תולדות אימתי נקראה העיר בשם "באר שבע"? (1 צופה)

[יוסף צ. הירשמן]

בפרשת וירא נאמר שהמקום נקרא "באר שבע" כי שם נשבעו שניהם, דהיינו אברהם אבינו ע"ה ואבימלך האבא.
ואילו בפרשת תולדות נאמר שיצחק קרא שמה "שבעה" ועל שם זה קרויה העיר "באר שבע" עד היום הזה, והיה זה בעת שנשבעו יצחק אבינו ע"ה ואבימלך הבן.

ולכאורה הדברים סותרים זל"ז.

אמנם, אפשר שאברהם אבינו כלל לא קרא לה בשם, אלא יצחק הוא זה שקראה "שבעה", ולאחר זמן זה הפך ל"באר שבע".
ומה שנאמר אצל אברהם שקרא שמה "באר שבע" אין הכוונה עליו, אלא על הקורא שמה אחר כך, והוא יצחק, והתורה כותבת פרט זה מיד אף על פי שהוא מאוחר, ואין מוקדם ומאוחר בתורה.

ובהכי מדוייק שלא נאמר אצל יצחק שקרא שמה "שבעה" על שם שבועתו, אלא נאמר בסתם שקרא שמה "שבעה", והיינו על שם שבועת אביו, כמפורש בתורה בפרשת וירא שקרויה על שם שבועת אברהם עם אבימלך האבא, והכוונה לאפוקי שלא נחשוב שנקראה על שם שבועת יצחק עם אבימלך הבן.
ואם תאמר, אם כן למה קראה יצחק" שבעה" דוקא בעת שבועתו עם אבימלך הבן?
י"ל דראה בזה סימן משמים, ומעשה אבות סימן לבנים, שבדיוק בעת שבועתו מצאו עבדיו את הבאר [שאברהם חפר והפלישתים סתמוהו], כמו שאצל אברהם היתה השבועה על אודות באר המים אשר חפרו עבדיו.
ואז נתגלה שבאמת יש קשר בין הבאר לבין השבועה, ונקבע שמה "באר שבע".

נ.ב. האם הבאר הזאת ידועה כיום?

 

[אמרי שפר]

יישר כח!
אצרף מה שכתבתי בעבר בעניין הנ״ל:
"שבע" בסגול, ולעיל (כ"ו כ"ג) "ויעל משם באר שבע" בקמץ. ועי’ בספורנו דכתב דזה אותה העיר ועד השתא היתה רק ע"ש השבועה ולכן נקראת בקמץ ומעכשיו גם ע"ש שבעה ולכן נקראת בסגול. אבל הרשב"ם כתב שבאמת היו ב’ ערים שנקראו באר שבע, וכוונתו לכאו' דאחת ע"ש השבועה ונקראת בקמץ ואחת ע"ש שבעה ונקראת בסגול. ועי’ רש"י שכתב "שבעה- ע"ש הברית" ומשמע דגם הכא הוי מלשון שבועה וברית.

והנה ידוע הכלל המובא בנדרים לז: ובעוד מקומות (עיי"ש בר"ן "מקרא סופרים – ארץ ארץ, שכשיש בו אתנחתא נקרא ארץ בקמ"ץ, וכ"ה ברא"ש ובתוס' שם) דכל שהוא באתנחתא או בסו"פ נקרא בקמ"ץ וכל שהוא באמצע פסוק ואינו באתנחתא נקרא בסגו"ל, וכגון מים ועוד הרבה מילים כאלה, ולכאו' יש להעיר דהרי הכא איפה שכתוב שבע בקמ"ץ הוא באתנחתא או בסו"פ, ואיפה שהוא בסגול זה באמצע פסוק, וא"כ אין כל הוכחה מהניקוד שהיה ב' ערים שהם באר שבע.

ובוודאי צ"ל דההכרח לדברי הראשונים אינו מחמת שינוי הניקוד, אלא מחמת טעם קריאת שם העיר, דלעיל אצל אברהם מבואר שהיא ע"ש השבועה, והכא אצל יצחק מבואר שהיא ע"ש המספר שבע, וע"כ אומר הרשב"ם שהיו ב' ערים, אבל אה"נ לפי הרשב"ם הניקוד תלוי במיקום המילה שבע אם הוא באתנחתא או לא וכנ"ל.

אמנם ע"ד הספורנו יש להקשות, דנמצא דמעתה צריך לכתוב באר שבע רק בסגול, והרי מצינו כמה וכמה מקומות אחר כך שנכתב באר שבע בקמ"ץ והיינו משום שהוא באתנחתא או בסו"פ כפי הכלל הנ"ל, ודוגמא לדבר הוא "מדן ועד באר שבע" (מלכים א' פ"ה פס' ה') שהוא בקמ"ץ והוא באתנחתא. וצ"ע.

ושמעתי שיש רצו לבאר בדוחק את כוונת הספורנו, דקודם שיצחק קרא לה באר שבע ע"ש השבעה היתה נקראית גם שלא באתנחתא בקמ"ץ ע"ש השבועה, ואחר שיצחק קרא לה ע"ש המספר שבע, הדרא לדוכתא והיתה נקראת באתנחתא וסו"פ בקמ"ץ ושלא באתנחתא בסגול. אמנם זה דוחק לומר דן ומנ"ל לחדש כך ובפרט שאין לכך הוכחה שהרי לא מצינו קודם לכן באר שבע שלא באתנחתא שנקראת בקמ"ץ.