האם אני יכול לראות את גדלות הרמב"ם ? (1 צופה)

[נחלים]

דורות על דורות עם ישראל מתחנך על ברכו של הנשר הגדול גדול הפובקים ספרים רבים נתחברו על ספריו מהם עמוקים מאוד אך דא עקא בעוד שספרים שנכתבו עליו אני רואה בעיני את עמוקתם עומק לפנים מעומק דווקא ברמב"ם עצמו אני מסתכל ורואה פסקי הלכות יבשים ושאלתי בידי האם אני יוכל לראות מה שראו גדולי ישראל בספרו שראו בו את גדול המחברים

 

[נדיב לב]

דורות על דורות עם ישראל מתחנך על ברכו של הנשר הגדול גדול הפובקים ספרים רבים נתחברו על ספריו מהם עמוקים מאוד אך דא עקא בעוד שספרים שנכתבו עליו אני רואה בעיני את עמוקתם עומק לפנים מעומק דווקא ברמב"ם עצמו אני מסתכל ורואה פסקי הלכות יבשים ושאלתי בידי האם אני יוכל לראות מה שראו גדולי ישראל בספרו שראו בו את גדול המחברים

לחץ כדי לכווץ...

הגאונות של הרמב"ם מתבטאת בבהירות העצומה שהוא נטע בכל נושא ועניין שכתב עליו. בהלכה, במוסר ובפילוסופיה.
נא עבור על ההקדמות למשניות, מורה נבוכים ואיגרותיו, ובוודאי היד החזקה שמסכמת בתמצות מזוקק את השקלא והטריא בש"ס, בדור שלא ידע סיכומי הלכות עד למעופו של הנשר הגדול שריכז תחת כנפיו את כל ההלכות הרבות בתלמוד. וכי זה לא דבר גדול? בוודאי שכן.

 

[בד קודש]

דווקא ברמב"ם עצמו אני מסתכל ורואה פסקי הלכות יבשים ושאלתי בידי האם אני יוכל לראות מה שראו גדולי ישראל בספרו שראו בו את גדול המחברים

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי את שאלתך.
לידיעתי, אין ספר שדקדקו בו כמו הי"ד החזקה.
לשנו מדוקדק ברמות שאין לתארם (כשמרן הגרב"ד פוברסקי מביא דיוק מהרמב"ם הוא רגיל לומר "נראה את לשון הזהב של הרמב"ם")
מחלוקות ארוכות וסברות למדניות שכל הראשונים דנים בארוכה, נכתבו בתמצות במשפטים אחדים.
כל מילה בספר מראה גדלות עצומה, בבהירות ובידיעה.

 

[הצעיר שבחבורה]

האם אני יוכל לראות מה שראו גדולי ישראל בספרו

לחץ כדי לכווץ...

אם כשאתה לומד את ספרי הרמב"ם אתה

מסתכל ורואה פסקי הלכות יבשים

לחץ כדי לכווץ...

כנראה שהתשובה לשאלתך היא "לא, אתה לא תוכל לראות!"

 

[אוצר הידיעות]

ישנה הבחנה שאם מישהו עומד עליה אשמח למראי מקום
ניתן לשים לב שככל והספר בסיסי יותר בספרות התורנית הוא כולל יותר ממדים
מן הפשט הפשוט ועד בכלל
התורה שבכתב תהיה מובנת לכל תופסת ספר בדרך כלל אף ללא פירוש נוסף
אך היא כוללת את כל חלקי תורתינו עומק לפנים מעומק
על זה הדרך, פשט המשניות הינו פשוט יותר מהגמרא הבאה לאחריה
מאידך אף הם שורש דברי הגמרא הכלולים בתוכם
וכן הלאה
גמרא
ראשונים (ופירוש רש"י)
והאחרונים לדורותיהם

 

[נחלים]

לא הבנתי את שאלתך.
לידיעתי, אין ספר שדקדקו בו כמו הי"ד החזקה.

כל מילה בספר מראה גדלות עצומה, בבהירות ובידיעה.

לחץ כדי לכווץ...

בדיוק שאלתי איך ספר שאומר פסקי הלכות יבשים ניתן לראות גדלות

אם כשאתה לומד את ספרי הרמב"ם אתה

כנראה שהתשובה לשאלתך היא "לא, אתה לא תוכל לראות!"

לחץ כדי לכווץ...

אולי תבאר יותר מה אתה ראית

 

[בד קודש]

בדיוק שאלתי איך ספר שאומר פסקי הלכות יבשים ניתן לראות גדלות

לחץ כדי לכווץ...

ועל זה אמרתי שזה כזה פשוט עד שאני לא מבין את השאלה.
יש דברים שאתה אומר זה שאלה, אבל יש לי תשובה,
ויש דברים שאין שאלה ותשובה אלא השאלה בכלל לא מתחילה.

 

[נחלים]

ועל זה אמרתי שזה כזה פשוט עד שאני לא מבין את השאלה.
יש דברים שאתה אומר זה שאלה, אבל יש לי תשובה,
ויש דברים שאין שאלה ותשובה אלא השאלה בכלל לא מתחילה.

לחץ כדי לכווץ...

האם במשפט חייב אדם לקרות את שמע שחרית אתה רואה גאונות מפליאה ומפרשי הרמב"ם כן פירשו כל משפט כזה בטילי טילים של פירושים

 

[יחזקאל יחזקאלי]

דורות על דורות עם ישראל מתחנך על ברכו של הנשר הגדול גדול הפובקים ספרים רבים נתחברו על ספריו מהם עמוקים מאוד אך דא עקא בעוד שספרים שנכתבו עליו אני רואה בעיני את עמוקתם עומק לפנים מעומק דווקא ברמב"ם עצמו אני מסתכל ורואה פסקי הלכות יבשים ושאלתי בידי האם אני יוכל לראות מה שראו גדולי ישראל בספרו שראו בו את גדול המחברים

לחץ כדי לכווץ...

גם אתה לא רואה גאונות בהלכות ובפירוש המשניות יש לי עצה בשבילך, ספר המצוות פתחת פעם? ראית איזה תפיסה של כל המערכת של התורה? [אני מתבייש שאני מדבר כך וכאילו כותב דברים והערכות ח"ו אבל פשוט יש כאלה שנראה שלא מכירים] תלמד כמה מהשורשים בסה"מ ואז תחזור לפורום לספר לנו שגם אתה עצמך כבר מכיר בגדלותו

 

[בד קודש]

האם במשפט חייב אדם לקרות את שמע שחרית אתה רואה גאונות מפליאה ומפרשי הרמב"ם כן פירשו כל משפט כזה בטילי טילים של פירושים

לחץ כדי לכווץ...

הגע עצמך, אם מפרשי הרמב"ם יכולים לפרש כל משפט קצר בכל כך הרבה פירושים,
זה אומר שבמשפט הזה מוכנס כל כך הרבה דברים.
מה שאנו לומדים בראשונים ומתעמקים בלומדע'ס של סברותיהם,
הרמב"ם פסק במשפט קצר, מדוייק להפליא בכל מילה ומילה.
הגאונות של הרמב"ם לא נראית בסברות או בשאלות ותשובות,
אלא ביכולת הזו בעצמה, לפסוק במשפט קצר את כל השאלות והתשובות שעוסקים בהם הראשונים על הדף.

כל הנידון הוא כשאתה מנסה לראות לומדע'ס ברמב"ם.
אבל אתה לא צריך לחפש את זה, כי לא זה הספר.
אתה צריך לראות את היכולת ההפוכה.
את העובדה שבדברים שיש בהם כל כך הרבה נידונים - וזה כמעט בכל פסק - הרמב"ם כותב משפטים קצרים, והם כוללים את הכל.

 

[נחלים]

הגע עצמך, אם מפרשי הרמב"ם יכולים לפרש כל משפט קצר בכל כך הרבה פירושים,
זה אומר שבמשפט הזה מוכנס כל כך הרבה דברים.
מה שאנו לומדים בראשונים ומתעמקים בלומדע'ס של סברותיהם,
הרמב"ם פסק במשפט קצר, מדוייק להפליא בכל מילה ומילה.
הגאונות של הרמב"ם לא נראית בסברות או בשאלות ותשובות,
אלא ביכולת הזו בעצמה, לפסוק במשפט קצר את כל השאלות והתשובות שעוסקים בהם הראשונים על הדף.

כל הנידון הוא כשאתה מנסה לראות לומדע'ס ברמב"ם.
אבל אתה לא צריך לחפש את זה, כי לא זה הספר.
אתה צריך לראות את היכולת ההפוכה.
את העובדה שבדברים שיש בהם כל כך הרבה נידונים - וזה כמעט בכל פסק - הרמב"ם כותב משפטים קצרים, והם כוללים את הכל.

לחץ כדי לכווץ...

המשפט הנ"ל יכל להופיע בהרבה מקומות והיו רואים בו משפט סתמי ככל הראשונים תמיד קצרו וניתן להכניס בדבריהם תלי תילים של פירושים

 

[בד קודש]

המשפט הנ"ל יכל להופיע בהרבה מקומות והיו רואים בו משפט סתמי ככל הראשונים תמיד קצרו וניתן להכניס בדבריהם תלי תילים של פירושים

לחץ כדי לכווץ...

טעות גמורה!
זה לא קיים בכלל.
היכן ראית את זה?
הפוסקים כולם העתיקו מהרמב"ם,

 

[נחלים]

טעות גמורה!
זה לא קיים בכלל.
היכן ראית את זה?
הפוסקים כולם העתיקו מהרמב"ם,

לחץ כדי לכווץ...

מה לא קיים הציטוטים המופעים ברמבם יכולים להופיע בכל ראשון ארח ואף אחד לא ידייק בהם

 

[בד קודש]

מה לא קיים הציטוטים המופעים ברמבם יכולים להופיע בכל ראשון ארח ואף אחד לא ידייק בהם

לחץ כדי לכווץ...

אין לטענתך בסיס!
הראשונים האחרים, כמעט ולא כותבים פסקים, וגם כשהם כן כותבים זה אחרי דיון ארוך עם סברות שאלות ותירוצים.
לו יצויר שהיה מהראשונים שהיו כותבים פסק קצר על בסיס הגמ' בלבד, וזה היה כולל את כל השאלות והתירוצים
היה בזה דיוקים רבים בדיוק כמו הרמב"ם.
אבל אין את זה...

 

[נחלים]

אין לטענתך בסיס!
הראשונים האחרים, כמעט ולא כותבים פסקים, וגם כשהם כן כותבים זה אחרי דיון ארוך עם סברות שאלות ותירוצים.
לו יצויר שהיה מהראשונים שהיו כותבים פסק קצר על בסיס הגמ' בלבד, וזה היה כולל את כל השאלות והתירוצים
היה בזה דיוקים רבים בדיוק כמו הרמב"ם.
אבל אין את זה...

לחץ כדי לכווץ...

בפירוש מתייחסים לרמב"ם כדעה עיקרית הרבה מעבר לשאר הראשונים עיי' הקדמת הבית יוסף

 

[בד קודש]

בפירוש מתייחסים לרמב"ם כדעה עיקרית הרבה מעבר לשאר הראשונים עיי' הקדמת הבית יוסף

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי מה השייכות.
השו"ע התייחס לפסקי הרמב"ם כעקריים, ובזה נחלקו עליו באשכנז ופסקו בעיקר כהרא"ש - שדרך פסיקתו הייתה מתוך הפלפול והסברות.
אם לכך הייתה מכוונת שאלתך, הרי שעצם השאלה אינה נכונה.
ההתייחסות לרמב"ם כפוסק עיקרי שנויה במחלוקת ספרדים ואשכנזים.

אתה שאלת על עצם גדלות הרמב"ם מתוך ספריו, וזה דבר שאין בו מחלוקת, הוא מדוקדק על לפרטים וכנ"ל.

 

[בד קודש]

מתוך 'המכלול' (ערך רמב"ם):
בחיבור זה, המחולק לפי נושאים, קיבץ וסידר הרמב"ם את כל ההלכות שבתלמודים לפי נושאים ותת-נושאים, בעברית משנאית צחה, מדויקת ובהירה. מפעל אדיר זה דרש ידע עצום בכל מכמני התלמודים, הבנה מפליגה ויכולת של ברירת העיקר מהטפל ותמצותו במילים ספורות (פעמים רבות תוך תרגומו מראמית, שפת התלמודים). אף שבתחילה קמו עליו עוררים מבני דורו, בעיקר בשל העובדה שלא כתב את מקורותיו לספרו כנוהג המקובל, הפך ספר זה להיות עמוד השדרה של ההלכה לדורותיה, ונלמד בכל תפוצות ישראל. אף לאחר התקבלות חיבורו ההלכתי של רבי יוסף קארו, "שולחן ערוך", המשיך "משנה תורה" לשמש מקור לפסיקת הלכה וללימוד פלפלני. היקפם העצום של הנושאים הכלולים בו, הלכה והגות, מעשה וחזון, והמתח ביניהם יחד עם האחדות והסדר המאפיינים אותו - הם סוד קסמו של הספר, אשר מספר מפרשיו הישירים והעקיפים הדנים בהלכות הספר - עולה על אלפים רבים.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

יעויין דברי הג"ר מאיר מאזוז זצ"ל

 

[נחלים]

מתוך 'המכלול' (ערך רמב"ם):
בחיבור זה, המחולק לפי נושאים, קיבץ וסידר הרמב"ם את כל ההלכות שבתלמודים לפי נושאים ותת-נושאים, בעברית משנאית צחה, מדויקת ובהירה. מפעל אדיר זה דרש ידע עצום בכל מכמני התלמודים, הבנה מפליגה ויכולת של ברירת העיקר מהטפל ותמצותו במילים ספורות (פעמים רבות תוך תרגומו מראמית, שפת התלמודים). אף שבתחילה קמו עליו עוררים מבני דורו, בעיקר בשל העובדה שלא כתב את מקורותיו לספרו כנוהג המקובל, הפך ספר זה להיות עמוד השדרה של ההלכה לדורותיה, ונלמד בכל תפוצות ישראל. אף לאחר התקבלות חיבורו ההלכתי של רבי יוסף קארו, "שולחן ערוך", המשיך "משנה תורה" לשמש מקור לפסיקת הלכה וללימוד פלפלני. היקפם העצום של הנושאים הכלולים בו, הלכה והגות, מעשה וחזון, והמתח ביניהם יחד עם האחדות והסדר המאפיינים אותו - הם סוד קסמו של הספר, אשר מספר מפרשיו הישירים והעקיפים הדנים בהלכות הספר - עולה על אלפים רבים.

לחץ כדי לכווץ...

האם השתכנעת מלאכת עריכה תורנית מלאכה גדולה אך לא מהוה סיבה לעילה אליה יחסוי גדו"י לרמב"ם

 

[בד קודש]

האם השתכנעת מלאכת עריכה תורנית מלאכה גדולה אך לא מהוה סיבה לעילה אליה יחסוי גדו"י לרמב"ם

לחץ כדי לכווץ...

תצרף את כל התשובות, שכתבתי אני ושכתבו חברי,
ותקבל בתוצאה לוגית, את יחס גדו"י לרמב"ם...

אגב,
כדאי למעט בקצב הכתיבה למען יבין הקורא את המשפט כולו ולא רק את רוח דבריו של מר...