חידה בתלמוד וחז"ל 'קטן' שעדיף מ'גדול'

[בן תורה]

איך יתכן היכי תימצי שגדול העושה מעשה מסוים - פסול. ואילו קטן העושה את אותו מעשה - כשר?

 

[הרב מרודוש]

פרה אדומה?

 

[בן תורה]

פרה אדומה?

לחץ כדי לכווץ...

הרב מתכוון לשאיבת המים מן השילוח שהייתה נעשית ע"י קטנים?
לא. לא לזאת הכוונה.

 

[אוהב ספר]

פרה אדומה?

לחץ כדי לכווץ...

הרב מתכוון לשאיבת המים מן השילוח שהייתה נעשית ע"י קטנים?

לחץ כדי לכווץ...

אי''ז פסול שלא בקטנים, אלא שכך היו נוהגים

 

[אוהב ספר]

אלא שכך היו נוהגים

לחץ כדי לכווץ...

למעט בחשש טומאה

 

[בקלם]

קטן נאמן על הדמאי וגדול לא, וכן בחשש נוגע שלקטן אינו ולגדול ישנו

 

[התורה]

איך יתכן היכי תימצי שגדול העושה מעשה מסוים - פסול. ואילו קטן העושה את אותו מעשה - כשר?

לחץ כדי לכווץ...

מדובר בבני אדם ?
דאם לא כן ניתן לבאר בשופי,
לענין השוחט בשן או ציפורן של מת - המחוברים אליו,
בפמ"ג סי' ו' סק"ד בשפתי דעת.
דהמחובר לאבר גדול פסול, לאבר קטן כשר.

 

[נחמן ל.]

אולי בתשעת הימים שאסור לשתות יין, אז לכן נותנים לילד קטן לשתות את הכוס הבדלה?

 

[נחמן ל.]

איך יתכן היכי תימצי שגדול העושה מעשה מסוים - פסול. ואילו קטן העושה את אותו מעשה - כשר?

לחץ כדי לכווץ...

אולי אפשר לקבל רמז?

 

[התורה]

למה הרב @בן תורה אומר דום.

 

[האיש השרוי בשמחה]

בעדות שיש שלשה ואחד קטן ונמצא אחד קרוב. אם הגדול הוא הקרוב פסול . ואם הקטן הוא הקרוב כשר .

 

[בן תורה]

במסכת גיטין כ"ב ב':
"הכל כשרין לכתוב את הגט, אפי' חרש, שוטה וקטן". ובגמ', "והא לאו בני דיעה נינהו אמר רב הונא והוא שהיה גדול עומד על גביו א"ל רב נחמן אלא מעתה עובד כוכבים וישראל עומד על גביו הכי נמי דכשר וכי תימא ה"נ והתניא עובד כוכבים פסול עובד כוכבים לדעתיה דנפשיה עבד". וברש"י: "לדעתיה דנפשיה עבד - דהא גדול הוא ויש בו דעת ואף על פי שזה אומר לו כן שמא הוא גמר בלבו לשם אחר אבל קטן אין בו דעת אלא למה שזה מצווהו".
ולפי זה דייק המהר"ם שיק דבנכרי קטן וישראל עומד על גביו הגט כשר, דלא שייך לומר בו דעביד אדעתיה דנפשיה.

והרי פתרון החידה:
נכרי גדול הכותב גט - פסול, גם כשישראל גדול עומד על גביו. ואילו נכרי קטן הכותב גט וגדול עומד על גביו - הגט כשר.

(אולם המאירי כתב דאף נכרי קטן וישראל עומד על גביו, פסול לכתוב הגט, משום שלא חלקו חכמים, וביאר בשו"ת אגרות משה (אבה"ז ח"ב סימן כ) דלא לייתי לאיחלופי בגוי גדול).

 

[האיש השרוי בשמחה]

במסכת גיטין כ"ב ב':
"הכל כשרין לכתוב את הגט, אפי' חרש, שוטה וקטן". ובגמ', "והא לאו בני דיעה נינהו אמר רב הונא והוא שהיה גדול עומד על גביו א"ל רב נחמן אלא מעתה עובד כוכבים וישראל עומד על גביו הכי נמי דכשר וכי תימא ה"נ והתניא עובד כוכבים פסול עובד כוכבים לדעתיה דנפשיה עבד". וברש"י: "לדעתיה דנפשיה עבד - דהא גדול הוא ויש בו דעת ואף על פי שזה אומר לו כן שמא הוא גמר בלבו לשם אחר אבל קטן אין בו דעת אלא למה שזה מצווהו".
ולפי זה דייק המהר"ם שיק דבנכרי קטן וישראל עומד על גביו הגט כשר, דלא שייך לומר בו דעביד אדעתיה דנפשיה.

והרי פתרון החידה:
נכרי גדול הכותב גט - פסול, גם כשישראל גדול עומד על גביו. ואילו נכרי קטן הכותב גט וגדול עומד על גביו - הגט כשר.

(אולם המאירי כתב דאף נכרי קטן וישראל עומד על גביו, פסול לכתוב הגט, משום שלא חלקו חכמים, וביאר בשו"ת אגרות משה (אבה"ז ח"ב סימן כ) דלא לייתי לאיחלופי בגוי גדול).

לחץ כדי לכווץ...

כבוד הרב שליט''א דבר ראשון יש''כ גדול .
אך אפשר קצת להעיר לכבוד הרב @בן תורה שיש הרבה פתרונות לחידה זו. כך שזה חידה סתומה !! וקשה להבין בדיוק למה קלע כבודו שליט''א.

 

[בן תורה]

זה לא חידון נושא פרסים. כך שאין פה מקום לאכזבות...

 

[מחכה]

אגב, קטן עדיף בשמירת שבת. כשיש קטן וגדול ושיש חולה ומצווה בגדול.

 

[מטות מסעי]

במסכת גיטין כ"ב ב':
"הכל כשרין לכתוב את הגט, אפי' חרש, שוטה וקטן". ובגמ', "והא לאו בני דיעה נינהו אמר רב הונא והוא שהיה גדול עומד על גביו א"ל רב נחמן אלא מעתה עובד כוכבים וישראל עומד על גביו הכי נמי דכשר וכי תימא ה"נ והתניא עובד כוכבים פסול עובד כוכבים לדעתיה דנפשיה עבד". וברש"י: "לדעתיה דנפשיה עבד - דהא גדול הוא ויש בו דעת ואף על פי שזה אומר לו כן שמא הוא גמר בלבו לשם אחר אבל קטן אין בו דעת אלא למה שזה מצווהו".
ולפי זה דייק המהר"ם שיק דבנכרי קטן וישראל עומד על גביו הגט כשר, דלא שייך לומר בו דעביד אדעתיה דנפשיה.

והרי פתרון החידה:
נכרי גדול הכותב גט - פסול, גם כשישראל גדול עומד על גביו. ואילו נכרי קטן הכותב גט וגדול עומד על גביו - הגט כשר.

(אולם המאירי כתב דאף נכרי קטן וישראל עומד על גביו, פסול לכתוב הגט, משום שלא חלקו חכמים, וביאר בשו"ת אגרות משה (אבה"ז ח"ב סימן כ) דלא לייתי לאיחלופי בגוי גדול).

לחץ כדי לכווץ...

נאה חידש, ואכן יש בזה חידוש גדול.
רק יש שגיאה בהגדרת קטן עכו"ם כקטן, שהרי גדריו שונים לחלוטין בגיל ובדעת.