קירוב מומרים תחת כנפי השכינה? (1 צופה)

[מנסה להבין]

כפי שאני מבין המקור שצריך לקרב ולהחזיר אנשים בתשובה זה מגמילות חסדים. אם מצווה אדם לגמול בממונו ק"ו להציל את נפשו ורוחניותו של חבירו.
לפי זה מי שיצא מכלל עמיתך ואסור לגמול איתו חסדים, יש לשאול אם צריך ומותר לנסות להחזיר אותו בתשובה לקרב אותו תחת כנפי השכינה?

 

[הצעיר שבחבורה]

וְאִם־תּוֹצִ֥יא יָקָ֛ר מִזּוֹלֵ֖ל כְּפִ֣י תִֽהְיֶ֑ה - אם תוציא אדם הגון מאדם רשע , שתחזירנו למוטב.

 

[בד קודש]

כפי שאני מבין המקור שצריך לקרב ולהחזיר אנשים בתשובה זה מגמילות חסדים. אם מצווה אדם לגמול בממונו ק"ו להציל את נפשו ורוחניותו של חבירו.
לפי זה מי שיצא מכלל עמיתך ואסור לגמול איתו חסדים, יש לשאול אם צריך ומותר לנסות להחזיר אותו בתשובה לקרב אותו תחת כנפי השכינה?

לחץ כדי לכווץ...

"כל הרשעים והמומרים וכיוצא בהן שחזרו בתשובה, בין בגלוי בין במטמוניות, מקבלין אותן, שנאמר: "שובו בנים שובבים" (ירמיהו ג, יד, ירמיהו ג, כב). אע"פ שעדין שובב הוא, שהרי בסתר שב ולא בגלוי, מקבלין אותו בתשובה". [רמב"ם פ"ג מהל' תשובה הי"ד]

 

[הוגה דעות בדין]

"כל הרשעים והמומרים וכיוצא בהן שחזרו בתשובה, בין בגלוי בין במטמוניות, מקבלין אותן, שנאמר: "שובו בנים שובבים" (ירמיהו ג, יד, ירמיהו ג, כב). אע"פ שעדין שובב הוא, שהרי בסתר שב ולא בגלוי, מקבלין אותו בתשובה". [רמב"ם פ"ג מהל' תשובה הי"ד]

לחץ כדי לכווץ...

זה נראה שהרב @מנסה להבין העלה לדיון אם ראוי לטרוח בשבילם לגמול עמם חסד להחזירם תחת כנפי השכינה, והרב @בד קודש דן האם ראוי לקבלם כששבים, והם שתי דיונים נפרדים לכאורה.

כפי שאני מבין המקור שצריך לקרב ולהחזיר אנשים בתשובה זה מגמילות חסדים. אם מצווה אדם לגמול בממונו ק"ו להציל את נפשו ורוחניותו של חבירו.
לפי זה מי שיצא מכלל עמיתך ואסור לגמול איתו חסדים, יש לשאול אם צריך ומותר לנסות להחזיר אותו בתשובה לקרב אותו תחת כנפי השכינה?

לחץ כדי לכווץ...

דיש לדון במי שאין חיוב לעשות עמו חסד, אבל החסד עצמו יחזירו למוטב, האם אמרי' שכיון שעתה הוא בעל עבירה אין חיוב חסד, או שכל הענין שאין חיוב לגמול עמו חסד, הוא מפני שהחסד יגיע אל בעל עבירה, אבל בהא גופא להחזירו תחת כנפי השכינה, שהחסד יגיע אל אדם שחזר למוטב, אפשר שהוא בכלל החיוב.

 

[בד קודש]

זה נראה שהרב @מנסה להבין העלה לדיון אם ראוי לטרוח בשבילם לגמול עמם חסד להחזירם תחת כנפי השכינה, והרב @בד קודש דן האם ראוי לקבלם כששבים, והם שתי דיונים נפרדים לכאורה.

דיש לדון במי שאין חיוב לעשות עמו חסד, אבל החסד עצמו יחזירו למוטב, האם אמרי' שכיון שעתה הוא בעל עבירה אין חיוב חסד, או שכל הענין שאין חיוב לגמול עמו חסד, הוא מפני שהחסד יגיע אל בעל עבירה, אבל בהא גופא להחזירו תחת כנפי השכינה, שהחסד יגיע אל אדם שחזר למוטב, אפשר שהוא בכלל החיוב.

לחץ כדי לכווץ...

כל הסיבה שלא לגמול איתו את החסד הגדול מכל החסדים ולהחזירו בתשובה הוא כי יצא מכלל עמיתך,
אבל אם הקדוש ברוך הוא רוצה מאוד שהוא יחזור,
ומחכה לו,
ומקבלו כשחוזר,
איזו סיבה יש לו לעשות את זה?

 

[הוגה דעות בדין]

אבל אם הקדוש ברוך הוא רוצה מאוד שהוא יחזור,
ומחכה לו,
ומקבלו כשחוזר,
איזו סיבה יש לא לעשות את זה?

לחץ כדי לכווץ...

אכן, עכשיו אני רואה שהדיון היה במי שאסור לעשות עמו חסד, ואכן צדקו דברי הרב @בד קודש שאין לומר שאסור לגמול עמו חסד זה. ואכתי יש לדון אם יש בזה חיוב מצוות חסד, היכא שעל פי הגדרים הרגילים חייב, האם חייב כשהוא עתה מומר, או שמא כיון שהוא עתה מומר לכה"פ אין חיוב.

 

[הצעיר שבחבורה]

כפי שאני מבין המקור שצריך לקרב ולהחזיר אנשים בתשובה זה מגמילות חסדים. אם מצווה אדם לגמול בממונו ק"ו להציל את נפשו ורוחניותו של חבירו.
לפי זה מי שיצא מכלל עמיתך ואסור לגמול איתו חסדים, יש לשאול אם צריך ומותר לנסות להחזיר אותו בתשובה לקרב אותו תחת כנפי השכינה?

לחץ כדי לכווץ...

ורק אציין, שהשאלה כמובן נכונה רק במי שעליו נאמר "אין מעלין", שהרי הק"ו אינו מממונו אלא מגופו.

 

[מנסה להבין]

וְאִם־תּוֹצִ֥יא יָקָ֛ר מִזּוֹלֵ֖ל כְּפִ֣י תִֽהְיֶ֑ה - אם תוציא אדם הגון מאדם רשע , שתחזירנו למוטב.

לחץ כדי לכווץ...

מי אמר? ואיזה רשע?

 

[מנסה להבין]

"כל הרשעים והמומרים וכיוצא בהן שחזרו בתשובה, בין בגלוי בין במטמוניות, מקבלין אותן, שנאמר: "שובו בנים שובבים" (ירמיהו ג, יד, ירמיהו ג, כב). אע"פ שעדין שובב הוא, שהרי בסתר שב ולא בגלוי, מקבלין אותו בתשובה". [רמב"ם פ"ג מהל' תשובה הי"ד]

לחץ כדי לכווץ...

מקבלים אותם אם חזרו. אני שואל כשעוד לא חזרו האם יש חיוב להחזיר אותם בתשובה? להקדיש לזה את כל החיים במקום שילמד תורה?

 

[מנסה להבין]

זה נראה שהרב @מנסה להבין העלה לדיון אם ראוי לטרוח בשבילם לגמול עמם חסד להחזירם תחת כנפי השכינה, והרב @בד קודש דן האם ראוי לקבלם כששבים, והם שתי דיונים נפרדים לכאורה.

דיש לדון במי שאין חיוב לעשות עמו חסד, אבל החסד עצמו יחזירו למוטב, האם אמרי' שכיון שעתה הוא בעל עבירה אין חיוב חסד, או שכל הענין שאין חיוב לגמול עמו חסד, הוא מפני שהחסד יגיע אל בעל עבירה, אבל בהא גופא להחזירו תחת כנפי השכינה, שהחסד יגיע אל אדם שחזר למוטב, אפשר שהוא בכלל החיוב.

לחץ כדי לכווץ...

תודה לך. ירדת לסוף דעתי
חקרת יפה אבל פשוט ביותר כמו הצד הראשון

 

[מנסה להבין]

כל הסיבה שלא לגמול איתו את החסד הגדול מכל החסדים ולהחזירו בתשובה הוא כי יצא מכלל עמיתך,
אבל אם הקדוש ברוך הוא רוצה מאוד שהוא יחזור,
ומחכה לו,
ומקבלו כשחוזר,
איזו סיבה יש לו לעשות את זה?

לחץ כדי לכווץ...

הקב"ה מוריד גשם בשבת אז לך מותר להשקות את הגינה בשבת?

 

[מנסה להבין]

שהרי הק"ו אינו מממונו אלא מגופו.

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי

 

[הצעיר שבחבורה]

מי אמר? ואיזה רשע?

לחץ כדי לכווץ...

מי אמר?
החצי הראשון, כמדו' שהחכם מכל אדם אמרו, ועכ"פ מכלל כ"ד ספרים לא יצא.
והחצי השני, הוא על ידי מפרש התנ"ך הידוע, המכונה "פרשנדתא" מפרש התנ"ך והתלמוד, זקנו של רבינו תם.

 

[הצעיר שבחבורה]

לא הבנתי

לחץ כדי לכווץ...

כתבתי פשוט מאוד, אינו דומה להצלת ממונו אלא להצלת נפשו
ולכך פשוט שכל שאין דינו "אין מעלין" וחייבין להצילו כשהוא מסוכן, גם כאן חייבין להציל את נפשו

 

[הצעיר שבחבורה]

הקב"ה מוריד גשם בשבת אז לך מותר להשקות את הגינה בשבת?

לחץ כדי לכווץ...

נ.ב. טיעון דמגוגי גרוע במיוחד

 

[בד קודש]

להקדיש לזה את כל החיים במקום שילמד תורה?

לחץ כדי לכווץ...

אני יודע מכלי ראשון,
על יהודי שאחר השואה הלך להציל שתי ילדות ממנזר נוצרי,
הוא הגיע למשגיח ר' יחזקאל לויינשטיין וציפה להערכה,
הכניסו המשגיח להיכל הישיבה ואמר לו,
"אתה רואה את הבחורים כאן? כל אחד מהם עשה הרבה יותר ממך!!"...

להקדיש את החיים להשבת בנים לאביהם שבשמים במקום ללמוד,
זה אף פעם לא מומלץ!

הקב"ה מוריד גשם בשבת אז לך מותר להשקות את הגינה בשבת?

לחץ כדי לכווץ...

יש איזהו קשר לוגי בין איסורי שבת שעליהם נצטווינו במעשים ברורים ואין מקום לעניינים אלא רק להכלכה הפסוקה,
לבין להחזיר בנים לאביהם שבשמים, שזה עניין גדול ושאלתך האם "צריך ומותר" לגמול עימם את החסד הזה?

 

[הוגה דעות בדין]

אני יודע מכלי ראשון,
על יהודי שאחר השואה הלך להציל שתי ילדות ממנזר נוצרי,
הוא הגיע למשגיח ר' יחזקאל לויינשטיין וציפה להערכה,
הכניסו המשגיח להיכל הישיבה ואמר לו,
"אתה רואה את הבחורים כאן? כל אחד מהם עשה הרבה יותר ממך!!"...

להקדיש את החיים להשבת בנים לאביהם שבשמים במקום ללמוד,
זה אף פעם לא מומלץ!

לחץ כדי לכווץ...

לדעתי אתה טועה טעות חמורה מאד בהבנת דבריו של המשגיח. זה כבר נושא אחר אבל אתה התחלת.

אין לי שמץ של צל של ספק שלא היתה שם אפילו נימה קטנה או דקדוק של ביקורת על מה שעשה אותו האיש הנ"ל. רק אפשר שאותו אדם היה צריך חיזוק בגודל מעלת לימוד תורה, ורצה המשגיח להוכיחו בענין זה. ואדרבה, אם היה אברך מהישיבה הולך להציל אותם מהמנזר, אפשר שהיה המשגיח משבח את המעשה הזה מאד מאד, ורק בגלל שהיה זה מישהו שצריך חיזוק בלימוד תורה הוכיחו המשגיח, וקשה ללמוד למעשה ממעשיות וסיפורים גם אם אמינים לגמרי.

ומכל מקום מי שליבו נוטה לעסוק בקירוב לבבות בני ישראל לאביהם שבשמיים היא מצווה רבה מאד, ואם הוא מוכשר לזה וליבו נוטה לזה מסתמא גם שמותר לו וצריך להשקיע בזה גם על חשבון הלימוד.

 

[בד קודש]

לדעתי אתה טועה טעות חמורה מאד בהבנת דבריו של המשגיח. זה כבר נושא אחר אבל אתה התחלת.

אין לי שמץ של צל של ספק שלא היתה שם אפילו נימה קטנה או דקדוק של ביקורת על מה שעשה אותו האיש הנ"ל. רק אפשר שאותו אדם היה צריך חיזוק בגודל מעלת לימוד תורה, ורצה המשגיח להוכיחו בענין זה. ואדרבה, אם היה אברך מהישיבה הולך להציל אותם מהמנזר, אפשר שהיה המשגיח משבח את המעשה הזה מאד מאד, ורק בגלל שהיה זה מישהו שצריך חיזוק בלימוד תורה הוכיחו המשגיח, וקשה ללמוד למעשה ממעשיות וסיפורים גם אם אמינים לגמרי.

ומכל מקום מי שליבו נוטה לעסוק בקירוב לבבות בני ישראל לאביהם שבשמיים היא מצווה רבה מאד, ואם הוא מוכשר לזה וליבו נוטה לזה מסתמא גם שמותר לו וצריך להשקיע בזה גם על חשבון הלימוד.

לחץ כדי לכווץ...

אסייג את דברי ואומר,
שודאי שלא הייתה כוונתו שלא יעסקו קירוב כלל,
וגם לא הייתה כוונתי לשלול את ארגוני הקירוב וכו',

אלא שהתכוונתי - וכן הייתה כוונת המשגיח - לדיון המתנהל כאן.
האם יש עניין וצורך "להקדיש את החיים לזה במקום לימוד תורה"?
לא ולא.
עדיף עשרת מונים לשבת וללמוד.

מי שלא יכול, או שמוכשר לזה,
מותר וצריך לעשות זאת על חשבון הלימוד.

 

[הוגה דעות בדין]

אלא שהתכוונתי - וכן הייתה כוונת המשגיח - לדיון המתנהל כאן.
האם יש עניין וצורך "להקדיש את החיים לזה במקום לימוד תורה"?
לא ולא.

לחץ כדי לכווץ...

הדיון היה בהלכות מצוות חסד.

לדעתך גם אם זה יהיה בכלל מצוות וחיוב חסד, עדיין (בגדול) עדיף ללמוד. לא זה הדיון אלא הדיון בהלכות חסד.

 

[בד קודש]

לדעתך גם אם זה יהיה בכלל מצוות וחיוב חסד, עדיין (בגדול) עדיף ללמוד. לא זה הדיון אלא הדיון בהלכות חסד.

לחץ כדי לכווץ...

המשפט הזה של "האם להקדיש את החיים לזה במקום ללמוד"
הוא משפט לא נכון.
זה הכל.
חוץ מזה הכל מצוין.