כללי פרדוקס הלכתי - גלגל החוזר (1 צופה)

[ישמח]

מעשה שהיה בכהן שחפצה נפשו לטייל עם חבריו ומשפחתו בימי בין הזמנים, דא עקא שחלק גדול מהטיול היה להשתטח על קברי הצדיקים בתחינה לקראת השנה החדשה, ומה לכהן בבית הקברות?!
אלא שאותו כהן פיקח היה, ואמר כי אלו הקברים המדוברים לא היו ידועים מעולם, ונתגלו רק ברוח הקודש ע"י האר"י ז"ל, והלא מקובלנו ש'תורה לא בשמים היא', וא"כ כל זמן שאין לנו עדים נאמנים שאכן יש כאן קבר אין שום חסרון מצד הלכות טומאת כהנים לבוא לאלו הקברים, ואמנם - אמר אותו הכהן - הרי סוף סוף אמר האר"י ז"ל שיש שם קברים וא"כ מי לנו גדול מהאר"י הקדוש ולכן זהו מקום תפילה ממעלה ראשונה אף לו לכהן....




יעוי' בחזו"א סוכה סי' נ"ב שדן לגבי ניסוך המים שאין חסרון של ברירה בסינון מים שנתגלו הגם שהסינון מפריש את הארס מן המים, וכ' החזו"א שהסינון הותר משום שאינו אלא חומרא בעלמא. והרי לכאו' כל מטרת הסינון היא להפריש את הארס מהמים, והרי אם זו רק חומרא ואין אנו באמת חוששים להימצאות הארס, הרי אין צריך בסינון, ואם אנו כן חוששים הרי הוא בורר גמור לכאו', וצ"ת.

 

[הרב מרודוש]

מעשה שהיה בכהן שחפצה נפשו לטייל עם חבריו ומשפחתו בימי בין הזמנים, דא עקא שחלק גדול מהטיול היה להשתטח על קברי הצדיקים בתחינה לקראת השנה החדשה, ומה לכהן בבית הקברות?!
אלא שאותו כהן פיקח היה, ואמר כי אלו הקברים המדוברים לא היו ידועים מעולם, ונתגלו רק ברוח הקודש ע"י האר"י ז"ל, והלא מקובלנו ש'תורה לא בשמים היא', וא"כ כל זמן שאין לנו עדים נאמנים שאכן יש כאן קבר אין שום חסרון מצד הלכות טומאת כהנים לבוא לאלו הקברים, ואמנם - אמר אותו הכהן - הרי סוף סוף אמר האר"י ז"ל שיש שם קברים וא"כ מי לנו גדול מהאר"י הקדוש ולכן זהו מקום תפילה ממעלה ראשונה אף לו לכהן....

לחץ כדי לכווץ...

מעשה בכהן שהגיע להפגין נגד חילולי קברים בגולבנציץ
וכששאלוהו מה לכהן בבת הקברות
ענה, בהלכה אני כמו ר' משה שטרנבוך
בהשקפה אני כמו הגאב"ד......

 

[מחכה]

למעשה אחר שגילה האר''י שבמקום זה יש קבר, אפשר לבדוק (גם בלא לחפור) אם יש חלל תחת המצבה ואם יש שם קבר (בפרט הקבורה הנהוגה בזמנם במערות.
ומעכשיו אפשר דשוב לא סגי באמירה 'תורה לא בשמים' וחייב לבדוק (אא''כ אמר האר''י בזמן שגילה על קברים אלו שהוא אומר אך ורק לפי רוה''ק).

יש ווארט שאומר שביאת משיח לא תגרום לאף נזק. ויש אנשים שעיקר חיותם מללכת לקברי צדיקים והקשו איך ילכו כשיקומו צדיקים לתחייה.
וביארו שיש צדיקים שיש להם קבר בשני מקומות ורק מאחד מהם יקומו

 

[הוגה דעות]

א"כ כל זמן שאין לנו עדים נאמנים שאכן יש כאן קבר אין שום חסרון מצד הלכות טומאת כהנים לבוא לאלו הקברים

לחץ כדי לכווץ...

איני יודע הכללים הברורים בזה, אבל אפשר שהוי כחזקה שיש שם קבר כיון שידוע ומוחזק המקום לקבר.

יעוי' בחזו"א סוכה סי' נ"ב שדן לגבי ניסוך המים שאין חסרון של ברירה בסינון מים שנתגלו הגם שהסינון מפריש את הארס מן המים, וכ' החזו"א שהסינון הותר משום שאינו אלא חומרא בעלמא. והרי לכאו' כל מטרת הסינון היא להפריש את הארס מהמים, והרי אם זו רק חומרא ואין אנו באמת חוששים להימצאות הארס, הרי אין צריך בסינון, ואם אנו כן חוששים הרי הוא בורר גמור לכאו', וצ"ת.

לחץ כדי לכווץ...

יש שדנים בברזים שיש בהם מסננות אם יש בזה חשש בורר, ובפשטות אין בזה חשש בורר כיון שאין דבר מורגש שמעורב עם המים, וכל הענין זה לרווחא דמילתא. ואע"פ שכל מטרת המסננת היא לברור, מכל מקום אפשר שאם אין צריך לברור אלא לרווחא דמילתא אין בזה איסור בורר.

ומסתמא שזו גם כוונת החז"א שאע"פ שכל מטרת הסינון היא לברור, מכל מקום אינו אלא לרווחא דמילתא, להחמיר ולחשוש שמא נתערב הארס, אבל אי אפשר לומר שהוי ממש "ברירה".

 

[הצעיר שבחבורה]

יעוי' בחזו"א סוכה סי' נ"ב שדן לגבי ניסוך המים שאין חסרון של ברירה בסינון מים שנתגלו הגם שהסינון מפריש את הארס מן המים, וכ' החזו"א שהסינון הותר משום שאינו אלא חומרא בעלמא. והרי לכאו' כל מטרת הסינון היא להפריש את הארס מהמים, והרי אם זו רק חומרא ואין אנו באמת חוששים להימצאות הארס, הרי אין צריך בסינון, ואם אנו כן חוששים הרי הוא בורר גמור לכאו', וצ"ת.

לחץ כדי לכווץ...

או"ח שיט י
יין או מים שהם צלולים מותר לסננן במשמרת: הגה: ואף על פי שיש בו קסמין דקין הואיל וראויין לשתות בלאו הכי (סמ"ג).

 

[הוגה דעות]

יעוי' בחזו"א סוכה סי' נ"ב שדן לגבי ניסוך המים שאין חסרון של ברירה בסינון מים שנתגלו הגם שהסינון מפריש את הארס מן המים, וכ' החזו"א שהסינון הותר משום שאינו אלא חומרא בעלמא. והרי לכאו' כל מטרת הסינון היא להפריש את הארס מהמים, והרי אם זו רק חומרא ואין אנו באמת חוששים להימצאות הארס, הרי אין צריך בסינון, ואם אנו כן חוששים הרי הוא בורר גמור לכאו', וצ"ת.

לחץ כדי לכווץ...

יין או מים שהם צלולים מותר לסננן במשמרת: הגה: ואף על פי שיש בו קסמין דקין הואיל וראויין לשתות בלאו הכי (סמ"ג).

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה לא דמי.

דהתם גם השתא שידוע שהם מעורבין הם ראויין לשתייה. ואין זה בורר גמור. אבל במים מגולים כל מה שבא לעשות הוא לסנן את הארס, ועד כמה שיש ארס הרי המים לא ראויים לשתייה אילולא הסינון, אע"פ שמסתמא אין ארס אבל סוף סוף כל עיקר הסינון הוא מפני חשש הארס שמקלקל את המים, ומי אמר ששרי גם בזה?

 

[הצעיר שבחבורה]

ומי אמר ששרי גם בזה?

לחץ כדי לכווץ...

החזו"א.

לכאורה לא דמי.

לחץ כדי לכווץ...

ואפרש, כמובן שאינו מוכרח ללמדו מכאן, אלא שזה מבטל את המונח 'פרדוקס' כלפי זה.

 

[לחושבי שמו]

מעשה שהיה בכהן שחפצה נפשו לטייל עם חבריו ומשפחתו בימי בין הזמנים, דא עקא שחלק גדול מהטיול היה להשתטח על קברי הצדיקים בתחינה לקראת השנה החדשה, ומה לכהן בבית הקברות?!
אלא שאותו כהן פיקח היה, ואמר כי אלו הקברים המדוברים לא היו ידועים מעולם, ונתגלו רק ברוח הקודש ע"י האר"י ז"ל, והלא מקובלנו ש'תורה לא בשמים היא', וא"כ כל זמן שאין לנו עדים נאמנים שאכן יש כאן קבר אין שום חסרון מצד הלכות טומאת כהנים לבוא לאלו הקברים

לחץ כדי לכווץ...

יש''כ.
אך שמעתי לדון דהשמים יכולים לגלות מציאות, כגון זה תכלת וכדו'.

 

[מאן דהו]

כגון זה תכלת וכדו'.

לחץ כדי לכווץ...

כלומר?

 

[שלוות העמל]

איני יודע הכללים הברורים בזה, אבל אפשר שהוי כחזקה שיש שם קבר כיון שידוע ומוחזק המקום לקבר.

יש שדנים בברזים שיש בהם מסננות אם יש בזה חשש בורר, ובפשטות אין בזה חשש בורר כיון שאין דבר מורגש שמעורב עם המים, וכל הענין זה לרווחא דמילתא. ואע"פ שכל מטרת המסננת היא לברור, מכל מקום אפשר שאם אין צריך לברור אלא לרווחא דמילתא אין בזה איסור בורר.

ומסתמא שזו גם כוונת החז"א שאע"פ שכל מטרת הסינון היא לברור, מכל מקום אינו אלא לרווחא דמילתא, להחמיר ולחשוש שמא נתערב הארס, אבל אי אפשר לומר שהוי ממש "ברירה".

לחץ כדי לכווץ...

למה שהחזקת אנשים תחשב חזקה

 

[לחושבי שמו]

כלומר?

לחץ כדי לכווץ...

דזה הצבע הוא צבע תכלת

 

[הוגה דעות]

למה שהחזקת אנשים תחשב חזקה

לחץ כדי לכווץ...

אם היה ידוע לך שמחזיקים בטעות ואליבא דאמת אין שם קבר, זה דיון אחד. אך כל זמן שלא ידוע לך בוודאות שאין שם קבר, יכול להיות שעצם העובדה שמקובל וידוע שיש שם קבר הוי כחזקה. וזכורני שיש סוגי חזקות כאלה שהוחזק הדבר אצל האנשים, ואיני ידוע בזה הלכה ברורה.

 

[ימה של תורה]

אלא שאותו כהן פיקח היה, ואמר כי אלו הקברים המדוברים לא היו ידועים מעולם, ונתגלו רק ברוח הקודש ע"י האר"י ז"ל,

לחץ כדי לכווץ...

האר"י גילה ברוח קדשו שבמקום פלוני שמוחזק לקבר קבור אדם גדול.
ולכן גם לצד שלא בשמים היא, אבל קבר יש כאן.

 

[אפיקי מים]

יש ווארט שאומר שביאת משיח לא תגרום לאף נזק. ויש אנשים שעיקר חיותם מללכת לקברי צדיקים והקשו איך ילכו כשיקומו צדיקים לתחייה.
וביארו שיש צדיקים שיש להם קבר בשני מקומות ורק מאחד מהם יקומו

לחץ כדי לכווץ...

ומשמיה דהגר"נ טוקר זצ"ל מטו שלא כל הצדיקים שבקברים יקומו.......

 

[אפיקי מים]

לעיקר העניין, לכאורה מה שנתגלה ע"פ הקבלה איננו מהשמים, שתורת הקבלה ג"כ נתונה לבנ"א
ורק אם העיד שקיבל כן ממגיד מן השמים ללא שום מקור מהתורה הנתונה לנו יל"ד בזה.

ועוד י"ל שלא בשמים היא נאמר על דינים ולא על מציאות,
והאר"י לא גילה אלא את המציאות שמצויים שם קברים ולא את ההלכה שאסור לכהן לבא לשם.