לא נראה שהוא בא לקבוע מסמרות דווקא חודש ולא שנה ולא שבוע
שהרי כתב
בעיני
והיינו שהוא מעורר את עצמו כך
ורצונו להראות שבחודש זה תלויים הרבה דברים לעתיד לכן כל זמן מועט נחשב כהרבה כי הוא זמן מועט המכיל את המרובה.
יש בנותן טעם לצטט מתשו' בעל הקצות בענין עגונה שנדפסה בסוף ספר אבני מילואים.
ב"ה יום ואו י"ד תשרי תקס"ז לפ"ק פה ק"ק סטרי שלום לכבוד אהובי ידיד ד' וידיד נפשי ה"ה הרב הגאון הגדול המפורסם החריף ובקי בנן של קדושים אראלים ותרשישים נ"י ע"ה פ"ה מפיק מרגליות ק"ש מוה' יהושע העשליש יצ"ו הנה האיר אל עבר פני מכתב הדרת מעכ"ת הרמה והנשאה, אמנם בהגיע לידי ימי רצון ותפלה ותחנונים, ואין עומדין להתפלל אלא מתוך הלכה פסוקה לא יכולתי לעיין בהם והנה נתתי לבי לעיין בדברי קדשו, ואם גם לעת כזאת אין הפנאי מסכים, כי ימי מצוה ועשי' המה, אולם להיות הלכה למעשה הוא, הוכרחתי ליקח לעצמי זמן מה וכו'.
רבינו בעל הקצות, לא מצא זמן פנאי לעיין בשאלה הנוגעת למעשה של היתר עגונה בגלל ימי אלול, 'ימי רצון תפילה ותחנונים'. ופורע את חובו רק בערב סוכות!
לא נראה שהוא בא לקבוע מסמרות דווקא חודש ולא שנה ולא שבוע
שהרי כתב
בעיני
והיינו שהוא מעורר את עצמו כך
ורצונו להראות שבחודש זה תלויים הרבה דברים לעתיד לכן כל זמן מועט נחשב כהרבה כי הוא זמן מועט המכיל את המרובה.
בן איש חי חלק ב' פרשת שמות
ובזה מובן הטעם שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, לא נתנו שבתות לישראל אלא לעסוק בהם בתורה, והיינו כי ישראל יש בהם כח לבנות בנין רוחני ועליוני על ידי עסק התורה, ולכך נקראו בנאים, וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה, על פסוק וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך, וזה הבנין שבונים אותו על ידי עסק התורה, הוא נעשה בחלק עולם הבא, ולכן בשבת שהוא מעין עולם הבא, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה, צריך להרבות בו בעסק התורה, כי אז יצליחו בו יותר בבנין הרוחני, ולכן כתבו המקובלים ז"ל, דגדול הפועל הנעשה מעסק התורה ביום שבת, אלף פעמים יותר מן הנעשה מעסק התורה של ימי החול, ולכן מאחר שנעשה בנין רוחני ועליוני בשבת מן עסק התורה, נאסר בשבת בנין הגשמי החמרי לגמרי, ולכן שנו במשנה הבונה מכלל ט"ל מלאכות האסורים בשבת, כי הבנין הוא אב מלאכה:
מכתב מעניין מהבן איש חי זצ"ל שבו הוא כותב.
בעשי"ת כל דקה חשובה בעיני כחודש ימים (!).
ועוד איכא למישמע מיניה הרבה על סגנון כתיבת המכתבים בזמנם או מקומם.
מכתב מעניין מהבן איש חי זצ"ל שבו הוא כותב.
בעשי"ת כל דקה חשובה בעיני כחודש ימים (!).
ועוד איכא למישמע מיניה הרבה על סגנון כתיבת המכתבים בזמנם או מקומם.
ויעויין בפלא יועץ שכתב: (בערך 'תשובה') "וכתוב בספרים, שהפרש יש בין עשרת ימי תשובה לשאר הימים לענין תשובה ותפלה, כהפרש האור מן החשך, ויפה שעה בתשובה ומעשים טובים בימים האלה, מימים שלמים בשאר הימים, אשר על כן ראוי לחוש על כל רגע של ימים אלו שלא לאבדו. ומי שתורתו אמנותו, בימים האלה יניח עסק פלפולו ויהיה רק עסוק בקריאת ספרי מוסר ובדרכי התשובה, ולשפך שיחה, לדרש סליחה ולהקדים תפלה על כל צרה שלא תבוא".