חידה בתלמוד וחז"ל טעה לטובתו ומתחייב בתשלום (2 צופים)

[אוהב ספר]

איך שייך שדיין שטעה לטובת מישהו יתחייב לשלם לו?

[חידוש עצום - לא להלכה - בתקווה שהבנתי דברי רבוה'''ק לאשורם]

 

[אוהב ספר]

אני רואה שלא יודעים, אכתוב את התשובה, ואשמח לדעת הת"ח דפורומינו שיחכימוני אם טעיתי:

איתא במתני' דן את הדין וכו' חייב טיהר את הטמא מה שעשה עשוי וישלם מביתו, ועמדו הראשונים איך שייך שישאר טהור, וביארו בזה בכמה אופנים, והר"ן בסנהדרין לג. כתב בשם הר"ר דוד (כפי הבנתי) דהכוונה שכבר זכה ההוא שיהיו פירותיו טהורים וכיון שחוזרים ומטמאים אותם צריך לשלם לו עיי"ש.

 

[אוהב ספר]

והר"ן בסנהדרין לג. כתב בשם הר"ר דוד

לחץ כדי לכווץ...

וז"ל:

תירץ ה"ר דוד ז"ל דברים כפשטן דטיהר הטמא מה שעשה עשוי משום דכיון דטיהר לו את הטמא הרי זיכה לו הדבר ההוא על פי דינו והרי הוא שוה ממון וכשיודע לו אחר כן שטעה בשיקול הדעת שהיה טמא הרי הוא כדן את הדין וזכה את החייב שאף ע"פ שמן הדין היה לו לשלם כיון שזכהו בדינו זכה ולא הדר דינא ומשלם להאיך מביתו ה"נ כיון שטעה בשיקול הדעת שטהר הטמא הרי זכה בו הבעל הבית לא שישאר הטמא טהור ומה שעשה עשוי דקאמרינן היינו לענין תשלומין שכ"מ שההוראה קיימת הוא חייב בתשלומין אבל עיקר ההוראה שהיה מטהר הטמא חוזרת שלא יאכל דבר טמא באסור.​

 

[אוהב ספר]

וז"ל:

תירץ ה"ר דוד ז"ל דברים כפשטן דטיהר הטמא מה שעשה עשוי משום דכיון דטיהר לו את הטמא הרי זיכה לו הדבר ההוא על פי דינו והרי הוא שוה ממון וכשיודע לו אחר כן שטעה בשיקול הדעת שהיה טמא הרי הוא כדן את הדין וזכה את החייב שאף ע"פ שמן הדין היה לו לשלם כיון שזכהו בדינו זכה ולא הדר דינא ומשלם להאיך מביתו ה"נ כיון שטעה בשיקול הדעת שטהר הטמא הרי זכה בו הבעל הבית לא שישאר הטמא טהור ומה שעשה עשוי דקאמרינן היינו לענין תשלומין שכ"מ שההוראה קיימת הוא חייב בתשלומין אבל עיקר ההוראה שהיה מטהר הטמא חוזרת שלא יאכל דבר טמא באסור.​

לחץ כדי לכווץ...

וכיוון שאינני בטוח לגמרי שזה כוונתו אשמח לשמוע דעת חו''ר הפורום בעניין