- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,455
- נקודות
- 1,280
הטעם שנקבע שבועות בתאריך ו' בסיון – נחלקו בגמרא (שבת פו, ב) מתי ניתנה התורה, ר' יוסי אומר בז' סיון, ורבנן סוברים בו' בסיון, וקימ"ל כר' יוסי (מג"א תצד א).
לפוסקים כרמב"ם הפוסק כמו חכמים, ולא כמו ר' יוסי אתי שפיר (מג"א שם) ועדיין צ"ב לשיטות החולקות.
טעם אחר: לפי שאין אנו חוגגים את היום בו נתן לנו הקב"ה את התורה, אלא חוגגים את היום בו עם ישראל היה מוכן לקבל את התורה, לפי שהקב"ה אמר לספור שבעה שבועות, וביום החמישים הסתיימה ההכנה והיינו מסוגלים לקבל את התורה (מהרש"א ע"ז דף ג ד"ה יום השישי).
טעם נוסף: לפי שיום ו' בסיון הוא היום המסוגל והראוי מצד הקב"ה לקבל את התורה, ויום זה נחשב על ידי מקדש העיתים והזמנים ה' יתברך כיום מתן תורה, אלא שמשה בקש להוסיף עוד יום הכנה משלו ולכן נדחה המעמד ביום אחד, אך הקב"ה מבחינתו נתן לנו את התורה בו' בסיון (מהר"ל תפאר"י פרק כג).
טעם נוסף: לפי שהקב"ה רצה לתת את התורה ביום ו', ומשה הוסיף יום משלו, הסכים הקב"ה לדחות את נתינת התורה, כדי ללמדנו כמה גדול כוחם של חכמים עד שביכולתם לשנות את הדבר החשוב ביותר בכל הבריאה את תכלית קיום העולם, ואנו מציינים את יום מתן תורה דווקא ביום זה, בו משה גילה לנו את הכוח שלומד התורה יכול לשנות סדרי עולם בכח מעלת התורה. (דרשו)
לפוסקים כרמב"ם הפוסק כמו חכמים, ולא כמו ר' יוסי אתי שפיר (מג"א שם) ועדיין צ"ב לשיטות החולקות.
טעם אחר: לפי שאין אנו חוגגים את היום בו נתן לנו הקב"ה את התורה, אלא חוגגים את היום בו עם ישראל היה מוכן לקבל את התורה, לפי שהקב"ה אמר לספור שבעה שבועות, וביום החמישים הסתיימה ההכנה והיינו מסוגלים לקבל את התורה (מהרש"א ע"ז דף ג ד"ה יום השישי).
טעם נוסף: לפי שיום ו' בסיון הוא היום המסוגל והראוי מצד הקב"ה לקבל את התורה, ויום זה נחשב על ידי מקדש העיתים והזמנים ה' יתברך כיום מתן תורה, אלא שמשה בקש להוסיף עוד יום הכנה משלו ולכן נדחה המעמד ביום אחד, אך הקב"ה מבחינתו נתן לנו את התורה בו' בסיון (מהר"ל תפאר"י פרק כג).
טעם נוסף: לפי שהקב"ה רצה לתת את התורה ביום ו', ומשה הוסיף יום משלו, הסכים הקב"ה לדחות את נתינת התורה, כדי ללמדנו כמה גדול כוחם של חכמים עד שביכולתם לשנות את הדבר החשוב ביותר בכל הבריאה את תכלית קיום העולם, ואנו מציינים את יום מתן תורה דווקא ביום זה, בו משה גילה לנו את הכוח שלומד התורה יכול לשנות סדרי עולם בכח מעלת התורה. (דרשו)
