם לומדי המוסר על דברים בהבנת הדברים הכתובים בספריהם עצמם.​
טעות היסטורית ועובדתית.

ה] איך לא מתביישים לדון בדעת מרן רבינו הזקן זללה"ה כביכול היה מאוהדיהם וזה שיש אנשים חסרי הבנה והכלת מורכבוית [שבנו תילי תילים על דיוק לשונו של מרן זללה"ה שנא' למי שנא' ובצורה שנא'] לאנשים ברי דעת שמסוגלים להכיל מורכבויות שקצת מכירים את ההסביבה החזו"א'ניק'ית זה רק עושה ריאקציה מרמת הניתוח הרדודה של המעוותים שבחסידי המוסר ומסביר קצת יותר את התנגדות מרן ודו"ק [אין כאן משהו עמוק].
שוב, טעות היסטורית ועובדתית.

[ומפורסמת גם הלצתו של הרב מפוניבז' אחרי שעבר מטעלז לנאווארדאק, ונשאל כיצד הוא מגדיר את ההבדל בין טעלז לנאווארדאק, והשיב "אין טעלז איז דער יצ"ט א גמרא און דער יצה"ר איז א ביכל. אין נאוורדאק איז דער יצ"ט מוסר, און דער יצה"ר איז א גמרא...]".​
הרב מפוניבז' גם אמר "חצי שעה ביטול תורה" על סדר מוסר...
הוא העיד על עצמו, שמאז שבא למרן הח"ח שינה דעתו והסתכלותו על תורת המוסר, הפך לחסיד נלהב שלה, ולכן קבע את המוסר גם בישיבתו.
 
בהיות שהנני הקטן העני והדל ראה ראיתי האיל מנגח חד מדרא בתראי לא ידענא איככה אתארהו, גם אשו"ר בא הוא וקדושיו עמו ונלוה אליו לשרתו ולדחות דברי החכם ידידי המופלג מאד י"נ, ויען הנני נמנה ל"ע ללומדי המוסר והאמת נר לרגלי הכהות, ואמון אני על מדת החסד ונשיאה בעול, נחלצתי חושים לנסות להגן על כבוד אהובי הרה"צ וו"ח החכם השלם נר"ו מוסר ההודעה יען לא הובנו כ"צ [וכאשר הקדים לכתוב כי כעוס הוא ואכן לא עשו דבריו כל השפעה ורגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותו] גוי נתתי למכים ולחיי למורטים לא הסתרתי פני מכלימות, ואקו שלא יצא תקלה מתח"י.

הכותב מנסה לבאר מה הוא הגורם לבחור שלא יחפש להתחיל בכלל בלימוד המוסר וטיעוניו הם:

א] מעלה אפשרות שהוא משום שלא ניכרת ההשפעה על שאר הלומדים,

וכתב עלה חד מבתראי.
איני יודע מי הבודק והיכן בדק, ונראה לי שלא הבנת את ההבדל בין 'מוסרניק' לצו"ל'.
אבל אני יכול לומר לך,
העבודה! שבתקופות שאני לומד מוסר יותר טוב, המידות שלי משתפרות פלאים!


השאלה נשאלה כמטרה לדעת תשובה אמיתית אדרבה יבדקו החכמים מה המה התוצאות והכותב לא הביא אלא מה שעלתה בידו, מתוך סקר שערך בתוך עולם הצולאי"ם דייקא אף שאיננו נמנה על מחניהם כלל, ולומדי המוסר אין הכונה למונעי האבק מספרי המוסר ותופסי הספסלים למעריב מתחילת סדר המוסר אלא לאנשים הלומדים מוסר בצורה רצינית ובהתבוננות מעמיקה למרות היותם צולאי"ם [ואכן אפשר שאין מוסרניק צו"ל בעולם כלל, ולא ע"ה חסיד ולא צו"ל מוסרניק (וכבר שמענו בזה מחד מרבוואתא שקרא עליהם מקרא הזה ומשניאי אהבו מות כאשר דרשוהו חכמים על ת"ח שנמצא רבב על בגדו), ובאמת כדאי לפתוח אשכול נפרד מהו צו"ל לתולדותיו דרכו ומשנתו יכולותיו ומוגבלויתיו ועי' מה שהאריך למעניתו בזה בקונ' אחד כמוך (דת"ת נתיבות אביעזר ע' צולא"י כמוך) וצע"ש ולע"כ ואפשר יש בזה משום ליצנות ואולי מ"מ שרי וצ"ת], ואכן הכותב הציג אפשרות שמהרי החושך הוא בא, וביקש שיבדקו החברים בסביבתם המה למען דעת, ומה שהרב חד מבתראי משתפר במידותיו פלאים דומה שאין זו תשובה המספקת לנידוננו להיודע על קיומו של יותר מאדם אחד בעולם, יעזוב נא הרב חד מבתראי את בדיקתו בציציותיו שלו ויבדוק בסביבתו האם רוב לומדי והוגי ומהגגי המוסר אכן משופרים פלאים במידותיהם ובכמה אחוזים יתרים הם במידותיהם התרומיות על פני אלה שאינם לומדים מוסר, ויעמידנו על האמת כאשר היה באמנה אתו וקיי"ל הלכתא כבתראי. [אגב למרבית הפלא אציין כי גם אני זכיתי להכיר כאלו מלומדי המוסר ואף על פי כן היו מידותיהם טובות (כמה מוזר?!), ולאידך גיסא אפי' כאלה שלא למדו מוסר והיו מידותיהם מושחתות להפליא (כמה מוזר?!)].

ומש"כ הבד הקוה"ט שליט"א
פשיטא.
הצולי"ם לא לומדים כמו שצריך!
זה חלק מהכחדת המוס בדורינו, שגם מי שכבר לומד מוסר, לא עושה זאת כמו שהנחיל מרנא האור ישראל.
בודדים היום הם אלו שיודעים באמת מהי תורת המוסר, והם לומדים אותה ונראים אחרת לחלוטין.

ואולי לכן, בחברון שהם בכללי פחות צולי"ם, לומדים יותר נכון את המוסר, וצ"ע.


אכן צדקו דבריו וזהו מקום הספק ובאמת הוא פשיטא אבל כבר לימדנו המס"י בהקדמה שגם דברים פשוטים צריך לכתוב ורב בהם ההעלם לגודל פשטותם.

ב] מעלה נקודה נוספת שידור של חוסר כבוד ללימוד המוסר שמתחזק מקירוב הבינוניים וחסרי הערכה בקהל לומדיו ואנשים שאמורים לייצגו.

וכתב עלה חד מבתראי
מי דיבר על להוציא ספרים במוסר?! למה ללמוד משהו חצי שעה ביום, ולעשות חשבוון הנפש 5 דק' ביום, 'מוציא מהלימוד'? להפך, הם מנצלים יותר את הזמן!


הכותב לא בא להסביר למה לא ללמוד מוסר ולא עלה כלל נדון של ביטול הזמן, אלא מה קרה עובדתית שהפסיקו ללמוד וכמש"כ הרה"צ מו"ה הייליגע שמאטע נ"י שזו התוצאה ולא הבעיה, והוצאת הספרים היא לדוגמא בעלמא מהמצב [המשמח או העצוב] שאין הערכה מספקת [בצדק או שלא בצדק] למי שישקיע ראשו ורובו ושולחנו בעסקי המוסר, ואם היתה תפיסה רווחת הנותנת הערכה מספקת ללומדי המוסר ולא היתה בושה להוציא בזה קונטרסים ועלונים, ודאי לא היה מצב המוסר כיום כמו שהוא נראה, ואינו ענין דוקא של הערכה אלא כמה קורץ ונוצץ הוא לימוד המוסר, וזה הוא שעמד עליה הרמח"ל כמו שהביא הרב בד קודש נר"ו ש"נ,
"ולא ישאר לימוד הדברים האלה וקריאת הספרים מזה המין כי אם אצל אותם שאין שכלם כל כך דק, וקרוב להיות גס, שאלה תראה אותם שוקדים על כל זה ולא יזוזו ממנו, עד שלפי המנהג הנוהג בעולם, כשתראה אחד מתחסד, לא תוכל לימנע מלחשוד אותו לגס השכל.
ואולם, תולדות המנהג הזה רעות מאד לחכמים ולבלתי חכמים, כי גורם שמאֵלֶּה ומאֵלֶּה יחסר החסידות האמיתי, ויהיה יקר מאד למצוא אותו בעולם. כי יחסר מן החכמים למיעוט עיונם בו, ויחסר מן הבלתי חכמים למיעוט השגתם אותו"

ואכן אף הרמח"ל לא כתב שאינו נכון שלא לומדים אותו אלא גסי השכל אלא שבאמת כך הוא מנהג העולם ובצדק מנהג העולם לדון את לומדי המוסר והעוסקים בו לגסי השכל, אלא שמזה באו תולדות רעות מאד שבאמת גרם שיחסר מן החכמים למעט עיונם בו.

ג] נקודה נוספת היא שאף אם אכן המוסר בצורתו הנושנת איננו קורץ כ"כ לצעירי דורנו ואין כל מוטיבצי' לבחור סטנדרט להשקיע בו אף השקעה פעוטה כצווחת הרב חד מבתראי, מ"מ מצאנו קרן אורה מועטה כלשהי בדורנו, במה שיש שיח פורה בעניני מידות וארחות החיים ובכל הנושאים המדוברים במסילת ישרים, לא עניני מחשבה [ויציא"מ ומת"ת גם בהם יש לצד המוסרי מה לטעון בלקחים ובהתבוננות, וכיום חידשו המחדשים לקחי מוסר מופלגים אף בהילולת בת עין וכיוב"ז ובאמת טעות היא המילה 'להתחבר' ויותר נכון 'לקחת' הנוגע יותר לתחומי המוסר] ואף שציונו אדמו"ר אבי העזרי מחשבה אחת (וי"א בלבד) של מוסר, אמנם אין השיח רב אבל דומה שהוא מוסיף והולך, וכמדו' שקודם תנועת המוסר היה פחות שיח ומודעות לעניני מוסר מהיום, ולזה צוין ערך עניני מחשבה ואגדה ועומקי היהדות חיבור למצוות [אפשר להוסיף פשש"מ], שהוא שינוי כללי בתפיסה שאין לי אלא תורה [ותורה מוגדרת מאד], ואמנם באמת אפשר שמעולם לא היתה תפיסה כזאת וצריך בירור היאך היה מצב הישיבות טרום עידן המוסר ואלו שלא קבלו את מרותו.

ומש"כ עלה חד מבתראי

עכשיו רואה אני, שלא רק שבין 'מוסרניק' לצו"לניק' נתחלף לו, אף בין מוסר למחשבה נתחלף לו!

לא הבין שאין כאן כל כונה לערב [ואולי אכן אגב שיטפי' (וכעסו) לא דק החכם הכותב שליט"א לעשות לשונו צחה כדבעי ויצאו הדברים מבולבלים מעטו], אלא להביא דוגמא מעניני מחשבה ואגדה שמצאו להם עדנה בדורנו ולבאר שיש כאן מגמת שינוי כללית, [ואמנם אני חוכך בזה ומ"מ לא באתי אלא לנקוט בשיפולי גלימתא דידידי החכם נר"ו].

ומש"כ כ"ק הבד שליט"א

אבל זה בדיוק ההבדל בין מוסר למחשבה.
אם זה נשאר רק ב"מהלך", וסדר א' מדשדש וסדר ב' הוא רק חצי, וסדר ג' זה מסיבת חנוכה - זה מחשבה,
אם זה יורד ומחלחל וסדר א' מתחיל מוקדם יותר מתמיד, וסדר ב' רק מתחלק לשניים, ולסדר ג' נוספת עוד שעה - זה מוסר.

הגדרתו טעונה בדיקה נוספת האם לומדי המוסר מתפקדים יותר מבחור סתמא שרואה בתפקוד מוצלחות.

ד] נקודה נוספת העלה החכם הכותב נר"ו שהחכמים התלמודיים מרשימים יותר בהבנתם וכושר ניתוחם.

כ' הבד הקדוש שליט"א

טעות היסטורית ועובדתית.

לא היתה הכונה היסטורית אלא לאנשי המוסר החיים עמנו לאוי"ט ואשר היו בסביבת החכם הכותב שליט"א ואכן יתכן ויושב הוא תחת הרי חושך, אך יש להדגיש כי עיקר הכונה בזה היא לויכוחים בקריאת טקסט ודאי אנשי המוסר ידעו יותר ציטוטים אבל ב'לדעת לקרא' וברמת ההבנה וכושר הניתוח היתה ידם של בעלי התלמוד על העליונה.

ה] לענין יחס מרן זללה"ה

כתב חד מבתראי

על שאר המכתב אינני רואה צורך להגיב, מכיון שמי שאינו מכיר 'מוסרניק' מהו, לא יכול להבחין בין 'תנועת המוסר' דאז, ל'לימוד המוסר' דהיום, והוא בכלל לא בר הכי בויכוח...

אה"נ גם דברי החזו"א ודאי נסובו על התנועה ולא על לימוד החמש דק' דומי' לע"נ הגרי"ג זללה"ה, אלא שנדון למעלה בדבריו ע"כ עלה קצפו של החכם בזוכרו דברי חכמינו בגנותה של תנועה זו [באמת יותר לסגנון הקיצוני שבהם דוג' נאווארדאהק], וקשה עלי הליקוט ישאלו להבקיאים שבחברת בית מדרשם של תלמידי מרן זללה"ה ונודעים דברי מרן זללה"ה בפי האתון דהעוכר הנודע גראדע שר"י, [ונודע הפקפוקים ומנגד יחס הגרח"ג זללה"ה ואכמ"ל], לדומיה שבחצי שעה מן הסתם היה מתנגד.

ובד קודש כתב

שוב, טעות היסטורית ועובדתית.

אמר התלמיד: לא נכון! אמר החכם: כן נכון! אמר התלמיד: אין מילים בפי להודות לך מורי על שהארת את עיני כה לחי! ודפח"ח

אגב גאון עוזנו שר התורה הגרד"ל שליט"א לומד מוסר [ומ"מ בקעמפ משתמט מלענות על השאלה של סדר מוסר ואומר שזה סדרי הישיבה ואינו בכלל השאלות שאמור הוא לענות, ובאלול היה מגיע לסדר מוסר הראשון שהיה כל יום חצי שעה לפני מנחה והי' הוא 50% מלומדי המוסר בביהמ"ד מלבד הרב פולק זללה"ה)], אבל איננו מוסרניק כלל ולהדיא ממש לא כידוע לכל מכיריו וד"ל למכירי הגרד"ל, ודו"ק להנ"ל ועי' ולע"כ.

ו] כתב הבד קודש

הרב מפוניבז' גם אמר "חצי שעה ביטול תורה" על סדר מוסר...
הוא העיד על עצמו, שמאז שבא למרן הח"ח שינה דעתו והסתכלותו על תורת המוסר, הפך לחסיד נלהב שלה, ולכן קבע את המוסר גם בישיבתו.

מתי אמר כך הרב דפוניבז' והיכן מופיע מה שידוע לי ששינה את פניו אחר היותו ר"מ דנאווארדאהק וידוע עניני טעלז ומצו"ב לאלו שאינם יודעים ולא זכו לאורו של הספר הנפלא אחד בדורו על מרן גאב"ד פוניבז'

אגב כבר אמר מורנו הראדיטשקאווער [מגדולי גידולי מתנגדי תנועת המוסר] "עד שבאו החסידים היו הבע"ב עצובים והלומדים שמחים באו המוסרניקס ועשאום לבע"ב לשמחים באו המוסרניקס ועשאום ללומדים לעצובים".

שמעתי בשם ת"ח אחד [כמדו' בשם ראש ישיבת ארחות תורה הג"ר דב דיסקין שליט"א] רשע אומרים לו למה לא עסקת בתורה ואומר רשע הייתי וטרוד בייצרי ומה תירוץ הוא? וביאר שטענתו שהיה עליו ללמוד מוסר ולא היה לו זמן ללמוד און הער בלייבט א רשע.

לענין שינוי השם שביקשני הרב חד מבתראי
אז אולי תשנה את השם?
דע לך! שם כזה מגיע ממאה שנה של מוסר לא מעניין שנלמד בצורה מאד לא נכונה מתוך כפייתיות ומסכנות ושביעת מרורות מכבשונם של.... לשמם ולזכרם דאבת נפש

זה שמי לעולם וזה זכרי לדור ודור מקוה שלא כשם שאני נכתב אני נקרא...
 

קבצים מצורפים

נערך לאחרונה על ידי מנחה:
אחרי ההתקפה המופלאה עלי, הריני להביא לידיעתך שהיו אמוראים שנמנעו מלילך לבית אבידן, ואם לדעתך הפולמוס כאן זה 'פולמוס של טיטוס', אזי אין חובה להשתתף, וודאי שלא להשתתף ע"מ להיפגע, וק"ו להיפגע בשביל אחרים, וק"ו ב"ב של ק"ו שמחמת הפגיעה הלזו לנסות לפגוע באחרים ללא הצלחה מרובה.
אין לי כוח לעשות פירוש רש"י על כל מילה אז אענה על 'שורשי ועקרי הנדונים':

א] האם המוסר לא הועיל?
כותב המאמר המתקיף (והמותקף) טען שהמוסר לא הועיל, והראיה מסקר מעמיק שנעשה בעולמם האפלולי והדכאוני של הצו"לים.
תשובתו בצידו: כאמור, צו"לניק לא אומר 'מוסרניק'. נקודה. זה כמו להוכיח שדת לא מביאה אושר מהאנשים הנ"ל. לא כל מי שלומד מוסר מייצג.
ובעניין הטענה שלא הוכח שזה הועיל, ואף שאצלי יתכן שזה הועיל (נכרי מסל"ת), פשוט, שא עיניך לדורות הראשונים, חניכי תנועת המוסר, האנשים הגדולים בענקים.

ב] הטענה שמוסר לא 'מושך'.
מחילה, אבל לא זו היו דבריך מלפנים, ואין לי כוח לפלפל ב'מגיד וחוזר ומגיד', והאם אף הר"י מיגאש יודה הכי דלא מהני, אז נניח לכך.
אוי ואבוי! אם ילמדו מוסר כי הוא 'מושך'! לימוד המוסר צריך להגיע מגישה והבנה עמוקה של 'אם אין אני לי מי לי'.

ג] תורת ה'מחשבה' של דורנו.
א. כנ"ל. ב. כבודו לא הבין את דברי, וכשהשיח יתחיל להיות מתורבת יהיה על מה לדבר.

ד] לא שייך אלי.

ה] יחס מרן זלל"ה למוסר.
כמדומני שכת"ר הסכים עימי?
ובקשר ל'גנות', כמדומני שכבודו לא עבר על איגרת קנ"ד (ח"א).

ו] ג"כ לא שייך אלי.

וב' עניינים נוספים, באשר ל'חכם השלם פה קדוש' 'אשר כל המדבר בו סרה מות יומת' נשמח לדעת מי הוא ואיזה הוא, ואיה מקום כבודו.
באשר לשימך, כאמור מוסר שגורם לדיכאון אינו מוסר, כך שודאי השם לא נגרם מלימוד המוסר כהלכתו.
אבל בהחלט כן, לצערי, כשמך כן תהילתך, מנסה אתה לפגוע בקרנם של קדושי קובנה שוב.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון