אלול סליחות בכותל

[אמת נהדרת]

התפללתי השבוע בכותל. במעמד הסליחות היו עשרות אלפים. חילונים עם קוקו בלי קוקו עשרות אלפי "יהודים לא פשוטים"!
מחזה מפעים ומרהיב.

לחץ כדי לכווץ...

אכן מאד לא פשוט סליחות בתערובת ושירת נשים ע"י מקום המקדש!

 

[והיא שעמדה]

אכן מאד לא פשוט סליחות בתערובת ושירת נשים ע"י מקום המקדש!

לחץ כדי לכווץ...

יש לחלק בין כבוד המקדש ושמירת מצוות התורה, לבין לימוד זכות והתעוררות הנקודה היהודית האישית.
הן ודאי אם ישאל אותנו אדם שאינו לבוש כהלכה אם לבוא אל מעמדי הסליחות נשיב לו בשלילה. מוטב יהיה לו לא יצא מהבית.
כך גם אם מכשיל אחרים בשמיעת קול באשה וכו'.
אבל, כאשר בוחנים את הנשמה היהודית, ודאי שקרובה היא אצל ה' יתברך כאשר היא מגיעה עם כל החסרונות והקליפות לבכות ולבקש סליחה, מאשר יושבת היא בביתה עם המבורגר ומכשיר טרף.

ומה עדיף? האם התקרבות הנשמה התועה, או מכשול ועון למאות ואלפים, פשוט שעלינו להציל את נפשותינו גם במחיר של ריחוק רחוקים רח"ל, אבל כאשר מדובר על התבוננות לאחר מעשה ביופי הפנימי של המצפון היהודי, הרי שא"א לבטל נקודה זו.

 

[אמת נהדרת]

לבכות ולבקש סליחה,

לחץ כדי לכווץ...

על מה בדיוק???
על מה שאותה נשמה עושה באותו רגע?
אין לי כוח להכנס שוב לוויכוחים הישנים רק אומר שהם אינם מבקשים סליחה ואינם בוכים
זה ס"ה הקולנוע של אלול

 

[נובהרדוקר]

אכן מאד לא פשוט סליחות בתערובת ושירת נשים ע"י מקום המקדש!

לחץ כדי לכווץ...

כדרכם של האנשים המנותקים מעמך בית ישראל.
בכלל השקרים והכזבים הללו שכביכול מדובר במעמד "בתערובת ושירת נשים" ראויים לכל גינוי.

 

[והיא שעמדה]

על מה בדיוק???
על מה שאותה נשמה עושה באותו רגע?
אין לי כוח להכנס שוב לוויכוחים הישנים רק אומר שהם אינם מבקשים סליחה ואינם בוכים
זה ס"ה הקולנוע של אלול

לחץ כדי לכווץ...

צודק.
אבל-
האם לא עדיף קולנוע של אלול מקולנוע אחר וכו'.
האם הדרך לאלול האמיתי לא עוברת לעיתים דרך "קולנוע של אלול".
אני בדרגתי נזקק לעיתים לכל מיני הצגות ומשחקים שישמשו אותי כחמצן חירום בעבודת השם.

והמציאות תוכיח, שככל שהאדם רחוק מהדת ה"י הוא רחוק ממעדי הסליחות גם אותם שנקראים בפיך "קולנוע".

זה אכן עצוב בפרהסיא החרדית ועוד מול המקום המקודש ביותר.
אבל גם משמח ומנחם.
שאחרי דורות של ישיבה בקולנוע, יש כאלו שמבקשים משהו אחר.

וגם - התעוררות עבורנו, שזכינו להבין את המשמעות של הסליחה ואולי גם יותר לעמוד מאחוריה, שלא לחיות ב"קולנוע של אלול".

 

[היש״ר]

בסליחות עוד ניחא,
אבל בתשעה באב המצב הרבה יותר גרוע

 

[נדיב לב]

בסליחות עוד ניחא,
אבל בתשעה באב המצב הרבה יותר גרוע

לחץ כדי לכווץ...

נר לאחד נר למאה.

לגוש"ד לא נכחתי במקום כך שאינני יכול לגנות כל עוד לא חזיתי במו עיני בעדותו של אמת נהדרת כמו של נחמן זיתוני.
כך או כך עדיף להשאיר בספק ולדון עמך ישראל לכף זכות - שאין הדברים כצעקתה, אלא בודדים ובמקום צדדי, והעיקר שלבם לשמים, ויותר מכך לא נפחתו במעשיהם ממנשה שלא הניח ע"ז בעולם שלא הזכירה כיון שלא הועיל לו כלום אמר הרי אני קורא אותו אם עונה אותי מוטב ואם לאו הא כל אפייא שוין! ואף על פי כן אומרים חז"ל (ירושלמי סנהדרין פרק י' ה"ב) חתר לו הקב"ה חתירה מתחת כסא הכבוד ושמע תחינתו.

 

[אבא ביתך]

מה עדיף? האם התקרבות הנשמה התועה, או מכשול ועון למאות ואלפים, פשוט שעלינו להציל את נפשותינו גם במחיר של ריחוק רחוקים רח"ל, אבל כאשר מדובר על התבוננות לאחר מעשה ביופי הפנימי של המצפון היהודי, הרי שא"א לבטל נקודה זו.

לחץ כדי לכווץ...

כמה יקרים הדברים.

כל יהודי שעוד פועל פעולות הנובעות מהכרתו היהודית הרי שהפעולה הזו היא עוגן המקשרת אותו לזהותו כיהודי. מהעוגן הזה יש לקוות שהקשר ילך ויתעבה כעבות העגלה, ולימים ישוב אל אבינו שבשמים בכל לב.
כמי שהיה קשור לקבוצות צעירים שעדיין לא למדו לשמור תורה ומצוות, הדברים ברורים ונגלים לעיני: מי שאין לו קשר אפילו לחוויות יהודיות שכאלה, נמצא בסיכון גדול הרבה יותר לשאת בת נכר!!! (אני מדבר על עובדות.)

ישנו סיפור שסיפר השרידי אש, כיצד ביום הכיפורים עוצרת שיירת רכבים ליד בית הכנסת בברלין, ומתוכה יוצא עם פמליית שוטרים וולתר ראטנהאו, שר השיקום של רפוליקת ווימר (השלטון הגרמני שקם אחר מלחמות העולם הראשונה, לאחר זמן קצר מונה ראטנהאו לשר החוץ, ונרצח ע"י מתנקשים), שבא לומר יזכור לזכר נשמת אביו המתבולל. נכנס, אמר 'יזכור' ויצא.
היו שם מספר יהודים שלעגו לו: כיצד יהודי זה מחלל את יום הכיפורים בפרהסיא ונכנס כמעט עם מכוניתו לבית הכנסת.
הרב וינברג לא הסכים עם זוית הראיה שלהם ואמר להם: אסור לכם לזלזל ביהודי זה. רגש הכבוד להורים הוא הרגש הכי עמוק שיש בנפש יהודית. וכל עוד שלא כבה רגש זה, קיימת האפשרות שיתפתח משהו יותר עמוק, והרגש המוסרי יהפוך לרגש דתי.
[סופו של הסיפור מפי ר"א וינגורט, שכשסיפר זאת באת מהרצאותיו, פנה אליו בהתרגשות אחד המשתתפים, יהודי שומר תומ"צ הגר בארץ ישראל, שהוא נכדו של אחיו של ראטנהאו!..]

אמירת הסליחות בכותל היא ודאי לא יותר גרועה מלהגיע עם רכב ביוה"כ לבית הכנסת...

 

[נחמן זייתוני]

אכן מאד לא פשוט סליחות בתערובת ושירת נשים ע"י מקום המקדש!

לחץ כדי לכווץ...

הוש"ר

 

[איש פשוט]

הוש"ר

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה כוונתו שבמקומות שיותר מעורב הרי שומעים את הנשים שרות את הקטעים ששרים בסליחות

 

[היש״ר]

הרבה היום גם מהציבור החרדי ״שרים״ סליחות רח״ל

 

[נפקא מינא]

הרבה היום גם מהציבור החרדי ״שרים״ סליחות רח״ל

לחץ כדי לכווץ...

מה רצונך לומר?

 

[מביט]

בכלל השקרים והכזבים הללו שכביכול מדובר במעמד "בתערובת ושירת נשים" ראויים לכל גינוי.

לחץ כדי לכווץ...

זו אמת לאמיתה.

אין היתר הלכתי לומר סליחות בזמן הזה.

מקום פרוץ בתערובת נוראה בכניסה לכותל ומלפניו.

 

[פורים רב]

זו אמת לאמיתה.

אין היתר הלכתי לומר סליחות בזמן הזה.

מקום פרוץ בתערובת נוראה בכניסה לכותל ומלפניו.

לחץ כדי לכווץ...

כל אחד והאמת לאמיתה שלו. כל אחד מוצא את מה שהוא מחפש!

 

[איש האשכולות]

אנשים פשוטים – סיפורים גדולים

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[היש״ר]

מה רצונך לומר?

לחץ כדי לכווץ...

שאיש חרדי לא אמור לשיר סליחות הוא אמור לבקש סליחות

 

[רבי]

שאיש חרדי לא אמור לשיר סליחות הוא אמור לבקש סליחות

לחץ כדי לכווץ...

הוא יכול גם להתפלל. וגם לשיר.
ואין סתירה בין אחד לשני.
דוד המלך להבדיל היה מנגן את התהילים שלו.
ודבריו נקראו זמירות ניגונים.
וכמובן, שהכל נעשה בקדושה ובטהרה.

 

[היש״ר]

וכמובן, שהכל נעשה בקדושה ובטהרה.

לחץ כדי לכווץ...

לא נראה לי שזה נעשה בקדושה ובטהרה כמו בזמן דוד המלך

 

[אוֹצֶר המפתחות]

מהרו לבוא לכותל המערבי בימי בין הזמנים, עד אשר לא יבואו ימי הסליחות... | אספקלריה תורנית

"על הר ציון ששמם, שועלים הלכו בו" מקונן הנביא לאחר חורבן הבית. ואכן כך היה מאות בשנים. מקום המקדש היה נטוש ועזוב (למעט סמל קנאה מתחלף), וסביבותיו מוזנחות עוד יותר. בכל השנים הגיעו יהודים להתפלל בשקט ובכאב על יד שריד בית חיינו, כאשר חוץ מתקריות אנטישמיות מזדמנות באדיבות בני השפחה, לא עבר בו איש...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[מים רבים]

אני מלווה מדי שנה מתקרבים רבים למעמדי הסליחות בכותל המערבי, חלקם מגיעים מבתים הרחוקים מאוד מכל עולם של תורה ומצוות, וחלקם מבתים מסורתיים.
אני עומד שם, שנה אחר שנה, בתוך עשרות אלפי יהודים מכל גווני הציבור, ורואה במו עיניי מחזה שאי אפשר לתאר במילים, הלבבות נפתחים, אנשים מתרגשים, נערים מתחברים, ומבוגרים שאינם רגילים לכך מתעוררים פתאום מעומק הלב.

ולא מדובר רק בתחושה, אני יודע אישית על נערים ומבוגרים שיצאו מהמעמד הזה עם התעוררות עצומה ועם תחושת קרבת אלוקים שהמשיכה ללוות אותם והשפיעה בפועל על אורח חייהם.

ואז, מול כל זה, מגיע איזה .... עם מבט מתנשא מלא גאווה גאווה גאווה (כלשונו של הגראי"ל זצ"ל), ומסכם את כל המחזה המדהים הזה במילים "קולנוע של אלול".

יש מי שמסוגלים לעמוד מול עשרות אלפי יהודים שאומרים סליחות מעומק הלב, לראות נערים שבקושי הכירו את עולם התפילה מרימים עיניים לשמים, ולחשוב שהדבר היחיד שחסר כאן הוא ביקורת.

זה כבר לא ביקורת עניינית. זו פשוט עין רעה.

תמיד אפשר לחשוב שיש דברים שראויים לתיקון. אבל להפוך התעוררות של רבבות יהודים בהתנשאות כזו ל"קולנוע" זו לא גדלות. זו יכולת מופלאה למצוא פגם דווקא במקום שבו כל כך הרבה אנשים מוצאים קדושה.

חז"ל כבר הגדירו את התופעה הזו, עין רעה, רוח גבוהה ונפש רחבה. יש מי שמחפש את נקודת האור בתוך החושך, ויש מי שמחפש את כתם החושך דווקא בתוך האור.

לא צריך להיות חכם גדול צריך לעמוד בכותל עם אותם רבבות ולראות את מה שהם באמת עושים שם, מתעוררים, מתפללים ומתקרבים. ומי שלא מסוגל לראות את זה, אולי הבעיה היא לא במעמד הסליחות.