קידושין כיצד קידש יצחק את רבקה? (1 צופה)

[אוקימתא]

כיצד קידש יצחק אבינו ע"ה את רבקה?, והא איתא קידושין מ"א: אסור לאדם לקדש את בתו עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה,
ורבקה אמנו בת ג' שנים היתה?

 

[הצעיר שבחבורה]

כיצד קידש יצחק אבינו ע"ה את רבקה?, והא איתא קידושין מ"א: אסור לאדם לקדש את בתו עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה,

לחץ כדי לכווץ...

מפשטות הלשון, הוא איסור על האב, ולא על הבעל

 

[אוהב ספר]

ורבקה אמנו בת ג' שנים היתה?

לחץ כדי לכווץ...

היתה בת דעת, כמבואר בפסוקים ובחז''ל,
ושמא כה''ג אין בעיה

 

[נדיב לב]

כיצד קידש יצחק אבינו ע"ה את רבקה?, והא איתא קידושין מ"א: אסור לאדם לקדש את בתו עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה,
ורבקה אמנו בת ג' שנים היתה?

לחץ כדי לכווץ...

ביבמות סא: מבואר שהייתה נערה בוגרת ולא קטנה (אמנם ברמב"ן שם הביא מי שדחק). ועיין בתוס' שם (ד"ה וכן הוא) מש"כ בשם ר' שמואל חסיד משפיר"א שהייתה בת י"ד. וקצ"ב מדוע לא הוכיח כן ממה דקידשה והוכיח מענין אחר. ובהכרח לחלק כמש"כ קודמי, וזה גם לסדר עולם שנקט שהייתה בת ג'. ובתוספ' הרא"ש שם כתב שה"ר שמואל חסיד הגי' בסדר עולם שהיתה בת י"ד ולפי זה א"ש. ואגב ראיתי במהרש"א שם הביא בשם הרא"ם שהייתה בת י"ד וחצי. ויש שיטות שהייתה ג' שנים וג' ימים (מסכת סופרים פ' כ"א). נמצאת למד שיש כמה דעות א. ג' שנים ויום אחד ב. ג' שנים ושלוש ימים ג. י"ד ד. י"ד וחצי.

 

[חפץ בחיים]

אותו הדין שאסור על האב וכו' הוא הגבלה בזכותו בבתו, אך בבת עצמה כאשר היא בעלת הזכויות כיצד נוכל להגביל זכותה, והלא יתומה היתה ומי ימנענה?

 

[הצעיר שבחבורה]

כיצד קידש יצחק אבינו ע"ה את רבקה?, והא איתא קידושין מ"א: אסור לאדם לקדש את בתו עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה,

לחץ כדי לכווץ...

היתה בת דעת, כמבואר בפסוקים ובחז''ל,
ושמא כה''ג אין בעיה

לחץ כדי לכווץ...

כתב הבית שמואל (אה"ע לז ס"ק יא) "והא דאית' בסנהדרין והבאתי בסי' א', קודם פרקן מצוה להשיאן כתב ב"ח ופרישה היינו קטנה שיש לה דעת לומר בפלוני אני רוצה ומ"ש כאן עד שתגדיל ותאמר היינו אורח' דמלת' בסתמ' בקטנות לא שכיח שתאמר פלוני אני רוצה"

וכאן "הרי אמרה בפירוש בפלוני אני רוצה".

 

[אוהב ספר]

וכאן "הרי אמרה בפירוש בפלוני אני רוצה".

לחץ כדי לכווץ...

הקושיא שלו היתה שבכזה גיל מסתבר שאין אומרים שעוזר בפלוני אני רוצה,
וע"ז כתבתי שרבקה כבר היה לה דעת, וכמובן יחד עם זה שאמרה בפלוני אני רוצה

 

[חרש המדבר]

הגרי"ז אמר שאבות קיימו כל התורה היינו החיובים, אבל חלות לא יכלו להחיל, וא"כ יצחק אכן לא קידש את רבקה (אמנם ידוע מהמהרש"א ב"ב שהקשה איך קידש ע"י שליח, ודלא כהגרי"ז).

 

[הצעיר שבחבורה]

הגרי"ז אמר שאבות קיימו כל התורה היינו החיובים, אבל חלות לא יכלו להחיל, וא"כ יצחק אכן לא קידש את רבקה (אמנם ידוע מהמהרש"א ב"ב שהקשה איך קידש ע"י שליח, ודלא כהגרי"ז).

לחץ כדי לכווץ...

האיסור הוא דוקא בהחלת קידושין?

 

[חרש המדבר]

האיסור הוא דוקא בהחלת קידושין?

לחץ כדי לכווץ...

למה זה דווקא על הבעל?

 

[הצעיר שבחבורה]

למה זה דווקא על הבעל?

לחץ כדי לכווץ...

שהוא לוקח אותה לאישה

 

[חרש המדבר]

שהוא לוקח אותה לאישה

לחץ כדי לכווץ...

צריך את דעתה.

 

[עוזי ומגני]

בראשית
וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ: וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה וַתֹּאמֶר אֵלֵךְ

 

[הצעיר שבחבורה]

צריך את דעתה.

לחץ כדי לכווץ...

גם בקידושין צריך את דעתה.
ואם כוונתו שאין האיסור אלא על אביה? ראה לעיל
ועוד שגם בזה איני יודע לחלק בין קידושיה, ובין מסירתה לאישות

 

[הצעיר שבחבורה]

בראשית
וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ: וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה וַתֹּאמֶר אֵלֵךְ

לחץ כדי לכווץ...

ראה לעיל

וכאן "הרי אמרה בפירוש בפלוני אני רוצה".

לחץ כדי לכווץ...

הקושיא שלו היתה שבכזה גיל מסתבר שאין אומרים שעוזר בפלוני אני רוצה,
וע"ז כתבתי שרבקה כבר היה לה דעת, וכמובן יחד עם זה שאמרה בפלוני אני רוצה

לחץ כדי לכווץ...

 

[חרש המדבר]

גם בקידושין צריך את דעתה.
ואם כוונתו שאין האיסור אלא על אביה? ראה לעיל
ועוד שגם בזה איני יודע לחלק בין קידושיה, ובין מסירתה לאישות

לחץ כדי לכווץ...

טעות, התבלבלתי עם עד שיראנה (התכוונתי לקידושין).

 

[חרש המדבר]

האיסור הוא דוקא בהחלת קידושין?

לחץ כדי לכווץ...

בלי קידושין היא יכולה לקום וללכת, (ובפרט שנתקדשה ע"י אמה ואחיה ויכולה למאן, וצ"ע אם בכה"ג ג"כ אסור, אשמח אם יביאו מקורות בעניין).

 

[אוהב ספר]

בלי קידושין היא יכולה לקום וללכת

לחץ כדי לכווץ...

קידושי בן נח שהוא בייחוד בעלמא כמדומה דצריך דעתו לשלחה

 

[הצעיר שבחבורה]

קידושי בן נח שהוא בייחוד בעלמא כמדומה דצריך דעתו לשלחה

לחץ כדי לכווץ...

לא כן כתב רבינו משה בהל' מלכים, אלא "ומאימתי תהיה אשת חבירו כגרושה שלנו משיוציאנה מביתו וישלחנה לעצמה או משתצא היא מתחת רשותו ותלך לה שאין להם גירושין בכתב ואין הדבר תלוי בו לבד אלא כל זמן שירצה הוא או היא לפרוש זה מזה פורשין".