האם בית דין רשאי לקנוס הורים ששכחו את ילדם למוות? (2 צופים)

[מי שפרע]

כאב עמוק עם היוודע דבר פטירתה בערב שבת של הפעוטה שנשכחה ברכב המשפחתי בשעות הצהריים ביום שישי, ובשל החום הכבד נפטרה ממכת חום. למרות מאמצי ההחייאה של צוותי הרפואה, לא ניתן היה להצילה, ומותה נקבע בבית החולים סורוקה בבאר שבע.

זה נושא לא פשוט אבל פעם אחר פעם שוכחים ילדים ברכב עד למותם האכזרי.כמו השבוע שנפטרה פעוטה בת שנתיים וחצי מדימונה, שנשכחה ברכב ביום חם ונפטרה בנסיבות טראגיות.

מישהו העלה רעיון, שלמרות שהוא נשמע אכזרי אבל תחשבו על הילדים שנפטרו. הנה ציטוט.

"מאשימים את ההורים, לא מאשימים את ההורים, אם יש את מי להאשים, והאם צריך לתת עונש או לא. לי ברור באופן אישי שוודאי שחייבים לעשות משהו. אי אפשר שהורים, שנחליק את זה ככה. אי אפשר שנחליק. מישהו פה צריך לשלם את המחיר של הדם שנשפך פה. ילדה, ילד קטן, ילדים חסרי ישע, שהתבשלו להם למוות? התבשלו, פשוט התבשלו." הוא תיאר את התנאים הקשים בתוך רכב סגור, עם טמפרטורות של 40 עד 70 מעלות.

פרידמן הקריא מהפוסט של האב השכול וביקר אותו על הדברים שכתב. "אז מה אומרים? הם כבר סבלו? טוב, ההורים, זה העונש הכי קשה. אבל באמת אי אפשר ככה להחליק את זה ולהגיד, אוקיי, אחרי חקירה קצרה, טוב, מסכן, עוד מרחמים עליו, ויאללה, לך הביתה. מה זה? יש פה ילד שמת, ריבונו של עולם. אז אין דין ואין דיין, מה קורה פה?" הוא הציע פתרון: "אני בכל אופן ודאי חושב שצריך לעשות פה משהו, כולל מחיר חד משמעי… אולי 100,000 שקל קנס, עצוב להגיד שאם היה קנס גבוה, אז הכסף, שימו לב, מהפחד מהקנס, הם היו בודקים באוטו.

 

[מי שפרע]

לא שופט את ההורים אני רק רוצה לשמוע איך במדינה יהודית אמתית על פי חוקי התורה צריכים להתמודד עם מקרים כאלה? לקנוס? להעניש?
יש התייחסות תורנית לדילמה הזו?

 

[מנחת חינוך]

מישהו פה צריך לשלם את המחיר של הדם שנשפך פה. ילדה, ילד קטן, ילדים חסרי ישע, שהתבשלו להם למוות? התבשלו, פשוט התבשלו." הוא תיאר את התנאים הקשים בתוך רכב סגור, עם טמפרטורות של 40 עד 70 מעלות.

לחץ כדי לכווץ...

מילים כדורבנות...
אני בטוח שההורים ששכחו נענשו בעונש נוראי של כאב נוראי אותו ישאו כל ימי חייהם, עוד לקנוס אותם?
קל מאד לשבת בצד ולתת רעיונות, זה מגיע מפיזור הדעת הכללי שקיים בעולמנו לאור היות הראש תפוס ועסוק באלפי ענינים, הקנס לא יפתור את הבעיה,
הפתרון הפשוט הוא לחייב התקנת מכשיר המתריע על הישארות ילד ברכב שעלותו לא כ"כ גבוהה בוודאי ביחס להיותו מציל נפשות.

 

[ליחדא שמיה]

השאלה אינה מעשית, כי בזה"ז אין לבי"ד סמכות לדון דיני קנסות וק"ו לא לחדש קנסות מעצמם.

 

[פרוש]

הקריא מהפוסט של האב השכול

לחץ כדי לכווץ...

מה האבא כתב?

 

[ליחדא שמיה]

פרידמן

לחץ כדי לכווץ...

מי זה?

 

[מי שפרע]

מה האבא כתב?

לחץ כדי לכווץ...

"אני האבא ששכח את הילדה ברכב. הורים, מי נתן להם רישיון. אם ישבו בכלא זה לא יקרה. את הילדה כן, את הפלאפון לא. זה הורים להרבה ילדים. שימו לב בתוך כל העומס והלחץ. אז נעים מאוד, שמי ניסים בוארון, חב"ד לנוער דימונה, אבא של חיה מושקא. כותב לכם בשש בבוקר אחרי שהלכתי לישון אתמול אחרי הלוויה."

בוארון מתאר את היום הקשה: "לא היה כאן רגע של לחץ. יום שישי הגעתי הביתה עם שלושת הקטנים שאספתי מהגן. חיה מושקא ישבה לידי. אספתי אותה עם שמחה גדולה כשידיה מושטות כלפי מעלה שנרים ונחבק. הילדים עלו הביתה, אשתי הגיעה מהעבודה, גם הגדולים הגיעו בהסעה. אני תמיד בודק ברכב, אולי הפעם לא שמתי לב. וביום אחד, לשלוש שעות – פשוט נמחק לכולנו חלק בראש."

בדבריו מבקש שלא להטיל אשמה: "אני יודע איזה אבא ואיזו משפחה אנחנו. במשך שנה כמעט לא ידעתי מה זה לילה של שינה. אני רוצה לומר לבורא עולם ולחיה מושקא תודה. תודה על כל רגע שהאכלתי אותך בכפית, תודה על כל בכי באמצע הלילה, תודה על כל חיוך, תודה שיצאת עם אמא לשיעורי תורה ובזכותך עוד נערה שמעה דבר תורה."

האב מתאר את הרגע הקשה בבית החולים: "כשהגענו לסורוקה ידעתי שזה נגמר. שמעתי בכי של ילדים אחרים וזה עשה לי קצת טוב בלב. זו הייתה המנגינה הכי נעימה בעולם. ידעתי של אמא זה הכי כואב בעולם, אבל זה היה קול נעים יותר מכל מנגינה של מלאכים. מנגינה מסוג אחר – שרק מי שאצלו שקט יכול להבין."

בהמשך הפוסט נוגע בוארון גם בחברה הישראלית ובכאב אישי: "אני לא אשם! איבדתי את אבי בגיל 17, איבדתי חבר קרוב בגיל 24, וביום שישי איבדתי את חיה מושקא. אתם תחיו עם האשמה, אני אמשיך את החיים. אני אמשיך להאיר את העולם, לראות נערים שקופים בדימונה שאף אחד לא רואה אותם. אני ימשיך לאהוב, לשמוח ולחייך – למרות שאיבדתי בת, ששכחתי בת ברכב."

מי זה?

לחץ כדי לכווץ...

מי שכתב.

השאלה אינה מעשית, כי בזה"ז אין לבי"ד סמכות לדון דיני קנסות וק"ו לא לחדש קנסות מעצמם.

לחץ כדי לכווץ...

לא מדוייק בכלל

 

[מי שפרע]

מילים כדורבנות...
אני בטוח שההורים ששכחו נענשו בעונש נוראי של כאב נוראי אותו ישאו כל ימי חייהם, עוד לקנוס אותם?
קל מאד לשבת בצד ולתת רעיונות, זה מגיע מפיזור הדעת הכללי שקיים בעולמנו לאור היות הראש תפוס ועסוק באלפי ענינים, הקנס לא יפתור את הבעיה,
הפתרון הפשוט הוא לחייב התקנת מכשיר המתריע על הישארות ילד ברכב שעלותו לא כ"כ גבוהה בוודאי ביחס להיותו מציל נפשות.

לחץ כדי לכווץ...

אבל אתה רואה שהכאב של ההורים שהוא לאחר מעשה לא מונע מקרים כאלה
אם בעצת הרבנים גורמי השלטון יחליטו ל סנקציה כספית אפשר וזה יהיה גורם הרתעה שימנע.

 

[אברהם העברי]

כאב עמוק עם היוודע דבר פטירתה בערב שבת של הפעוטה חיה מושקא בוארון ע"ה, בת שנה ושלושה חודשים, בתו של שליח חב"ד לנוער בדימונה, הרב ניסים בוארון. הפעוטה נשכחה ברכב המשפחתי בשעות הצהריים ביום שישי, ובשל החום הכבד נפטרה ממכת חום. למרות מאמצי ההחייאה של צוותי הרפואה, לא ניתן היה להצילה, ומותה נקבע בבית החולים סורוקה בבאר שבע.

זה נושא לא פשוט אבל פעם אחר פעם שוכחים ילדים ברכב עד למותם האכזרי. רק השבוע נפטרה הפעוטה חיה מושקא בוארון ע"ה, בת שנתיים וחצי מדימונה, ממשפחה חרדית, שנשכחה ברכב ביום חם ונפטרה בנסיבות טראגיות.

מישהו העלה רעיון, שלמרות שהוא נשמע אכזרי אבל תחשבו על הילדים שנפטרו. הנה ציטוט.

"מאשימים את ההורים, לא מאשימים את ההורים, אם יש את מי להאשים, והאם צריך לתת עונש או לא. לי ברור באופן אישי שוודאי שחייבים לעשות משהו. אי אפשר שהורים, שנחליק את זה ככה. אי אפשר שנחליק. מישהו פה צריך לשלם את המחיר של הדם שנשפך פה. ילדה, ילד קטן, ילדים חסרי ישע, שהתבשלו להם למוות? התבשלו, פשוט התבשלו." הוא תיאר את התנאים הקשים בתוך רכב סגור, עם טמפרטורות של 40 עד 70 מעלות.

פרידמן הקריא מהפוסט של האב השכול ניסים בוארון וביקר אותו על הדברים שכתב. "אז מה אומרים? הם כבר סבלו? טוב, ההורים, זה העונש הכי קשה. אבל באמת אי אפשר ככה להחליק את זה ולהגיד, אוקיי, אחרי חקירה קצרה, טוב, מסכן, עוד מרחמים עליו, ויאללה, לך הביתה. מה זה? יש פה ילד שמת, ריבונו של עולם. אז אין דין ואין דיין, מה קורה פה?" הוא הציע פתרון: "אני בכל אופן ודאי חושב שצריך לעשות פה משהו, כולל מחיר חד משמעי… אולי 100,000 שקל קנס, עצוב להגיד שאם היה קנס גבוה, אז הכסף, שימו לב, מהפחד מהקנס, הם היו בודקים באוטו.

לחץ כדי לכווץ...

אווילות וסיכלות
מי שפחד מקנס מניא אותו לבדוק יותר מהפחד מלאבד ילד
הרי שבלא"ה אינו ראוי לגדל ילד

(אשתף: לפני כחודש הילד שלי ננעל בטעות ברכב, הייתי עם המון דברים ביד, אז תוך כדי שקשרתי את הילד בכיסא בטיחות זרקתי את כל הדברים למושב הקדמי, סיימתי לקושרו סובבתי את הרכב ע"מ להגיע לכיסאי, והנה הדלת נעולה, ככה"נ כשזרקתי את המפתחות נלחץ על הנעילה, זה היה בלילה, וכמובן הייתי ליד הרכב, וגם החלון לא היה סגור עד הסוף, כך שב"ה לא היה שום חשש סכנה ותוך 5 דק' הרכב נפתח, ומ"מ אלו ה5 דק' הכי מפחידות בחיים שלי, הייתי בהתקף חרדה אמיתי שכמעט שעה עד שהצלחתי לחזור ולנהוג, ועד עכשיו אני נזכר בזה ורועד ממש)

מה שאומרים להשאיר את הפלא' וכדו' ליד הילד אינו משום שהוא חשוב לאדם יותר
אלא שמטבע הדברים אדם יחוש בחסרונן יותר

אדם חושב שאין סיכוי שישכח - כל בוקר אני לוקח את הילד לגנון ואין שום היכי"ת שאני פתאום אפספס ואשאיר אותו רח"ל
אבל צריך להבין שהסיפור הוא ביציאה מההרגל

אדם שרגיל שאשתו לוקחת את הילד ויום אחד הוצרך לקחתו משום מה
והוא נוסע כדרכו בפקקי הבוקר
הוויז מכוון אוטומטית
מגיע לכולל באיחור קטן ואץ רץ לשמי"ס...
ואינו זוכר כלל שלקח את הילד שנם שנת ישרים כל הדרך
רחמנא ליצלן

ואינו רחוק מן הדעת כלל !!, שההרגל והיסח הדעת יכולים להשכיח ממנו שבדיוק הבוקר אשתו הייתה חייבת לצאת לעבודה מוקדם\ללכת לטיפת חלב עם התינוקת...

אבל אם הפלא' או הכו"ח היו מונחים במושב האחורי הרי שההרגל לקחתם עמו לכולל היה מועיל לו
וכך אני מקפיד ג"כ

 

[אברהם העברי]

כ"ז הוא חוץ כמובן ממה שהוא רקידה על דמו של אב שכול
שראוי לכל רחמים
ה"י ויצילנו, ולא נשמע עוד שוד ושבר בגבולנו

 

[מי שפרע]

כ"ז הוא חוץ כמובן ממה שהוא רקידה על דמו של אב שכול
שראוי לכל רחמים
ה"י ויצילנו, ולא נשמע עוד שוד ושבר בגבולנו

לחץ כדי לכווץ...

עדיף לרקוד על דמו של האב ולא על דמו של התינוקים

 

[אם היו]

עדיף לרקוד על דמו של האב ולא על דמו של התינוקים

לחץ כדי לכווץ...

לא עדיף לרקוד על הדם של אף אחד!
מי שמך/נו לשופט, מהיכרות עם אבא שזה נעבאך קרה לו, מדובר באנשים עם יסורי מצפון איומים ונוראיים, מי אנחנו ואיזה זכות יש לנו לשפוט אנשים טובים שבשוגג קרא להם טעות נוראית כזו שהם אוכלים את עצמם עליה שנים ארוכות אח"כ, הרי מדובר פה באנשים רגילים לחלוטין שאוהבים את ילדיהם אהבת נפש ובוכים על מה שקרא בכי תמרורים נורא, אז שאנחנו עוד נעמוד פה ונשפוט אותם????????????

 

[הצעיר שבחבורה]

עדיף לרקוד על דמו של האב ולא על דמו של התינוקים

לחץ כדי לכווץ...

ע"ס מה מבוססת קביעה זו?

 

[הצעיר שבחבורה]

לא שופט את ההורים אני רק רוצה לשמוע איך במדינה יהודית אמתית על פי חוקי התורה צריכים להתמודד עם מקרים כאלה? לקנוס? להעניש?
יש התייחסות תורנית לדילמה הזו?

לחץ כדי לכווץ...

לגוף שאלת כותרת האשכול, "האם בית דין רשאי לקנוס"

חז"ל ודאי שיכלו לקנוס בכה"ג, וכאמור "בית דין מכין ועונשין" וכו'.
האם חז"ל היו רואים צורך בכך? איני יודע.

וככלל על דברים כגון אלו ראוי לנו שנאמר "שלא נדע עד שיהיו".

---

אבל צריך להבין שהסיפור הוא ביציאה מההרגל

לחץ כדי לכווץ...

ואינו רחוק מן הדעת כלל !!, שההרגל והיסח הדעת יכולים להשכיח ממנו שבדיוק הבוקר אשתו הייתה חייבת לצאת לעבודה מוקדם\ללכת לטיפת חלב עם התינוקת...

לחץ כדי לכווץ...

ואכן, הדעת מכרעת כדברים הללו.
ומסיבה זו הקנס כאמצעי לחץ אינו יעיל,

אולי 100,000 שקל קנס, עצוב להגיד שאם היה קנס גבוה, אז הכסף, שימו לב, מהפחד מהקנס, הם היו בודקים באוטו.

לחץ כדי לכווץ...

וכאמור, עדיין לא פגשתי את האדם שיציעו לו לבחור בין לשלם מאה אלף שקל או לאבד ילד, ויבחר לאבד את הילד, כך שעל פניו אלו דברי הבל.

---

ולגבי הטענה

אני בטוח שההורים ששכחו נענשו בעונש נוראי של כאב נוראי אותו ישאו כל ימי חייהם, עוד לקנוס אותם?

לחץ כדי לכווץ...

לכאו', אותה טענה שייכת גם באב שהרג בשוגג את בנו, ואעפ"כ הרי הוא גולה לעיר מקלט.

---

השאלה אינה מעשית, כי בזה"ז אין לבי"ד סמכות לדון דיני קנסות וק"ו לא לחדש קנסות מעצמם.

לחץ כדי לכווץ...

לא מדוייק בכלל

לחץ כדי לכווץ...

הרב @מי שפרע אנא גלה לנו את הסוד שהנך מסתיר לגבי דיני קנסות בזמן הזה, ופרש דבריך.

 

[חיים ש]

השאלה אינה מעשית, כי בזה"ז אין לבי"ד סמכות לדון דיני קנסות וק"ו לא לחדש קנסות מעצמם.

לחץ כדי לכווץ...

בודאי שצריך לברר דין זה,
כמו כל הדברים שיחזרו אלינו בביאת המשיח, כדי שנדע מה לעשות.

 

[הצעיר שבחבורה]

כמו כל הדברים שיחזרו אלינו בביאת המשיח, כדי שנדע מה לעשות.

לחץ כדי לכווץ...

סביר להניח, ששאלה זו לא תונח לפתחנו בביאת המשיח.

 

[שמעון הגלילי]

סביר להניח, ששאלה זו לא תונח לפתחנו בביאת המשיח.

לחץ כדי לכווץ...

למה?

 

[חיים ש]

למה?

לחץ כדי לכווץ...

הראש שלנו יהיה על המקום.

 

[הצעיר שבחבורה]

למה?

לחץ כדי לכווץ...

לא נראה לי שאנחנו נזכה לשבת בבית דין שיקבע קנסות על הציבור.

 

[שמעון הגלילי]

הראש שלנו יהיה על המקום.

לחץ כדי לכווץ...

זה נכון.
חשבתי שהוא מתכוון שלא ימותו או שלא יהיה רכבים וכדו'.