אלול כל דקה בחודש אלול חשובה כחודש ימים! (1 צופה)

[לבי במזרח]

כתב הבן איש חי זצוק"ל באחד ממכתביו: "צריך אתה לדעת שאני כותב לך מכתב זה בימי התשובה שבהם כל דקה חשובה בעיני כחודש ימים" (אני לדודי עמוד 435).

 

[לב טוב]

כתב הבן איש חי זצוק"ל באחד ממכתביו: "צריך אתה לדעת שאני כותב לך מכתב זה בימי התשובה שבהם כל דקה חשובה בעיני כחודש ימים" (אני לדודי עמוד 435).

לחץ כדי לכווץ...

לא נראה שהוא בא לקבוע מסמרות דווקא חודש ולא שנה ולא שבוע
שהרי כתב
בעיני
והיינו שהוא מעורר את עצמו כך
ורצונו להראות שבחודש זה תלויים הרבה דברים לעתיד לכן כל זמן מועט נחשב כהרבה כי הוא זמן מועט המכיל את המרובה.

 

[נדיב לב]

יש בנותן טעם לצטט מתשו' בעל הקצות בענין עגונה שנדפסה בסוף ספר אבני מילואים.

ב"ה יום ואו י"ד תשרי תקס"ז לפ"ק פה ק"ק סטרי שלום לכבוד אהובי ידיד ד' וידיד נפשי ה"ה הרב הגאון הגדול המפורסם החריף ובקי בנן של קדושים אראלים ותרשישים נ"י ע"ה פ"ה מפיק מרגליות ק"ש מוה' יהושע העשליש יצ"ו הנה האיר אל עבר פני מכתב הדרת מעכ"ת הרמה והנשאה, אמנם בהגיע לידי ימי רצון ותפלה ותחנונים, ואין עומדין להתפלל אלא מתוך הלכה פסוקה לא יכולתי לעיין בהם והנה נתתי לבי לעיין בדברי קדשו, ואם גם לעת כזאת אין הפנאי מסכים, כי ימי מצוה ועשי' המה, אולם להיות הלכה למעשה הוא, הוכרחתי ליקח לעצמי זמן מה וכו'.​

רבינו בעל הקצות, לא מצא זמן פנאי לעיין בשאלה הנוגעת למעשה של היתר עגונה בגלל ימי אלול, 'ימי רצון תפילה ותחנונים'. ופורע את חובו רק בערב סוכות!

 

[תורתי]

כתב הבן איש חי זצוק"ל באחד ממכתביו: "צריך אתה לדעת שאני כותב לך מכתב זה בימי התשובה שבהם כל דקה חשובה בעיני כחודש ימים" (אני לדודי עמוד 435).

לחץ כדי לכווץ...

הבן איש חי לשיטתו. בערך הזמן בלימוד בשבת מי שיכול לצטט אותו תע"ב.

 

[תורתי]

לא נראה שהוא בא לקבוע מסמרות דווקא חודש ולא שנה ולא שבוע
שהרי כתב
בעיני
והיינו שהוא מעורר את עצמו כך
ורצונו להראות שבחודש זה תלויים הרבה דברים לעתיד לכן כל זמן מועט נחשב כהרבה כי הוא זמן מועט המכיל את המרובה.

לחץ כדי לכווץ...

האריכות אך למותר. ברור שזו הכוונה שלו להמחיש כמה יקרה כל דקה וחשובה בחודש אלול שדברים רבים תלויים בו.

 

[לבי במזרח]

הבן איש חי לשיטתו. בערך הזמן בלימוד בשבת מי שיכול לצטט אותו תע"ב.

לחץ כדי לכווץ...

בן איש חי חלק ב' פרשת שמות
ובזה מובן הטעם שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, לא נתנו שבתות לישראל אלא לעסוק בהם בתורה, והיינו כי ישראל יש בהם כח לבנות בנין רוחני ועליוני על ידי עסק התורה, ולכך נקראו בנאים, וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה, על פסוק וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך, וזה הבנין שבונים אותו על ידי עסק התורה, הוא נעשה בחלק עולם הבא, ולכן בשבת שהוא מעין עולם הבא, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה, צריך להרבות בו בעסק התורה, כי אז יצליחו בו יותר בבנין הרוחני, ולכן כתבו המקובלים ז"ל, דגדול הפועל הנעשה מעסק התורה ביום שבת, אלף פעמים יותר מן הנעשה מעסק התורה של ימי החול, ולכן מאחר שנעשה בנין רוחני ועליוני בשבת מן עסק התורה, נאסר בשבת בנין הגשמי החמרי לגמרי, ולכן שנו במשנה הבונה מכלל ט"ל מלאכות האסורים בשבת, כי הבנין הוא אב מלאכה: