בשדה חמד (שם כ"ג) כתב נגד מנהג מקומות שהיו אומרים שאין לעשות חופה בחודש אלול: 'לא ראיתי ולא שמעתי מנהג זה, ואני מעיד על עצמי שנכנסתי לחופה בעיה"ק ירושת"ו בחדש אלול… והיו בחופה כמעט כל גדולי הדור רבני גאוני תקיפי דארעא דישראל… ומשנה שלימה שנינו 'המלך והכלה ירחצו פניהם', והיינו דהכלה רוחצת פניה ביום הכיפורים כל שלושים יום לנשואיה, הרי שנישאה בחודש אלול. וכ"כ מרן בשו"ת יחוה דעת (ח"א סי' מ"ח): 'ברור הדבר ללא כל ספק שאין כל חשש לעשות נישואין בחודש אלול, לא מצד ההלכה ולא מצד מנהג, ואדרבה, ראויה מצוה גדולה כזאת של פריה ורביה להגן על החתן והכלה, ולהכריע מעשיהם לכף זכות, שיזכו לכתיבה וחתימה טובה, וכן העיד בגודלו הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני בספרו שדי חמד… ולכן מה שיש אנשים אומרים שאין נוהגים לעשות חופה וקידושין בכל חודש אלול, טעות הוא בידם, ואין לחוש לדבריהם כלל. וכן המנהג פשוט בכל תפוצות ישראל, והמחמיר בזה אינו אלא מן המתמיהים'.
אמנם בעשי"ת פשט המנהג שלא להינשא אף שאין בכך כל איסור (עי' סידור הגר"י עמדין דיני עשי"ת אות כ"ד, קש"ע סי' ק"ל ס"ד, מטה אפרים סי' תר"ב ה'), ועי' חכמת שלמה (או"ח סי' תר"ב ס"א) שכתב שני טעמים בזה, וע"ע טעם במטה אפרים שם, ובמקרים שלא שייך כ"כ הטעמים כנישואי אלמן ואלמנה דנו להקל, וכן משום קדושה וכדכתב בשו"ת יחוה דעת הנ"ל: 'בדבר עריכת נישואין בעשרת ימי תשובה, כיון שהם ימי דין, וכמ"ש חז"ל במסכת ברכות (יב ע"ב): אימתי ויגבה ה' צבאות במשפט, בעשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, לפיכך יש נוהגים להמנע מלעשות נישואין בימים אלו. וכמו שכתב בספר מטה אפרים… אולם גם מנהג זה לא נתפשט ברוב המקומות, ושלמים וכן רבים עורכים נישואיהם בעשרת ימי תשובה. ומכל שכן בזמנים אלו שרוב ככל הבחורים הנושאים להם נשים הם למעלה מגיל עשרים שנה, וחובה קדושה מוטלת עליהם להקדים נישואיהם כל מה שאפשר, שהרי אמרו בקידושין (כ"ט ע"ב), בן עשרים שנה שלא נשא אשה הרי הוא בהרהורי עבירה. ואמרו חז"ל (ביומא כ"ט ע"א) הרהורי עבירה קשים מעבירה' וכו'. וסיים שם: ולכן הדבר ברור שהמקדים למצוה לישא אשה אפילו בעשרת ימי תשובה (כשלא עשה כן לפני ראש השנה מאיזו סיבה שהיא), הרי זה בבחינת זריז ונשכר (פסחים נ' ע"א). וראויה מצוה גדולה זו להכריע לכף של זכות, (כעין מ"ש בספר הלבוש א"ח (סי' תר"ב סעיף ב'). ובשיורי כנה"ג שם ובשו"ת לב חיים (ח"ב סי' קס"א) ועוד). צא ולמד ממה שכתב הגאון רבי דוד צבי הופמן ז"ל בשו"ת מלמד להועיל (חלק אבן העזר סי' א'): שנישואיו נערכו ביום ו' תשרי, ומר חמיו הרב הצדיק זצ"ל התייעץ בזה עם גדולי הדור ופסקו להתיר, ואדרבה ראויה מצוה רבה זו להכריע לכף זכות את החתן והכלה, ושוב מצא שכן כתב בספר דרכי נועם בשם הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל. ובשו"ת ר' עזריאל הילדסהיימר הנדפס מחדש (חאו"ח דף קנ"ז סוף ע"ב), העיר על מ"ש בדרכי נועם שנוהגים שלא לעשות נישואין בעשרת ימי תשובה, והוא מהקיצור שלחן ערוך, שכתב כן בשם מטה אפרים, וכתב שיש למחוק דברים אלו, כי במדינותינו אין נוהגים להחמיר בזה כלל, ונישואי הרב הצדיק ר' יעקב היינמאן היו בין כסא לעשור וכו' ע"ש עוד.