במסכת גיטין כ"ב ב':
"הכל כשרין לכתוב את הגט, אפי' חרש, שוטה וקטן". ובגמ', "והא לאו בני דיעה נינהו אמר רב הונא והוא שהיה גדול עומד על גביו א"ל רב נחמן אלא מעתה עובד כוכבים וישראל עומד על גביו הכי נמי דכשר וכי תימא ה"נ והתניא עובד כוכבים פסול עובד כוכבים לדעתיה דנפשיה עבד". וברש"י: "לדעתיה דנפשיה עבד - דהא גדול הוא ויש בו דעת ואף על פי שזה אומר לו כן שמא הוא גמר בלבו לשם אחר אבל קטן אין בו דעת אלא למה שזה מצווהו".
ולפי זה דייק המהר"ם שיק דבנכרי קטן וישראל עומד על גביו הגט כשר, דלא שייך לומר בו דעביד אדעתיה דנפשיה.
והרי פתרון החידה:
נכרי גדול הכותב גט - פסול, גם כשישראל גדול עומד על גביו. ואילו נכרי קטן הכותב גט וגדול עומד על גביו - הגט כשר.
(אולם המאירי כתב דאף נכרי קטן וישראל עומד על גביו, פסול לכתוב הגט, משום שלא חלקו חכמים, וביאר בשו"ת אגרות משה (אבה"ז ח"ב סימן כ) דלא לייתי לאיחלופי בגוי גדול).