רציחה - מדוע יש בעיה לתקוע סכין בגופו של בן האדם הרי הקב"ה נוטל את נשמתו | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 3 רציחה - מדוע יש בעיה לתקוע סכין בגופו של בן האדם הרי הקב"ה נוטל את נשמתו | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 3
הוא לא כותב "כאילו יש לו בחירה"
הוא כותב "כאילו אינו ברשותו של הקב"ה" והשוני ברור לקורא.

יש לאדם בחירה, ומעשיו ובחירתו משפיעים בהחלט על המציאות, ולכן יש להתיירא ולא 'כאילו'
אך כמובן שעדיין הוא "ברשותו של הקב"ה"
לא רואה שום שוני
ולא מבין את דבריך
 
המילים שהתערבות האדם שינתה את תכנית הבורא - גובלות בכפירה.
אדם לא יכול לשנות תכנית הבורא
אדמו"ר מקעלם נחלק עליכם, גובל בכפירה? לו יהי.

ברור שאילו רק התכנית היא זו שתתממש אין שום טעם לירא מפני בעל בחירה יותר מאשר בעל חי וכיו"ב
 
אדמו"ר מקעלם נחלק עליכם, גובל בכפירה? לו יהי.
טעות.
לא הבנת את דבריו.
ככלל, הקריאה מספר ללא לימוד מעמיק, בעיני היא טעות גמורה...
ברור שאילו רק התכנית היא זו שתתממש אין שום טעם לירא מפני בעל בחירה יותר מאשר בעל חי וכיו"ב
כן.
כי אף פעם אתה לא יודע מה רצון ד'.
ואין שום סתירה בזה שמצד אחד הבורא רוצה שראובן ירצח את שמעון ומצד שני שמעון יזהר וישמר על נפשו.
 
ככלל, הקריאה מספר ללא לימוד מעמיק, בעיני היא טעות גמורה...
צר לי על הנחתך זו.
כי אף פעם אתה לא יודע מה רצון ד'.
ואין שום סתירה בזה שמצד אחד הבורא רוצה שראובן ירצח את שמעון ומצד שני שמעון יזהר וישמר על נפשו.
וכל זה שייך גם בבעל חי, ואינו דוקא בבעל בחירה, ברור שהוא מדגיש נקודה שקיימת אך ורק בבעל בחירה, וכל עוד שלא תבהיר נקודה זו, אין בדבריך כדי השב
 
וכל זה שייך גם בבעל חי, ואינו דוקא בבעל בחירה, ברור שהוא מדגיש נקודה שקיימת אך ורק בבעל בחירה, וכל עוד שלא תבהיר נקודה זו, אין בדבריך כדי השב
לא הבנתי.
האם אתה באמת חושב שמחיות רעות אי"צ להשמר?
הרי יעקב אבינו שם לו אבנים מראשותיו, בדיוק בשביל זה.

לאדם נוסף בחירה היינו שיש לו יותר כוח ודעת לפעול,
ולכן צריך ממנו יותר שמירה.

אדרבה, הסבר אתה את החילוק בין אדם לבעל חי, בגדרי הזהירות וההשתדלות.

זכור שמדובר במעשה שעליו אמר הסבא משפט...
אין למדין הלכה מפי מעשה...
 
האם אתה באמת חושב שמחיות רעות אי"צ להשמר?
להשמר, אך לא להתיירא.

אדרבה, הסבר אתה את החילוק בין אדם לבעל חי, בגדרי הזהירות וההשתדלות.
מבעל חי צריך להשמר, ומאדם יש לירא.
שכן אדם בעל בחירה יכול לגרום לשינוי התכנית ע"י מעשיו.
 
באותה מידה אפשר לומר,
שזה בגלל שיש לו דעת ולכן הוא יותר מסוכן מחייה שיש לה רק אינסטיקטים...
אולי, אבל לא זה מה שכתב הגר"י בשם אדמו"ר מקעלם ז"ל.

אלא תלה זאת במה שאדם הוא בעל בחירה ולכך הוא בבחינת כמו ברשות עצמו, וכאילו אינו ברשותו של הקב"ה
ומוכרח מדבריו שיש ביד בעל בחירה להשפיע ולשנות את המציאות, מה שאין ביד בעל חי, שאינו אלא ככלי ביד היוצר.

וכמובן שאין דבר שיקרה בלא הבורא, ולכן זה רק כמו ברשות עצמו, וכאילו אינו ברשותו של הקב"ה, אלא שהקב"ה משנה כפי מעשי האדם
הוא אשר אמרתי, צריך ללמוד את הדברים...
והוא אשר אני עושה..
 
אצטט מה שמצאתי כעת מקופיא בחכמה ומוסר חלק א' מאמר רמ"ד:
"כי כל מה שאדם קשה לו לשבור רצונו לקיים התורה וכו' ידמה לו כי הוא עובר רצון ד' ועושה רצון עצמו. ואינו כן, כי מי יוכל לשנות רצון ד', העולם שלו והרצונות שלו והכל שלו. ואין שום אדם יכול לשנות אף כנף זבוב קטן. אבל רק דומה לו כי הוא משנה רצונו יתברך, ואין זה רק דמיון בעלמא ויסוד הזה יש לנו לברר כמו חי"

חושבני שאלו דברים מפורשים יותר, ברורים יותר וגם נחשבים יותר מציטוט משפט של הסבא מקעלם שאמר לאחר מעשה שהיה איתו.
וזה גם אומר לנו מה זה להביא ציטוט מספר כתוב בלי ללמוד את הדברים...
אולי, אבל לא זה מה שכתב הגר"י בשם אדמו"ר מקעלם ז"ל.
אלא תלה זאת במה שאדם הוא בעל בחירה ולכך הוא בבחינת כמו ברשות עצמו, וכאילו אינו ברשותו של הקב"ה
ומוכרח מדבריו שיש ביד בעל בחירה להשפיע ולשנות את המציאות, מה שאין ביד בעל חי, שאינו אלא ככלי ביד היוצר.
זה הסבר שלך.
הוא מסביר שלאדם יש בחירה.
מה היא הבחירה, וכיצד לבאר את המשפטים של "בחינת כמו" ו"כאילו",
זה כבר אתה עושה לבדך...
??....
עי' בציטוט שהבאתי...
 
נערך לאחרונה:
איני יודע מי הוא זה שמביא ציטוטים שאינם נוגעים לענין
כמובן שרצונו של הבורא יתקיים לבסוף בכל דרך שהיא.
אחי יוסף יוכיחו. וכו'.
ואינו ממין הטענה
אולי תוכל לבאר לי את המילים של ר' ירוחם
"ואינו כן, כי מי יוכל לשנות רצון ד', העולם שלו והרצונות שלו והכל שלו. ואין שום אדם יכול לשנות אף כנף זבוב קטן. אבל רק דומה לו כי הוא משנה רצונו יתברך, ואין זה רק דמיון בעלמא" - והוא מדבר על חטאי האדם!
האם אין זה סותר לדבריך?
האם לא מבואר כי למרות הבחירה אין אדם משנה ומתקיל את רצון ותכנית הבורא?
 
הבאתי בפורום כאן כבר את דברי הגרא"א דסלר שביאר שעניין הבחירה שמסור ביד האדם
הוא שאדם שיש בו צד חיוב וצד זכות נניח למיתה
הקב"ה מזמן אותו לידי מי שנקודת בחירתו היא רציחה
וגורלו יהיה תלוי לגמרי בבחירת אותו האיש שאם יבחר להורגו אזי ימות ואם לאו יחיה
ועיי"ש שמבאר העניין בארוכה. (קונטרס הבחירה)
 
הבאתי בפורום כאן כבר את דברי הגרא"א דסלר שביאר שעניין הבחירה שמסור ביד האדם
הוא שאדם שיש בו צד חיוב וצד זכות נניח למיתה
הקב"ה מזמן אותו לידי מי שנקודת בחירתו היא רציחה
וגורלו יהיה תלוי לגמרי בבחירת אותו האיש שאם יבחר להורגו אזי ימות ואם לאו יחיה
ועיי"ש שמבאר העניין בארוכה. (קונטרס הבחירה)
זה יכול להיות נוגע לעניין האחרון הנידון, אולי.
אבל זה לא נוגע לעיקר האשכול.
ואסביר.

לא משנה בכלל, מדוע ומה גורם לאדם להרוג.
בסוף, מי שלוקח את הנשמה מהאדם זה הבורא,
א"כ הבורא הוא זה שממית,
ומה הרוצח פעל?
הוא בסך הכל העביר סכין על גוף שבאותו רגע, בתזמון לכאורה מקרי, הבורא נטל את נשמתו של האדם...
 
זה יכול להיות נוגע לעניין האחרון הנידון, אולי.
אבל זה לא נוגע לעיקר האשכול.
ואסביר.

לא משנה בכלל, מדוע ומה גורם לאדם להרוג.
בסוף, מי שלוקח את הנשמה מהאדם זה הבורא,
א"כ הבורא הוא זה שממית,
ומה הרוצח פעל?
הוא בסך הכל העביר סכין על גוף שבאותו רגע, בתזמון לכאורה מקרי, הבורא נטל את נשמתו של האדם...
לכך כיוונתי
לומר שבחירת האדם היא סבת ההריגה והוא בעניין הבחירה.
וכבר דנו בזה כאן בפורום גבי בציעת חלה מי עושה הפעולה
ושם היה משמע מדבריך שהאדם הוא הפועל
זה ממש לא נכון.
אין צד של סברא לומר שכשאני חותך את הלחם זה לא שהסכין באמת חותך אלא שהסכין רק עובר בקלילות והבורא חותך לבד באותו זמן שהסכין עובר...
כשאני מרים את היד זה כי לא כי הבורא החליט אז הוא הרים אותה בלי שהרגשתי...
רוצח הוא רוצח באמת ולא בכאילו.

הביאור בזה הוא שהבורא משתמש בטבע כדי לפעול.
הבורא יצר טבע, והוא באמת פועל. אבל הוא צריך את רצון הבורא בקיומו כל רגע ורגע, ולולי הבורא היה מקיים את הטבע הוא לא היה פועל.
כשאני חותך לחם, הבורא מקיים באותו רגע את הטבע שסכין חד יחתוך.
וכשאני מרים יד הבורא מקיים את הטבע שכשאני רוצה להרים אני יצליח.
וכשאדם יורה באקדח על אדם אחר הבורא מקיים את הטבע שכדור אקדח הורג.
או וזה מה שמסתבר שגם אז התכוונת לומר שאין כח ביד הכדור להרוג והקב"ה הוא ההורג
רק שזה קורה כשהאדם רוצה?
אני לא מתכוון לשאול עליך או לסתור
מעניין אותי פשוט איך הבנת ואם הבנתי הדלה השיגה הדברים
 
לכך כיוונתי
לומר שבחירת האדם היא סבת ההריגה והוא בעניין הבחירה.
וכבר דנו בזה כאן בפורום גבי בציעת חלה מי עושה הפעולה
ושם היה משמע מדבריך שהאדם הוא הפועל

או וזה מה שמסתבר שגם אז התכוונת לומר שאין כח ביד הכדור להרוג והקב"ה הוא ההורג
רק שזה קורה כשהאדם רוצה?
אני לא מתכוון לשאול עליך או לסתור
מעניין אותי פשוט איך הבנת ואם הבנתי הדלה השיגה הדברים
הבחירה אינה שייכת כל כך לעניינינו, כיון שאיך שלא יהיה ודאי שישנה בחירה לאדם בהחלטה - האם לפעול או לא.
השאלה היא אחרי שאם בוחר להרוג את זולתו, מה עושה את זה בפועל.
הסכין שבידו או הבורא.
אני חילקתי בין הנהגת הטבע לבין המציאות האמיתית,
וביארתי שבטבע הסכין הוא זה שיוצר את המוות והבורא מקיים בכל רגע את הסיבה שהסכין יגרום את המוות.
לעומת זאת במציאות האמיתית הרי הבורא יחיד ואין עוד מלבדו, הכל הוא עושה ואין כוח בבריאה זולתו.
אבל לומר שכיון שהבחירה מסורה ביד האדם הוא פועל לבדו ללא הבורא כלל, זה אינו.
 

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון