ראשי ישיבות ורבנים בוגרי ה"יישוב" ושרופים | דברי הימים| דף 2 ראשי ישיבות ורבנים בוגרי ה"יישוב" ושרופים | דברי הימים| דף 2

ראשי ישיבות ורבנים בוגרי ה"יישוב" ושרופים (2 צופים)

פורומים הודעות חדשות באוצר
היושב בישיבה אמר:
בוודאות גמורה... נכון כך כתוב במכלול וזאת טעות, אשתו תליט"א התראינה למגזין קטיפה וטענה שלמד בישיבה תימנית ליד ביתו ומשם לפוניבז',
א"א להוכיח כלום מהמכלול כיוון שהרבה פעמים כתוב דרושים פרטים וכל אחד יכול להוסיף מדעתו
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
הוא למד בישוב בודאות גמורה, שני הבחורים היחידים שהיגיעו מישיבת היישוב לפונביז' הם הרה"ג ר' יודל בויאר, ושנה אחריו היגיע שיבדלחט"א הגר"ד לנדא.
 
חזיא לרדיא אמר:
הוא למד בישוב בודאות גמורה, שני הבחורים היחידים שהיגיעו מישיבת היישוב לפונביז' הם הרה"ג ר' יודל בויאר, ושנה אחריו היגיע שיבדלחט"א הגר"ד לנדא.
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
אני יחזור שוב, שאני מאמין לאשתו יותר מלכבודו ומלמכלול
 
אחד יחיד אמר:
כמדומני שר' משה מרדכי שולזינגר למד במרכז הרב.
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
ראוי לציין שאין דמיון בין צורת הישיבה אז ומה שהיא מייצגת היום.
הרמ"מ הגיע לשם בעקבות זה שאביו למד שם (ובשנותיו הישיבה היתה עוד יותר חלק מעולם הישיבות הירושלמי).
הישיבה שכנה אז בר' דוד ילין. דוד של היתום משה מרדכי, ה"ה ר"ז צ'צ'יק, משך אותו לרח' פרס (דהיינו בית הגרי"ז, מרחק 5 דקות), שם זכה לקרבה [ומשם סיגל לעצמו את הקירוב המיוחד והארת הפנים שאין דומה לה לכל יתום ונכה רוח, שבשביל זה הקדיש את היקר שבאוצרותיו, שהוא זמנו שהיה חס עליו מאוד...]
קודם לכן למד הרמ"מ בבית הספר יבנה בחיפה אצל ר' משה רבהון זצ"ל (תלמיד השרידי אש מברלין, חותנו של המשגיח ר"נ נורדהיים שליט"א), שעמד על סגולותיו של תלמידו, והיה משחרר אותו משיעורים מסויימים שישב וילמד בבית הכנסת, כדי שיהיה כולו קודש. הרמ"מ זכר לו חסדו, ולאחר מותו הספידו (אינני זוכר אם בהלוויתו או אח"כ), והרי לא עמד לישראל בדור זה ספדן כרמ"מ.
 
ר' דן סגל
ר' אריאב עוזר ראש ישיבת איתרי

יש גם כמה מהפלג הירושלמי:
כמובן הגר"צ פרידמן
האחים ר' אוריאל אייזנטל רב שכונת רמות ג' ור' אהוד רוזנטל מראשי ישיבת גרודנא אשדוד
הרב יוסף פטרוף ראש ישיבת מעלות התורה
הרב אברהם נובוגרוצקי ר"מ לשעבר באור ישראל
 
מרכז אמר:
מה כוונתך???
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
הפערים המוכרים היום לא היו חדים עד כ"כ, בני הישיבה נהגו בהופעה הדומה לשאר בני הישיבות (הליטאיות) אז, ולמרות שלא אדע זאת מפורש, אני משער שעוד לא הנהיגו את התפילה בהגיית השפה המדוברת. וכן על זה הדרך. ממילא המרחק בין תלמיד מרכז לתלמיד ישיבת חברון למשל, לא היה גדול, ואי אפשר לדמות את זה ל'שריפה' שיעבור בן ישיבת מרכז הרב בימינו שירצה לעבור את אותו מסלול.
אוכל להביא המחשה דווקא מדוגמה מהכיוון השני. הבחור יצחק הוטנר מישיבת חברון, שדלה מלא חופניים מתורת הראי"ה, לא נדרש לאיזו פעולה של חציית קווים. אכן אמת היא, שבתקופת הרצי"ה כבר לא מוכרות לי תופעות דומות, אבל ידיעתי שטחית.
 
נערך לאחרונה:
אבא ביתך אמר:
הפערים המוכרים היום לא היו חדים עד כ"כ, בני הישיבה נהגו בהופעה הדומה לשאר בני הישיבות (הליטאיות) אז, ולמרות שלא אדע זאת מפורש, אני משער שעוד לא הנהיגו את התפילה בהגיית השפה המדוברת. וכן על זה הדרך. ממילא המרחק בין תלמיד מרכז לתלמיד ישיבת חברון למשל, לא היה גדול, ואי אפשר לדמות את זה ל'שריפה' שיעבור בן ישיבת מרכז הרב בימינו שירצה לעבור את אותו מסלול.
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
לגבי ההופעה זה לא מדויק, הלכו עם כיפות סרוגות וחולצה מכופתרת בד"כ לא לבנה. אך אכן יותר דומה ממה שהיום. לגבי השאר ייתכן שאתה צודק.
מאידך, יש להדגיש, כי מדובר בימים בהם הפן ההשקפתי היה חלק בלתי נפרד מסדרי הישיבה וצורתה יותר מהיום, שכן בנו של הראי"ה ותלמידיו החדירו זאת למען יעמדו ימים רבים בישיבה. היום זה יותר משוחרר וגם בעל השקפה חרדית יוכל ללמוד במרכז הרב באופן תיאורטי
 
מרכז אמר:
לגבי ההופעה זה לא מדויק, הלכו עם כיפות סרוגות וחולצה מכופתרת בד"כ לא לבנה. אך אכן יותר דומה ממה שהיום. לגבי השאר ייתכן שאתה צודק.
מאידך, יש להדגיש, כי מדובר בימים בהם הפן ההשקפתי היה חלק בלתי נפרד מסדרי הישיבה וצורתה יותר מהיום, שכן בנו של הראי"ה ותלמידיו החדירו זאת למען יעמדו ימים רבים בישיבה. היום זה יותר משוחרר וגם בעל השקפה חרדית יוכל ללמוד במרכז הרב באופן תיאורטי
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
אחר שהוספתי לערוך את תגובתי הקודמת, ראיתי שכבר הספקת להגיב לראשית ההודעה. דבריך מוכיחים את שטחיות ידיעותי, כפי שחתמתי את עריכתי...
אבל אני מבהיר את כוונתי הכללית, ואשמח שתדייק אותי: אחרי ככלות הכל פערי הסגנון היו קלים יותר, והתניידות לא דרשה חציית קוים ושינוי סגנון מקצה לקצה.
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
הודעות חדשות באוצר

חברים מקוונים לאחרונה

סַך הַכֹּל חברים מחוברים: 98

הודעות מומלצות

טעם נחמד למנהג אכילת חלב בשבועות.
בטעם אכילת חלב בשבועות אפ"ל ברמז שמהשבעה...

משתמשים שצופים באשכול הזה

סה"כ: 1 (חברים: 0, אורחים: 1)

נושאים דומים

י
דעות, הגיגים, עובדות והנהגות, ושאר מילי מעלייתא מרבותינו גדולי ראשי הישיבות זצ"ל
תגובות
17
צפיות
750
הלכות דעות
ה
א
שמות משפחה לא ידועים של רבנים, ראשי ישיבות, אדמו"רים
2
תגובות
25
צפיות
2K
מי שנכנס
מ
נ
ספרים שחיברו ראשי הישיבות בדרכו של רבינו חיים הלוי סולובייצ'יק
2
תגובות
26
צפיות
2K
יאשע בער
י
נ
ראש השנה ראשי תיבות שנת תשפ"ו
2
תגובות
23
צפיות
1K
חיים ש
ח
ל
פתיחת ראשי תיבות ומושגי חול
תגובות
2
צפיות
157
אני יודע
א
חזור
חלק עליון
⬆ למעלה