מנא לן שאסור לחלוק על הראשונים (1 צופה)

[אחד יחיד]

מקובל שאסור לנו לחלוק על הראשונים.

מה המקור לדבר זה?

 

[אחד יחיד]

שמעתי דבר צחות בנושא זה:

זה מוכרח, שמי שקבע שאסור לחלוק על הראשונים היה אחרון.

ואם כן - הרי על אחרונים אפשר לחלוק, ולכך אפשר לחלוק ולומר שמותר לחלוק על הראשונים...

 

[מחכה]

אם יש מי שחושב שבכוחו לחלוק על הרשב''א לדוג' שיבושם לו, בטוחני שלא לכך כת''ר מתכוון, אז אנא שיסביר יותר את כוונותיו.

 

[אחד יחיד]

אם יש מי שחושב שבכוחו לחלוק על הרשב''א לדוג' שיבושם לו, בטוחני שלא לכך כת''ר מתכוון, אז אנא שיסביר יותר את כוונותיו.

לחץ כדי לכווץ...

אני מסכים שאין טעם לומר שאנו מבינים יותר מהרשב"א.

אך שאילתי היא האם יש מקור לדבר שאסור לחלוק על הראשונים.

 

[רפרם הלוי]

שמעתי דבר צחות בנושא זה:

זה מוכרח, שמי שקבע שאסור לחלוק על הראשונים היה אחרון.

ואם כן - הרי על אחרונים אפשר לחלוק, ולכך אפשר לחלוק ולומר שמותר לחלוק על הראשונים...

לחץ כדי לכווץ...

אם כן אין לדבר סוף...
עד שיאמר כך מקובלני הלכה למשה מסיני...

 

[אחד יחיד]

אם כן אין לדבר סוף...
עד שיאמר כך מקובלני הלכה למשה מסיני...

לחץ כדי לכווץ...

אכן, ולכן זה רק על דרך צחות.

על דרך זה שמעתי, שהחזו"א אמר שצריך ללמוד כל דיבור של המהרש"א על הסדר.

כשאמרו זאת לר' יצחק הוטנר, אמר - "אבל לא צריך ללמוד כל חזון איש"...

 

[אוירא דארץ ישראל]

אין בית דין יכול לחלוק על חביריו אלא אם כן היה גדול ממנו בחכמה ובמנין

 

[מבקש תורה]

החזו"א לא חולק על ראשונים?

 

[אחד יחיד]

החזו"א לא חולק על ראשונים?

לחץ כדי לכווץ...

לא ראיתי דבר כזה.
הים של שלמה חלק על הראשונים, אבל הוא היה ממש על הגבול בין הראשונים לאחרונים.

 

[הצעיר שבחבורה]

אין בית דין יכול לחלוק על חביריו אלא אם כן היה גדול ממנו בחכמה ובמנין

לחץ כדי לכווץ...

אין דין כזה
הנכון הוא "אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן היה גדול הימנו בחכמה ובמנין"
והוא רק בתקנות ב"ד, ואינו נוגע לכאן.

 

[הצעיר שבחבורה]

החזו"א לא חולק על ראשונים?

לחץ כדי לכווץ...

למיטב זכרוני, אינו מצוי, אולם קיים.
ולמותר להזכיר שהגר"א חלק על ראשונים כסדר.

מקובל שאסור לנו לחלוק על הראשונים.

לחץ כדי לכווץ...

מעולם לא שמעתי איסור בדבר.
כמדו' שהחזו"א אמר שאין איסור בדבר, אלא שדבר שטות לחשוב שאנחנו יכולים לחלוק על רבותינו הראשונים.

 

[רבי]

הבית יוסף כתב בהקדמתו.
ואיזהו אשר מלאו ליבו להכניס ראשו בין ההרים הררי אל להכריע ביניהם על פי טענות וראיות לסתור מה שביררו הם או להכריע במה שלא הכריעו הם, כי בעונותינו הרבים קצר מצע שכלינו להבין דבריהם כל שכן להתחכם עליהם.

ומטו משמיה דחתם סופר בלשון הלצה "אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם ואם כבני אדם אנו כחמורים" וכו'.
ומכל אלין נלמד שראוי לדון בדבריהם בלשון של זהו'רית ולהשתדל ליישבם.

צא ולמד כמה פעמים הבית יוסף מכופף דעתו מפני שיטות הראשונים.
וצצה לי דוגמא תוך כדי לימוד. בסימן שיט ס"ד תמה הב"י על הרמב"ם ואעפ"כ פסק אותו להלכה.
וכתב המחצה"ש שאע"פ שתמה ב"י על הרמב"ם סמך על יקר סהדותיה דרמב"ם שכבר מצא חילוק.
ואי"ה אעתיק הצילום.

 

[רבי]

 

[נתתי חכמה]

הרמב"ם פ"ב מהלכות ממרים כתב, "בית דין הגדול שדרשו באחת מן המידות כפי מה שנראה בעיניהם שהדין כך ודנו דין, ועמד אחריהם בית דין אחר ונראה לו טעם אחר לסתור אותו הדין, הרי זה סותר ודן כפי מה שיראה בעיניו, שנאמר אל השופט אשר יהיה בימים ההם, אין אתה חייב ללכת אלא אחר בית דין שבדורך".
וכ"פ הסמ"ג עשין קיא.
והרמ"ה בסנהדרין לג, א הביא כן מדברי רב האי גאון בזה"ל כתב רב האי גאון ז"ל בספר מוסר הדיינין דלעולם יכול ב"ד לבטל דברי ב"ד חבירו ואף על פי שאין גדול ממנו בחכמה ובמנין, ומייתי לה ראיה מהא דאמר להו רבא (ב"ב קל, ב) כי אתי פיסקא דדינא דידי קמא וכו', והא דתנן אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין, מוקים לה בגזירות ותקנות ב"ד והכי מסתבר.
[ועי' מנ"ח תצו דהחינוך ס"ל דרק אם גדול השני מהראשון יכול לבטל פסק הראשון].

והכס"מ שם כתב, "למד כן רבינו ממאי דאשכחן תנאי בתראי דפליגי אקמאי, וכן אמוריא בתראי פליגי אקמאי, והא דתנן בפ"ק דעדויות משנה ה, שאם יראה ב"ד את דברי היחיד ויסמוך עליו, שאין ה"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ובמנין, מוקי לה רבינו בשאותו יחיד ואותם רבים נחלקו בגזירה או תקנה [כמבואר שם ה"ב] וכו' וא"ת א"כ אמאי לא פליגי אמוראי אתנאי, דהא בכל דוכתא מקשינן לאמורא ממתניתין או מברייתא, וצריך לומר אנא דאמרי כי האי תנא ואם לא יאמר כן קשיא ליה, וכפי דברי רבינו הרשות נתונה להם לחלוק על דברי התנאים, ואפשר לומר שמיום חתימת המשנה, קיימו וקבלו שדורות האחרונים לא יחלוקו על הראשונים, וכן עשו גם בחתימת התלמוד שמיום שנחתם לא ניתן רשות לשום אדם לחלוק עליו".

הרי שאין לחלוק על המשנה והתלמוד, משום שקיימו וקיבלו עם בני ישראל שלא לחלוק. אולם אותה קבלה המחייבת במוחלט היא רק גבי המשנה והתלמוד, אך שאר חיתומי הדורות כגאונים ראשונים ואחרונים, אין מגבלה הלכתית שיהיה מחלוקת ביניהם, רק בשביל לחלוק צריך להבין את הדעה שחולקים עליה, ומשום מה ההבנה המקובלת היא שבדרך כלל ועל פי רוב אין האחרון מבין דברי הראשון כהלכה ועד כדי רמה שיוכל לחלוק עליו.

 

[רבי]

 

[נתתי חכמה]

וידועים דברי הגרא"ו בענין זה בקונטרס דברי סופרים סימן ב.
ז"ל שם אות ו, "וצ"ע להבין קבלה זו מה טיבה, ובמה כחה יפה שלא יהיה אפשר לחלוק גם על הקבלה הזאת בעצמה, כמו שהיה אפשר לחלוק על התלמוד בלא קבלה, אבל לפי הנ"ל קושית הכ"מ לא קשיא, דחתימת המשנה היה ג"כ בקיבוץ כל חכמי ישראל או רובן, אשר להן הכח של ב"ד הגדול, ואסור לשום אדם לחלוק עליהן בלתי אם יש גם להחולקין כח של ב"ד הגדול, ואפשר שבשעת חתימת התלמוד היה להן כח לחלוק גם על המשניות כמו בכל ב"ד גדול שיכול לחלוק על ב"ד גדול שקדם לו, אפילו אם הוא קטן מהראשון בחכמה ובמנין, אבל בין חתימת המשנה לחתימת הגמרא, בין הזמנים האלו, לא נמצא קיבוץ כל חכמי ישראל ביחד, ולא היה להן כח של ב"ד הגדול, וממילא א"א להן לחלוק על המשנות שנשנו בהסכמת רוב חכמי ישראל".

הרי דסבר דאין לחלוק מכוח היות חתימת המשנה והתלמוד בקיבוץ רוב חכמי ישראל אשר דין בי"ד הגדול להם.

ובמכתב לחזו"א הנדפס שם ביאר הגרא"ו דעתו, דהן אמנם דפשוט דאין החולק יכול לחלוק עד שיבין הדברים לאישורם, ועל פי רוב טעם זה מספיק בעבור לא יחלוק אדם על הקדם לו, אך מכיוון דשייך אחרון העולה במדרגתו מהקדמון, הרי אין טעם שלא יחלוק על הקדמון, וזו הייתה קו' הכס"מ, וע"ז תי' רא"ו דדינא הוא דא"א לחלוק על המשנה או התלמוד, דדין להם של בי"ד הגדול.

ומש"כ דחתימת המשנה הייתה בקיבוץ רוב חכמי ישראל, ראיתי רבים השואלים מנין לו לרא"ו ידיעה זו, ויש לעין הלומד לראות שהדברים מפורשים בדברי הראשונים דלהלן.
רש"י ב"מ לג ע"ב כתב "עד ימיו של רבי, שנתן הקב"ה לו חן בעיני אנטונינוס מלך רומי, כדאמרינן בעבודה זרה (י, ב), ונחו מצרה, ושלח וקבץ כל תלמידי ארץ ישראל, ועד ימיו לא היו מסכתות סדורות, אלא כל תלמיד ששמע דבר מפי גדול הימנו גרסה, ונתן סימנים, הלכה פלונית ופלונית שמעתי משם פלוני, וכשנתקבצו אמר כל אחד מה ששמע, ונתנו לב לברר טעמי המחלוקת דברי מי ראוין לקיים, וסידרו המסכתות".
הרמב"ם בהקדמתו ליד החזקה כתב, "אבל כל הדברים שבגמרא הבבלי חייבין כל ישראל ללכת בהם וכופין כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמי הגמרא ולגזור גזירותיהם וללכת בתקנותם, הואיל וכל אותם הדברים שבגמרא הסכימו עליהם כל ישראל, ואותם החכמים"
רבינו יונה ריש אבות כתב, "היתה הקבלה מחכם לחכם עד שנתקבצו כל חכמי ישראל ונזרקה עצה מפי כלם להכתב תורה שבעל פה וכתבו וסתמו התלמוד".
ורח"ק בהקדמתו לאור ה' כתב, "שקמו רבינא ורב אשי וחיברו התלמוד הבבלי בהסכמת חכמי הדור".

 

[רבי]

וכבר נחלקו בזה בעל המאור והרא"ש פ"ד דסנהדרין סימן ו אי הוי טועה בדבר משנה או טועה בשיקול דעת.

 

[והב בסופה]

הלכה כבתראי, לא ?

 

[נתתי חכמה]

הלכה כבתראי, לא ?

לחץ כדי לכווץ...

אם הוא בר פלוגתא

 

[והב בסופה]

אם הוא בר פלוגתא

לחץ כדי לכווץ...

עכ''פ יוצא שבתראי יכול להיות בר פלוגתא של קמאי