שלח ביאור דברי התרגום יהונתן על ענוותנותו של יהושע בן נון (1 צופה)

אחד יחיד · יום ראשון בשעה 11:03

ויקרא משה להושע בן נון יהושע (יג, טז)

ויקרא משה להושע בן נון יהושע, ובתרגום יונתן "כד חמא משה ענוותנותי' דיהושע בן נון קרא שמי' יהושע".

ותמוה למה קראו כך דייקא בגלל ענוותנותו?

והנה לכאורה היה לו למשה להתפלל על יהושע - בנוסף מה שהתפלל עליו שיוושע מעצת המרגלים – גם על אריכות ימים, שהרי עד שיכנסו לארץ כבר יעברו שנים רבות וישנו החשש שיהושע וכלב לא יאריכו ימים כל כך.

אבל באמת, איתא בגמ' פ"ק דחגיגה עה"פ "יש נספה בלא משפט" שאותן השנים של המתים קודם זמנם ניתנים לת"ח שמעבירים על מידותיהם.

וזה מה שראה משה, "כיוון דחמי משה ענוותנותי' דיהושע שהוא מעביר על מדותיו אמר "י-ה יושיעך מעצת מרגלים" דהיינו שדי לו בברכה זו שינצל מעצתם הרע ואינו זקוק לברכה נוספת על אריכות ימים, שכן מעביר על מדותיו הוא .

וזה גם מה שכתוב (יד, לח) "ויהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים" פי' משנותיהם שנתקצרו - חיו הם, שנתוספו אלו השנים על שנות יהושע וכלב וחיו. (חתם סופר)

אחד יחיד · יום ראשון בשעה 11:08

בספה"ק "אוהב ישראל" (ליקוטים חדשים - פרשת ברכה) ביאר את דברי התרגום יונתן הנ"ל בדרך זו:

איתא במדרש שלעת תחיית המתים יקראו אותם על שמם, ע"פ אלפא ביתא - אברהם בנימין וכדו'.

ועוד איתא שמי שיש בו מדת ענוה יעמוד תחלה בתחיית המתים.

ועפ"ז יבואר התרגום יהונתן (במדבר יג, טז), כד חמא משה ענוותנותיה קרא להושע בן נון יהושע, פי' כי כשרצה לקראו יהושע, אמר פן יתרעם יהושע על דבר זה כי יאמר שגרמתי לו בזה שיתאחר לעמוד בתחיית המתים כי מתחלה היה התחלת שמו בה"א ועתה ביו"ד.

אמנם כשראה בו מדת עניות נמצא הוא יעמוד בתחלה לתחייה ואז קרא אותו יהושע, והבן. (אוהב ישראל)

אחד יחיד · יום ראשון בשעה 11:10

ב"תורת משה" למרנא החתם סופר כתב:

ויש לפרש עוד יהושע נקרא בן נון, בן בחירק ומצינו לזה ב' טעמים אחד ללמד שהי' מתבונן בשער נון אע"ג דשער נון לא ניתן אפי' למשה מ"מ מקצת בינה הי' לו בו ממש למשה ובין לשון התבוננות, וטעם שני דיו"ד של יהושע היא יו"ד של שרי ושם היתה בלי נקודה ועכשיו תהי' בנקודת שוא וגם הנקודות אע"ג שהם מתורה שבע"פ מ"מ אין להוסיף עליהם והם במספר לכך נוטל מהסגול של בן ב' נקודות וממילא לא נשאר רק חירק ולכן נקוד בן בחיריק תחת סגול ופירושו בן היינו בנו של נון.

ולפ"ז ע"י משה שקרא לו יהושע עם יו"ד והוצרך ליטול שוא דהיינו ב' נקודות הוכרח לקרוא לבן בחירק ואינו מוכרח לפרש דידע להבין בשער נון ויש לו ע"י הוספת היו"ד גריעותא דאינו ניכר מעלה שלו שמתבונן בשער נון הי' אפשר לומר דלא ניחא לי' ליהושע בזה לכך אמר התרגום יונתן כד חמי ענותנותו הוסיף לו. (תורת משה)

אחד יחיד · יום ראשון בשעה 11:29

הקשר בין יהושע לשרה אמינו

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

זריז · יום ראשון בשעה 14:06

אחד יחיד אמר:
בספה"ק "אוהב ישראל" (ליקוטים חדשים - פרשת ברכה) ביאר את דברי התרגום יונתן הנ"ל בדרך זו:

איתא במדרש שלעת תחיית המתים יקראו אותם על שמם, ע"פ אלפא ביתא - אברהם בנימין וכדו'.

ועוד איתא שמי שיש בו מדת ענוה יעמו ד תחלה בתחיית המתים.

ועפ"ז יבואר התרגום יהונתן (במדבר יג, טז), כד חמא משה ענוותנותיה קרא להושע בן נון יהושע, פי' כי כשרצה לקראו יהושע, אמר פן יתרעם יהושע על דבר זה כי יאמר שגרמתי לו בזה שיתאחר לעמוד בתחיית המתים כי מתחלה היה התחלת שמו בה"א ועתה ביו"ד.

אמנם כשראה בו מדת עניות נמצא הוא יעמוד בתחלה לתחייה ואז קרא אותו יהושע, והבן. (אוהב ישראל)

ענין זה שיהיה ע"ס א ב מובא במבי"ט

אחד יחיד · יום שני בשעה 16:51

הגר"ח קנייבסקי, בספר "טעמא דקרא", מביא את דברי יונתן בן עוזיאל הנ"ל ומסביר כך: כאשר ראה משה את ענוות יהושע, הוא חשש שתכונה זו תביא אותו להיגרר אחר דעת המרגלים ולבטל דעתו מפני דעתם, שהרי היו מחשובי הדור, ולכן התפלל כדי לחזקו.

אחד יחיד · יום שני בשעה 16:51

הרה"ג שרגא גרוסברד, בספר דעת שרגא, מסביר את דברי יונתן בן עוזיאל כך:

דווקא הענווה שהייתה ביהושע, היא זו שהצילה אותו מהחטא של הוצאת הלעז על הארץ וההתכחשות להבטחות הקב"ה; ובא יונתן בן עוזיאל לומר, שכאשר זיהה משה שכבר יש ביהושע התכונה הנדרשת להינצל מעצת המרגלים, הוסיף משה וגם התפלל עליו לחזק זאת; כי תפילה על אדם בעניינים הקשורים לבחירתו האישית, מועילה כאשר באותו אדם כבר יש שורשים מכוח עצמו.

געגועים · יום שני בשעה 17:21

אחד יחיד אמר:
דיו"ד של יהושע היא יו"ד של שרי ושם היתה בלי נקודה ועכשיו תהי' בנקודת שוא וגם הנקודות אע"ג שהם מתורה שבע"פ מ"מ אין להוסיף עליהם והם במספר לכך נוטל מהסגול של בן ב' נקודות וממילא לא נשאר רק חירק ולכן נקוד בן בחיריק תחת סגול ופירושו בן היינו בנו של נון.

למטה אפרים הושע בן נון, באתי להזכיר בכאן פרט אחד מה שנתקשו כל המפרשים למה נכתב בכל מקום בִן בחירק, ודברי בעלי הפשט ידועים (עיין ברד"ק ריש יהושע). ושמעתי מדברי אדמו"ר הרב הק' מהריעי"צ זצוק"ל שאמר בשם זקנו, דידוע מה שאמרו רז"ל (ב"ר מז א) שהיו"ד של שרי נתרעמה עד שצירפה הקב"ה ליהושע. והנה היו"ד של שר"י לא היה לה ניקוד, ומהיכן נתהווה ניקוד ביְהושע, אזי לקח הש"י תרין נקודות מג' נקודת הסגול שבכל מקום בתיבת בֶּן ועשה מהם שב"א תחת היו"ד ונשאר בתיבת ב"ן נקודה אחת חירק. ודפח"ח. ולי הקטן נראה דידוע מה שאמר הש"י למשה ונתת מהודך עליו, שנתנבא מהודו של משה, והוכרח להיות מקושר בנצח, כי נצח ישראל לא ישקר, והוא סוד תרי פלגא גופא כנודע, על כן נקרא בִן בחירק ניקוד נצח, לקשרו בנצח, לנצח על מלאכת י"י, ליתן המון לאומים תחת רגליו. והבן. (אגרא דכלה שלח)

הצעיר שבחבורה · אתמול ב 21:21

אחד יחיד אמר:
והנה לכאורה היה לו למשה להתפלל על יהושע - בנוסף מה שהתפלל עליו שיוושע מעצת המרגלים – גם על אריכות ימים, שהרי עד שיכנסו לארץ כבר יעברו שנים רבות וישנו החשש שיהושע וכלב לא יאריכו ימים כל כך.

תמוה, משה ידע כששלח את המרגלים שיעברו שנים רבות עד שיכנסו לארץ?

אחד יחיד · אתמול ב 21:24

הצעיר שבחבורה אמר:
תמוה, משה ידע כששלח את המרגלים שיעברו שנים רבות עד שיכנסו לארץ?

ולא תמוה שידע שתהיה עצת מרגלים?
אלא כמו שידע זה - ידע גם את זה.

הצעיר שבחבורה · אתמול ב 21:25

אחד יחיד אמר:
ולא תמוה שידע שתהיה עצת מרגלים?
אלא כמו שידע זה - ידע גם את זה.

ידע שישנו חשש שיקרה, ואכתי אין סיבה שיידע את העונש

אחד יחיד · אתמול ב 21:27

הצעיר שבחבורה אמר:
ידע שישנו חשש שיקרה, ואכתי אין סיבה שיידע את העונש

אין סיבה, אבל יתכן שידע ברוח הקודש.
ובכל אופן - אלו הם דברי החת"ס.

הצעיר שבחבורה · אתמול ב 21:28

אחד יחיד אמר:
אין סיבה, אבל יתכן שידע ברוח הקודש.
ובכל אופן - אלו הם דברי החת"ס.

כלומר, שלח את המרגלים ע"ד כן?
למרות שידע שזה מה שיקרה?

אחד יחיד · אתמול ב 21:29

הצעיר שבחבורה אמר:
כלומר, שלח את המרגלים ע"ד כן?
למרות שידע שזה מה שיקרה?

ולטעמיך - הרי התפלל שיהושע ינצל מעצתם, ועל כרחך שידע.

הצעיר שבחבורה · אתמול ב 21:31

אחד יחיד אמר:
ולטעמיך - הרי התפלל שיהושע ינצל מעצתם, ועל כרחך שידע.

כפי שכתבתי

הצעיר שבחבורה אמר:
ידע שישנו חשש שיקרה

אחד יחיד · אתמול ב 21:32

הצעיר שבחבורה אמר:
כפי שכתבתי

וידע שאם יתקיים חששו ייענשו בני ישראל בנדודים במדבר.

הצעיר שבחבורה · אתמול ב 21:36

אחד יחיד אמר:
וידע שאם יתקיים חששו ייענשו בני ישראל בנדודים במדבר.

הוי אומר, מר מניח שידע עתידות.
ידיעת החשש אינו כידיעת העתידות.
וראה בקרן אורה

כי הליכה זו נסיון גדול היה ללכת באמונה שלימה ובחיזוק הבטחון הגם כי עז העם ובני ענק שם היו כאשר מצינו שהתפלל משה רבינו על יהושע להושיעו מעצת מרגלים וכי גם לדעת משה עצה רעה היה בזה הלא הוא הסכים ע"י בזה אלא התפלל עליו שינצל מעצת היצה"ר והשטן אשר יתגבר בזה להוציא שם רע על אה"ק.

אחד יחיד · אתמול ב 21:49

הצעיר שבחבורה אמר:
הוי אומר, מר מניח שידע עתידות.

לא אני מניח כך, אלא כך משמע מדברי החתם סופר.

שלח ביאור דברי התרגום יהונתן על ענוותנותו של יהושע בן נון (1 צופה)

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש חדש

משתמש מוביל

משתמש מוביל

תנ"ך ופרשת שבוע - אוצר החידות

בית המדרש/הלכה ומנהג

משתמש מוביל

בית המדרש/הלכה ומנהג

משתמש מוביל

בית המדרש/הלכה ומנהג

משתמש מוביל

בית המדרש/הלכה ומנהג

משתמש מוביל

בית המדרש/הלכה ומנהג

משתמש מוביל

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

נושאים דומים