עקב מתי הצטוו לברך על המזון (1 צופה)

[גרינפלד]

בגמ' ברכות (מח, ב) משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן [והיינו שהוא תיקן את הנוסח, וכמו בהמשך שיהושע תיקן ברכת הארץ כשנכנסו לארץ].

וכתב המעדני יו"ט על הרא"ש (פ"ז סי' כב אות ע) שמשה רבינו קבע זאת רק לאחר שכבשו את סיחון [וזו התחלת הכניסה לארץ], כי שם נאמר "ואכלת ושבעת וברכת". [ועי' רמב"ן (ריש דברים) שמסתפק האם כל המצוות האמורות בחומש זה נהגו רק מהכניסה לארץ].

אמנם החזו"א (כח, ח) הקשה שכל המצוות ניתנו בסיני, כמבואר בגמ' חגיגה (ו, ב) ועוד, וא"כ בוודאי כשניתנה תורה תיקן זאת משה. ועדיין "בשעה שירד להם מן", אין הכוונה מיד כשהתחיל לרדת, שהרי התחיל לרדת קודם מתן תורה, עכ"ד. ולכאורה היה מקום לומר שבירכו גם קודם מתן תורה, כמו שהאבות קיימו את התורה קודם נתינתה.

אכן ברבינו בחיי (שמות טז, יב), כתב בזה"ל, ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני ה' אלקיכם. שתברכו את שמי על המזון, כענין שכתוב (דברים ח, י) ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך, ומכאן אמרו רז"ל משה תיקן להם לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם המן, ע"כ. וחזינן שהיה ציווי מיוחד בזמן ירידת המן. ועי' עוד בתשובות ר' אברהם בן הרמב"ם (סי' פד).

ממשנ"כ בפרשת בשלח​

 

[מחכה]

וצלה''ב בדברי כת''ר אמאי לא הק' כן מתפילה שגם להדעות שיא מדאו' את הנוסח תקנו אנשי כנה''ג

 

[גרינפלד]

וצלה''ב בדברי כת''ר אמאי לא הק' כן מתפילה שגם להדעות שיא מדאו' את הנוסח תקנו אנשי כנה''ג

לחץ כדי לכווץ...

אולי תוכל למקד על מה שאלתך.

[ועי' רמב"ן (ריש דברים) שמסתפק האם כל המצוות האמורות בחומש זה נהגו רק מהכניסה לארץ]​

לחץ כדי לכווץ...

ויתכן לדון שכיון שכתוב על הארץ הטובה זה שייך רק מהכניסה לארץ [והפלפולא חריפתא הנ"ל כתב שמכיבוש סיחון ועוג נחשב שנכנסו]. ומצינו לרש"י (ברכות כ, ב) שיש צד שנשים פטורות מברכת המזון מדאורייתא כיון שלא נטלו חלק בארץ, ואמנם הרמב"ן מפרש המילים "על הארץ" כמו "ועל הארץ", מ"מ הרי בתורה כתוב יחד.​

 

[הצעיר שבחבורה]

אמנם החזו"א (כח, ח) הקשה שכל המצוות ניתנו בסיני, כמבואר בגמ' חגיגה (ו, ב) ועוד, וא"כ בוודאי כשניתנה תורה תיקן זאת משה. ועדיין "בשעה שירד להם מן", אין הכוונה מיד כשהתחיל לרדת, שהרי התחיל לרדת קודם מתן תורה, עכ"ד. ולכאורה היה מקום לומר שבירכו גם קודם מתן תורה, כמו שהאבות קיימו את התורה קודם נתינתה.

לחץ כדי לכווץ...

כבר הק' כן בחידושי הרשב"א עמ"ס ברכות
ותי' דמטבען הוא דתקן להם, דמדאורייתא אם רצה לאמרו בכל מטבע שירצה רשאי, יעו"ש.

וזה לשונו

הא דאמרינן משה תקן להם ברכת הזן יהושע תקן להם ברכת הארץ וכולי: קשה לי והא קיימא לן בסמוך דברכות אלו מדאורייתא נינהו. ויש לומר דמטבען הוא שטבעו להן דאי מדאורייתא אם רצה לאומרה באי זו מטבע שירצה אומרה, ואתו משה ויהושע ודוד ותקנו להן מטבע לכל אחת ואחת בזמנה. וכדאמרינן לעיל בפרק כיצד מברכין: "גמ' ועל כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא. מנימין רעיא בתר דאכל אמר בריך מרי דהאי פיתא. אמר רב יצא". ואקשינן "מאי קמ"ל? אע"ג דאמרה בלשון חול- יצא? תנינא! אלו נאמרין בכל לשון וכולי איצטריך סלקא דעתך אמינא כי אמר בלשון חול יצא היכא דאמרה כי היכי דתקינו לה רבנן אבל כי לא אמרה כי היכי דתקינו לה רבנן לא יצא, קמ"ל" - דאלמא המטבע הוא שטבעו רבנן ובודאי דקודם כיבוש הארץ ובנין ירושלים לא היו אומרין כמטבע שאמרו לאחר כיבוש ובנין. וכמו שאין אנו אומרין באותו מטבע שתקנו דוד ושלמה שאנו מבקשין להחזיר המלכות ולבנות הבית והם היו מבקשין להעמיד המלכות ולהעמיד הבית ולהמשיך שלות הארץ.​

[ועי' רמב"ן (ריש דברים) שמסתפק האם כל המצוות האמורות בחומש זה נהגו רק מהכניסה לארץ].

לחץ כדי לכווץ...

כס"מ ברכות פרק ב הלכה א

וכתב הרמב"ן ז"ל בהשגות שאין מטבע לברכת המזון מן התורה אבל נצטוינו מן התורה לברך אחר אכילתנו כל אחד כפי דעתו כענין ברכת מנימין רעיא בריך רחמנא מאריה דהאי פתא ובאו הנביאים ותיקנו לנו נוסח מתוקן הלשון וצח המליצה ושנינו בו אנחנו עוד בגלות ומלכות בית דוד משיחך במהרה תחזירנה למקומה ותבנה ירושלים כי הענין תיקון שלמה ובית דינו והלשון כפי הזמנים יאמר וכיוצא בזה כתבו הרא"ש והרשב"א ז"ל בפרק שלשה שאכלו:​

 

[הצעיר שבחבורה]

כבר הק' כן בחידושי הרשב"א עמ"ס ברכות

לחץ כדי לכווץ...

שו"ר שהזכיר מר עצמו דבריהם

והקשו הרשב"א והרא"ש ועוד ראשונים, איך יתכן שיהושע תקן ברכת הארץ ועד אז לא אמרוה, וכן איך אפשר לומר שעד ימי דוד לא ברכו ברכת בונה ירושלים, הרי כל שלשת הברכות הם מן התורה, כדאמרינן בברכות שם "וברכת" זו ברכת הזן, "על הארץ" זו ברכת הארץ, "הטובה" זו בונה ירושלים, וכן הוא אומר ההר הטוב הזה והלבנון. ותירצו, שגם קודם לכן היו מברכים ברכות אלו, והם תיקנו רק את נוסח הברכה, שכאשר נכנסו לארץ תיקנו את נוסח ברכת הארץ, וכשנבחרה ירושלים תיקנו את נוסח ברכת בונה ירושלים.

לחץ כדי לכווץ...

וזה לשון הרמב"ן בהשגות לספר המצוות שורש א

וכן בברכת הזן, ויהושע תקן ברכת הארץ, ושלמה תקן בונה ירושלם. וכולן אין מטבעין תורה, אבל נצטווינו מן התורה שנברך אחר אכילתנו, כל אחד כפי דעתו, כעניין ברכת מנימין רעיא שאמר: בריך רחמנא מאריה דהאי פיתא. ובאו הנביאים ותקנו לנו נוסח מתוקן הלשון וצח המליצה, ושנינו בו אנחנו עוד בגלות: ומלכות בית דוד משיחך מהרה תחזירנה למקומה ותבנה ירושלם. כי העניין תקון שלמה ובית דינו, והלשון כפי הזמנים יאמר. וכן כל מה שאנחנו משבחין לאל יתעלה כך הוא.​

 

[גרינפלד]

שו"ר שהזכיר מר עצמו דבריהם​

לחץ כדי לכווץ...

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך (ח י)

בגמ' ברכות מח: אמר רב נחמן משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ, דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים, דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש. והקשו הרשב"א והרא"ש ועוד ראשונים, איך יתכן שיהושע תקן ברכת הארץ ועד אז לא אמרוה, וכן איך אפשר לומר שעד ימי דוד לא ברכו ברכת בונה ירושלים, הרי כל שלשת הברכות הם מן התורה, כדאמרינן בברכות שם "וברכת" זו ברכת הזן, "על הארץ" זו ברכת הארץ, "הטובה" זו בונה ירושלים, וכן הוא אומר ההר הטוב הזה והלבנון. ותירצו, שגם קודם לכן היו מברכים ברכות אלו, והם תיקנו רק את נוסח הברכה, שכאשר נכנסו לארץ תיקנו את נוסח ברכת הארץ, וכשנבחרה ירושלים תיקנו את נוסח ברכת בונה ירושלים.​

לחץ כדי לכווץ...