דרך העיון - תשובה לשאלות הידועות (3 צופים)

[דבר היושר]

המבוגרים ולכה"פ האלו בגיל הארבעים ומעלה שמבינינו, אכן נדהמים לראות בשפה ה'מוזרה' שהם שומעים את נכדיהם - בחורי הישיבות המדברים בה בעירנות ובלהט, וגדילה חרדתם באשר הם קוראים לשפה זו 'לדבר בלימוד', אנסה ליישב ההדורים אחד ואחד, להרגיע את המבוגרים יותר מחד, והבחורים מלאי המרץ מאידך גיסא [שידעו את מהות מעשיהם].

אביא כאן מס' נקודות שזה מה שמזעיק ומטריד רבים מהמבוגרים שבינינו, ואשתדל להביא מענה לכל אחד ואחד.

א. האמוראים שהם עצמם מוגדרים כ'יסודי הסברא התלמודית' [רש"י ברכות מז, ב; סוטה כב, א; רש"י סוכה כח, א; רש"י ב"מ לג, א;] והמנתחים והמתעדים הראשונים לאותה תקופה נפלאה ופורחת של צמיחת הדור בעידן התנאים והאמוראים, והנה הם מעולם לא עסקו בשורש הנידון, והיסוד והמושג שהוא נושא בתוכו, אלא רק שאלו זא"ז וענו זל"ז [פעמים בסברא ופעמים בראיה] ואילו אנו חוקרים ומעמיקים כל העת בכל דף בגמ' במשך ימים ואף שבועות, שלכאורה דבר זה נראה כעצירת ההמשכיות של היהדות האותנטית, ולכך יש הנזעקים לנוכח מראה זה, אלא שהמענה לכל זה הוא פשוט, אצל הדורות הקדמונים, לא היה צורך לדון בשורש ומהות הדין והדבר, שהרי התורה היתה 'חיה' אצלם כמו שאף אבא לא יוכל להגדיר ולייסד מהי ה'אהבה' שהוא רוחש לילדיו, שהוא מנשק ומחבק אותם בכל הזדמנות ולכן ככל שהאדם יותר קרוב לזמן נתינת התורה מפי הגבורה, הריהו מצליח לחיות לדוג' את קדושת השבת, וממילא הוא נרתע בכל דבר שגורם לחילול השבת, ואף שלא יצליח להגדיר באיזה משבצת ובאיזה גדר עומדת ה'מלאכה', ואילו אנו כיון שאיננו 'חיים' זאת, אנו מוכרחים להשתית הדבר כחלק מהמושכלות שלנו, ולכן ככל שהדבר יובהר אצלינו יותר מהבחינה השכלית, כך נקבל יותר ויותר את המבט של התורה גופא, ולכן יש ענין ומשמעות רבה להעמקה ופלפול, זהו בקצרה.

ב. צריך להדגיש שה'אמת' יכולה להיות מושגת באמצעות השכל והתבונה הישרה והטהורה, ואין מן ההכרח שהאמת תושג רק על ידי ניתוח סרסורי והיקשי דברים האחד למשנהו [גם אם באים מצד שפנימיותם ההגיונית שווה] ואף שהשכל האנושי מגיע מהמרכיבים הטבעיים, ואינו בעיקרו שכל תורני, ובימי חורפי היה לי ע"ז ויכוחים רבים עם המשגיח, כיצד שייך לנתח בשכל האנושי דברים שהם תורניים ואלוקיים בעיקרם, ולמעשה כפי שהבאתי למעלה שהר"ן בדרשותיו פוסק שאכן התורה נמסרה לשכל האנושי.

ג. כל אדם ואדם מסוגל לנהוג בדרך מסויימת בכדי ללמוד את התורה [וכדברי הגרי"ג זצוק"ל – "כל אחד לפי טבעו"] יש מגוון סוגי דרכים שהאדם יכול ללכת בהם כגון סרסורית, פירושית, סידורית, ויצירתית, והמושג שמתהלך כעת בגאון במוצלחי עולם הישיבות היא הדרך ה'יצירתית' שהיא עצמה יצירה המושתתת על יסודות הסברא וההיגיון, ואינה באה ממקורות מפורשים וכדו' * ואדרבה, הם מעמידים 'יסוד' ולאחר כן את ה'בנין' שיוצא מזה, והם משיאים ונותנים בכדי להוכיח כל אחד את דרכו, אני מסכים שיש מקום רב לדון האם דרך זו נכונה בחור צעיר טען באזניי לפליאתי לצורת לימודו שמעט מעלה גיחוך ופליאה, ואמר לי בזה"ל "דמאחר שהיסוד הרוס איך יתקיים הבנין" והיינו, שבהקדם עלינו לדרוש אחר היסודות והעקרונות, ואחר מיכן עלינו לפנות כיצד זה קורה באופן מעשי ובעולם המעשה, אבל כלל הרבנים שדנים פה צריכים להבין, שבחור שקם בבוקר, ומתחיל סדר א' בשעה תשע, וסדר ב' בשעה ארבע, וסדר ג' בשעה תשע, חייב ומוכרח לאהוב את מה שהוא עושה, זה מה שהוא עושה כל הזמן, עליו להתחבר באופן כללי למה שהוא עושה, ולכן יש נוצרו כ"כ הרבה דרכים ללימוד התורה, שבני האדם רצו להתחבר לתורה וממילא כל אחד ייצר דרך משלו, ו"שבעים פנים לתורה" ו"דור דור וחכמיו, דור דור ודורשיו".

אלא שכמובן מאליו, נקודת המוצא אמורה להיות בחקר 'פרטים' ספציפיים, ומהם אנו מגיעים לניסוח 'כללים' רחבים, ומכללים אלו, אנו מפתחים 'מושגים' מופשטים, ומהם משתלשלים לבסוף - ה'הגדרות', שמטרתם היא היא ליישב שכל דין יהא דבור ומכוון במסילה ישרה ומכוונת ושלא יינקו שני דינים אחד מחברו, ובכך יווצרו סתירות בין הדברים, שמחשש לסתירות מעין אלו, אנו מגדירים כל דבר, את גבולי הדין והמציאות שנאמרו בו, וממילא מה בתוך הגדר ומה אינו שייך לו.

* יש צורות שונות של עבודות 'יצירה', את דרך בריסק מאפיין מושג ה'גדר', וזהו חידושו של הגר"ח מבריסק, וזה פחות או יותר מה שמייחדת את שיטת הגרח"י שרייבר, אלא שזה הגיע למימדים מוגזמים מעט, ודרכו של הגר"ש שקאפ מתאפיינת במושג ה'סברא', ישנם עוד צורות רבות, איני משועמם לנתח לוגית מה השורש שכ"א מגדו"י ניגש דרכו אל התורה, אבל אלו האחרונים ממש בולטים כמעט בכל מילה, פיסקא, ומימרא מדבריהם.

 

[דבר היושר]

עוד יעויין כאן.

 

[יאשע בער]

צריך להדגיש שה'אמת' יכולה להיות מושגת באמצעות השכל והתבונה הישרה והטהורה, ואין מן ההכרח שהאמת תושג רק על ידי ניתוח סרסורי והיקשי דברים האחד למשנהו [גם אם באים מצד שפנימיותם ההגיונית שווה]

לחץ כדי לכווץ...

אבל בשביל שהתבונה תהיה טהורה צריכים לעבוד הרבה. כיום המח ובעקבותיו דרכי החשיבה של כל אחד מושפעים מעשרות מקורות חיצוניים שאינם קשורים לתורה.
ולכן באופן כללי ברור שעדיף ללמוד בצורה של הכרחים וראיות ולא בצורה של סברות, כי הסברות לא בטוח שהם נכונות, אך ההכרחים הם מוכרחים להיות נכונים.

 

[מרגניתא טבא]

א. האמוראים שהם עצמם מוגדרים כ'יסודי הסברא התלמודית' [רש"י ברכות מז, ב; סוטה כב, א; רש"י סוכה כח, א; רש"י ב"מ לג, א;] והמנתחים והמתעדים הראשונים לאותה תקופה נפלאה ופורחת של צמיחת הדור בעידן התנאים והאמוראים, והנה הם מעולם לא עסקו בשורש הנידון, והיסוד והמושג שהוא נושא בתוכו, אלא רק שאלו זא"ז וענו זל"ז [פעמים בסברא ופעמים בראיה] ואילו אנו חוקרים ומעמיקים כל העת בכל דף בגמ' במשך ימים ואף שבועות, שלכאורה דבר זה נראה כעצירת ההמשכיות של היהדות האותנטית, ולכך יש הנזעקים לנוכח מראה זה, אלא שהמענה לכל זה הוא פשוט, אצל הדורות הקדמונים, לא היה צורך לדון בשורש ומהות הדין והדבר, שהרי התורה היתה 'חיה' אצלם כמו שאף אבא לא יוכל להגדיר ולייסד מהי ה'אהבה' שהוא רוחש לילדיו, שהוא מנשק ומחבק אותם בכל הזדמנות ולכן ככל שהאדם יותר קרוב לזמן נתינת התורה מפי הגבורה, הריהו מצליח לחיות לדוג' את קדושת השבת, וממילא הוא נרתע בכל דבר שגורם לחילול השבת, ואף שלא יצליח להגדיר באיזה משבצת ובאיזה גדר עומדת ה'מלאכה', ואילו אנו כיון שאיננו 'חיים' זאת, אנו מוכרחים להשתית הדבר כחלק מהמושכלות שלנו, ולכן ככל שהדבר יובהר אצלינו יותר מהבחינה השכלית, כך נקבל יותר ויותר את המבט של התורה גופא, ולכן יש ענין ומשמעות רבה להעמקה ופלפול, זהו בקצרה.

לחץ כדי לכווץ...

באיזה בחינה הם חיו את הלימוד יותר ממה שאנו חיים, ב"ה דור האברכים יושבים ושקועים בלימוד ודבר זה אינו מסתבר מצד ההיגיון אם לא שנאמר שיש להם טעם בלימוד וחיות בלימוד ושקיעות בלימוד, וא"כ לא הבנתי מה התכוונת שהתורה היתה חייה אצלם,
ב. נניח שהתורה היתה חייה אצלם, מה זה קשור לכך שלא היו צריכים להעמיק ולדון בשורש התלמוד, הלה התורה רחבה מני ים ועמוקה מני אלף, [זה התי' של הבחורים כיום לדרוש ולחקור בעומק הדבר ובשורש הסברא] וא"כ מה הביא אותם שלא לעסוק בעמקות התורה,

ואולי הם אחזו שלא כל דבר צריך להיות ברור לנו, "חוקת התורה".

 

[שקדתי]

אבל בשביל שהתבונה תהיה טהורה צריכים לעבוד הרבה. כיום המח ובעקבותיו דרכי החשיבה של כל אחד מושפעים מעשרות מקורות חיצוניים שאינם קשורים לתורה.

לחץ כדי לכווץ...

ותמיד מה? דרך הלימוד לא הושפעה מהחשיבה היומיומית על כל מיני נושאים?

 

[שקדתי]

באיזה בחינה הם חיו את הלימוד יותר ממה שאנו חיים, ב"ה דור האברכים יושבים ושקועים בלימוד ודבר זה אינו מסתבר מצד ההיגיון אם לא שנאמר שיש להם טעם בלימוד וחיות בלימוד ושקיעות בלימוד, וא"כ לא הבנתי מה התכוונת שהתורה היתה חייה אצלם,
ב. נניח שהתורה היתה חייה אצלם, מה זה קשור לכך שלא היו צריכים להעמיק ולדון בשורש התלמוד, הלה התורה רחבה מני ים ועמוקה מני אלף, [זה התי' של הבחורים כיום לדרוש ולחקור בעומק הדבר ובשורש הסברא] וא"כ מה הביא אותם שלא לעסוק בעמקות התורה,

ואולי הם אחזו שלא כל דבר צריך להיות ברור לנו, "חוקת התורה".

לחץ כדי לכווץ...

שתי השאלות נובעות מחוסר הבנה של הרב דבר היושר הוא לא דיבר על שקיעות בלימוד, הוא דיבר על אינטואיציה תלמודית, לחז"ל היה ברור מה זה מלאכת שבת וכדו' ולכן הם לא דנו ע"ז הם פשוט חיו את זה וזה כמו שאתה תדון עכשיו על לעיסתך את הלחם מה הגדרתה, אתה לא תלך לדון את זה גם אם יש מה לדון אלא אתה תמשיך להקיש דברים הלאה גם בלי לדון בהגדרה, לחז"ל היה מאוד ברור כל דבר באינטואיציה שלהם ולא בהגדרת הדבר.
והעבודה של כל בן אדם היא להבין את חז"ל בצורה שהוא יכול דהיינו לנתח את כונת חז"ל וע"י זה לשנות את האינטואיציה שלו עצמו.

 

[מרגניתא טבא]

שתי השאלות נובעות מחוסר הבנה של הרב דבר היושר הוא לא דיבר על שקיעות בלימוד, הוא דיבר על אינטואיציה תלמודית, לחז"ל היה ברור מה זה מלאכת שבת וכדו' ולכן הם לא דנו ע"ז הם פשוט חיו את זה וזה כמו שאתה תדון עכשיו על לעיסתך את הלחם מה הגדרתה, אתה לא תלך לדון את זה גם אם יש מה לדון אלא אתה תמשיך להקיש דברים הלאה גם בלי לדון בהגדרה, לחז"ל היה מאוד ברור כל דבר באינטואיציה שלהם ולא בהגדרת הדבר.
והעבודה של כל בן אדם היא להבין את חז"ל בצורה שהוא יכול דהיינו לנתח את כונת חז"ל וע"י זה לשנות את האינטואיציה שלו עצמו.

לחץ כדי לכווץ...

במבט ראשוני נראה שדבריך דברים נבונים ונכונים,
אך בקצת העמקה הרי שודאי הדברים צריכים לפנים, דהלה גם כל אדם שאינו עושה כיום מלאכה בשבת הרי שהוא חי את מלאכת שבת, וכל יונק המתגבר שמקבל דעת הרי שהוא חי את קדושת השבת, וכו', וא"כ ודאי שמה שאנו מעמיקים היום אי"ז אלא להבנת שורש הנידון, ולכאו' בזה ל"ש זמנם מזמנינו,

 

[בקלם]

אבל בשביל שהתבונה תהיה טהורה צריכים לעבוד הרבה. כיום המח ובעקבותיו דרכי החשיבה של כל אחד מושפעים מעשרות מקורות חיצוניים שאינם קשורים לתורה.
ולכן באופן כללי ברור שעדיף ללמוד בצורה של הכרחים וראיות ולא בצורה של סברות, כי הסברות לא בטוח שהם נכונות, אך ההכרחים הם מוכרחים להיות נכונים.

לחץ כדי לכווץ...

הלימוד בצורה של הכרחים וראיות כמעט ואינה מקדמת את האדם עצמו בטיהור התבונה, וזיווג המושכלות של האדם עם התוה"ק, אדם אשר לומד בצורה זו הרי הוא מצוי בצורה חיצונית עד למאד לדברי התורה, וכמעט ואין ביכלתו לדמות מילתא למילתא [שזהו הרי עיקר עסק הלימוד חיבור וחילוק...] כיון שאינו מבין את שורש ועיקר הענין אלא רק מסתכל על תוצאותיו ופרטיו,
כוונת כותב המאמר היתה להעמיד שאך ורק פעם שחיו יותר את הדברים בצורה אינטואיטיבית יכלו לדמות ולדון בדברים בלא לנסח את עצמיות הסברות, וגם הפוסקים של היום שרובם ככולם אינם למדנים כמו ראשי הישיבות בכו"א במעט שימוש חכמים שתעשה תוכל להבחין שישנה להם איזו שהיא תפיסה אינטואיטיבית בדברים בעצמן שאין הם יכולים לנסח ולהגדירה,
אך רוב האנשים הרגילים שאין להם את זה מוכרחים ממש, אבל ממש! לנסות כמה שיותר להיכנס לעמקי הסברות [כמובן רק מתוך הדברים הכתובים ומתוך זהירות רבה] ולא מן הנמנע שיקרו טעויות, וחסרים בהבנות בסיסיות, אך זוהי דרכה של תורה וכו' ורק ע"י הגישה לתורה עצמה ולהבנה יוכל האדם לרכוש את ההבנה בתורה, ולא ע"י בריחה לחיצוניות הדברים, הראיות והפילפולים.

 

[בקלם]

ותמיד מה? דרך הלימוד לא הושפעה מהחשיבה היומיומית על כל מיני נושאים?

לחץ כדי לכווץ...

פעם האנשים היו יותר טהורים וקדושים, וממילא יכלו להיות כלים יותר לדברי התוה"ק,
מקור ההבדל הוא בהיות העולם כיום הרבה יותר שפל מפעם, והיותינו הרבה יותר מחוברים לעולם מפעם.

 

[בקלם]

במבט ראשוני נראה שדבריך דברים נבונים ונכונים,
אך בקצת העמקה הרי שודאי הדברים צריכים לפנים, דהלה גם כל אדם שאינו עושה כיום מלאכה בשבת הרי שהוא חי את מלאכת שבת, וכל יונק המתגבר שמקבל דעת הרי שהוא חי את קדושת השבת, וכו', וא"כ ודאי שמה שאנו מעמיקים היום אי"ז אלא להבנת שורש הנידון, ולכאו' בזה ל"ש זמנם מזמנינו,

לחץ כדי לכווץ...

הוא חי את קדושת השבת, אך אין הוא תופס את הרעיון והתוכן הפנימי של הדבר אלא רק את התוצאות של זה אצל האדם, בשונה מפעם שתפסו את התוכן והרעיון חוו אותו, אך לא יכלו לנסח ולהגדיר אותו במילים

 

[בקלם]

"אצל הדורות הקדמונים, לא היה צורך לדון בשורש ומהות הדין והדבר, שהרי התורה היתה 'חיה' אצלם כמו שאף אבא לא יוכל להגדיר ולייסד מהי ה'אהבה' שהוא רוחש לילדיו, שהוא מנשק ומחבק אותם בכל הזדמנות ולכן ככל שהאדם יותר קרוב לזמן נתינת התורה מפי הגבורה, הריהו מצליח לחיות לדוג' את קדושת השבת, וממילא הוא נרתע בכל דבר שגורם לחילול השבת, ואף שלא יצליח להגדיר באיזה משבצת ובאיזה גדר עומדת ה'מלאכה', ואילו אנו כיון שאיננו 'חיים' זאת, אנו מוכרחים להשתית הדבר כחלק מהמושכלות שלנו, ולכן ככל שהדבר יובהר אצלינו יותר מהבחינה השכלית, כך נקבל יותר ויותר את המבט של התורה גופא, ולכן יש ענין ומשמעות רבה להעמקה ופלפול, זהו בקצרה."

לחץ כדי לכווץ...

יש להוסיף, שישנה בזה גם מעלה וגם חיסרון, המעלה היא ההבנה הנוספת שיש בדבר, דהרי כשהאדם יודע לנסח לעצמו ולהגדיר מהי ה'אהבה' ממילא תופס הוא את הענין הרבה יותר, ויכול הוא לדוג' גם להשתמש בו לדמות לדברים אחרים מרוב היותו תפוס בידו,
אך מצד שני ישנו חיסרון, דכאשר הדבר מצוי הרבה יותר אצל האדם ממילא מאבד הוא את נאצלותו וחיותו, וממילא נהפך הוא לדבר יותר מגושם, וחיצוני לעצם הדבר, והוי כעין תפיסה חיצונית של הרעיון אך תפיסה שמחזיקה את הרעיון עצמו, והדברים ארוכים ואכמ"ל.

 

[בן הגולה]

ב. צריך להדגיש שה'אמת' יכולה להיות מושגת באמצעות השכל והתבונה הישרה והטהורה, ואין מן ההכרח שהאמת תושג רק על ידי ניתוח סרסורי והיקשי דברים האחד למשנהו [גם אם באים מצד שפנימיותם ההגיונית שווה] ואף שהשכל האנושי מגיע מהמרכיבים הטבעיים, ואינו בעיקרו שכל תורני, ובימי חורפי היה לי ע"ז ויכוחים רבים עם המשגיח, כיצד שייך לנתח בשכל האנושי דברים שהם תורניים ואלוקיים בעיקרם, ולמעשה כפי שהבאתי למעלה שהר"ן בדרשותיו פוסק שאכן התורה נמסרה לשכל האנושי.

לחץ כדי לכווץ...

קראתי בעבר מאמר מעניין תחת הכותרת 'לחלן את התלמוד' שמתייחס להנ"ל. אולי מישהו יוכל להעלות לתועלת הדיון.
זכור לי שהעלה שם נקודה ששוה דיון בפני עצמה - האם לדרך הלימוד הישיבתית יש מבנה שיטתי מינימלי ['מתודה'] שממנה מתפתח כל השאר.

 

[מרגניתא טבא]

הוא חי את קדושת השבת, אך אין הוא תופס את הרעיון והתוכן הפנימי של הדבר אלא רק את התוצאות של זה אצל האדם, בשונה מפעם שתפסו את התוכן והרעיון חוו אותו, אך לא יכלו לנסח ולהגדיר אותו במילים

לחץ כדי לכווץ...

????

 

[בקלם]

אנסה להסביר יותר,
ישנם מצוות שהונחלו אצלנו בצורה חזקה ובנויה, ברורה לנו קדושתם ואין לנו פקפוק בהם, אך קדושה זו אינה נובעת מתוך הבנת וחיות הרעיון של השבת [שהרי גם ילד מצוי במצב זה] אלא מכח חינוך, ברירות המצוה ועוד כל מיני דברים בסגנון זה,
הדורות הקודמים כאשר ראו דבר ישר חוו ותפסו את הרעיון שבו [ללא יכולת לנסח זאת ולהגדיר] וע"כ הכל היה ברור ולא היה צורך להיכנס לדיונים ולהבנות של היום.

 

[בן הגולה]

אלא שהמענה לכל זה הוא פשוט, אצל הדורות הקדמונים, לא היה צורך לדון בשורש ומהות הדין והדבר, שהרי התורה היתה 'חיה' אצלם כמו שאף אבא לא יוכל להגדיר ולייסד מהי ה'אהבה' שהוא רוחש לילדיו, שהוא מנשק ומחבק אותם בכל הזדמנות ולכן ככל שהאדם יותר קרוב לזמן נתינת התורה מפי הגבורה, הריהו מצליח לחיות לדוג' את קדושת השבת, וממילא הוא נרתע בכל דבר שגורם לחילול השבת, ואף שלא יצליח להגדיר באיזה משבצת ובאיזה גדר עומדת ה'מלאכה', ואילו אנו כיון שאיננו 'חיים' זאת, אנו מוכרחים להשתית הדבר כחלק מהמושכלות שלנו, ולכן ככל שהדבר יובהר אצלינו יותר מהבחינה השכלית, כך נקבל יותר ויותר את המבט של התורה גופא, ולכן יש ענין ומשמעות רבה להעמקה ופלפול, זהו בקצרה.

לחץ כדי לכווץ...

מדהים לראות איך מתחברת תורת בית המדרש הליטאי והרציונלי יחד עם תורה חסידית שכזו. אני לא בטוח שהבחורים שאליהם מכוונים הדברים ידע מאיפה להסתכל עליהם...

 

[מרגניתא טבא]

אנסה להסביר יותר,
ישנם מצוות שהונחלו אצלנו בצורה חזקה ובנויה, ברורה לנו קדושתם ואין לנו פקפוק בהם, אך קדושה זו אינה נובעת מתוך הבנת וחיות הרעיון של השבת [שהרי גם ילד מצוי במצב זה] אלא מכח חינוך, ברירות המצוה ועוד כל מיני דברים בסגנון זה,
הדורות הקודמים כאשר ראו דבר ישר חוו ותפסו את הרעיון שבו [ללא יכולת לנסח זאת ולהגדיר] וע"כ הכל היה ברור ולא היה צורך להיכנס לדיונים ולהבנות של היום.

לחץ כדי לכווץ...

בתפיסה הפשוטה לכאו' אין הבדל בדורות.

 

[רבי]

נראה לי שזה המאמר.
@בן הגולה

 

[בקלם]

מדהים לראות איך מתחברת תורת בית המדרש הליטאי והרציונלי יחד עם תורה חסידית שכזו. אני לא בטוח שהבחורים שאליהם מכוונים הדברים ידע מאיפה להסתכל עליהם...

לחץ כדי לכווץ...

זהו ניסוח של דורנו למה שהיה פעם וע"כ הם לא ידעו מה מדובר..., ואם אתה קורא לזה חסידי יש לך חוסר בסיסי בהבדל בין חסידות לליטאיות.

 

[בקלם]

בתפיסה הפשוטה לכאו' אין הבדל בדורות.

לחץ כדי לכווץ...

??

 

[בן הגולה]

בתפיסה הפשוטה לכאו' אין הבדל בדורות.

לחץ כדי לכווץ...

???????????

לחץ כדי לכווץ...

אכן. מקובל שיש הבדלים ברמה\ביכולות וכו' לא מקובל לומר שהם למדו מתוך איזו חוויה רוחנית עילאית שחסרה לנו.