בהעלותך מה השייכות בין מעשה המנורה להדלקתה (1 צופה)

[אחד יחיד]

וזה מעשה המנורה, מקשה תעשה אותה (ח, ד)​

לכאורה פסוק זה אינו שייך לכאן, שהרי כל מעשי המנורה ואופן עשייתה פורטו לעיל בספר שמות, וכאן בפרשת בהעלותך התורה רק מתארת את הדלקת הנרות בפועל; ואם כך, מה העניין לכלול כאן דווקא את הפסוק "מקשה תעשה אותה וכו'"?

בספר באר הפרשה מביא שאלה זו בשם חידושי הרי"ם, ומביא גם את תירוצו, שפרט מסוים זה של הדלקת המנורה, משפיע גם על הדלקת הנרות – "ומבאר הרה"ק החידושי הרי"ם זי"ע, כי אדרבה, כאן גילתה תורה אופן נעלה ביותר של 'הארת המנורה'; כי דייקא (=דווקא) מזה ש'נתקשה משה במעשה המנורה' (במדרש רבה טו, י [שם מבואר שהתקשה משה בעשיית המנורה כמקשה אחת]), מזה עצמו נעשה אורה היותר גדול של המנורה (ויתפרש תיבת 'מקשה' תיעשה המנורה מלשון קושי), וכן בכל עניין שהאדם מייגע עצמו, לפי היגיעה יתרבה האור".

 

[בצ"ל]

תלמוד בבלי מסכת מנחות דף כח עמוד א
וזה מעשה המנורה מקשה זהב באה זהב באה מקשה אינה באה זהב אינה באה מקשה מקשה דסיפא למאי אתא למעוטי חצוצרות

 

[הצעיר שבחבורה]

בספר באר הפרשה מביא שאלה זו בשם חידושי הרי"ם, ומביא גם את תירוצו, שפרט מסוים זה של הדלקת המנורה, משפיע גם על הדלקת הנרות – "ומבאר הרה"ק החידושי הרי"ם זי"ע, כי אדרבה, כאן גילתה תורה אופן נעלה ביותר של 'הארת המנורה'; כי דייקא (=דווקא) מזה ש'נתקשה משה במעשה המנורה' (במדרש רבה טו, י [שם מבואר שהתקשה משה בעשיית המנורה כמקשה אחת]), מזה עצמו נעשה אורה היותר גדול של המנורה (ויתפרש תיבת 'מקשה' תיעשה המנורה מלשון קושי), וכן בכל עניין שהאדם מייגע עצמו, לפי היגיעה יתרבה האור".

לחץ כדי לכווץ...

אם אפשר לבאר כיצד מזה שנתקשה משה נעשה אורה היותר גדול

תלמוד בבלי מסכת מנחות דף כח עמוד א
וזה מעשה המנורה מקשה זהב באה זהב באה מקשה אינה באה זהב אינה באה מקשה מקשה דסיפא למאי אתא למעוטי חצוצרות

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' השאלה אינה רק מעצם הייתור דקרא, אלא מהטעם לכתיבתו פה, ולא במקו"א, וע"ז דברי הגמ' אינם מיישבים.

 

[הצעיר שבחבורה]

לכאורה פסוק זה אינו שייך לכאן, שהרי כל מעשי המנורה ואופן עשייתה פורטו לעיל בספר שמות, וכאן בפרשת בהעלותך התורה רק מתארת את הדלקת הנרות בפועל; ואם כך, מה העניין לכלול כאן דווקא את הפסוק "מקשה תעשה אותה וכו'"?

לחץ כדי לכווץ...

ובספורנו - "וזה מעשה המנורה מקשה" וזה התכלית בעצמו המכוון בהדלקת הנרות אל מול פני המנורה הוא בעצמו מכוון בענין חיוב היות המנורה מקשה להורות האחדות המכוון לתכלית אחד בעצמו:

ועי' באור החיים​

 

[אחד יחיד]

אם אפשר לבאר כיצד מזה שנתקשה משה נעשה אורה היותר גדול

לחץ כדי לכווץ...

וכן בכל עניין שהאדם מייגע עצמו, לפי היגיעה יתרבה האור".

לחץ כדי לכווץ...

 

[אורי]

וזה מעשה המנורה, מקשה תעשה אותה (ח, ד)​

לכאורה פסוק זה אינו שייך לכאן, שהרי כל מעשי המנורה ואופן עשייתה פורטו לעיל בספר שמות, וכאן בפרשת בהעלותך התורה רק מתארת את הדלקת הנרות בפועל; ואם כך, מה העניין לכלול כאן דווקא את הפסוק "מקשה תעשה אותה וכו'"?

בספר באר הפרשה מביא שאלה זו בשם חידושי הרי"ם, ומביא גם את תירוצו, שפרט מסוים זה של הדלקת המנורה, משפיע גם על הדלקת הנרות – "ומבאר הרה"ק החידושי הרי"ם זי"ע, כי אדרבה, כאן גילתה תורה אופן נעלה ביותר של 'הארת המנורה'; כי דייקא (=דווקא) מזה ש'נתקשה משה במעשה המנורה' (במדרש רבה טו, י [שם מבואר שהתקשה משה בעשיית המנורה כמקשה אחת]), מזה עצמו נעשה אורה היותר גדול של המנורה (ויתפרש תיבת 'מקשה' תיעשה המנורה מלשון קושי), וכן בכל עניין שהאדם מייגע עצמו, לפי היגיעה יתרבה האור".

לחץ כדי לכווץ...

ישנם כאן ב' דינים
תחילה דובר על מעשה ההדלקה וזה כלפי אהרן הכהן. ועל זה סיים ויעש כן אהרן. ושוב התחיל ענין חדש בדין מעשה המנורה והוא כלפי עושה המלאכה שהרח לא הוזכר אהרן בזה.

 

[אחד יחיד]

ישנם כאן ב' דינים
תחילה דובר על מעשה ההדלקה וזה כלפי אהרן הכהן. ועל זה סיים ויעש כן אהרן. ושוב התחיל ענין חדש בדין מעשה המנורה והוא כלפי עושה המלאכה שהרח לא הוזכר אהרן בזה.

לחץ כדי לכווץ...

אבל מה ענין מעשה המנורה לכאן?

 

[אורי]

אבל מה ענין מעשה המנורה לכאן?

לחץ כדי לכווץ...

ומה ענין מעשה ההדלקה לכאן. הרי כבר נאמרה קודם לכן

 

[י"ג מידות]

באור החיים כותב לדייק מזה שרצו לומר שרק המנורה צריכה להיות מקשה אחת אבל הבזיכים והנרות לא, עי"ש.

(ד) וזה מעשה המנורה וגו'. טעם שהוצרך לומר פסוק זה פעם אחרת כאן ולא הספיק מה שאמר כבר בפרשת תרומה ובפרשת ויקהל, יתישב בין למאן דאמר לא קביעי נרות שבא להסיר מכשול הטעות הנמשך ממאמר בהעלותך שאמרנו שהיה מפרק וחוזר ומעלה אותם, ומזה תבא הסברא לומר כי גם שאר המנורה אין חיוב בקיומה מקשה, שהרי גם הנרות בכלל חלק מהמנורה הם ומצינו שהם מפורקים ונדון מהם כדין דבר שהיה בכלל ויצא וכו' ללמד על הכלל, שהגם שאמר הכתוב מקשה זה היה בתחלה אבל אחר כך יכול לעשות כאשר יחפוץ, לזה אמר וזה מעשה המנורה מקשה וגו' שכן היא עומדת, וממוצא דבר אתה למד כי הנרות יצאו מהכלל מקשה של המנורה ולא תלמוד מהם. ולמאן דאמר קביעי נרות גם כן בא להודיע שעמדה המנורה במעשה מקשה גם אחר שהשתמשו בה:

לחץ כדי לכווץ...