דורות על דורות עם ישראל מתחנך על ברכו של הנשר הגדול גדול הפובקים ספרים רבים נתחברו על ספריו מהם עמוקים מאוד אך דא עקא בעוד שספרים שנכתבו עליו אני רואה בעיני את עמוקתם עומק לפנים מעומק דווקא ברמב"ם עצמו אני מסתכל ורואה פסקי הלכות יבשים ושאלתי בידי האם אני יוכל לראות מה שראו גדולי ישראל בספרו שראו בו את גדול המחברים
-
בסייעתא דשמיא, אנו נרגשים לציין היום כ' בטבת - שנה לייסוד בית מדרשנו. מוזמנים להיכנס לאשכול להגיב, לשתף, ולשמוח יחד איתנו! >>>>
- מתחיל חוט נחלים
- תאריך התחלה
-
- תגים
- פורום אוצר התורה ראשונים רמב"ם
הגאונות של הרמב"ם מתבטאת בבהירות העצומה שהוא נטע בכל נושא ועניין שכתב עליו. בהלכה, במוסר ובפילוסופיה.
נא עבור על ההקדמות למשניות, מורה נבוכים ואיגרותיו, ובוודאי היד החזקה שמסכמת בתמצות מזוקק את השקלא והטריא בש"ס, בדור שלא ידע סיכומי הלכות עד למעופו של הנשר הגדול שריכז תחת כנפיו את כל ההלכות הרבות בתלמוד. וכי זה לא דבר גדול? בוודאי שכן.
לא הבנתי את שאלתך.
לידיעתי, אין ספר שדקדקו בו כמו הי"ד החזקה.
לשנו מדוקדק ברמות שאין לתארם (כשמרן הגרב"ד פוברסקי מביא דיוק מהרמב"ם הוא רגיל לומר "נראה את לשון הזהב של הרמב"ם")
מחלוקות ארוכות וסברות למדניות שכל הראשונים דנים בארוכה, נכתבו בתמצות במשפטים אחדים.
כל מילה בספר מראה גדלות עצומה, בבהירות ובידיעה.
- הודעות
- 4,093
- תודות
- 9,620
- נקודות
- 547
אם כשאתה לומד את ספרי הרמב"ם אתה
כנראה שהתשובה לשאלתך היא "לא, אתה לא תוכל לראות!"
- הודעות
- 194
- תודות
- 605
- נקודות
- 82
ישנה הבחנה שאם מישהו עומד עליה אשמח למראי מקום
ניתן לשים לב שככל והספר בסיסי יותר בספרות התורנית הוא כולל יותר ממדים
מן הפשט הפשוט ועד בכלל
התורה שבכתב תהיה מובנת לכל תופסת ספר בדרך כלל אף ללא פירוש נוסף
אך היא כוללת את כל חלקי תורתינו עומק לפנים מעומק
על זה הדרך, פשט המשניות הינו פשוט יותר מהגמרא הבאה לאחריה
מאידך אף הם שורש דברי הגמרא הכלולים בתוכם
וכן הלאה
גמרא
ראשונים (ופירוש רש"י)
והאחרונים לדורותיהם
ניתן לשים לב שככל והספר בסיסי יותר בספרות התורנית הוא כולל יותר ממדים
מן הפשט הפשוט ועד בכלל
התורה שבכתב תהיה מובנת לכל תופסת ספר בדרך כלל אף ללא פירוש נוסף
אך היא כוללת את כל חלקי תורתינו עומק לפנים מעומק
על זה הדרך, פשט המשניות הינו פשוט יותר מהגמרא הבאה לאחריה
מאידך אף הם שורש דברי הגמרא הכלולים בתוכם
וכן הלאה
גמרא
ראשונים (ופירוש רש"י)
והאחרונים לדורותיהם
בדיוק שאלתי איך ספר שאומר פסקי הלכות יבשים ניתן לראות גדלות
אולי תבאר יותר מה אתה ראית
ועל זה אמרתי שזה כזה פשוט עד שאני לא מבין את השאלה.
יש דברים שאתה אומר זה שאלה, אבל יש לי תשובה,
ויש דברים שאין שאלה ותשובה אלא השאלה בכלל לא מתחילה.
האם במשפט חייב אדם לקרות את שמע שחרית אתה רואה גאונות מפליאה ומפרשי הרמב"ם כן פירשו כל משפט כזה בטילי טילים של פירושים
- הודעות
- 199
- תודות
- 418
- נקודות
- 56
גם אתה לא רואה גאונות בהלכות ובפירוש המשניות יש לי עצה בשבילך, ספר המצוות פתחת פעם? ראית איזה תפיסה של כל המערכת של התורה? [אני מתבייש שאני מדבר כך וכאילו כותב דברים והערכות ח"ו אבל פשוט יש כאלה שנראה שלא מכירים] תלמד כמה מהשורשים בסה"מ ואז תחזור לפורום לספר לנו שגם אתה עצמך כבר מכיר בגדלותו
הגע עצמך, אם מפרשי הרמב"ם יכולים לפרש כל משפט קצר בכל כך הרבה פירושים,
זה אומר שבמשפט הזה מוכנס כל כך הרבה דברים.
מה שאנו לומדים בראשונים ומתעמקים בלומדע'ס של סברותיהם,
הרמב"ם פסק במשפט קצר, מדוייק להפליא בכל מילה ומילה.
הגאונות של הרמב"ם לא נראית בסברות או בשאלות ותשובות,
אלא ביכולת הזו בעצמה, לפסוק במשפט קצר את כל השאלות והתשובות שעוסקים בהם הראשונים על הדף.
כל הנידון הוא כשאתה מנסה לראות לומדע'ס ברמב"ם.
אבל אתה לא צריך לחפש את זה, כי לא זה הספר.
אתה צריך לראות את היכולת ההפוכה.
את העובדה שבדברים שיש בהם כל כך הרבה נידונים - וזה כמעט בכל פסק - הרמב"ם כותב משפטים קצרים, והם כוללים את הכל.
נערך לאחרונה:
המשפט הנ"ל יכל להופיע בהרבה מקומות והיו רואים בו משפט סתמי ככל הראשונים תמיד קצרו וניתן להכניס בדבריהם תלי תילים של פירושים
טעות גמורה!
זה לא קיים בכלל.
היכן ראית את זה?
הפוסקים כולם העתיקו מהרמב"ם,
מה לא קיים הציטוטים המופעים ברמבם יכולים להופיע בכל ראשון ארח ואף אחד לא ידייק בהם
אין לטענתך בסיס!
הראשונים האחרים, כמעט ולא כותבים פסקים, וגם כשהם כן כותבים זה אחרי דיון ארוך עם סברות שאלות ותירוצים.
לו יצויר שהיה מהראשונים שהיו כותבים פסק קצר על בסיס הגמ' בלבד, וזה היה כולל את כל השאלות והתירוצים
היה בזה דיוקים רבים בדיוק כמו הרמב"ם.
אבל אין את זה...
בפירוש מתייחסים לרמב"ם כדעה עיקרית הרבה מעבר לשאר הראשונים עיי' הקדמת הבית יוסף
לא הבנתי מה השייכות.
השו"ע התייחס לפסקי הרמב"ם כעקריים, ובזה נחלקו עליו באשכנז ופסקו בעיקר כהרא"ש - שדרך פסיקתו הייתה מתוך הפלפול והסברות.
אם לכך הייתה מכוונת שאלתך, הרי שעצם השאלה אינה נכונה.
ההתייחסות לרמב"ם כפוסק עיקרי שנויה במחלוקת ספרדים ואשכנזים.
אתה שאלת על עצם גדלות הרמב"ם מתוך ספריו, וזה דבר שאין בו מחלוקת, הוא מדוקדק על לפרטים וכנ"ל.
מתוך 'המכלול' (ערך רמב"ם):
בחיבור זה, המחולק לפי נושאים, קיבץ וסידר הרמב"ם את כל ההלכות שבתלמודים לפי נושאים ותת-נושאים, בעברית משנאית צחה, מדויקת ובהירה. מפעל אדיר זה דרש ידע עצום בכל מכמני התלמודים, הבנה מפליגה ויכולת של ברירת העיקר מהטפל ותמצותו במילים ספורות (פעמים רבות תוך תרגומו מראמית, שפת התלמודים). אף שבתחילה קמו עליו עוררים מבני דורו, בעיקר בשל העובדה שלא כתב את מקורותיו לספרו כנוהג המקובל, הפך ספר זה להיות עמוד השדרה של ההלכה לדורותיה, ונלמד בכל תפוצות ישראל. אף לאחר התקבלות חיבורו ההלכתי של רבי יוסף קארו, "שולחן ערוך", המשיך "משנה תורה" לשמש מקור לפסיקת הלכה וללימוד פלפלני. היקפם העצום של הנושאים הכלולים בו, הלכה והגות, מעשה וחזון, והמתח ביניהם יחד עם האחדות והסדר המאפיינים אותו - הם סוד קסמו של הספר, אשר מספר מפרשיו הישירים והעקיפים הדנים בהלכות הספר - עולה על אלפים רבים.
בחיבור זה, המחולק לפי נושאים, קיבץ וסידר הרמב"ם את כל ההלכות שבתלמודים לפי נושאים ותת-נושאים, בעברית משנאית צחה, מדויקת ובהירה. מפעל אדיר זה דרש ידע עצום בכל מכמני התלמודים, הבנה מפליגה ויכולת של ברירת העיקר מהטפל ותמצותו במילים ספורות (פעמים רבות תוך תרגומו מראמית, שפת התלמודים). אף שבתחילה קמו עליו עוררים מבני דורו, בעיקר בשל העובדה שלא כתב את מקורותיו לספרו כנוהג המקובל, הפך ספר זה להיות עמוד השדרה של ההלכה לדורותיה, ונלמד בכל תפוצות ישראל. אף לאחר התקבלות חיבורו ההלכתי של רבי יוסף קארו, "שולחן ערוך", המשיך "משנה תורה" לשמש מקור לפסיקת הלכה וללימוד פלפלני. היקפם העצום של הנושאים הכלולים בו, הלכה והגות, מעשה וחזון, והמתח ביניהם יחד עם האחדות והסדר המאפיינים אותו - הם סוד קסמו של הספר, אשר מספר מפרשיו הישירים והעקיפים הדנים בהלכות הספר - עולה על אלפים רבים.
- הודעות
- 171
- תודות
- 533
- נקודות
- 76
יעויין דברי הג"ר מאיר מאזוז זצ"ל
האם השתכנעת מלאכת עריכה תורנית מלאכה גדולה אך לא מהוה סיבה לעילה אליה יחסוי גדו"י לרמב"ם
תצרף את כל התשובות, שכתבתי אני ושכתבו חברי,
ותקבל בתוצאה לוגית, את יחס גדו"י לרמב"ם...
אגב,
כדאי למעט בקצב הכתיבה למען יבין הקורא את המשפט כולו ולא רק את רוח דבריו של מר...
חברים מקוונים לאחרונה
- אבן האזל
- אברהם בן דניאל
- אברהם ג
- אהבת ישראל
- אודם הפנינה
- אור זרוע לצדיק
- אורח
- אורן מבורך
- אחד מאנש
- אחד מן החבורה
- אחת שאלתי
- איד
- אין עוד מלבדו
- איש יהודי
- איתי13
- אליהועיני
- אם היו
- אם עובדו כראוי
- אמרי שפר
- אמת נהדרת
- אני המשנה
- אפרים ספיר
- ארצישראל
- אשר שלמה
- בדרך חדשה
- בחקתיך אשתעשע
- בטל ומבוטל
- בין החכמים
- בינה לעתים
- בליש
- בן יוסף
- בן שמן
- בן תורה
- בנימין זאב הורביץ
- בפקודיך אשיחה
- בצילו חימדתי
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברי ושמא
- גברא זוטרא
- גנזי נסתרות
- גרינפלד
- דבק בה'
- דברי התלמיד
- דוד בן ישי
- דוד גור אריה
- דוד המלך
- דעת גדולים
- דעת קהל
- האיש העברי
- החדש
- החושב
- היא אוצרו
- הכהן הגדול
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- התורה
- התם
- ואני בעודי
- והב בסופה
- וועלוועל'ה
- זלמן
- חבר
- חו״מ
- חייב לדבר
- חיים ארוכים
- חיים ש
- חכמה לחכימין
- חמש
- חפץ בחיים
- חצרות הקודש
- טביה
- יהודה מ.
- יהודה צדיק
- יהודה רסין
- יהודי מא"י
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יואל'יש
- יונתן קט
- יוסיף דעת ובינה
- יוספי יצחקי
- יחזקאל יחזקאלי
- ימה
- יעקב ירושלמי
- ירוחם חפשי
- יש מאין
- יש קונה עולמו
- ישי הכהן
- ישמח לב
- ישראל.
- יתכן
- כפירהחתן
- כרום זולות
- לוי מצפון
- לי נראה
- ללמוד התורה
- לענ"ד
- מ. ק.
- מאיר הלוי
- מביט
- מבקשי תורה
- מגדנות
- מה ידידות
- מחפש אמת
- מחשב מסלול
- מטות מסעי
- מי אני בכלל?
- מידה טובה
- מכאן ולהבא
- ממוצע
- מנחם שרייבער
- מנחת חינוך
- מעט מזעיר
- משה ויס
- מתחילים מחדש
- מתעניין
- מתקרב
- מתתי'
- ן' מיגאש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נובהרדוקר
- נחום
- נפקא מינא
- נפש הומיה
- נפתלי צבי
- נתנאל לוי
- ספיר ויהלום
- ספרא טבא
- עוזי ומגני
- על דרך החתם סופר
- עמך
- עקיבא4
- פותח שערים
- פיעטריקוב
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פסיק פומיה
- צדק ומשפט
- צהר
- צופה מן הצד
- צמאה נפשי
- צריך ביאור
- קוצר ברינה
- קטלא קניא
- קטנטן
- ראם
- רבי דוד
- רימון
- רק רגע
- שטיין
- שייף נפיק
- שיר חדש
- שירת העשבים
- שלום23
- שמעון דוד
- שמעון הגלילי
- שמעון ן' יוסף
- שמש מרפא
- תיבת גמא
- תיקו