טילים בבני ברק - הבטחת החזון איש (1 צופה)

[אחד יחיד]

בספר "תולדות יעקב" אודות הסטייפלר זצ"ל:

אישה אחת שסבלה ממחושים שונים בלבה, והרופאים פסקו לה שעליה לעבור ניתוח לב. במשך מחצית השנה המתינה האישה לתור לניתוח. בהיותה בדרך לבית החולים במונית בלוית בעלה, בקש הבעל מן הנהג לעבור דרך רחוב רשב"ם, כדי שירד להתברך מפי הסטייפלר. כששמע הסטייפלר את בקשתו הגיב: "מה פתאום ניתוח? אין בכך שום צורך! אפשר להאריך ימים בלי ניתוח!"

הבעל ההמום לא ידע את נפשו – במונית למטה ממתינה אשתו, אשר כבר מוכנה נפשית לניתוח, וכיצד זה יוכל להודיע לה לפתע פתאום כי הענין כולו בטל ומבוטל?! נכד הסטייפלר שהבחין במבוכתו, יעץ לומר לו לאשתו שהסטייפלר שלח להיוועץ ברב שך, וכך תעכל האישה במתינות את המהפך. הרעיון מצא חן בעיני הבעל, והוא עלה גם לביתו של הרב שך זצ"ל וספר את סיפורו.

"נו", הגיב הרב שך, "הסטייפלר יודע מה נעשה בשמים, ואם אמר שאין צורך בניתוח- הרי שבאמת אין בו צורך".

ההכרעה הכפולה התקבלה על ליבם של בני הזוג- והם סבו על עקבותיהם וביטלו את הניתוח. וראה זה פלא – לא חלף זמן רב והמחושים שהיו בליבה של האישה נעלמו כליל, והיא שבה לתפקוד מלא כאחד האדם! שנים מאוחר יותר נפטר הסטייפלר, ומאז שבו אל האישה מחושיה וכאביה. שוב חזר הרשרוש בלב, שוב שבה המחלה לתקוף אותה, ושוב המליצו לה הרופאים על ניתוח

כעת פנה הבעל אל ר' חיים קניבסקי שליט"א וסיפר את כל השתלשלות הדברים.

נענה ר' חיים ואמר: " יש מחלוקת תנאים במדרש (ספרי יעקב סי' לא) אם ברכה של צדיק מוגבלת לתקופתו חיותו בלבד, או שהיא תקפה גם מעבר לה. המחלוקת היא מהי מידת קידוש ה' שבקיומה של ברכת הצדיק- כשהתנאים דנים האם גם לאחר פטירתו ניכר קדוש השם שבקיום ברכתו".

"במקרה שלנו", סיים רבי חיים, " הכל מודים שגם לאחר הפטירה יהיה ניכר קידוש ה', שהרי רבינו ברכה שתאריך ימים, ואם חלילה, לא תאריך ימים תצא ברכתו לבטלה! כאן הכל יודו שהמחלה לא תשוב עוד!"

והאישה הבריאה בשנית!

עם כל זאת לא פעם התרעם הסטיפלר זצ"ל על הגישה שהתפשטה גם בקרב בני התורה, למהר לרוץ לבקש ברכת צדיק בכל ענין קטן כגדול, תוך בזבוז זמן יקר של לימוד תורה וקיום מצוות. "אמנם"- הסביר – "יש עניין לבקש ברכות, אך על ידי כך שוכחים את העיקר, הלוא הוא התפילה של החולה עצמו וכל הקרובים אליו. תפילה זו חשובה ביותר, שכן היא אמיתית וכנה ומקובלת לפני הקב"ה יותר מכל דבר אחר!".

לא פעם- נהגו לומר- כאשר נערכת תפילה על חולה במחלה קשה רח"ל ישנה הרגשה כאילו התפילות אינן פועלות, אך תחושה זו בטעות יסודה מפני כמה וכמה סיבות.

ראשית, גם במקרה שנגזרה גזירה- בכל זאת מועילה התפילה להקל על יסוריו של החולה. שנית, לא פעם מועילה התפילה להארכת חייו, ואפילו במקצת, וכל רגע מן החיים הוא יקר מפנינים ואין בכוחינו להעריך את ערכו!

דברי שי''ח

 

[יואל שילה]

טעות.
שמות רבה (וילנא) פרשת שמות

לעולם זקנים מעמידים את ישראל, וכה"א (יהושע ח) וכל ישראל וזקניו ושוטריו ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון, אימתי ישראל עומדים כשיש להם זקנים למה כשהיה בהמ"ק קיים היו שואלים בזקנים שנאמר (דברים לב) שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך, שכל מי שנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל, תדע לך כששלח בן הדד אל מלך ישראל שנאמר (מלכים א כ) כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא שלח לו מלך ישראל כדברך אדוני המלך לך אני וכל אשר לי, פעם שנייה שלח לו (שם /מלכים א' כ'/) כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את בתיך ואת בתי עבדיך והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו, וכי כל מה שתבע בראשונה אינו חמדה, בקש כסף וזהב והם חמדה שנאמר (חגי ב) ובאו חמדת כל הגוים, בקש נשים והם חמדה שנאמר (יחזקאל כד) בן אדם הנני לוקח ממך את מחמד עיניך וגו', בקש בנים והם חמדה שנאמר (הושע ט) והמתי מחמדי בטנם, הוי אומר כל מה שתבע בראשונה חמדה, ומהו כל מחמד עיניך דבר שהיא חמדה מתוך חמדה, זו התורה שנאמר (תהלים יט) הנחמדים מזהב ומפז רב, כיון ששמע מלך ישראל זה אמר אין זו שלי אלא של זקנים היא, מיד (מלכים א כ) ויקרא מלך ישראל לכל זקני ישראל וגו' ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם אל תשמע ולא תאבה, כיון ששמע לעצת הזקנים מיד (שם /מלכים א' כ'/) ויצא מלך ישראל, ויך את הסוס ואת הרכב וגו', הוי ישראל נמלכים בזקנים,​

לחץ כדי לכווץ...

הראיה שלך יפה
עם זאת, מאד מאד מאד קשה להאמין שכל מה שכתוב כאן הוא רק איזה ענין סגולי - שאל את הזקן בכל נושא, ותאמין שהקב"ה ישים בפיו את ההנחיה הנכונה, גם אם אין לו שום מושג בנושא הזה, והוא יענה לך בלי להבין בזה ובלי להתייעץ עם אנשי מקצוע, וכל כיו"ב.
הרבה יותר סביר שזקני ישראל המדוברים בפסוקים הללו ובמדרש זה - מדובר שהכירו את כל המכלול, וידעו לשאול את השאלות הנכונות את אנשי המקצוע, וכמובן הכירו היטב את הטבע האנושי של בן הדד שכשיראו לו אוצרות כסף - ירשום במוחו שאת המקום הזה כדאי לכבוש, ואח"כ שקלו ברוחב דעתם לכאן ולכאן, ויכלו לייעץ את העצה הנכונה.
אבל לקחת מכאן למציאות שבה ת"ח מופלג אומר דברים בנושאים שאין לו בהם שום הבנה, רק על סמך שהקב"ה ידבר מגרונו - בעיני זו הסחפות שלא כתובה בשום מקום.
ובודאי שאין שום חובה לשאול אותו דברים מהסגנון הזה.
וכי אם ישאלו אותו מה ברכת הבמבה ולא יגלו לו מה זה וממה זה עשוי ומה אופן העשיה - יש לצפות שתשובתו מה שלא תהיה - תהווה באמת הכרעה הלכתית מחייבת?
ספרים כגון אשרי האיש ודומיהם מתייחסים לכל מילה כזו כקדש הקדשים
מה אעשה, אני לא מאמין ביכולת להכריע בדבר בלי להבין בו היטב.

 

[צדיק]

הראיה שלך יפה
עם זאת, מאד מאד מאד קשה להאמין שכל מה שכתוב כאן הוא רק איזה ענין סגולי - שאל את הזקן בכל נושא, ותאמין שהקב"ה ישים בפיו את ההנחיה הנכונה, גם אם אין לו שום מושג בנושא הזה, והוא יענה לך בלי להבין בזה ובלי להתייעץ עם אנשי מקצוע, וכל כיו"ב.
הרבה יותר סביר שזקני ישראל המדוברים בפסוקים הללו ובמדרש זה - מדובר שהכירו את כל המכלול, וידעו לשאול את השאלות הנכונות את אנשי המקצוע, וכמובן הכירו היטב את הטבע האנושי של בן הדד שכשיראו לו אוצרות כסף - ירשום במוחו שאת המקום הזה כדאי לכבוש, ואח"כ שקלו ברוחב דעתם לכאן ולכאן, ויכלו לייעץ את העצה הנכונה.
אבל לקחת מכאן למציאות שבה ת"ח מופלג אומר דברים בנושאים שאין לו בהם שום הבנה, רק על סמך שהקב"ה ידבר מגרונו - בעיני זו הסחפות שלא כתובה בשום מקום.
ובודאי שאין שום חובה לשאול אותו דברים מהסגנון הזה.
וכי אם ישאלו אותו מה ברכת הבמבה ולא יגלו לו מה זה וממה זה עשוי ומה אופן העשיה - יש לצפות שתשובתו מה שלא תהיה - תהווה באמת הכרעה הלכתית מחייבת?
ספרים כגון אשרי האיש ודומיהם מתייחסים לכל מילה כזו כקדש הקדשים
מה אעשה, אני לא מאמין ביכולת להכריע בדבר בלי להבין בו היטב.

לחץ כדי לכווץ...

יש לחלוק על דבריך משום שאותו ת''ח גדול שנשאל יודע אם הוא מבין בנושא או לא, ואם בכל אופן הוא בחר לתת תשובה בעניין אתה יכול לסמוך על שיקול דעתו.​

 

[בד קודש]

ממש לא.

לחץ כדי לכווץ...

לידידים המוחים
נסו מעט לצאת מהקופסה ולחשוב בלי רגשות פטריוטים בני ברקיים אלא עם מקורות יהודיים רצינים

לחץ כדי לכווץ...

חשבתי שזה פשוט, כעת שאני רואה שלא - אאלץ לבאר הכל מתחילה...

בדורות הראשונים היה עניין שנקרא 'רוח הקודש'. צדיקי הדור ידעו בידיעה ברורה את מהלכי השמים ואמרו בידיעה גמורה על פי מה שידעו.
בדורות אלו אין רוח הקודש, אבל יש את דברי המהרש"א (איני זוכר כעת את הציון המדוייק) שהביאו בספר אורחות יושר למרן הגר"ח, שגם היום הבורא שם לצדיקים מילים בפיהם ולמרות שהם עצמם אינם יודעים למה זה כך, הם אומרים זאת.

הנה התפרסם בזמנו המעשה המופלא עם השוטר שביקש ממרן הגר"ח ברכה להתמנות למפכ"ל, ובמקום ברכה מרן שאלו האם הוא כהן.
מי שמסתכל בסרטון יכול לחשוב שמדובר בשעה של חוסר צלילות הדעת ח"ו, מה הקשר בין הבקשה לתשובה? מדוע מרן לא עונה על מה שאמרו לו, אלא עובר לנושא שעל פניו תלוש מהנעשה לידו?
אבל עבר חודש ולמפכ"ל התמנה כהן!
זו דוגמה ברורה לרוח הקודש בימינו, ועוד אצל מרן הגר"ח גופא!
ישנם אלפי סיפורים על הוראות של הגר"ח שלא ללכת לניתוח, והייתה רפואה ללא ניתוח. ישנם גם סיפורים על אלו שלא שמעו להוראה והניתוח לא הועיל.

עם זאת, צריך לדעת שהוראת צדיק כמו ברכתו אינה הבטחה. היא אמירה שמסוגלת. עלינו מוטל לשמוע לצדיק, ואם זה לא קורה זה רק בגלל שלא היינו מספיק ראויים לקבל את השפעת הצדיק.
וזה שלא נשמע לצדיק לא ישנה את התוצאה שנגזרה מראש! (כמובן, כוח התפילה יכול לשנות גם גזירה חתומה ואכמ"ל).
ואני אומר זאת כליטאי גמור...

אני זוכה להיות מפעם לפעם (בעיקר במועדים), אצל מרן הגרב"ד פוברסקי ויצא לי לראות לא פעם אנשים שמתחננים לברכה מסוימת, זיווג, זש"ק, פרנסה וכדו'. ומרן מסרב לברך ורק אומר - ברכה והצלחה או כל טוב.
יש לזה סיבה.
משמים לא נותנים לו לברך!
ומי שלא מאמין בזה, חסר לו מעט באמונת חכמים.

 

[אוצר התורה]

הודעות שהסיטו את הנושא הוסרו לעת עתה.
נא לחזור להתמקד בנושא האשכול בלבד. הודעה שלא תעמוד בכללים תמחק.
בנוסף בשום אופן אין לכתוב ביקורת על גדול בישראל. יהיה מה שיהיה.

 

[אחד יחיד]

בודאי שהבינו היטב באסרטגיה צבאית, אחרת לא היו שואלים אותם.
ועוד אף לאחר ההסתכלות האסטרטגית, יש שאלות הלכתיות שצריכות הכרעת הזקנים.

לחץ כדי לכווץ...

לענין האסטרטגיה - בוודאי שהם לא היו המבינים הכי גדולים, ומסתבר שהיו לו יועצים שהבינו בזה הרבה יותר טוב.
ומלשון המדרש משמע שהוא הלך לקבל ברכה ובגלל זה הוא הצליח - כמו שנאמר:
שכל מי שנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל, תדע לך כששלח בן הדד אל מלך ישראל שנאמר (מלכים א כ) כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא שלח לו מלך ישראל כדברך אדוני המלך לך אני וכל אשר לי, פעם שנייה שלח לו (שם /מלכים א' כ'/) כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את בתיך ואת בתי עבדיך והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו, וכי כל מה שתבע בראשונה אינו חמדה, בקש כסף וזהב והם חמדה שנאמר (חגי ב) ובאו חמדת כל הגוים, בקש נשים והם חמדה שנאמר (יחזקאל כד) בן אדם הנני לוקח ממך את מחמד עיניך וגו', בקש בנים והם חמדה שנאמר (הושע ט) והמתי מחמדי בטנם, הוי אומר כל מה שתבע בראשונה חמדה, ומהו כל מחמד עיניך דבר שהיא חמדה מתוך חמדה, זו התורה שנאמר (תהלים יט) הנחמדים מזהב ומפז רב, כיון ששמע מלך ישראל זה אמר אין זו שלי אלא של זקנים היא, מיד (מלכים א כ) ויקרא מלך ישראל לכל זקני ישראל וגו' ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם אל תשמע ולא תאבה, כיון ששמע לעצת הזקנים מיד (שם /מלכים א' כ'/) ויצא מלך ישראל, ויך את הסוס ואת הרכב וגו', הוי ישראל נמלכים בזקנים,

 

[מאמין]

שו"ת עם אחד מגדולי האדמורי"ם בדורינו

 

[שי למורא]

שו"ת עם אחד מגדולי האדמורי"ם בדורינו

לחץ כדי לכווץ...

מי זה האדמו"ר הזה?

 

[בד קודש]

זה יכול להיות כל אדמו"ר שהגר"ח בעיניו הוא קודש קודשים,
וזה אומר כולם.
זה לא עניין של לא להישמע להנחיות או לממסד,
אלא אמונת חכמים ברורה ואיתנה.

 

[נפקא מינא]

ראש הישיבה רבי ברוך דב פוברסקי סיפר על תקופת המלחמה שהייתה בשנת תש"ח.

"עכשיו התחילה המלחמה, בשנת תש"ח בן גוריון הכריז על הקמת המדינה, אז מיד הערבים תכננו לכבוש, וגם מצרים היו אחד מהמדינות הערביות, והם שלחו מטוס. היו אזעקות, הייתה פצצה אחת כאן בכביש השחור (רחוב ז'בוטנסקי מ.ו), וכשיש אזעקה היה מקלט בישיבה, אז כולם הלכו למקלט, או יש כאלו שנצמדו סמוך לעמודים של הישיבה".

"אני דבר ראשון שיש אזעקה רצתי לחזון איש", סיפר ראש הישיבה, "זה המקלט הכי טוב שיש, באתי לשם הוא ישב ולמד כל כך שמח שבאתי, החלונות היו פתוחים, שום דבר, דיברנו בלימוד, כך היה".

 

[בד קודש]

ראש הישיבה רבי ברוך דב פוברסקי סיפר על תקופת המלחמה שהייתה בשנת תש"ח.

"עכשיו התחילה המלחמה, בשנת תש"ח בן גוריון הכריז על הקמת המדינה, אז מיד הערבים תכננו לכבוש, וגם מצרים היו אחד מהמדינות הערביות, והם שלחו מטוס. היו אזעקות, הייתה פצצה אחת כאן בכביש השחור (רחוב ז'בוטנסקי מ.ו), וכשיש אזעקה היה מקלט בישיבה, אז כולם הלכו למקלט, או יש כאלו שנצמדו סמוך לעמודים של הישיבה".

"אני דבר ראשון שיש אזעקה רצתי לחזון איש", סיפר ראש הישיבה, "זה המקלט הכי טוב שיש, באתי לשם הוא ישב ולמד כל כך שמח שבאתי, החלונות היו פתוחים, שום דבר, דיברנו בלימוד, כך היה".

לחץ כדי לכווץ...

השבוע מרן סיפר את זה בשיעור, ואמר שבכל אזעקה הוא היה הולך לחזו"א.
כששאל אותו בחור מה הראש ישיבה עושה היום, התשובה הייתה "החזו"א נמצא גם היום..."