שלח מדוע נאמר בן בחיריק ולא בסגול? (1 צופה)

[גרינפלד]

קהלת משה, הובא במעינה של תורה:

מה טעם נאמר "בן" בחיריק ולא בסגול כרגיל?
לפי שאמרו חכמינו כי אותה "יוד" שהוסיף משה ליהושע היתה "יוד" זו של שרה אמנו, שנקראה תהילה "שרי", ככתוב "לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה" (בראשית יז, טו).
ברם ה"יוד" של "שרי" הרי לא היתה מנוקדת, ומנין איפוא לקח משה את שתי הנקודות הדרושות בשביל השוא שמתחת ל"יוד" ב"יהושע" - על כן נאמר "בן" בחיריק במקום סגול, כי מכאן נטל משה שתי נקודות ונתנן תחת ה"יוד" של "יהושע".​

ובספר שיחת חולין של תלמידי חכמים הובא כן בשם ר' משה סופר, ואינני יודע אם זה החת"ס.

וקצת יש להעיר שכבר כשכתוב הושע ג"כ כתוב בן בחיריק, ואולי זה על שם העתיד,
ולרמב"ן פר' כי תשא ורד"ק ריש יהושע יש מהלכים אחרים.

עוד יש לעיין מהיכן נלקחה נקודה נוספת לקובוץ של ה-ש', שבהתחלה היה ציירה שזה רק שתי נקודות.

 

[געגועים]

וראה כאן

ביאור דברי התרגום יהונתן על ענוותנותו של יהושע בן נון

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אוהב ספר]

ולרמב"ן פר' כי תשא

לחץ כדי לכווץ...

ואני חושב כי נהגו לקרותו כן לכבוד, כי היה הגדול בתלמידי משה רבינו ויקראו לו בינון, כלומר הנבון, כי אין נבון וחכם כמוהו, או יהיה ענינו יהושע שהבינה מוליד, יעשו נון מלשון לפני שמש ינון שמו (רמב"ן שם)

 

[גרינפלד]

ולרמב"ן פר' כי תשא ורד"ק ריש יהושע יש מהלכים אחרים.

לחץ כדי לכווץ...

עלים לתרופה:
למטה אפרים הושע בן נון (יג, ח). כתב הרד"ק (יהושע א, א): "ואמר בכל מקום בן נון' בחירק, ולא יאמר באחד מהם בסגו"ל כמו שהוא מנהג ברוב, לפי שהן נדבקות שתי המילות לעולם, מפני שהם מלות זעירות ונדבקות, ובהדבקם תקל הקריאה בחיר"ק ולא כן בסגו"ל".

והרמב"ן כתב (שמות לג, יא): "וטעם 'בן נון', בא בחירק תמורת סגול. וכן: 'דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה' (משלי ל א) וכו'... ועם כל זה אני תמה, למה לא נמלט בשם הצדיק הזה אחד שיבא כמנהג (כלומר, למה לא כתוב לכל הפחות במקום אחד בן בסגול). ואני חושב, כי נהגו לקרותו כן לכבוד, כי היה הגדול בתלמידי משה רבינו ויקראו לו 'בינון', כלומר הגבון, כי אין נבון וחכם כמוהו" וכו'. עעו"ש.​