האם יש מי שיוכל לומר שלא חטא? - תוכחת מגולה מדברי הרמב"ם | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית האם יש מי שיוכל לומר שלא חטא? - תוכחת מגולה מדברי הרמב"ם | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית
  • שדרוג מדור המאמרים – מידע חשוב! לכל חו"ר הפורום שליט"א אנו שמחים לעדכן כי בעקבות בקשות רבות מצד הכותבים, מערכת המאמרים באתר עומדת בפני שדרוג גדול שיעניק חויית קריאה, תגובה וניהול מתקדמת יותר כולל סטטיסטיקות מאמרים תגובות ועוד ועוד. בשלב זה אנחנו מעבירים את מאות המאמרים למדור המשודרג. ואי לכך מדור המאמרים הנוכחי נחסם לפרסום מאמרים חדשים ותגובות, עד לפתיחתו הרשמית של המדור החדש בשבוע הבא בעזרת ה'. לתשומת לבכם: בעקבות מעבר התכנים ממערכת המאמר הישנה לחדשה כל המאמרים והתכנים יועברו בשלמותם. אך מספר התגובות שנספר בפרופיל אישי עשוי לרדת, מכיון שהמערכת החדשה סופרת תגובות בנפרד ממערכת הפורומים הרגילה. זו פעולה תקינה ומוכרת במערכת ואין מדובר באובדן תוכן, אלא בשינוי טכני בספירת ההודעות. תודה על הסבלנות וההבנה, וב"ה מובטחת חוויית שימוש טובה יותר לכל כותב וקורא! בברכה צוות ההנהלה

הצעיר שבחבורה

בית המדרש/הלכה ומנהג
gemgemgemgemgem
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם 5 מאמרים
הודעות
1,687
תודות
4,399
נקודות
305
מתוך 'ליקוטים' למסכת אבות, שבהוצאת זכר חנוך (פרק ב משנה ח).
ושמעתי מפי הרב הגדול מרן מהר"ר אברהם סכנדרי ששמע מפי סופרים איש מפי איש מפי הרמב"ם שאדם גדול לא היה רוצה לקרות וידוי כי יודע בעצמו שלא עשה דבר עבירה ולמה ידבר שקרים לפניו והוא חותמו אמת
והשיבו הרמב"ם אלו ידעת אתה הנלבב כמה חומר עבודת השם יתעלה וכמה צריך לעבוד את האלוה הזה והיית מקיף העבודה הראויה והמוכרחת לאדון הזה היית יודע בודאי שאין כל יום שאין אתה עושה כל האמור בוידוי ועוד נוסף כהנה וכהנה וכל אדם נידון לפי גודל חכמתו שהרי מצינו שדוד המלך ע"ה נכתב עליו עון א"א והיא היתה מגורשת מאוריה ועון הריגתו אף כי היה חייב מיתה ועון ציצית של המלך שאול אף כי היה רודפו והיה חייב מדין מחתרת וכן כל כיוצא בזה לפי מה שהוא אדם כן משפטו ושאתו ואף על דבר זה שדברת עתיד אתה ליתן את הדין עכ"ל
ומאוד יחרד האיש וילפת ובמסתרים תבכה נפשו בהגלות נגלות אמרי קדוש אבי התעודה הרמב"ם הללו כי אש יצאה מחשבו"ן אז יכנע לבבו ובמרירות יאנח לבקש רחמי שמים הרחמים והסליחות כי אל רחום הוא (חסדי אבות).​
 
כמה חומר עבודת השם יתעלה וכמה צריך לעבוד את האלוה הזה והיית מקיף העבודה הראויה והמוכרחת לאדון הזה היית יודע בודאי שאין כל יום שאין אתה עושה כל האמור בוידוי ועוד נוסף כהנה וכהנה וכל אדם נידון לפי גודל חכמתו שהרי מצינו שדוד המלך ע"ה נכתב עליו עון א"א והיא היתה מגורשת מאוריה ועון הריגתו אף כי היה חייב מיתה ועון ציצית של המלך שאול אף כי היה רודפו והיה חייב מדין מחתרת וכן כל כיוצא בזה לפי מה שהוא אדם כן משפטו ושאתו
ובספר המספיק לעובדי ה' כותב הר"א

ואם היתה הראיה בלתי הכרחית, כגון ראית עטורי הדלתות וקשוטי הכתלים ועוברי אורח ומדי צבא ונשק מלכים ובניני ארמונות וכיוצא בהם, הרי כל אלה מיותרים המה ואינם רצויים לפני ההולכים בדרכי ה' המיוחדות, דרכי נביאיו וחסידיו.
ואם לא תהיה לה כל מטרה דתית, דהינו שאין בה כונת התבוננות מועילה וחשובה וגם לא צורך חמרי דחוף, עולה היא בעיניהם כדבר המביא לידי עבירה, כגון ראית פני הזונות ותכשיטיהן ומלבושיהן, האסורה על כל שומרי התורה.

וענין זה, כלומר ראית דברים שאין בהם תועלת דתית ולא צורך חמרי, כלול הנהו לגבי חסידים ויראי שמים - במאמרו יתעלה "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". וחובה אצלם להמנע ממנו מפני שהוא בחזקת רע, וכבר נאמר ועוצם עיניו מראות ברע.
 
מתוך 'ליקוטים' למסכת אבות, שבהוצאת זכר חנוך (פרק ב משנה ח).
ושמעתי מפי הרב הגדול מרן מהר"ר אברהם סכנדרי ששמע מפי סופרים איש מפי איש מפי הרמב"ם שאדם גדול לא היה רוצה לקרות וידוי כי יודע בעצמו שלא עשה דבר עבירה ולמה ידבר שקרים לפניו והוא חותמו אמת
והשיבו הרמב"ם אלו ידעת אתה הנלבב כמה חומר עבודת השם יתעלה וכמה צריך לעבוד את האלוה הזה והיית מקיף העבודה הראויה והמוכרחת לאדון הזה היית יודע בודאי שאין כל יום שאין אתה עושה כל האמור בוידוי ועוד נוסף כהנה וכהנה וכל אדם נידון לפי גודל חכמתו שהרי מצינו שדוד המלך ע"ה נכתב עליו עון א"א והיא היתה מגורשת מאוריה ועון הריגתו אף כי היה חייב מיתה ועון ציצית של המלך שאול אף כי היה רודפו והיה חייב מדין מחתרת וכן כל כיוצא בזה לפי מה שהוא אדם כן משפטו ושאתו ואף על דבר זה שדברת עתיד אתה ליתן את הדין עכ"ל
ומאוד יחרד האיש וילפת ובמסתרים תבכה נפשו בהגלות נגלות אמרי קדוש אבי התעודה הרמב"ם הללו כי אש יצאה מחשבו"ן אז יכנע לבבו ובמרירות יאנח לבקש רחמי שמים הרחמים והסליחות כי אל רחום הוא (חסדי אבות).​
ובספר המספיק לעובדי ה' כותב הר"א

ואם היתה הראיה בלתי הכרחית, כגון ראית עטורי הדלתות וקשוטי הכתלים ועוברי אורח ומדי צבא ונשק מלכים ובניני ארמונות וכיוצא בהם, הרי כל אלה מיותרים המה ואינם רצויים לפני ההולכים בדרכי ה' המיוחדות, דרכי נביאיו וחסידיו.
ואם לא תהיה לה כל מטרה דתית, דהינו שאין בה כונת התבוננות מועילה וחשובה וגם לא צורך חמרי דחוף, עולה היא בעיניהם כדבר המביא לידי עבירה, כגון ראית פני הזונות ותכשיטיהן ומלבושיהן, האסורה על כל שומרי התורה.

וענין זה, כלומר ראית דברים שאין בהם תועלת דתית ולא צורך חמרי, כלול הנהו לגבי חסידים ויראי שמים - במאמרו יתעלה "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". וחובה אצלם להמנע ממנו מפני שהוא בחזקת רע, וכבר נאמר ועוצם עיניו מראות ברע.
כל זה לא ממש נוגע אלינו.
אנו הרי נמצאים הרבה לפני זה והלוואי שאלו יהיו העוונות שלנו.
כמו שכתב הרמב"ם המצוטט - "לפי מה שהוא אדם כן משפטו".
 
אנו הרי נמצאים הרבה לפני זה והלוואי שאלו יהיו העוונות שלנו.
כמובן.
ועדיין, ראוי לדעת, להיכן יש לשאוף.
וחוץ מזה, איני יודע אם אין בבחינה זאת מקום להשתדל להזהר גם למי שאינו בדרגה זו.
 

הודעות מומלצות

יש ספר נפלא המקיף את כל הדינים הקשורים לשיער...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון