ראשי ישיבות ורבנים בוגרי ה"יישוב" ושרופים (1 צופה)

[היושב בישיבה]

אולי י"ל שגם וגם [אלא שצע"ק אמאי לא כתבה כן אשתו בראיונה].

לחץ כדי לכווץ...

לא לא אני יודע ש ר' יוסי לנדו מכחיש זאת מכל וכל

 

[חזיא לרדיא]

בוודאות גמורה... נכון כך כתוב במכלול וזאת טעות, אשתו תליט"א התראינה למגזין קטיפה וטענה שלמד בישיבה תימנית ליד ביתו ומשם לפוניבז',
א"א להוכיח כלום מהמכלול כיוון שהרבה פעמים כתוב דרושים פרטים וכל אחד יכול להוסיף מדעתו

לחץ כדי לכווץ...

הוא למד בישוב בודאות גמורה, שני הבחורים היחידים שהיגיעו מישיבת היישוב לפונביז' הם הרה"ג ר' יודל בויאר, ושנה אחריו היגיע שיבדלחט"א הגר"ד לנדא.

 

[הצעיר שבחבורה]

הוא למד בישוב בודאות גמורה, שני הבחורים היחידים שהיגיעו מישיבת היישוב לפונביז' הם הרה"ג ר' יודל בויאר, ושנה אחריו היגיע שיבדלחט"א הגר"ד לנדא.

לחץ כדי לכווץ...

היחידים בוודאי שלא, היו עוד

 

[בן צבי]

היחידים בוודאי שלא, היו עוד

לחץ כדי לכווץ...

מסופר שאחרי שוינרוט למד משפטים אז הפסיקו לקבל משם.

 

[היושב בישיבה]

הוא למד בישוב בודאות גמורה, שני הבחורים היחידים שהיגיעו מישיבת היישוב לפונביז' הם הרה"ג ר' יודל בויאר, ושנה אחריו היגיע שיבדלחט"א הגר"ד לנדא.

לחץ כדי לכווץ...

אני יחזור שוב, שאני מאמין לאשתו יותר מלכבודו ומלמכלול

 

[נפקא מינא]

אולי בכל זאת.

לחץ כדי לכווץ...

משפט שאמר לבנו של הרב קוק ואכ"מ

 

[אבא ביתך]

כמדומני שר' משה מרדכי שולזינגר למד במרכז הרב.

לחץ כדי לכווץ...

ראוי לציין שאין דמיון בין צורת הישיבה אז ומה שהיא מייצגת היום.
הרמ"מ הגיע לשם בעקבות זה שאביו למד שם (ובשנותיו הישיבה היתה עוד יותר חלק מעולם הישיבות הירושלמי).
הישיבה שכנה אז בר' דוד ילין. דוד של היתום משה מרדכי, ה"ה ר"ז צ'צ'יק, משך אותו לרח' פרס (דהיינו בית הגרי"ז, מרחק 5 דקות), שם זכה לקרבה [ומשם סיגל לעצמו את הקירוב המיוחד והארת הפנים שאין דומה לה לכל יתום ונכה רוח, שבשביל זה הקדיש את היקר שבאוצרותיו, שהוא זמנו שהיה חס עליו מאוד...]
קודם לכן למד הרמ"מ בבית הספר יבנה בחיפה אצל ר' משה רבהון זצ"ל (תלמיד השרידי אש מברלין, חותנו של המשגיח ר"נ נורדהיים שליט"א), שעמד על סגולותיו של תלמידו, והיה משחרר אותו משיעורים מסויימים שישב וילמד בבית הכנסת, כדי שיהיה כולו קודש. הרמ"מ זכר לו חסדו, ולאחר מותו הספידו (אינני זוכר אם בהלוויתו או אח"כ), והרי לא עמד לישראל בדור זה ספדן כרמ"מ.

 

[חרש המדבר]

לא לא אני יודע ש ר' יוסי לנדו מכחיש זאת מכל וכל

לחץ כדי לכווץ...

מכחיש שלמד ביישוב?

 

[לחושבי שמו]

הר' יונגר- משגיח בישיבת סלבודקא
הרב בן-דב - רה''י זכרון יעקב
הרב הירשפלד -רה''י זכרון יעקב

עם מי היה המעשה עם ר"פ שרייבר בקיבוץ?
הגר"י שפירא?

לחץ כדי לכווץ...

הגרי''י בויאר

 

[ישיבישער]

הרב יעקב פרידמן (תפרח) למד במרכז הרב

לחץ כדי לכווץ...

אףכיהן שם כמדומה כר"מ, נשרף בהיותו נשוי

 

[ישיבישער]

ר' דן סגל
ר' אריאב עוזר ראש ישיבת איתרי

יש גם כמה מהפלג הירושלמי:
כמובן הגר"צ פרידמן
האחים ר' אוריאל אייזנטל רב שכונת רמות ג' ור' אהוד רוזנטל מראשי ישיבת גרודנא אשדוד
הרב יוסף פטרוף ראש ישיבת מעלות התורה
הרב אברהם נובוגרוצקי ר"מ לשעבר באור ישראל

 

[רצון]

ר' דן סגל

לחץ כדי לכווץ...

למה כוונתך?

 

[ישיבישער]

למה כוונתך?

לחץ כדי לכווץ...

הגיע מבית מזרחניק

 

[הנעור בלילה]

למה כוונתך?

לחץ כדי לכווץ...

הוא מגיע מבית דתי, ונהיה חרדי.

 

[רצון]

הוא מגיע מבית דתי, ונהיה חרדי.

לחץ כדי לכווץ...

אני חושב שמגיל צעיר מאוד הוא למד רק במקומות חרדים, לא? עוד לפני גיל יש"ק.

 

[הנעור בלילה]

אני חושב שמגיל צעיר מאוד הוא למד רק במקומות חרדים, לא? עוד לפני גיל יש"ק.

לחץ כדי לכווץ...

הוא למד בישיבת חורב (ישיבה תיכונית) ולאחמ"כ עבר לקול תורה, ואח"כ לפונביז'.

 

[מרכז]

הרב אריאב עוזר ר"י איתרי
הגר"נ נעם אלון ר"י ברכפלד
הגר"י אפרתי

ראוי לציין שאין דמיון בין צורת הישיבה אז ומה שהיא מייצגת היום.

לחץ כדי לכווץ...

מה כוונתך???

 

[אבא ביתך]

מה כוונתך???

לחץ כדי לכווץ...

הפערים המוכרים היום לא היו חדים עד כ"כ, בני הישיבה נהגו בהופעה הדומה לשאר בני הישיבות (הליטאיות) אז, ולמרות שלא אדע זאת מפורש, אני משער שעוד לא הנהיגו את התפילה בהגיית השפה המדוברת. וכן על זה הדרך. ממילא המרחק בין תלמיד מרכז לתלמיד ישיבת חברון למשל, לא היה גדול, ואי אפשר לדמות את זה ל'שריפה' שיעבור בן ישיבת מרכז הרב בימינו שירצה לעבור את אותו מסלול.
אוכל להביא המחשה דווקא מדוגמה מהכיוון השני. הבחור יצחק הוטנר מישיבת חברון, שדלה מלא חופניים מתורת הראי"ה, לא נדרש לאיזו פעולה של חציית קווים. אכן אמת היא, שבתקופת הרצי"ה כבר לא מוכרות לי תופעות דומות, אבל ידיעתי שטחית.

 

[מרכז]

הפערים המוכרים היום לא היו חדים עד כ"כ, בני הישיבה נהגו בהופעה הדומה לשאר בני הישיבות (הליטאיות) אז, ולמרות שלא אדע זאת מפורש, אני משער שעוד לא הנהיגו את התפילה בהגיית השפה המדוברת. וכן על זה הדרך. ממילא המרחק בין תלמיד מרכז לתלמיד ישיבת חברון למשל, לא היה גדול, ואי אפשר לדמות את זה ל'שריפה' שיעבור בן ישיבת מרכז הרב בימינו שירצה לעבור את אותו מסלול.

לחץ כדי לכווץ...

לגבי ההופעה זה לא מדויק, הלכו עם כיפות סרוגות וחולצה מכופתרת בד"כ לא לבנה. אך אכן יותר דומה ממה שהיום. לגבי השאר ייתכן שאתה צודק.
מאידך, יש להדגיש, כי מדובר בימים בהם הפן ההשקפתי היה חלק בלתי נפרד מסדרי הישיבה וצורתה יותר מהיום, שכן בנו של הראי"ה ותלמידיו החדירו זאת למען יעמדו ימים רבים בישיבה. היום זה יותר משוחרר וגם בעל השקפה חרדית יוכל ללמוד במרכז הרב באופן תיאורטי

 

[אבא ביתך]

לגבי ההופעה זה לא מדויק, הלכו עם כיפות סרוגות וחולצה מכופתרת בד"כ לא לבנה. אך אכן יותר דומה ממה שהיום. לגבי השאר ייתכן שאתה צודק.
מאידך, יש להדגיש, כי מדובר בימים בהם הפן ההשקפתי היה חלק בלתי נפרד מסדרי הישיבה וצורתה יותר מהיום, שכן בנו של הראי"ה ותלמידיו החדירו זאת למען יעמדו ימים רבים בישיבה. היום זה יותר משוחרר וגם בעל השקפה חרדית יוכל ללמוד במרכז הרב באופן תיאורטי

לחץ כדי לכווץ...

אחר שהוספתי לערוך את תגובתי הקודמת, ראיתי שכבר הספקת להגיב לראשית ההודעה. דבריך מוכיחים את שטחיות ידיעותי, כפי שחתמתי את עריכתי...
אבל אני מבהיר את כוונתי הכללית, ואשמח שתדייק אותי: אחרי ככלות הכל פערי הסגנון היו קלים יותר, והתניידות לא דרשה חציית קוים ושינוי סגנון מקצה לקצה.