בבא קמא אם יכול להיות שחייבים לשלם בלי שיש איסור (8 צופים)

[לחושבי שמו]

נחלקו האחרונים [וכבר בראשונים נחלקו בזה] מ''ט שאסור להזיק, והגאון הברכ''ש הביא מהגר''ח בריסק זצ''ל שזה מוכח מזה שחיבים לשלם וע''כ שאסור להזיק, והנה המנ''ח כתב דמקור הדיון שאסור להזיק הוא מהשבת אבידה, וכתב דלפ''ז אבידת גוי הרי מותרת אז מותר גם להזיק אותו,
והנה לכאו' הרי חייבים לשלם לגוי על ההזק כדמבואר בשור רעיך וכו' לגבי הנידון אם משלמים או לא [נראה לי בדף ו' יש ע''ז, ושיטת ר''ש]. ומבואר דלא רצו לפטור מכיון שאין איסור להזיק, ולכאו' ע''כ פליגי המנ''ח והגר''ח, ואשמח אם יש למישהו פשט במאי פליגי בעומק הדבר,

[והנה אני חשבתי לתרץ את השאלה ששאלתי פה ובבלוג כאן שאם הקב''ה נותן עונש ע''כ שאנו חייבים לקיים את זה למרות שאנחנו לא מבינים למה אבל אנחנו חייבים, ואולי לפי המנ''ח זה לא יהא כך].

 

[היושב בישיבה]

בפשיטות איסור הנזק מלתא דגזל הוא דבגזל נאמר דאסור למנוע מחבירו זכויות ואסור לו דבסיבתו לא יעמוד הממון לחבירו וליכא חילוק בין גזלן למזיק

 

[שלוות העמל]

אני חשבתי לתרץ את השאלה ששאלתי פה ובבלוג כאן שאם הקב''ה נותן עונש ע''כ שאנו חייבים לקיים את זה למרות שאנחנו לא מבינים למה אבל אנחנו חייבים, ואולי לפי המנ''ח זה לא יהא כך].

לחץ כדי לכווץ...

על עצם ההסבר יש להקשות מהו שנאמר אין עונשים אלא אם כן מזהירים הרי בעונש כתוב האזהרה. והביאור לדעתי הוא שכיון שהענישה באה לקיים את האזהרה דהיינו לתת לה תוקף (אני לא מסביר) אז אפילו שאפשר לדעת את רצון ה' כבר בפסוק של העונש אבל חסר את העיקר שהוא סיבת העונש. ולפי"ז מה שבנזיקין לומדים את החיוב שמירה מכיוון שהתשלום אינו עונש (שאם היה עונש היתה חייבת להיות אזהרה מפורשת) רק גילוי על הלכות שכנים כיצד ינהגו ברחוב ומחיב בין בישראל ובין בגוי.

 

[לחושבי שמו]

בפשיטות איסור הנזק מלתא דגזל הוא דבגזל נאמר דאסור למנוע מחבירו זכויות ואסור לו דבסיבתו לא יעמוד הממון לחבירו וליכא חילוק בין גזלן למזיק

לחץ כדי לכווץ...

יש''כ. [חשבתי לתייג אותך לשאלה הזו]. אבל אני לא חושב שזה כ''כ דומה.
כידוע יש את השאלה מי שמחביא חפץ לשני ע''י ששם כיסוי מעל העם הוא מזיק,
והנה במשנת רמ''ה השבוע [בעלון] דן במש''כ שמי שמוציא חפץ מרשות בעלים לרשות אחרת הוא גם מזיק, וצ''ע מכמה מקומות דמבואר בקצוה''ח דמי שגוזל בלי קנין וכדו' פטור ומדוע שיהא מזיק, ותי' שצריך דווקא להכניס לרשות אחרת,
ועי' שם שהביא מחנה אפרים על גדר הדימוי מזיק לגזלן.

 

[לחושבי שמו]

על עצם ההסבר יש להקשות מהו שנאמר אין עונשים אלא אם כן מזהירים הרי בעונש כתוב האזהרה. והביאור לדעתי הוא שכיון שהענישה באה לקיים את האזהרה דהיינו לתת לה תוקף (אני לא מסביר) אז אפילו שאפשר לדעת את רצון ה' כבר בפסוק של העונש אבל חסר את העיקר שהוא סיבת העונש. ולפי"ז מה שבנזיקין לומדים את החיוב שמירה מכיוון שהתשלום אינו עונש (שאם היה עונש היתה חייבת להיות אזהרה מפורשת) רק גילוי על הלכות שכנים כיצד ינהגו ברחוב ומחיב בין בישראל ובין בגוי.

לחץ כדי לכווץ...

נפלא.
אני רציתי רק להביא את הרעיון.

 

[היושב בישיבה]

כידוע יש את השאלה מי שמחביא חפץ לשני ע''י ששם כיסוי מעל העם הוא מזיק,

לחץ כדי לכווץ...

אין שבת בכלים

שמוציא חפץ מרשות בעלים לרשות אחרת הוא גם מזיק, וצ''ע מכמה מקומות דמבואר בקצוה''ח דמי שגוזל בלי קנין וכדו' פטור ומדוע שיהא מזיק, ותי' שצריך דווקא להכניס לרשות אחרת,

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי את השאלה כ"כ דלא עשה קניין בגזילתו אכתי ברשותיה דבעלים קיימה לגמרי ואף אי נימא דהמחסר לחבירו ה"ברשותו" חשיב מזיק הכא ל"ח כאינו ברשותו

 

[לחושבי שמו]

אין שבת בכלים

לא הבנתי את השאלה כ"כ דלא עשה קניין בגזילתו אכתי ברשותיה דבעלים קיימה לגמרי ואף אי נימא דהמחסר לחבירו ה"ברשותו" חשיב מזיק הכא ל"ח כאינו ברשותו

לחץ כדי לכווץ...

אין שבת בכלים-?
והשאלה שלא נחשב מוציא מרשותו עדיין כנראה לא מתישבת אם כל המקומות שיש בקצוה''ח.