- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,020
- נקודות
- 885
כתב החזו"א (זרעים, ליקוטים סי' י סק"א) להוכיח שבעבר הירדן נוהגין המצוות התלויות בארץ מדאורייתא, שהרי מבואר בגמ' בערכין (לב, ב) שמשגלו בני גד ובני ראובן - בטל היובל, כי אין כל יושביה עליה; וחזינן שעבר הירדן נחשב ארץ ישראל לגבי יובל.
ויש לעיין אם אפשר לדון על ראיית החזו"א, שדין כל יושביה עליה אינו תלוי שכל עם ישראל מקיימין דין יובל, אלא דין בצורת יישוב הארץ - שתהיה בשלמות; ואם כן עבר הירדן, גם אם אין לו מצוות התלויות בקדושת הארץ - מכל מקום מעלת ארץ ישראל [כגון לגבי מצוות יישוב אולי, וסמיכה (עי' רדב"ז שיש דברים שיש בהם מעלת ארץ ישראל גם בלי הקדושה)] יש קצת בעבר הירדן, וזה נחשב כל יושביה עליה.
ובזה נרוויח שאמנם התשב"ץ (ח"ג סי' קצח) גם כתב כהחזו"א, ופירש דברי הגמ' בסוטה (יד, א) שמשה רצה להיכנס לארץ כדי לקיים מצוות רבות שנוהגות רק שם, שהכוונה למחיית עמלק, הריגת שבעה עממין, עיר מקלט, מינוי מלך ובנין בית המקדש; אבל לכאורה סתימת דברי הראשונים שלא כתבו במפורש שכך ביאור הגמ' [שלכאורה זה דוחק] - סברו כמו האחרונים שלא נוהגות מצוות התלויות בארץ בעבר הירדן מן התורה, וקשה עליהם קושיית החזו"א מהגמ' בערכין. ולהנ"ל אולי מיושב.
ועי' גבורת יהודה (להגר"י שפירא, זרעים) שכתב שנידון החזו"א הוא מחלוקת תנאים.
ויש לעיין אם אפשר לדון על ראיית החזו"א, שדין כל יושביה עליה אינו תלוי שכל עם ישראל מקיימין דין יובל, אלא דין בצורת יישוב הארץ - שתהיה בשלמות; ואם כן עבר הירדן, גם אם אין לו מצוות התלויות בקדושת הארץ - מכל מקום מעלת ארץ ישראל [כגון לגבי מצוות יישוב אולי, וסמיכה (עי' רדב"ז שיש דברים שיש בהם מעלת ארץ ישראל גם בלי הקדושה)] יש קצת בעבר הירדן, וזה נחשב כל יושביה עליה.
ובזה נרוויח שאמנם התשב"ץ (ח"ג סי' קצח) גם כתב כהחזו"א, ופירש דברי הגמ' בסוטה (יד, א) שמשה רצה להיכנס לארץ כדי לקיים מצוות רבות שנוהגות רק שם, שהכוונה למחיית עמלק, הריגת שבעה עממין, עיר מקלט, מינוי מלך ובנין בית המקדש; אבל לכאורה סתימת דברי הראשונים שלא כתבו במפורש שכך ביאור הגמ' [שלכאורה זה דוחק] - סברו כמו האחרונים שלא נוהגות מצוות התלויות בארץ בעבר הירדן מן התורה, וקשה עליהם קושיית החזו"א מהגמ' בערכין. ולהנ"ל אולי מיושב.
ועי' גבורת יהודה (להגר"י שפירא, זרעים) שכתב שנידון החזו"א הוא מחלוקת תנאים.