האם אתה מקפיד להניח ספל מים לנטילת ידים ליד המיטה (1 צופה)

[אם היו]

אם אפשר לציין סימן?

לחץ כדי לכווץ...

התכוונתי סימן ד, נראה לי הסעיף הראשון אבל אני לא בטוח.

 

[יואל שילה]

חומרת השל"ה שלא ללכת ד"א ללא נט"י היא חומרא גדולה, דבשו"ע הגר"ז איתא שירא שמים בלבד לא ילך ד"א ולא יגע במלבושיו לפני נט"י מכח קושית האחרונים מהזהר על פשטות הסוגיא (ברכות ס': שמבואר שהלך לבית הכסא והתלבש לפני נט"י), ודין זה לא הובא בב"י מאחר ולא גרס כן בזוהר, כדכתבו האחרונים [ובא"ר א' ד' כתב שיתכן שדין זה כבר אינו נוהג בזמננו, כמו גילוי וזוגות, אלא שירא שמים יחמיר להכין שני כלים, ורצוי שהכלי הריק יהיה פגום כי הוא משכן לס"א], וכל זאת בלי להגיע למה שנחלשה הטומאה לאחר שריפת הגר צדק (ממו"ר שליט"א).

 

[אבן האזל]

עירוב פרשיות קחזינא הכא
כמדו' שכוונת החזו"א להל' נטילת ידים, ולא להשכמת הבוקר דוקא

לחץ כדי לכווץ...

הרי הנטילה בשחרית היא משום רוח רעה.
ובשו"ע סי' י"ח: ההפסד הרוחני והגופני באם אינו שומר על נטילת ידים משום נקיות או רוח רעה שתלמודו משתכח וכו' ובמשנ"ב בשם א"ר שמתלבש בו רוח שטות לפתותו לעבירות, ויש אשר מפחד ואינו יודע ממה מפחד.
ומה כוונתו כשכותב: "צריכים לתת לב להיזהר ממפסידים טבעיים וסגוליים. מן הסגוליים שלא להקל בהלכות נטילת ידיים"?

חומרת השל"ה שלא ללכת ד"א ללא נט"י היא חומרא גדולה, דבשו"ע הגר"ז איתא שירא שמים בלבד לא ילך ד"א ולא יגע במלבושיו לפני נט"י מכח קושית האחרונים מהזהר על פשטות הסוגיא (ברכות ס': שמבואר שהלך לבית הכסא והתלבש לפני נט"י), ודין זה לא הובא בב"י מאחר ולא גרס כן בזוהר, כדכתבו האחרונים [ובא"ר א' ד' כתב שיתכן שדין זה כבר אינו נוהג בזמננו, כמו גילוי וזוגות, אלא שירא שמים יחמיר להכין שני כלים, ורצוי שהכלי הריק יהיה פגום כי הוא משכן לס"א], וכל זאת בלי להגיע למה שנחלשה הטומאה לאחר שריפת הגר צדק (ממו"ר שליט"א).

לחץ כדי לכווץ...

1) איפה כותב שו"ע הרב שזה לירא שמים בלבד? בסידורו כותב, בזהר החמירו מאוד שלא לילך ד' אמות בעוד שרוח הטומאה שורה על הידים.
2) הב"ח אכן מתמיה שהב"י השמיט הזוהר, ומסיק דנראה שרובא אינן יכולין ליזהר בזה ומוטב שיהיו שוגגין ולא מזידין. אבל לא שהב"י אינו גורס כן בזוהר.
3) הברכי יוסף כותב: דאין דבריו של האליה רבה נראין, ובגלילותינו חזינן לרובא דעלמא הוו זהירין.
4) מדוע באמת הפוסקים והמשנ"ב התעלמו מא"ר זה ומהשמועה על הגר צדק, והביאו את הזוהר להלכה למעשה?

 

[יואל שילה]

שו"ע הרב א' ז'' "אף על פי שמדין התלמוד אין צריך ליטול ידיו תיכף ומיד כשניעור משנתו אלא רשאי להלך בינתים וכן מותר מדין התלמוד ליגע במלבושיו קודם נטילת ידים מכל מקום חכמי הזוהר הזהירו מאד שלא לילך אפילו ד' אמות קודם נטילת ידים שחרית וכן הזהירו שלא ליגע במלבושיו קודם נטילת ידים וכל ירא שמים יחמיר לעצמו כדברי הזוהר וכל מדקדק במעשיו יזהר שמיד שניעור משנתו יטול ידיו אף על פי שנשאר מושכב ובזה ינצל מהוצאת שכבת זרע לבטלה".
לגבי הב"ח אמר הרב "הב"ח תמה מדוע הב"י לא העתיק את הזוהר ותירץ שמוטב יהיו שוגגים, והרב הסביר את כוונתו שהני מילי לגבי דבר הכתוב בזהר, אך פשוט שדבר שיש בו איסור מעיקר הדין [אם באמת היה בו איסור] אין נמנעים מלכותבו בספר משום מוטב יהיו שוגגים".
לגבי הרכ"י - לא הבנתי מה הקושיא.
לגבי המשנ"ב אמר הרב "כאן המ"ב מסתתר מאחרי השל"ה", כלומר בדבר שלא היה מוחלט אצלו הסתתר מאחורי אחרים.

 

[הצעיר שבחבורה]

ומה כוונתו כשכותב: "צריכים לתת לב להיזהר ממפסידים טבעיים וסגוליים. מן הסגוליים שלא להקל בהלכות נטילת ידיים"?

לחץ כדי לכווץ...

כוונתו היא כפשוטה ל"הלכות נטילת ידים" דין שלא ללכת ד' אמות אינו מהלכות נטילת ידים.

 

[אבן האזל]

שו"ע הרב א' ז'' "אף על פי שמדין התלמוד אין צריך ליטול ידיו תיכף ומיד כשניעור משנתו אלא רשאי להלך בינתים וכן מותר מדין התלמוד ליגע במלבושיו קודם נטילת ידים מכל מקום חכמי הזוהר הזהירו מאד שלא לילך אפילו ד' אמות קודם נטילת ידים שחרית וכן הזהירו שלא ליגע במלבושיו קודם נטילת ידים וכל ירא שמים יחמיר לעצמו כדברי הזוהר וכל מדקדק במעשיו יזהר שמיד שניעור משנתו יטול ידיו אף על פי שנשאר מושכב ובזה ינצל מהוצאת שכבת זרע לבטלה".
לגבי הב"ח אמר הרב "הב"ח תמה מדוע הב"י לא העתיק את הזוהר ותירץ שמוטב יהיו שוגגים, והרב הסביר את כוונתו שהני מילי לגבי דבר הכתוב בזהר, אך פשוט שדבר שיש בו איסור מעיקר הדין [אם באמת היה בו איסור] אין נמנעים מלכותבו בספר משום מוטב יהיו שוגגים".
לגבי הרכ"י - לא הבנתי מה הקושיא.
לגבי המשנ"ב אמר הרב "כאן המ"ב מסתתר מאחרי השל"ה", כלומר בדבר שלא היה מוחלט אצלו הסתתר מאחורי אחרים.

לחץ כדי לכווץ...

אך עיין מה שכתב במהדורא בתרא:

ומי שישן במלבושיו, מאחר שיכול להיות שלא נגעו ידיו במקומות מטונפים שבגופו, הרי סתם ידים אלו כשרות להזכיר השם בברכות ולדבר דברי תורה מדין התלמוד והפוסקים (כמו שיתבאר בסי' ד'), ואין צריך לומר ליגע במלבושיו קודם נטילת ידים אע"פ שרוח רעה שורה עליהן, רק שלא ליגע באוכלין ומשקין בלבד, כמו שיתבאר שם.
אך בזוהר החמירו מאד שלא לברך ולא ללמוד וכן שלא ליגע במלבושיו וכן שלא לילך ד' אמות בעוד רוח הטומאה שורה על הידים קודם נטילת ידים שחרית. והמהלך ד' אמות חייב מיתה, כי בהשראת טומאה זו על ידיו חילל קדושת ה' אשר עליו, כעל כל עבדי ה' המתקדשים בקדושתו של מקום ברוך הוא ותורתו הקדושה בקדושה וטהרה יתירה על טהרת המון עם, אשר לא הגיעו למדה זו.
ומכל מקום אם אירע מקרה שאין לו מים ליטול ידיו ג' פעמים כראוי להעביר רוח הטומאה כשמשכים בלילה, חלילה לו ליבטל מדברי תורה עד שיאיר היום ויטול ידיו ג' פעמים, אלא יטול מעט או ינקה בכל מידי דמנקי ויברך וילמוד כדין התלמוד והפוסקים:

וכך פוסק בסידורו בהלכות נטילת ידים.

ועיין בשער הכולל המצו"ב:


2) לפי דבריך, כמעט כל המשנ"ב הם דברים לא מוחלטים אצלו והסתתר מאחורי אחרים?
הרי הוא כותב בשער, שחיבר את המשנ"ב כדי לקבץ כל הדינים וההלכות המפוזרים בספרי האחרונים, וכסדר מצטט פסקיהם.

 

[אבן האזל]

כוונתו היא כפשוטה ל"הלכות נטילת ידים" דין שלא ללכת ד' אמות אינו מהלכות נטילת ידים.

לחץ כדי לכווץ...

הכי לא נפסק כך בלשכת הגזית?

 

[הצעיר שבחבורה]

הכי לא נפסק כך בלשכת הגזית?

לחץ כדי לכווץ...

אינה הלכה בדיני נטילת ידים, אלא בהשכמת הבוקר
ובר מן דין, איני יודע "לשכת הגזית" דמר מה היא, והשו"ע לא הביא הלכה זו.

 

[יואל שילה]

אך עיין מה שכתב במהדורא בתרא:


2) לפי דבריך, כמעט כל המשנ"ב הם דברים לא מוחלטים אצלו והסתתר מאחורי אחרים?
הרי הוא כותב בשער, שחיבר את המשנ"ב כדי לקבץ כל הדינים וההלכות המפוזרים בספרי האחרונים, וכסדר מצטט פסקיהם.

לחץ כדי לכווץ...

לגבי המהדורא בתרא - יישר כח, לא ידעתי שכתב אחרת אח"כ
לגבי המשנ"ב, ממש לא, אלא צריך מעט חוש הבחנה מתי הוא לא רצה להפיל את האחריות על עצמו, ולכן כתב 'כתב ה...', ולא רק ביאר את הדינים.
אף שהיה בכחו להכריע, ואכן הכריע באלפי נושאים, אבל לומר שכל כל כל מה שכתוב במשנ"ב היא הכרעה עצמית - זה די נאיבי.

 

[אהרן הלוי]

לגבי המהדורא בתרא - יישר כח, לא ידעתי שכתב אחרת אח"כ

לחץ כדי לכווץ...

כנראה הסיבה היא משום שלידינו הגיעו רק ארבעת הסימנים הראשונים.

 

[אבן האזל]

אינה הלכה בדיני נטילת ידים, אלא בהשכמת הבוקר
ובר מן דין, איני יודע "לשכת הגזית" דמר מה היא, והשו"ע לא הביא הלכה זו.

לחץ כדי לכווץ...

”ההוראה המקובלת מפי רבותינו אשר מפיהם אנו חיים כמו מרן הבית יוסף, המגן אברהם והמשנה ברורה, היא הוראה מקוימת כמו מפי סנהדרין בלשכת הגזית” (אגרות חזון איש)

 

[יואל שילה]

מה שמרגלא בפומייהו דרבנן שהחזו"א אמר שהמ"ב היה לשכת הגזית - הוא סילוף דבריו, אלא כוונת החזו"א (חלק ב' איגרת מ"א) היתה רק שהלכה מסויימת התקבלה כאילו מלשכת הגזית [שהשיב לספר צדקת הצדיק שערער על חיוב קוץ דר"ת - והשיב לו החזו"א שההוראה המקובלת מפי רבותינו אשר מפיהם אנו חיים כמו מרן הב"י ומ"א והמ"ב ושלא נמצא מי שאמר שאין לחוש לדעת ר"ת - היא הוראה מקוימת כמו מפי סנהדרין בלשכת הגזית], ואין כוונתו שכל הוראות המ"ב הן כלשכת הגזית.

 

[אבן האזל]

אגב, אלו שסומכים על השמועה מהגר"א, האם מקפידים על המעשה רב לערות ארבע פעמים על ידיהן?

 

[יישר כח גדול]

הצבעתי לפעמים.
כשאני טרוד ושוכח לסדר לעצמי, אבל משתדל לא לסמוך על קולות.

 

[שקדתי]

לצערנו, אין אנשים מודעים לגדול הסכנה שיש בללכת ד' אמתו ללא נטילת ידים שחרית!

כל זה מבואר בזוהר הקדוש באריכות, ובכמה מקומות - אין לי כעת זמן לחפש.


נקודת העניינים: בשעה שהאדם ישן, שולטים עליו הקליפות!

אם אין האדם נוטל את ידיו מיד בקומו! הרי הוא נותן להם דירת קבע על גופו ונשמתו.

וממילא - הם אלה שגורמים לאדם פחדים, עצבות, כעס וכל המרעין בישין.

לחץ כדי לכווץ...

אולי זה מה שמשפיע על הישארות "מצב שינה" במהלך הבוקר?
ועכ"פ השאלה אם זה באמת סכנה גדולה כי גם אם נותן דירת קבע קצת שהולך יותר מד' אמות השאלה היא אם זה באמת קליפות נוראיות או שזה לא כ"כ משמעותי, כי הרי לכולנו יש קליפות, יש כחות טומאה שמצריכים טבילה במקוה ויש כוחות שרק מצריכים נט"י השאלה אם זה כ"כ משמעותי עד כדי סכנה, או שזה לא כזה נורא.

 

[המאושר!]

אולי זה מה שמשפיע על הישארות "מצב שינה" במהלך הבוקר?
ועכ"פ השאלה אם זה באמת סכנה גדולה כי גם אם נותן דירת קבע קצת שהולך יותר מד' אמות השאלה היא אם זה באמת קליפות נוראיות או שזה לא כ"כ משמעותי, כי הרי לכולנו יש קליפות, יש כחות טומאה שמצריכים טבילה במקוה ויש כוחות שרק מצריכים נט"י השאלה אם זה כ"כ משמעותי עד כדי סכנה, או שזה לא כזה נורא.

לחץ כדי לכווץ...

צריך להיות מקובל גדול בשביל לענות על כך - ואין אני לעת עתה כזה.

מה שבטוח, שאפילו אם זה סכנה קטנה, משתלם ההשקעה הקטנטונת - לשים קערה עם נטלה של מים, ליטול ידיים מיד בקומנו בבוקר.

הרי אם מדובר היה בסכנה גשמית קטנה, גם נראה לי שהיינו משקיעים את השקעה מינימלית שכזו.

לא?

 

[קופה של בשמים]

אני מקפיד על זה רק כשאני ישן לפני חצות הלילה, כמבואר בדברי המקובלים שרוח רעה שורה רק בשינה שלפני חצות הלילה, והישן אחר חצות הלילה הוי כאילו ישן ביום. ו-99% מהזמן אני ישן אחרי חצות, לכן עקרונית אני מקפיד מאוד, אבל מעשה אני לא נוהג בזה (מהטעם הנ''ל).

לחץ כדי לכווץ...

מעניין, אין לי מושג מה מנהג המקובלים, מה שאני יודע שע"פ שוע"ר על כל שינה כל 60 נשימות של סוס - בערך חצי שעה, צריכים ליטול ידיים, אך כמובן בלי ברכה, והברכה תוקנה בעיקרו על הנטילה הראשונה בבוקר ודווקא על נטילה עם כלי - נטלא, אך מכיוון שנוהגים ליטול ידיים ליד המיטה מייד כשקמים וברכות השחר נהוג לאמר אחרי הקימה וההתארגנות - לכן נוטלים שוב ידיים לפני הברכה ואז מברכים על הנטילה השנייה.

 

[קופה של בשמים]

כנראה הסיבה היא משום שלידינו הגיעו רק ארבעת הסימנים הראשונים.

לחץ כדי לכווץ...

מה ארבעת הסימנים הראשונים? כל העניין של המהדורא בתרא היא רק על ההלכות הללו.

 

[קופה של בשמים]

אך עיין מה שכתב במהדורא בתרא:

ומי שישן במלבושיו, מאחר שיכול להיות שלא נגעו ידיו במקומות מטונפים שבגופו, הרי סתם ידים אלו כשרות להזכיר השם בברכות ולדבר דברי תורה מדין התלמוד והפוסקים (כמו שיתבאר בסי' ד'), ואין צריך לומר ליגע במלבושיו קודם נטילת ידים אע"פ שרוח רעה שורה עליהן, רק שלא ליגע באוכלין ומשקין בלבד, כמו שיתבאר שם.
אך בזוהר החמירו מאד שלא לברך ולא ללמוד וכן שלא ליגע במלבושיו וכן שלא לילך ד' אמות בעוד רוח הטומאה שורה על הידים קודם נטילת ידים שחרית. והמהלך ד' אמות חייב מיתה, כי בהשראת טומאה זו על ידיו חילל קדושת ה' אשר עליו, כעל כל עבדי ה' המתקדשים בקדושתו של מקום ברוך הוא ותורתו הקדושה בקדושה וטהרה יתירה על טהרת המון עם, אשר לא הגיעו למדה זו.
ומכל מקום אם אירע מקרה שאין לו מים ליטול ידיו ג' פעמים כראוי להעביר רוח הטומאה כשמשכים בלילה, חלילה לו ליבטל מדברי תורה עד שיאיר היום ויטול ידיו ג' פעמים, אלא יטול מעט או ינקה בכל מידי דמנקי ויברך וילמוד כדין התלמוד והפוסקים:

וכך פוסק בסידורו בהלכות נטילת ידים.

ועיין בשער הכולל המצו"ב:


2) לפי דבריך, כמעט כל המשנ"ב הם דברים לא מוחלטים אצלו והסתתר מאחורי אחרים?
הרי הוא כותב בשער, שחיבר את המשנ"ב כדי לקבץ כל הדינים וההלכות המפוזרים בספרי האחרונים, וכסדר מצטט פסקיהם.

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה מה ההבדל בין מה שכתב מר לבין מה שכתב @יואל שילה, הרי בהלכות נט"י הרב כותב, שכל יר"ש יחמיר לעצמו, ובמהדורא בתרא הרב כותב שבזוהר החמירו מאוד בעניין, מה ההבדל? יר"ש? אם אתה לובש כיפה אתה יר"ש ותחמיר ע"פ הזהר כפי הפסק של הרב,

שו"ע הרב א' ז'' "אף על פי שמדין התלמוד אין צריך ליטול ידיו תיכף ומיד כשניעור משנתו אלא רשאי להלך בינתים וכן מותר מדין התלמוד ליגע במלבושיו קודם נטילת ידים מכל מקום חכמי הזוהר הזהירו מאד שלא לילך אפילו ד' אמות קודם נטילת ידים שחרית וכן הזהירו שלא ליגע במלבושיו קודם נטילת ידים וכל ירא שמים יחמיר לעצמו כדברי הזוהר וכל מדקדק במעשיו יזהר שמיד שניעור משנתו יטול ידיו אף על פי שנשאר מושכב ובזה ינצל מהוצאת שכבת זרע לבטלה".
לגבי הב"ח אמר הרב "הב"ח תמה מדוע הב"י לא העתיק את הזוהר ותירץ שמוטב יהיו שוגגים, והרב הסביר את כוונתו שהני מילי לגבי דבר הכתוב בזהר, אך פשוט שדבר שיש בו איסור מעיקר הדין [אם באמת היה בו איסור] אין נמנעים מלכותבו בספר משום מוטב יהיו שוגגים".
לגבי הרכ"י - לא הבנתי מה הקושיא.
לגבי המשנ"ב אמר הרב "כאן המ"ב מסתתר מאחרי השל"ה", כלומר בדבר שלא היה מוחלט אצלו הסתתר מאחורי אחרים.

לחץ כדי לכווץ...

ושוב יר"ש זה לא מקובל.