אחר העיון ויישר כח עצום,
תורף דברי הרב הנפלאים הם דזו ''זכות תביעת הממון'', אמנם ביאור בזה הוא אגב לעיקר הגדול שהוציא ממנו.
ובעיקר החסר יש לברר עדיין מהו השורש שלו. היינו, מהי הזכות שזיכתה התורה לאותו שבט מעיקרא (מלבד היכולת לתבוע, שמשו''ז נק' הכהן ''המוציא מחבירו'') ובזה שונה זכותו מזכות התביעה של הניזק או מממון היורשים.
בסך הכל בהבנה של המושג ממון השבט.
1. ממון המשפחה כמו ''כסף של העיר'' דהינו ממון שם,
ב. חברה בע''מ דהינו שזה של מטרה ולא של בן אדם,
3. ע''פ הקוב''ש שיש מושג שותפות רק אם כולם ביחד ולכל אחד בנפרד אין בעלות,
מה לא מובן?
לא צריך להמציא הגדרה ממונית חדשה בכל מקום.
פשוטו כמשמעו -
ממון אשר כל שבט לוי זכאים לקבלו, על פני אדם אחר בישראל, ואין עדיפות על אחד אחר מתוך השבט.
והדברים פשוטים - אטו אם אחד יעשה התחייבות בקנין לתת לאחד מעיר פלונית, אטו לא יחול??????
זה כנראה ההגדרה אבל מה פשוט בזה
זכאות מוחלטת של כל אחד, והיא זכאות של הרבה אנשים, והרי הם לא מוגדרים כבעלות אחת היא מפוצלחת מחד ומוחלטת לכל אחד כלפי מי שאינו לוי
וזה לא שעבוד זה בעלות וד"ז צריך בירור וביאור
מנין לך שבשביל זכאות צריך להיות בעלים, שע"ז מוקשה לך מי הוא הבעלים בממון השבט,
אפשר שהבעלות היא תוצאה מהזכאות, והזכאת היא לכ"א מהשבט.
ומה לך אם התוצאה היא שכולם בעלים??
יש חקירה מפורסמת של הגאון הרגוטשובער לגבי ירושה אם הבן זוכה בה או שהוא עומד במקום אביו (מעט מזכיר את החקירה לגבי מיתת הבעל).
כל זה מחזק את מה שהובא בקובץ שהעלה הרב לחושבי שמו שהזכות היא יכולת התביעה.
בוודאי ששונה הדבר מכל קניין ועם זאת יש סברא לומר שממון כהן הוא. אבל עדיין צריך להסביר בוודאי שונה הדבר מנדר וגדריו אחרים מנדר ולאו דווקא מצד זה שיכול להישאל על נדרו בעצם מהות השייכות בין הממון לאדם.
בתחילה חשבתי כדבריך ולפ''ז הבנתי כוונתו שבא לתלות המח' בפס' זה.
אמנם לאחר העיון בכו''כ מקומות על הסוגיא הנראה לענ''ד הוא דהחקירה היא לפי כאו'א מהדעות.
גם לדעה שכרשות לוקח, חוקר אם זכה בזה על ידי איזו חלות חדשה או שאי''צ לזה לפעולה אף שבמציאות לאחר מעשה ה''ה כרשות לוקח.
וגם להודעה שאינו כרשות לוקח, יתכן וזהו צד בחקירה, שכדי שבפועל יהיה אצל היורש, צריך לפעולה מסויימת (אף שאין צריך לעשות בפועל) שיהיה חלות ירושה.
אמנם באמת הנוקשה לי בזה מתוס' קידושין ה, א שהוכיח מנדרים שאחרי מיתת האב לא חשיב 'בית אביה'. ולפי זה זה בחקירה שאי''צ אפי' פעולה צ''ע מה מקושייתם (ואולי אפשר לתלות הקושיא והתירוץ בשני הצדדים בחקירה זו ועצ''ע).