כשהחזו"א אמר "פצצות" לא היה חילוק בין פצצה של מדינת ישראל לזו של אחרת.
אולי נאמר גם שעל איראן הוא לא דיבר?...
- מתחיל חוט עוזי ומגני
- תאריך התחלה
אולי נאמר גם שעל איראן הוא לא דיבר?...
- הודעות
- 118
- תודות
- 534
- נקודות
- 166
הייתי מציע לראות בקונטרס המצ"ב שעונה על כל השאלות
דברים נהירין ופשוטים, ממש אור בעינים!
- הודעות
- 3,533
- תודות
- 7,995
- נקודות
- 690
דימה שם בין בני ברק של היום לבני ברק בזמן חז"ל, ובפשטות אין ביניהם קשר
לפי"ז זה באמת תלוי בגבולות העיר בזמן התנאים,
וגם אם נניח שב"ב כיום ממוקמת אכן באותו אזור, מהכ"ת שכל רחובותיה השתייכו לעיר הקדומה?
וצע"ג.
או שזה היה לשם המליצה בלבד.
"רק היום התברר גודל הנס. היום ברח' בעל שם טוב בבני ברק פינו חלק גדול של טיל מיירט שנפל בימי המלחמה עם איראן. הטיל נחת במחסן שנמצא במרווח צר בין בניינים. הטיל חדר את תקרת המחסן ועשה חור ברצפה שם נשאר תקוע עד היום שפינו את המחסן ושמו לב לנס הגדול"
רק טיפש עדיין ימשיך לטעון שאין הגנה על בני ברק!
רק טיפש עדיין ימשיך לטעון שאין הגנה על בני ברק!
רק טיפש חושב שההגנה היא רק על בני ברק
ולא על 'ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה'
הנידון הוא האם בב"ב יש הבטחה שלא יפול, אבל ניסים יש בכל מקום.
תראה לי עוד מקום אחד,
שנפל שם טיל בין בניניים ולא גרם להרוגים!
תראה לי עוד מקום אחד,
שיכול ליפול טיל ואף אחד לא ישים לב!
הסיפור המפליא הזה מראה בחוש את ההבטחה שקיימת עד עצם הרגע הזה!
מי שרוצה להתעלם בבקשה, אבל האמת שזו ראייה חושית ממש!
- הודעות
- 2,518
- תודות
- 7,014
- נקודות
- 344
לפי דעת החוקרים בני ברק הקדומה הינה באזור 'חירייה' ואכן בב"ב לא נמצאו כל שרידים ארכיאולוגים מהעבר כך שודאי שב"ב דהיום אין לה קשר לב"ב דאז כמו עוד ערים אחרות ששמם ע"ש ערים בעבר.
יש דוגמאות לאין ספור ע"ע חיפה
אבל זה לא הנושא, אין הבטחה בב"ב וגם לא היה, שיהיו בה ניסים שיפלו טילים ולא יקרה כלום
ההבטחה (אם אכן) היא שלא יפלו בה כלל טילים.
ולכן, לקשר נס שקרה, להבטחה של צדיק, מול הבטחת הקב"ה בתורתו היא מטופשת.
הטילים מזמן הפסיקו (טיל חותי לא נחשב..) לנחות בארצנו הקדושה, אבל האשכול בפורום ממשיך לפרוח ולשגשג...
תגובה רודפת תגובה עמוד חובק עמוד... ופארות האשכול משתרגים ומלפפים את 'ההודעות החדשות' בכל רגע נתון...
שמא תאמר, הכלל 'תורה היא וללמוד אני צריך' - נאמר על כל רגע ועת, מלחמה כמו שלום, בני ברק כמו פרדס כץ... שיהיה.
למעשה אם אצרף את השנקל שלי.. לא על מהות 'הסוגיא'... (כי אין דבר כזה.. כפי שיוסבר) אלא בנוגע לשקלא וטריא וכל הרדיוס מסביב... (לא כולל פרדס כץ...:) אז אפרע אותו במילה אחת שתיים - 'שיח חרשים'. (סליחה על ההגדרה).
שיח חרשים, כי הוויכוח באשכול כמעט ואיננו על עובדות אלא על נקודת המוצא, אמונה או פקפוק בתוקף ההבטחה של מרנא.
כל צד מגיב מתוך פוזיציה שאינה ניתנת לערעור, כל צד 'משוחח' רק עם עצמו, מתרץ ומתחזק את האמונה שלו, ואי לכך שום צד לא יצליח לשכנע את הצד השני. כמו ששני חרשים מוגבלים להעביר מסר מאחד לשני.
רוצים הדגמה בלייב...? בבקשה.
אדם א' מאמין באמונה שלמה בהבטחת מרנא. כשהוא פוגש טענה עובדתית שסותרת את ההבטחה, הוא לא יסוג אחורה. הוא פשוט יגדיר מחדש את גבולות הגזרה...
א. זה לא גבולות בני ברק.
ב. רסיס זה לא טיל.
ג. ההבטחה חלה רק כל עוד הוא היה חי.
ד. פעם לא חיללו שבת כמו היום.
ה. השלם את החסר.
ואילו אדם ב' (ה'ספקן') מלבד פקפוקו הראשון רואה בחילוקים והגבלות הללו ערעור מוחלט על תוקף ההבטחה, ומתחזק את אמונתו (או אי אמונתו...) בטיעונים הבאים.
א. הבטחה זו הבטחה. אם צריך להכניס סוגריים, זה כבר לא נקרא 'הבטחה'.
ב. אם רוב ככל רבני בני ברק יורדים למקלטים, כנראה שגם הם לא ממש סומכים על זה. ובכלל אמונה שלא עומדת במבחן המציאות מה תוקפה?
ג. מה להבטחה סגולית שספק אם אינה תחומה בזמן לעומת חיי אדם? ונשמרתם לנפשותיכם הוא מקרא מפורש.
כך שבשורה תחתונה הוויכוח בין שני הצדדים הוא לא במהות הדברים אלא על נקודת המוצא. וכשאין הסכמה על הנחת היסוד לא ניתן לגשר עליו באמצעות טיעונים כי כל נתון שיוצג בפני השני, יקבל צרור תירוצים לא מבוטל במטרה לשמר את האמונה האישית בתוקף ההבטחה או בשלילתה.
יתירה מכך. נקודת המוצא של כל אחד מהצדדים, גורמת לו לפרשן כל אירוע או נותן באופן שתומך בעמדה שלו גם אם לא בצורה מודעת! פשוט המוח מכופף את העובדות שיתיישרו עם המחשבות והאמונות שלנו. ובמילים אחרות האמונה שלנו מדביקה את החץ, ואחר כך מציירת את העיגול סביבו.
וכך נוצר שיח חרשים במיטבו...
רק אבהיר, מה שהארכתי כאן בנוגע לצורת דיון ושיח, לא נכתב חלילה מתוך התקוממות על עצם הדיון שהתפתח באשכול דנן, להיפך, דיון מעניין, מרתק, ואפילו חשוב. אבל מה שכן צורם, זה הוויכוחים החוזרים ונשנים (בפרט במדור אספקלריה תורנית... מה שגרם לי לפרוע את חובי באשכול דנן) שהרבה מהם, כך נראה, לא באמת סובבים סביב המהות אלא סביב נקודת המוצא, הפוזיציה של כל צד. וברגע שלא תופסים על מה באמת הוויכוח, זה מתפספס מהר מאוד, ודיון ענייני הופך לוויכוח תלוי פוזיציה ברמה כזו שאפשר לדעת מראש מה כל אחד יטען על נתון ועובדה שיציגו בפניו. יציגו מה שיציגו.
והלוואי שדבריי יעשו רושם אם לא של טיל בליסטי… אז לפחות של רסיס....
תגובה רודפת תגובה עמוד חובק עמוד... ופארות האשכול משתרגים ומלפפים את 'ההודעות החדשות' בכל רגע נתון...
שמא תאמר, הכלל 'תורה היא וללמוד אני צריך' - נאמר על כל רגע ועת, מלחמה כמו שלום, בני ברק כמו פרדס כץ... שיהיה.
למעשה אם אצרף את השנקל שלי.. לא על מהות 'הסוגיא'... (כי אין דבר כזה.. כפי שיוסבר) אלא בנוגע לשקלא וטריא וכל הרדיוס מסביב... (לא כולל פרדס כץ...:) אז אפרע אותו במילה אחת שתיים - 'שיח חרשים'. (סליחה על ההגדרה).
שיח חרשים, כי הוויכוח באשכול כמעט ואיננו על עובדות אלא על נקודת המוצא, אמונה או פקפוק בתוקף ההבטחה של מרנא.
כל צד מגיב מתוך פוזיציה שאינה ניתנת לערעור, כל צד 'משוחח' רק עם עצמו, מתרץ ומתחזק את האמונה שלו, ואי לכך שום צד לא יצליח לשכנע את הצד השני. כמו ששני חרשים מוגבלים להעביר מסר מאחד לשני.
רוצים הדגמה בלייב...? בבקשה.
אדם א' מאמין באמונה שלמה בהבטחת מרנא. כשהוא פוגש טענה עובדתית שסותרת את ההבטחה, הוא לא יסוג אחורה. הוא פשוט יגדיר מחדש את גבולות הגזרה...
א. זה לא גבולות בני ברק.
ב. רסיס זה לא טיל.
ג. ההבטחה חלה רק כל עוד הוא היה חי.
ד. פעם לא חיללו שבת כמו היום.
ה. השלם את החסר.
ואילו אדם ב' (ה'ספקן') מלבד פקפוקו הראשון רואה בחילוקים והגבלות הללו ערעור מוחלט על תוקף ההבטחה, ומתחזק את אמונתו (או אי אמונתו...) בטיעונים הבאים.
א. הבטחה זו הבטחה. אם צריך להכניס סוגריים, זה כבר לא נקרא 'הבטחה'.
ב. אם רוב ככל רבני בני ברק יורדים למקלטים, כנראה שגם הם לא ממש סומכים על זה. ובכלל אמונה שלא עומדת במבחן המציאות מה תוקפה?
ג. מה להבטחה סגולית שספק אם אינה תחומה בזמן לעומת חיי אדם? ונשמרתם לנפשותיכם הוא מקרא מפורש.
כך שבשורה תחתונה הוויכוח בין שני הצדדים הוא לא במהות הדברים אלא על נקודת המוצא. וכשאין הסכמה על הנחת היסוד לא ניתן לגשר עליו באמצעות טיעונים כי כל נתון שיוצג בפני השני, יקבל צרור תירוצים לא מבוטל במטרה לשמר את האמונה האישית בתוקף ההבטחה או בשלילתה.
יתירה מכך. נקודת המוצא של כל אחד מהצדדים, גורמת לו לפרשן כל אירוע או נותן באופן שתומך בעמדה שלו גם אם לא בצורה מודעת! פשוט המוח מכופף את העובדות שיתיישרו עם המחשבות והאמונות שלנו. ובמילים אחרות האמונה שלנו מדביקה את החץ, ואחר כך מציירת את העיגול סביבו.
וכך נוצר שיח חרשים במיטבו...
רק אבהיר, מה שהארכתי כאן בנוגע לצורת דיון ושיח, לא נכתב חלילה מתוך התקוממות על עצם הדיון שהתפתח באשכול דנן, להיפך, דיון מעניין, מרתק, ואפילו חשוב. אבל מה שכן צורם, זה הוויכוחים החוזרים ונשנים (בפרט במדור אספקלריה תורנית... מה שגרם לי לפרוע את חובי באשכול דנן) שהרבה מהם, כך נראה, לא באמת סובבים סביב המהות אלא סביב נקודת המוצא, הפוזיציה של כל צד. וברגע שלא תופסים על מה באמת הוויכוח, זה מתפספס מהר מאוד, ודיון ענייני הופך לוויכוח תלוי פוזיציה ברמה כזו שאפשר לדעת מראש מה כל אחד יטען על נתון ועובדה שיציגו בפניו. יציגו מה שיציגו.
והלוואי שדבריי יעשו רושם אם לא של טיל בליסטי… אז לפחות של רסיס....
- הודעות
- 99
- תודות
- 416
- נקודות
- 46
ולפני נפל או לא?
- הודעות
- 1,677
- תודות
- 4,713
- נקודות
- 333
לא יודע אם משהו זרק לפני זה על בני ברק פצצות
פשוט שההבטחה ניתנה לב"ב התורנית, ולא ניתנה אם זה ייהפך למצב של תל אביב ח"ו
, למצב הזה לא התכוון החזו"א, פשוט וברור,
ואין בזה הבנה אחרת, אולי רק למי שלא מבין למה הבטיח החזו"א כן,
ולכן א"א לומר:
ולטענה:
כל אחד לגופו, א"א להכליל את כולם שירקדו ברחובות, זה תלוי אכן באמונת כאו"א בהבטחה,
הגרח"ק התייחס לזה, ועין בהודעות הקודמות.
ללא ספק הצלחת בתגובה שלך להמחיש באופן חד ומדויק את המסר שניסיתי להעביר, הרבה יותר טוב ממני ומהניסיון הכושל שלי שבדיעבד התברר ככזה שלא עומד במבחן התוצאה כפי שהודעתך מוכיחה...
- הודעות
- 150
- תודות
- 404
- נקודות
- 56
ברור שיש הבדל בין מטחים מדויקים ובין טיל בודד שמתבסס על טכנולוגיה ישנה
א. מבחינת חיוב שמירה וסכנה בדדרי ההלכה - משניהם צריל להשמר כמה שיותר וכמה שאפשר.
אם הגר"ח סבר שבטיל אחד ניתן לפתוח את החלון, כן הוא גם בשיירת טילים.
ב. טיל כימי פי מיליון יותר מסוכן מעשרות טילים רגילים.
חברים מקוונים לאחרונה
- David
- moti
- א"ל
- אבא ביתך
- אבקש
- אברהם לוי
- אברהם12
- אברך מעמיק
- אברך קלאסי
- אהבת ישראל
- אור זרוע לצדיק
- אוריאל
- אחד יחיד ומיוחד
- אחת שאלתי
- אי"ש צעיר
- איש פשוט
- איש. ש
- איתי13
- אלימלך
- אם היו
- אם עובדו כראוי
- אמיתה של תורה
- אמרי פי
- אמרי שפר
- אספקט
- אריה חפץ
- אש
- אשי
- בדרך חדשה
- בוחער
- בינה לעתים
- במחשבה תחילה
- בן עזאי
- בפקודיך אשיחה
- בצלצלי שמע
- ברזילאי
- גברא זוטרא
- גרינפלד
- דברי התלמיד
- דוב הכותב
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דיסקיט
- דרוש וקבל שכר
- הגיגי קודש
- הולפסונער
- החושב
- היא שיחתי
- היגיון התורה
- היודע
- הכהן
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- הספר התורני
- הרב
- הרב מרודוש
- התורה
- התורה היא חיינו
- והב בסופה
- זאת קומתך
- זלמן
- חדושא
- חויישב
- חו״מ
- חזיא לרדיא
- חיים ארוכים
- חכם הרזים
- חכם לכשארצה
- חמש
- חסידשער
- חקר הלכה
- חריף ובקי
- חרש המדבר
- יהודי וזהו
- יהודי פשוט מאוד
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יצחק מירושלים
- יצחקוב
- ירא אלקים
- יש קונה עולמו
- ישמח לב
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל לייב
- כרי
- לוי מצפון
- לי נראה
- ליטאי כבד
- לכבודי בראתיו
- לםרבה המשרה
- למדן משורר
- למה זה תשאל לשמי?
- לשכת הגזית
- מאיר הלוי
- מביט
- מביט ומשיב
- מה חובתו בעולמו
- מה ידידות
- מוישה מבני ברק
- מחזה אברהם
- מי אני בכלל?
- מי להשם
- ממוצע
- מנורה בדרום
- מנחם1
- מננשה
- מקרא
- מרדכי זנגר
- מרכז
- משה נ
- מתי74
- מתקרב
- נאמן האוצר
- נובהרדוקר
- נושם עמוק
- נחמן ל.
- ניסיון
- נעשה אדם
- נפש שוקקה
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- נתתי חכמה
- עוזי ומגני
- עמך
- פותח שערים
- פנחס נחום
- צריך ביאור
- קול שופר
- קוצר ברינה
- קורא ותיק
- קטן
- קטנטן
- קרנש
- ראובן גוטליב
- ראם
- רבי דוד
- רך בשנים ורך בחוכמה
- ש. הסופר
- שבנא
- שברים תרועה
- שטיין
- שיל"ת
- שים חלקינו בתורתך
- שירת העשבים
- שלום23
- שלומי
- שמואל51
- שמחת דוד
- שמעון ן' יוסף
- שפע חיים
- תורתו
- תיבת גמא
- תנא קמא
- תשבי