פנחס - זמרי בן סלוא - בן כמה היה בשעת העבירה? | במדבר פנחס - זמרי בן סלוא - בן כמה היה בשעת העבירה? | במדבר
התשובה היא:
לפחות בן 250 שנה!!!

כך כתב המהרש"א (חידושי אגדות, סנהדרין פ"ב ב'):
"ודע דלפי הדרש צ"ל דלכל הפחות היה זמרי במעשה הזה בן ר"נ שנה".
עיי"ש החשבון!!!!
 
אם התורה לא גילתה לנו זה אומר שאין בזה נפק"מ?
אתה רואה שהמהרש"א כן ראה בדבר זה נפק"מ.
התשובה היא:
לפחות בן 250 שנה!!!

כך כתב המהרש"א (חידושי אגדות, סנהדרין פ"ב ב'):
"ודע דלפי הדרש צ"ל דלכל הפחות היה זמרי במעשה הזה בן ר"נ שנה".
עיי"ש החשבון!!!!
לכאורה היה יותר מתאים שתפתח על זה אשכול חידה.
 
כך כתב המהרש"א (חידושי אגדות, סנהדרין פ"ב ב'):
"ודע דלפי הדרש צ"ל דלכל הפחות היה זמרי במעשה הזה בן ר"נ שנה".
עיי"ש החשבון!!!!
והגר"א (אדרת אליהו, נצבים) פליג על זה, וס"ל שאין הכוונה שזמרי זה שלומיאל ממש, אלא רק שיש להם קשר בנשמה.
מיהו כמדומה בטור (עה"ת) משמע כהמהרש"א, ולפו"ר ל"מ כעת ראיה ברורה.
 
נערך לאחרונה:
והנפק"מ לכל זה:
זמרי שהוא זקן מופלג בן 250, עושה מה שעושה, וכל ישראל עומדים נבוכים ולא יודעים מה לעשות (כמבואר בחז"ל), הרי לא מדובר באיזה פוחז צעיר... אלא באחד מזקני הדור... אז אולי בכלל הוא צודק...
ואז מגיע אחד הצעירים יחסית... - פנחס! שהיה לפי החשבון בערך בן ששים, ומתוך שהוא 'פנחס קנאה', הוא לא מתרגש מזה שזמרי הוא מזקני הדור, אלא לוקח רומח בידו... וההמשך ידוע!
 
דומני שבספר מי השילוח לרמ"י מאיז'ביצא בפר' פנחס בקטע הידוע יש התייחסות שנוקט כהמהרש"א. ואינו תח"י לעיי"ש.
היינו שמובא שם ובמצויין בהערות מספרי ממשיכי דרכו המביאים את דברי האריז"ל שזמרי בן סלוא הינו שאול בן הכנענית שנמנה במנין ע' נפש שירדו למצרים, ואחר רד"ו שנה במצרים ומ' שנה במדבר הינו לכה"פ ר"נ שנה כנ"ל.
אם התורה לא גילתה לנו זה אומר שאין בזה נפק"מ?
והנ"מ ע"ד מ"ש
והנפק"מ לכל זה:
זמרי שהוא זקן מופלג בן 250, עושה מה שעושה, וכל ישראל עומדים נבוכים ולא יודעים מה לעשות (כמבואר בחז"ל), הרי לא מדובר באיזה פוחז צעיר... אלא באחד מזקני הדור... אז אולי בכלל הוא צודק...
ואז מגיע אחד הצעירים יחסית... - פנחס! שהיה לפי החשבון בערך בן ששים, ומתוך שהוא 'פנחס קנאה', הוא לא מתרגש מזה שזמרי הוא מזקני הדור, אלא לוקח רומח בידו... וההמשך ידוע!
אלא ששם מבאר האריז"ל דעכ"פ צריך לידע שהיה בזה סודות עליונים, ומענין זה הגיע במי השילוח לבאר ענין עבירה לשמה, וביאורו בענין פינחס. ובפשטות יש עוד ביאורים פשוטים יותר.

וכן צויין שם לצדקת הצדיק לרצה"כ אות מג' שכתב באו"א קצת מה היה טעות זמרי ע"ש.
 
אלא ששם מבאר האריז"ל דעכ"פ צריך לידע שהיה בזה סודות עליונים, ומענין זה הגיע במי השילוח לבאר ענין עבירה לשמה, וביאורו בענין פינחס. ובפשטות יש עוד ביאורים פשוטים יותר.

וכן צויין שם לצדקת הצדיק לרצה"כ אות מג' שכתב באו"א קצת מה היה טעות זמרי ע"ש.
ואחרי ככלות הכל, זמרי הוא זמרי... ופנחס הוא פנחס קנאה... הוא אליהו...
 
נערך לאחרונה:
ואחרי ככלות הכל, זמרי הוא זמרי... ופנחס הוא פנחס קנאה... הוא אליהו...
אמת ויציב ונכון. ופשיטא!!!

אמנם יש לציין שבמי השילוח הנ"ל נקט לכאורה שפנחס לא השיג את זמרי, רק כיון שכיוון לש"ש שיבחו הכתוב ע"ש (אם תרצה... סביר להניח שלא!)

ולו"ד גם אם הייתי מניח שפנחס לא השיג כוונות זמרי, הייתי מבין עכ"פ שהשי"ת סיבב כך כדי ללמדנו ההנהגה הנכונה כפנחס.

יתכן שעל הקטע הזה מתבטא האדמו"ר מאמשינוב שליט"א שזה הקטע הכי קשה.

וכבר השרישונו חכמינו, אין מקרא יוצא מידי פשוטו. ואכמ"ל בפירוש הענין בעומקו.
 
נכון אבל למה זה חשוב? (שואל בכובד ראש)
להבין שיש כאן מה ללמוד על טעויות של אנשים גדולים וכו' וכו' בהרבה מאוד גוונים. ולכן הדגישו שמדובר בשאול בן הכנענית ויש כאן שורשים עמוקים למעשה וכו' [שזה הסיבה בכלל למה כתוב במפורש חטאים של אנשים גדולים, אם ללמד את הגדולים ואם את הקטנים ואכמ"ל]

אמנם ענין הגיל דווקא לא "משחק" כ"כ. אלא שאני שמעתי זאת בעבר בצורה מסויימת, שצורמת מאוד מאוד לאוזניים רבות. שבגיל ר"נ כבר מבורר לאדם מאוד מהי דרגתו ומעמדו בענין תאוות ונפילות (ובדורות המאוחרים כבר בטל הרבה כח התאווה הגשמית, כך מספרים...), וע"י כך דווקא אמד את עצמו שאי"ז תאווה גשמית כלל, רק ייחוד קדוש וכו' וכו'. ומזה הוציאו כמה לימודים בכמה אופנים. וזה אכן שייך תמיד.
 

הודעות מומלצות

רבי יונה תאומים-פרנקל (פראג...​

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון