קבלת פנים - ברוכים הבאים לחברים החדשים! | האוצר שלנו| דף 9 קבלת פנים - ברוכים הבאים לחברים החדשים! | האוצר שלנו| דף 9
  • פורום אוצר התורה מאחל לכל חברי הפורום שליט"א
    שנה טובה ומתוקה כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים 🌸
ברוך הבא!
בתנאי שזה מבקש אמת אחר...
כי ההוא הישן... האמת האלטרנטיבית שלו - שגם הכפירה התקשתה להכיר... - הרסה יותר מדי! אז ככל וזה אתה, התכבד והשאר באכסניה הישנה...

להלן כמה ציטוטים מלאים (בלי צנזור ובלי עריכה) שעוד מתנוססים שם למרבה הבושה... (ואלו יחסית מהדברים "המתונים"... שהאיש פיזר שם באלפים!)
אם כתוב בגמ' או במדרש שנשים הן עצלניות או מעוניינות בתפלות, אין פה איזו אמירה נבואית שהתקבלה מהקב"ה שכך טבען של נשים לנצח נצחים, אלא פשוט שיקוף של המציאות הרווחת בזמן שנכתבו הדברים, ותו לא.
הבעיה היא שרבים סבורים משום מה שכל דבר שנכתב בספר תורני מייצג את הקב"ה באופן ישיר, מבלי לתפוס את העובדה הפשוטה שהכותבים היו בני אדם (חכמים וצדיקים וכו') שכתבו דברים על רקע הנוף בו הם גדלו וחיו.
מכל פרשיות התורה בנושא עבדות נראה בבירור שהכיוון הוא לצמצם את העבדות ככל הניתן, ואף מבואר שעבדות בעקרון אינו דבר חיובי. לפי זה מסתבר שהציווי לא לשחרר עבד כנעני נובע מהעובדה שעבדות היתה בזמנם מציאות הכרחית, ואם לא ישתעבדו בעבדים כנעניים יבואו להשתעבד בעבדים עבריים. כך גם נראה מלשון הכתוב: "וְהִתְנַחֲלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ, וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ". כלומר יש קשר בין השעבוד בעבדים כנענים לאי שעבוד בעבדים עבריים.
ממבט כולל נראה שעיקר דברי התורה אינם מכוונים לרמה הפרקטית אלא לרמה העקרונית. רוב מצוות התורה לא היו רלוונטיות במשך רוב שנות קיום עם ישראל, ויש פרשיות שלמות שמעולם כמעט ולא היו רלוונטיות למעשה*, כמו כן קיומן המעשי של מצוות רבות שונה לחלוטין מפשט הכתובים.** זאת כמובן מלבד ביטויים רבים שאינם מתפרשים כפשוטם אלא כוונתם להביע רעיון מסויים.***
גם בדברי האגדה של חז"ל רואים גישה כזו, והיטב לבארה המהר"ל בבאר השישי, שגם כשמתארים את הטבע כוונתם לתאר את הסיבות הרוחניות העומדות בבסיס הטבע ולא את הטבע עצמו, ועל פי גישה זו נוהג לבאר בספריו תיאורים טבעיים או מספרים הנראים רחוקים מן המציאות, ובדרך זו הלך גם הרמח"ל במאמרו על ההגדות.

היסוד הנלמד מזה הוא, שהתורה מכוונת למציאות הרוחנית, שניתן להגדירה כרובד העקרוני של המציאות הגשמית, אך לא למציאות הגשמית עצמה. יש פער גדול בין הרובד העקרוני לרובד המעשי, שנובע מרצון ה' להעלים את עצמו בעולם הזה, כנרמז בשורש המילה "עולם".

ועל כן, כשהתורה או חז"ל מתארים את המציאות או איך היא אמורה להראות, הכוונה למציאות הרוחנית והעקרונית, ולא למציאות המעשית, והמטרה היא להביע לנו מסר דרך תיאור זה. כשהתורה מורה שמחלל שבת או בן סורר ומורה יומת זה בעיקר רלוונטי מבחינה עקרונית אך ליישם זאת בפועל דרושים תנאים רבים, ועל דרך זה מבואר מאמר הגמ' שגם בזמן הזה דין ד' מיתות לא בטלו אף שבפועל זה בקושי קורה מסיבות שונות (וכפי שנתבאר בתוס' שם). על אותו הדרך, כשהיא מבטיחה שאם נסור מאחרי ה' הוא יעצור את השמים ולא יהיה מטר, הרלוונטיות היא בעיקר מבחינה עקרונית אך בדרך כלל לא ייושם מבחינה מעשית מסיבות שונות.

ישנן גישות שאינן רואות בעין יפה גישה כזו המוציאה דברים מפשוטן (וכבר דיבר עליהן הרמב"ם בהקדמתו לחלק), אך הן יצטרכו להתמודד עם המציאות, ובדרך כלל הן עושות זאת ע"י עצימת עיניים והתכחשות אליה. על כגון דא נאמר "שבקיה לקרא דהוא דחיק ומוקים אנפשיה".

*מיתות ב"ד, פר העלם דבר ושעירי ע"ז של ציבור, פיגול, עגלה ערופה, עיר הנדחת, בן סורר ומורה.
**עין תחת עין, ולטוטפות בין עיניך, בכל קודש לא תגע, ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי, והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת, ופרשו השמלה, לא תבשל גדי בחלב אמו, והגישו אל הדלת, וכהנה רבות.
***תיאורים פיזיים על הקב"ה, ערים בצורות בשמים, ארץ אשר אבניה ברזל, וכד'.
 

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון