אלול מי קבע בישיבות שלא מתחתנים באלול? (2 צופים)

[יישר כח גדול]

מי קבע בישיבות שלא מתחתנים באלול?
ביטול פריה ורביה.
שמא יקדימנו (מישיבות שפחות מקפידים...)

 

[לב טוב]

ביטול פריה ורביה.

לחץ כדי לכווץ...

כנגד זה יש ביטול יראת שמים
של הכנה לראש השנה

וללא יראת שמים אין אדם ואין תורה
וכתוב רק אין יראת שמים במקום הזה והרגוני

ואם אין יראת שמים ואין אדם ואין תורה
פריה ורביה למה לן.

 

[ספרייה תורנית]

בשם החזון איש להתחתן בחודש אלול זו תוספת זכויות ליום הדין.

 

[ספרייה תורנית]

נישואין בחודש אלול ובעשי"ת

מובא בשו"ע (יו"ד קע"ט ס"ב) שנהגו שאין נושאין נשים אלא במילוי הלבנה, וכ"כ הרמ"א (אהע"ז סי' ס"ד ס"ג): 'ונהגו שלא לישא נשים אלא בתחילת החודש בעוד שהלבנה במילואה' כלומר דווקא בתחילת החודש כשהלבנה מתווספת והולכת ולא בחסרונה, וכן הביא בעה"ש שם (סקי"ג). ברור שאין מדובר באיסור אלא סימן טוב, וכדברי הנמוקי יוסף (ס"פ ד' מיתות), וכמו שכתב רבינו בחיי (כד הקמח אות מ'): 'מה שנוהגין העולם שאין נושאין נשים בחסרון אלא במילוי הלבנה, אין איסור בזה אלא לסימן טוב שיעשו הנישואין במילוי ולא בחסרון וכעניין שאנו נוהגין בליל ראש השנה, וכעין שמושכים המלכים על המעיין, והוא לסימן טוב כדי שתמשך מלכותם' וע"ע עה"ש שם: 'דכמו שהלבנה מתוספת והולכת כן יתוסף הזיווג הזה… וסימנא טבא הוא כמו שממשיכין יין בצנורות לפני חתנים, ואין בו משום דרכי האמורי, דכל דבר שאינו אלא לסימן טוב אין בו משום ניחוש ושרי' (וע"ע בביאור הגר"א היו"ד שם שציין מקור מתיקוני זוהר, וע"ע בשו"ת בנין ציון סי' קמ"א מש"כ בזה). יש מהפוסקים שהקפידו יותר ויש שפחות, וגם המקפידים לא הקפידו באופן שבא על חשבון דבר חשוב אחר כגון אם מחמת זה יהיה חופת נדה (עי' תשובה מאהבה ח"ג יו"ד סי' שנ"ה, קש"ע סי' קס"ו ס"ג, שו"ת התעוררות תשובה סי' ל'), או כשהחתן למעלה מגיל עשרים (עי' שו"ת מהר"י אסאד סי' כ"ד), מ"מ כשהדבר מסתדר רבים הקפידו משום סימנא טבא.

והנה בחודש אדר ואלול נוהגים להתחתן בכל החודש, ואין מי שחושש לחיסור הלבנה (עי' שדה חמד מערכת חתן וכלה אות כ"א, עה"ש שם, דרכי תשובה יו"ד קע"ט סקי"ח) , והביא לכך בשדה חמד שם כמה טעמים: א. לגבי אדר שנא' בו 'והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליו"ט' (אסתר ט') וכל החודש במשמע, וכן לגבי חודש אלול איתא במגילת תענית: 'שבעה עשר באלול – בשיבסר ביה נפקו רומאי מן ירושלם. מפני שהיו מצרין לבני ירושלם ולא יכלו לצאת ולבוא מפניהם ביום אלא בלילה ובמה היו מצרים להם מלכי יון היו מושיבין קסטריאות בעירות להיות מענין את הכלות ואחר כך היו נשואות לבעליהן ומנעו את ישראל שלא לשמח עם נשותיהם לקים מה שנאמר אשה תארש ואיש אחר ישכבנה ולא היה אדם מבקש לישא אשה מפני הקסטריאות חזרו מכניסין אותן בחשאי שנאמר והשבתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחים ואור נר וכשהיו שומעין קול רחים בבורני היו אומרים שבוע הבן שבוע הבן וכשהיו רואים אור נר בברור חיל היו אומרים משתה שם משתה שם. ובת אחת היתה למתתיהו בן יוחנן הכהן הגדול וכשהגיע זמנה לינשא בא הקסטרין לטמאה ולא הניחו אותו וקנאו מתתיהו ובניו וגברה ידם על מלכות יון ונמסרו בידן והרגום ואת היום שבטלום עשאוהו יום טוב'. ואף שבטלה מגילת תענית, עם כל זה נעשה מזל הנישואין בריא בחודש אלול, ונתבטל לגמרי החשש של מילוי הלבנה בחודש זה שהרי הנס נעשה בי"ז בו, ומזלו ג"כ מזל בתולה. ב. ימי חודש אלול הם ימי רצון שעלה משה בהר לקבל לוחות אחרונות (ועי' תשב"ץ קטן תס"ד, תס"ה: שכל המנהגים של חתן וכלה אנו למדין ממתן תורה). ג. מבואר בחז"ל שחודשי אדר ואלול היו ירחי כלה: …ומתקבצין שתי פעמים בשנה באדר ובאלול מכל המקומות ונושאין ונותנין במלחמתה של תורה עד שמעמידין דבר על בוריו והלכה לאמתה וכו' (תנחומא נח ג'), ויעויין עוד בברכות יז: וברש"י ד"ה שבחא. וא"כ יתכן שזכות התורה מסייעת שכל החודש יהיה בסימן טוב.

 

[ספרייה תורנית]

בשדה חמד (שם כ"ג) כתב נגד מנהג מקומות שהיו אומרים שאין לעשות חופה בחודש אלול: 'לא ראיתי ולא שמעתי מנהג זה, ואני מעיד על עצמי שנכנסתי לחופה בעיה"ק ירושת"ו בחדש אלול… והיו בחופה כמעט כל גדולי הדור רבני גאוני תקיפי דארעא דישראל… ומשנה שלימה שנינו 'המלך והכלה ירחצו פניהם', והיינו דהכלה רוחצת פניה ביום הכיפורים כל שלושים יום לנשואיה, הרי שנישאה בחודש אלול. וכ"כ מרן בשו"ת יחוה דעת (ח"א סי' מ"ח): 'ברור הדבר ללא כל ספק שאין כל חשש לעשות נישואין בחודש אלול, לא מצד ההלכה ולא מצד מנהג, ואדרבה, ראויה מצוה גדולה כזאת של פריה ורביה להגן על החתן והכלה, ולהכריע מעשיהם לכף זכות, שיזכו לכתיבה וחתימה טובה, וכן העיד בגודלו הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני בספרו שדי חמד… ולכן מה שיש אנשים אומרים שאין נוהגים לעשות חופה וקידושין בכל חודש אלול, טעות הוא בידם, ואין לחוש לדבריהם כלל. וכן המנהג פשוט בכל תפוצות ישראל, והמחמיר בזה אינו אלא מן המתמיהים'.

אמנם בעשי"ת פשט המנהג שלא להינשא אף שאין בכך כל איסור (עי' סידור הגר"י עמדין דיני עשי"ת אות כ"ד, קש"ע סי' ק"ל ס"ד, מטה אפרים סי' תר"ב ה'), ועי' חכמת שלמה (או"ח סי' תר"ב ס"א) שכתב שני טעמים בזה, וע"ע טעם במטה אפרים שם, ובמקרים שלא שייך כ"כ הטעמים כנישואי אלמן ואלמנה דנו להקל, וכן משום קדושה וכדכתב בשו"ת יחוה דעת הנ"ל: 'בדבר עריכת נישואין בעשרת ימי תשובה, כיון שהם ימי דין, וכמ"ש חז"ל במסכת ברכות (יב ע"ב): אימתי ויגבה ה' צבאות במשפט, בעשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, לפיכך יש נוהגים להמנע מלעשות נישואין בימים אלו. וכמו שכתב בספר מטה אפרים… אולם גם מנהג זה לא נתפשט ברוב המקומות, ושלמים וכן רבים עורכים נישואיהם בעשרת ימי תשובה. ומכל שכן בזמנים אלו שרוב ככל הבחורים הנושאים להם נשים הם למעלה מגיל עשרים שנה, וחובה קדושה מוטלת עליהם להקדים נישואיהם כל מה שאפשר, שהרי אמרו בקידושין (כ"ט ע"ב), בן עשרים שנה שלא נשא אשה הרי הוא בהרהורי עבירה. ואמרו חז"ל (ביומא כ"ט ע"א) הרהורי עבירה קשים מעבירה' וכו'. וסיים שם: ולכן הדבר ברור שהמקדים למצוה לישא אשה אפילו בעשרת ימי תשובה (כשלא עשה כן לפני ראש השנה מאיזו סיבה שהיא), הרי זה בבחינת זריז ונשכר (פסחים נ' ע"א). וראויה מצוה גדולה זו להכריע לכף של זכות, (כעין מ"ש בספר הלבוש א"ח (סי' תר"ב סעיף ב'). ובשיורי כנה"ג שם ובשו"ת לב חיים (ח"ב סי' קס"א) ועוד). צא ולמד ממה שכתב הגאון רבי דוד צבי הופמן ז"ל בשו"ת מלמד להועיל (חלק אבן העזר סי' א'): שנישואיו נערכו ביום ו' תשרי, ומר חמיו הרב הצדיק זצ"ל התייעץ בזה עם גדולי הדור ופסקו להתיר, ואדרבה ראויה מצוה רבה זו להכריע לכף זכות את החתן והכלה, ושוב מצא שכן כתב בספר דרכי נועם בשם הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל. ובשו"ת ר' עזריאל הילדסהיימר הנדפס מחדש (חאו"ח דף קנ"ז סוף ע"ב), העיר על מ"ש בדרכי נועם שנוהגים שלא לעשות נישואין בעשרת ימי תשובה, והוא מהקיצור שלחן ערוך, שכתב כן בשם מטה אפרים, וכתב שיש למחוק דברים אלו, כי במדינותינו אין נוהגים להחמיר בזה כלל, ונישואי הרב הצדיק ר' יעקב היינמאן היו בין כסא לעשור וכו' ע"ש עוד.

 

[ספרייה תורנית]

בישיבות קבעו שלא יתחתנו כדי שלא להפריע למהלך סדרי הישיבה בחודש זה. ראה בקובץ 'מבקשי תורה' כ"ה עמ' רס"ו מדברי הגרא"מ שך זצוק"ל.

 

[ספרייה תורנית]

רבי אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש ישיבת מאור התלמוד מעיד:

כשאני למדתי בישיבת פוניבז', היה פשוט וברור לכל הבחורים שלא יוצאים באלול מהישיבה. אף שלא היתה בישיבה מסגרת של משטר, הדבר היה ברור לכולם. לדאבוננו גם הענין הזה השתנה מאוד בדור האחרון, ואצלנו בישיבה לקח זמן רב עד שהצלחנו להחדיר לבחורים שלא עורכים חתונות ב'אלול'.

לפני כמה שנים התארס בחור בישיבה, ואביו הגיע וביקש לקבוע את החתונה לחודש אלול, וטען שהוא עובד קשה לפרנסתו לאורך כל הקיץ, ואין לו ברירה אחרת אלא לערוך את החתונה בחודש אלול. הקשבנו לטענתו של האבא, והשבנו לו שישאל את פיו של רשכבה"ג מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, ואנחנו ננהג כפי הוראתו.

ואכן, נכנסו ושטחו את השאלה בפני מרן זצ"ל, והוא השיב: להתחתן באלול? למה לא. אין בזה איסור הלכתי. אבל שבחורים יבואו לחתונה? אי אפשר. זה יהרוס להם את ה'אלול'!

כמובן שכאשר העברנו את התשובה לאבי החתן, נמצאה לפתע האפשרות לקיים את החתונה בתאריך אחר…

אגב, כמעט מידי שנה פונים הורים ומבקשים לערוך חתונות בחודש אלול, ואני חוזר ומספר להם את המעשה שהיה עם מרן זצ"ל, ומסביר בנועם שזוהי הנהגת הישיבה.

אבל אני חייב להדגיש בענין זה, וגם באופן כללי בעניינים הנוגעים להנהלת הישיבה, שצריך להסביר לבחורים – וכן להורים – את המדיניות וההנהגות של הישיבה בצורה ידידותית. כאשר הבחורים שומעים ומבינים את ההסברים, ובפרט אם היה 'נוטל עצה מן הזקנים', אזי הם לא מרגישים שהישיבה פועלת נגדם חלילה, ואין להם ויכוח עם הישיבה. כאשר ישיבה נוהגת עם תלמידיה באופן הזה, אני סבור שהבחורים יכולים להתחבר לישיבה בקשר של קיימא, והישיבה בונה להם את כל המבט על החיים.

 

[חסידישער כולל יונגערמאן]

בשם החזון איש להתחתן בחודש אלול זו תוספת זכויות ליום הדין.

לחץ כדי לכווץ...

הרה"ק הדברי חיים מצאנז אמר שבאלול שהייתה לו חתונה הראש השנה ויוה"כ שלו היו נראים אחרת לגמרי... עיין ב"ויגד משה" נישואין עמוד י"ח.

ובספר נטעי גבריאל ר"ה פ"ה אות ט' בהערה.

 

[טענו בחיטים והודה לו בחיטים]

מי קבע בישיבות שלא מתחתנים באלול?

לחץ כדי לכווץ...

ר' יחזקאל לווינשטין משגיח דמיר כשכיהן משגיח בפוניבז'
וצ"ע למה לא תיקן כן במיר
אולי בגלל שהתחתנו במיר בגיל מאוחר וצ"ע

 

[טענו בחיטים והודה לו בחיטים]

כנגד זה יש ביטול יראת שמים
של הכנה לראש השנה

לחץ כדי לכווץ...

איזה ביטול יראת שמים והכנה לר"ה יש בחתונה בשבוע הראשון באלול?

 

[עוזי ומגני]

מי קבע בישיבות שלא מתחתנים באלול?
ביטול פריה ורביה.
שמא יקדימנו (מישיבות שפחות מקפידים...)

לחץ כדי לכווץ...

נראה לי שלא היתה קביעה לא להתחתן באלול
אלא שמי שיתחתן באלול הבחורים לא ישתתפו בחתונה
וממילא נמנעו החתנים המעונינים שחבירהם ישתתפו להתחתן באלול אלא להקדים החתונה או לאחר

 

[לב טוב]

וצ"ע למה לא תיקן כן במיר.

לחץ כדי לכווץ...

כמדומה שהרב שך זצ''ל סיפר שפעם לא היו נוסעים כל הישיבה אלא א' או ב'

 

[לב טוב]

איזה ביטול יראת שמים והכנה לר"ה יש בחתונה בשבוע הראשון באלול?

לחץ כדי לכווץ...

אם היית אומר סליחות מר''ח אלול לא היית שואל שאלה זו
וממילא גם מי שלא אומר סליחות כי המהות של הימים האלה אותם מהות

 

[מאירי]

ר' יחזקאל לווינשטין משגיח דמיר כשכיהן משגיח בפוניבז'

לחץ כדי לכווץ...

ר' חצקל', לא אסר להתחתן באלול אלא אמר שהוא לא יגיע לחתונה, וזה מנע מתלמדיו המובהקים להתחתן באלול.
לאחר שנים הרב שך לא הסכים לסדר חופה וקידושין בחודש אלול, ולכן רוב תלמידי הישיבה שרצו שהרב שך יסדר להם חו"ק נמנעו מלהתחתן באלול, וכך נוצר המנהג אי שם בשנות השמונים.
בישיבת 'אורחות תורה', למשל, שהיא ישיבה הרבה יותר 'צולית' מפוניבז', שאלו את הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל, והוא אמר שהוא לא שמע מעולם על איסור להתחתן באלול.
אבל גם ר' דוד כהן לא מוכן לסדר קידושין באלול, ולכן הרבה מתלמידי חברון לא מתחתנים באלול.
כיום פשט המנהג להתחתן עד 'לה אב', ויש אומרים עד מ' בו.

 

[לב טוב]

כיום פשט המנהג להתחתן עד 'לה אב', ויש אומרים עד מ' בו.

לחץ כדי לכווץ...

לכתחילה \ בדיעבד \ אין מוחין בידו\ מוטב שיהיו וכו'
וכן האם פשט בכל עולם הישיבות

 

[לב טוב]

בישיבת 'אורחות תורה', למשל, שהיא ישיבה הרבה יותר 'צולית' מפוניבז', שאלו את הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל, והוא אמר שהוא לא שמע מעולם על איסור להתחתן באלול.

לחץ כדי לכווץ...

הוא התכוון אולי שאין איסור החלטי
אלא כל ראש ישיבה יקבע בישיבתו!!!!!

 

[רב פעלים]

באגרות הרמ"ז דף כו. לגבי חתונת תלמידו הרב"ך שנקבעה לאלול התל"ב הוא ביקש להקדימה כי: "אי אפשר להתבטל בלימודי בימים ההם המוכנים לתשובה".

 

[בד קודש]

בשם החזון איש להתחתן בחודש אלול זו תוספת זכויות ליום הדין.

לחץ כדי לכווץ...

יש מקור?

 

[לב טוב]

יש מקור?

לחץ כדי לכווץ...

כל מצוה זה זכות

ואכן, נכנסו ושטחו את השאלה בפני מרן זצ"ל, והוא השיב: להתחתן באלול? למה לא. אין בזה איסור הלכתי. אבל שבחורים יבואו לחתונה? אי אפשר. זה יהרוס להם את ה'אלול'!

לחץ כדי לכווץ...

 

[בד קודש]

כל מצוה זה זכות

לחץ כדי לכווץ...

זו השאלה שלי.
האם החזו"א אמר זאת על כל מצווה וממילא זה גם על נישואין,
או שהוא דיבר על נישואין עצמם, ולאפוקי מהנוהג הזה.