בבא מציעא מה הגדר של לפנים משורת הדין? (2 צופים)

[הנעור בלילה]

האם זה אומר שצריך לעשות כך אך לא חובה. או שזו הנהגה לחסידים ואי"צ להקפיד ע"כ.

לכאו' בגמ' בכ"מ משמע שאי"צ לעשות כן, ומותר לכתחילה לעשות כשורת הדין.

אך מאידך מצינו בגמ' (דף ל:) שכתוב וז"ל "דאמר רבי יוחנן, לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה",
וביארו בגמרא דפירוש דברי רבי יוחנן הוא "שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו לפנים משורת הדין"

משמע שכן צריך לנהוג לפנים משורת הדין.

אשמח לשמוע בזה ביאור.

 

[אב בינה]

תוספות בבא מציעא כד ב
לפנים משורת הדין - מאשר יעשון נפקא לן לקמן בפרקין (דף ל:) תימה דלא מייתי קרא הכא כדמייתי לקמן בעובדא דר' ישמעאל ובהגוזל קמא (ב"ק דף ק. ושם ד"ה לפנים) בעובדא דרבי חייא במראה דינר לשולחני ונמצא רע ולקמן בסוף פרק האומנין (דף פג.) מייתי קרא אחרינא למען תלך בדרך טובים שהוא מדברי קבלה ושביק קרא דאשר יעשון שהוא מדברי תורה וי"ל דלא מייתי קרא דאשר יעשון אלא במקום שאחרים חייבין והוא פטור כמו במראה דינא דאחרים דבעו למילף חייבים ור"י חייא דלא בעי למילף פטור ולפנים משורת הדין שילם כמו אחרים וכן בעובדא דרבי ימשעאל דזקן ואינו לפי כבודו הוה ועשה לפנים משורת הדין כמו אחרים והכא בשמעתין דהדרינהו בתר תריסר ירחי שתא כ"ע פטורים לכך לא מייתי קרא הכא ומ"מ משום לפנים משורת הדין בעי ליה לאהדורי כיון שאינו מתחסר ממונא אבל בסוף האומנין (שם) בהנהו שקולאי ששברו לו החבית ועשו לו הפסד גדול משום פנים משורת הדין אין לו להפסיד לכך מייתי קרא למען תלך בדרך טובים:

 

[הנעור בלילה]

תוספות בבא מציעא כד ב
לפנים משורת הדין - מאשר יעשון נפקא לן לקמן בפרקין (דף ל:) תימה דלא מייתי קרא הכא כדמייתי לקמן בעובדא דר' ישמעאל ובהגוזל קמא (ב"ק דף ק. ושם ד"ה לפנים) בעובדא דרבי חייא במראה דינר לשולחני ונמצא רע ולקמן בסוף פרק האומנין (דף פג.) מייתי קרא אחרינא למען תלך בדרך טובים שהוא מדברי קבלה ושביק קרא דאשר יעשון שהוא מדברי תורה וי"ל דלא מייתי קרא דאשר יעשון אלא במקום שאחרים חייבין והוא פטור כמו במראה דינא דאחרים דבעו למילף חייבים ור"י חייא דלא בעי למילף פטור ולפנים משורת הדין שילם כמו אחרים וכן בעובדא דרבי ימשעאל דזקן ואינו לפי כבודו הוה ועשה לפנים משורת הדין כמו אחרים והכא בשמעתין דהדרינהו בתר תריסר ירחי שתא כ"ע פטורים לכך לא מייתי קרא הכא ומ"מ משום לפנים משורת הדין בעי ליה לאהדורי כיון שאינו מתחסר ממונא אבל בסוף האומנין (שם) בהנהו שקולאי ששברו לו החבית ועשו לו הפסד גדול משום פנים משורת הדין אין לו להפסיד לכך מייתי קרא למען תלך בדרך טובים:

לחץ כדי לכווץ...

מה רואים בתוס'?

 

[אב בינה]

מה רואים בתוס'?

לחץ כדי לכווץ...

בתוס' יש חילוק בין היכן שיש הפסד ממון או לא

 

[הנעור בלילה]

בתוס' יש חילוק בין היכן שיש הפסד ממון או לא

לחץ כדי לכווץ...

תוס' אומר שבמקום שיש הפסד ממון לא שייך לפנים משורת הדין.
אך לא רואים התייחסות בתוס' לשאלתי.

 

[הצעיר שבחבורה]

אציין את דברי הט"ז

ונלע"ד דר' אשי ודאי פטור מן הדין אלא דרפרם כפאו בדברים לעשות לפנים משורת הדין כדאשכחן בסוף האומנין דרב פסק על רבה ב"ב חנה שישלם לפועלים שכירותם על מה שנשאו לו חבית ושברוהו בפשיעה ואמר שם רבה דינא הכי א"ל אין דכתיב למען תלך בדרך טובים ואורחת צדיקים תשמור ה"נ עשה רפרם כן לרב אשי וחלילה לרב אשי שהוצרך לכפיה אלא בדברים אכפיה כדאשכחן בהמדיר בכפיה שהיה בדברים וכוונת רפרם היתה שיעשה רב אשי לפנים מ"ה וכפוהו בדברים על זה כנ"ל נכון בזה:​

 

[מבקש תורה]

זכור לי שזה מח' בראשונים בין הרמב"ם לתוס' האם זה חיוב אמיתי או מדת חסידות.
וידוע המח' בסי' י"ב האם כופים על לפנים משורת הדין, וכן בסי' רנ"ט.

ויעוי' במהר"ל באר הגולה באר השני פ"ו באריכות,
שיש בתורה ב' חלקים, חלק האמת וחלק החסד, ושניהם יחד משלימים את רצון התורה. יעו"ש.

 

[הנעור בלילה]

זכור לי שזה מח' בראשונים בין הרמב"ם לתוס' האם זה חיוב אמיתי או מדת חסידות.

לחץ כדי לכווץ...

יש"כ.
אם תוכל לציין את מ"מ אשמח מאוד.