קירוב מומרים תחת כנפי השכינה? | בית המדרש – דיונים תורניים קירוב מומרים תחת כנפי השכינה? | בית המדרש – דיונים תורניים

מנסה להבין

משתמש רשום
gemgem
הודעות
43
תודות
82
נקודות
18
כפי שאני מבין המקור שצריך לקרב ולהחזיר אנשים בתשובה זה מגמילות חסדים. אם מצווה אדם לגמול בממונו ק"ו להציל את נפשו ורוחניותו של חבירו.
לפי זה מי שיצא מכלל עמיתך ואסור לגמול איתו חסדים, יש לשאול אם צריך ומותר לנסות להחזיר אותו בתשובה לקרב אותו תחת כנפי השכינה?
 
כפי שאני מבין המקור שצריך לקרב ולהחזיר אנשים בתשובה זה מגמילות חסדים. אם מצווה אדם לגמול בממונו ק"ו להציל את נפשו ורוחניותו של חבירו.
לפי זה מי שיצא מכלל עמיתך ואסור לגמול איתו חסדים, יש לשאול אם צריך ומותר לנסות להחזיר אותו בתשובה לקרב אותו תחת כנפי השכינה?
"כל הרשעים והמומרים וכיוצא בהן שחזרו בתשובה, בין בגלוי בין במטמוניות, מקבלין אותן, שנאמר: "שובו בנים שובבים" (ירמיהו ג, יד, ירמיהו ג, כב). אע"פ שעדין שובב הוא, שהרי בסתר שב ולא בגלוי, מקבלין אותו בתשובה". [רמב"ם פ"ג מהל' תשובה הי"ד]
 
"כל הרשעים והמומרים וכיוצא בהן שחזרו בתשובה, בין בגלוי בין במטמוניות, מקבלין אותן, שנאמר: "שובו בנים שובבים" (ירמיהו ג, יד, ירמיהו ג, כב). אע"פ שעדין שובב הוא, שהרי בסתר שב ולא בגלוי, מקבלין אותו בתשובה". [רמב"ם פ"ג מהל' תשובה הי"ד]
זה נראה שהרב @מנסה להבין העלה לדיון אם ראוי לטרוח בשבילם לגמול עמם חסד להחזירם תחת כנפי השכינה, והרב @בד קודש דן האם ראוי לקבלם כששבים, והם שתי דיונים נפרדים לכאורה.
כפי שאני מבין המקור שצריך לקרב ולהחזיר אנשים בתשובה זה מגמילות חסדים. אם מצווה אדם לגמול בממונו ק"ו להציל את נפשו ורוחניותו של חבירו.
לפי זה מי שיצא מכלל עמיתך ואסור לגמול איתו חסדים, יש לשאול אם צריך ומותר לנסות להחזיר אותו בתשובה לקרב אותו תחת כנפי השכינה?
דיש לדון במי שאין חיוב לעשות עמו חסד, אבל החסד עצמו יחזירו למוטב, האם אמרי' שכיון שעתה הוא בעל עבירה אין חיוב חסד, או שכל הענין שאין חיוב לגמול עמו חסד, הוא מפני שהחסד יגיע אל בעל עבירה, אבל בהא גופא להחזירו תחת כנפי השכינה, שהחסד יגיע אל אדם שחזר למוטב, אפשר שהוא בכלל החיוב.
 
זה נראה שהרב @מנסה להבין העלה לדיון אם ראוי לטרוח בשבילם לגמול עמם חסד להחזירם תחת כנפי השכינה, והרב @בד קודש דן האם ראוי לקבלם כששבים, והם שתי דיונים נפרדים לכאורה.

דיש לדון במי שאין חיוב לעשות עמו חסד, אבל החסד עצמו יחזירו למוטב, האם אמרי' שכיון שעתה הוא בעל עבירה אין חיוב חסד, או שכל הענין שאין חיוב לגמול עמו חסד, הוא מפני שהחסד יגיע אל בעל עבירה, אבל בהא גופא להחזירו תחת כנפי השכינה, שהחסד יגיע אל אדם שחזר למוטב, אפשר שהוא בכלל החיוב.
כל הסיבה שלא לגמול איתו את החסד הגדול מכל החסדים ולהחזירו בתשובה הוא כי יצא מכלל עמיתך,
אבל אם הקדוש ברוך הוא רוצה מאוד שהוא יחזור,
ומחכה לו,
ומקבלו כשחוזר,
איזו סיבה יש לו לעשות את זה?
 
אבל אם הקדוש ברוך הוא רוצה מאוד שהוא יחזור,
ומחכה לו,
ומקבלו כשחוזר,
איזו סיבה יש לא לעשות את זה?
אכן, עכשיו אני רואה שהדיון היה במי שאסור לעשות עמו חסד, ואכן צדקו דברי הרב @בד קודש שאין לומר שאסור לגמול עמו חסד זה. ואכתי יש לדון אם יש בזה חיוב מצוות חסד, היכא שעל פי הגדרים הרגילים חייב, האם חייב כשהוא עתה מומר, או שמא כיון שהוא עתה מומר לכה"פ אין חיוב.
 
כפי שאני מבין המקור שצריך לקרב ולהחזיר אנשים בתשובה זה מגמילות חסדים. אם מצווה אדם לגמול בממונו ק"ו להציל את נפשו ורוחניותו של חבירו.
לפי זה מי שיצא מכלל עמיתך ואסור לגמול איתו חסדים, יש לשאול אם צריך ומותר לנסות להחזיר אותו בתשובה לקרב אותו תחת כנפי השכינה?
ורק אציין, שהשאלה כמובן נכונה רק במי שעליו נאמר "אין מעלין", שהרי הק"ו אינו מממונו אלא מגופו.
 
"כל הרשעים והמומרים וכיוצא בהן שחזרו בתשובה, בין בגלוי בין במטמוניות, מקבלין אותן, שנאמר: "שובו בנים שובבים" (ירמיהו ג, יד, ירמיהו ג, כב). אע"פ שעדין שובב הוא, שהרי בסתר שב ולא בגלוי, מקבלין אותו בתשובה". [רמב"ם פ"ג מהל' תשובה הי"ד]
מקבלים אותם אם חזרו. אני שואל כשעוד לא חזרו האם יש חיוב להחזיר אותם בתשובה? להקדיש לזה את כל החיים במקום שילמד תורה?
 
זה נראה שהרב @מנסה להבין העלה לדיון אם ראוי לטרוח בשבילם לגמול עמם חסד להחזירם תחת כנפי השכינה, והרב @בד קודש דן האם ראוי לקבלם כששבים, והם שתי דיונים נפרדים לכאורה.

דיש לדון במי שאין חיוב לעשות עמו חסד, אבל החסד עצמו יחזירו למוטב, האם אמרי' שכיון שעתה הוא בעל עבירה אין חיוב חסד, או שכל הענין שאין חיוב לגמול עמו חסד, הוא מפני שהחסד יגיע אל בעל עבירה, אבל בהא גופא להחזירו תחת כנפי השכינה, שהחסד יגיע אל אדם שחזר למוטב, אפשר שהוא בכלל החיוב.
תודה לך. ירדת לסוף דעתי
חקרת יפה אבל פשוט ביותר כמו הצד הראשון
 
כל הסיבה שלא לגמול איתו את החסד הגדול מכל החסדים ולהחזירו בתשובה הוא כי יצא מכלל עמיתך,
אבל אם הקדוש ברוך הוא רוצה מאוד שהוא יחזור,
ומחכה לו,
ומקבלו כשחוזר,
איזו סיבה יש לו לעשות את זה?
הקב"ה מוריד גשם בשבת אז לך מותר להשקות את הגינה בשבת?
 
מי אמר?
החצי הראשון, כמדו' שהחכם מכל אדם אמרו, ועכ"פ מכלל כ"ד ספרים לא יצא.
והחצי השני, הוא על ידי מפרש התנ"ך הידוע, המכונה "פרשנדתא" מפרש התנ"ך והתלמוד, זקנו של רבינו תם.
 
להקדיש לזה את כל החיים במקום שילמד תורה?
אני יודע מכלי ראשון,
על יהודי שאחר השואה הלך להציל שתי ילדות ממנזר נוצרי,
הוא הגיע למשגיח ר' יחזקאל לויינשטיין וציפה להערכה,
הכניסו המשגיח להיכל הישיבה ואמר לו,
"אתה רואה את הבחורים כאן? כל אחד מהם עשה הרבה יותר ממך!!"...

להקדיש את החיים להשבת בנים לאביהם שבשמים במקום ללמוד,
זה אף פעם לא מומלץ!
הקב"ה מוריד גשם בשבת אז לך מותר להשקות את הגינה בשבת?
יש איזהו קשר לוגי בין איסורי שבת שעליהם נצטווינו במעשים ברורים ואין מקום לעניינים אלא רק להכלכה הפסוקה,
לבין להחזיר בנים לאביהם שבשמים, שזה עניין גדול ושאלתך האם "צריך ומותר" לגמול עימם את החסד הזה?
 
אני יודע מכלי ראשון,
על יהודי שאחר השואה הלך להציל שתי ילדות ממנזר נוצרי,
הוא הגיע למשגיח ר' יחזקאל לויינשטיין וציפה להערכה,
הכניסו המשגיח להיכל הישיבה ואמר לו,
"אתה רואה את הבחורים כאן? כל אחד מהם עשה הרבה יותר ממך!!"...

להקדיש את החיים להשבת בנים לאביהם שבשמים במקום ללמוד,
זה אף פעם לא מומלץ!
לדעתי אתה טועה טעות חמורה מאד בהבנת דבריו של המשגיח. זה כבר נושא אחר אבל אתה התחלת.

אין לי שמץ של צל של ספק שלא היתה שם אפילו נימה קטנה או דקדוק של ביקורת על מה שעשה אותו האיש הנ"ל. רק אפשר שאותו אדם היה צריך חיזוק בגודל מעלת לימוד תורה, ורצה המשגיח להוכיחו בענין זה. ואדרבה, אם היה אברך מהישיבה הולך להציל אותם מהמנזר, אפשר שהיה המשגיח משבח את המעשה הזה מאד מאד, ורק בגלל שהיה זה מישהו שצריך חיזוק בלימוד תורה הוכיחו המשגיח, וקשה ללמוד למעשה ממעשיות וסיפורים גם אם אמינים לגמרי.

ומכל מקום מי שליבו נוטה לעסוק בקירוב לבבות בני ישראל לאביהם שבשמיים היא מצווה רבה מאד, ואם הוא מוכשר לזה וליבו נוטה לזה מסתמא גם שמותר לו וצריך להשקיע בזה גם על חשבון הלימוד.
 
לדעתי אתה טועה טעות חמורה מאד בהבנת דבריו של המשגיח. זה כבר נושא אחר אבל אתה התחלת.

אין לי שמץ של צל של ספק שלא היתה שם אפילו נימה קטנה או דקדוק של ביקורת על מה שעשה אותו האיש הנ"ל. רק אפשר שאותו אדם היה צריך חיזוק בגודל מעלת לימוד תורה, ורצה המשגיח להוכיחו בענין זה. ואדרבה, אם היה אברך מהישיבה הולך להציל אותם מהמנזר, אפשר שהיה המשגיח משבח את המעשה הזה מאד מאד, ורק בגלל שהיה זה מישהו שצריך חיזוק בלימוד תורה הוכיחו המשגיח, וקשה ללמוד למעשה ממעשיות וסיפורים גם אם אמינים לגמרי.

ומכל מקום מי שליבו נוטה לעסוק בקירוב לבבות בני ישראל לאביהם שבשמיים היא מצווה רבה מאד, ואם הוא מוכשר לזה וליבו נוטה לזה מסתמא גם שמותר לו וצריך להשקיע בזה גם על חשבון הלימוד.
אסייג את דברי ואומר,
שודאי שלא הייתה כוונתו שלא יעסקו קירוב כלל,
וגם לא הייתה כוונתי לשלול את ארגוני הקירוב וכו',

אלא שהתכוונתי - וכן הייתה כוונת המשגיח - לדיון המתנהל כאן.
האם יש עניין וצורך "להקדיש את החיים לזה במקום לימוד תורה"?
לא ולא.
עדיף עשרת מונים לשבת וללמוד.

מי שלא יכול, או שמוכשר לזה,
מותר וצריך לעשות זאת על חשבון הלימוד.
 
אלא שהתכוונתי - וכן הייתה כוונת המשגיח - לדיון המתנהל כאן.
האם יש עניין וצורך "להקדיש את החיים לזה במקום לימוד תורה"?
לא ולא.
הדיון היה בהלכות מצוות חסד.

לדעתך גם אם זה יהיה בכלל מצוות וחיוב חסד, עדיין (בגדול) עדיף ללמוד. לא זה הדיון אלא הדיון בהלכות חסד.
 

הודעות מומלצות

כאשר למקבל מותר לאכול זאת מדין פיק"נ האם ייד"ח?

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון