ראש השנה פנינים לראש השנה (1 צופה)

[גרינפלד]

א] ראש השנה – מדוע נקרא היום ראש השנה ולא ראשית השנה? כי השפעת יום זה היא בבחינת ראש, המשפיע ונותן חיים לכל איברי האדם. כך משפיע היום חיים של תשובה ומעשים טובים לא רק לימי התשובה, אלא לשנה כולה.​

(הובא במועדים טיש)​

ויתכן להוסיף, שהנה הר"ן (ר"ה) כתב שתחילת הריצוי של הקב"ה למחילה על חטא העגל יתכן שהיה בראש השנה, ועבודה זרה נקראת "ראש", כלשון הפסוק בפר' שלח "נתנה ראש", ועי' באוצר המדרשים שם בשם אותיות דרבי עקיבא. וא"כ "ראש השנה" - כנגד ראש של עבודה זרה.​

 

[גרינפלד]

ב] ראש השנה בגימטרייה 861, כמניין אבות אמהות, כי זכות האבות והאמהות עומדת לימיננו בראש השנה להיפקד בדבר ישועה ורחמים.​

(צבי לצדיק)​

 

[גרינפלד]

ג] שנהיה לראש ולא לזנב – לראש ראשי תיבות לעשות רצון אבינו שבשמים.

(בך יברך ישראל)​

 

[גרינפלד]

ד] יום תרועה יהיה לכם (במדבר כט, א) – תרועה היא מלשון רעות ואחווה. בחודש השביעי באחד לחודש, עם תחילת השנה יום תרועה יהיה לכם – יש לעורר יחס של רעות ואהבה ביניכם.​

(תקון משה)​

 

[גרינפלד]

ה] מחוק ברחמיך הרבים שטרי חובותינו – ראשי תיבות בשמחה, כי על ידי השמחה אפשר לקרוע את גזר הדין.​

(הובא במועדים טיש)​

 

[גרינפלד]

ו] כי זוכר כל הנשכחות אתה הוא (תפילת מוסף של ראש השנה) – אותן מצוות שאדם לא זוכר שעשאן, אלו חביבות ועולות לפני ה', כי הוא לא מתגאה בהן.

(הובא במועדים טיש)​

 

[גרינפלד]

ז] השופר פיו צר ופתחו רחב, כדי לרמז על הפסוק: מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה, כשהאדם תוקע ופותח פתח קטן, הקדוש ברוך הוא שומע לתפילתו ומרחיב פתחו.​

(הובא במועדים טיש)​

 

[גרינפלד]

ח] וכל מאמינים שהוא דיין אמת – אמרו המקובלים שהשם אהי-ה עולה בגימטרייה 21, ואהי-ה אשר אהי-ה, דהיינו 21 כפול 21 עולה 441 כמניין אמת, ולכן שמו של הקדוש ברוך הוא מורה עליו שהוא דיין אמת.​

(הובא במועדים טיש)​

 

[גרינפלד]

ט] תשרי מזל מאזניים – מאזניים בגימטרייה קמח, כי אם אין קמח אין תורה.​

(ספרן של צדיקים)​

 

[גרינפלד]

י] נוהגים לאכול דבש בליל ראש השנה, ורמז יש בתיבת דבש שהיא בגימטרייה אב הרחמים, ועוד דרשו דבש ראשי תיבות לשון הפסוק (תהלים נו, ט) שימה דמעתי בנאדך.​

(בני יששכר)​

 

[גרינפלד]

יא] דבר נפלא קרה בטור אורח חיים בסימניו, שנזדמנו דיני שופר בסימן השווה עם גימטרייה שלו (סימן תקפ"ו בגימטרייה שופר), ואף על פי שלא נתכוון המחבר לכך, מכל מקום נפל האמת להראות כי מן השמים הסכימו על ידו לפי שעשה חיבורו לשם שמים, וכל העוסקין במלאכת שמים לשמה מראים להם סימן טוב שלא עלה על דעתם.​

(לשון היעב"ץ)​

 

[גרינפלד]

יב] ודע כי על כל אלה יביאך האלוקים במשפט (קהלת יא, ט) – בגימטרייה ראש השנה.​

(ר"י מנעמירוב)​

 

[גרינפלד]

יג] הן אתם מאין ופעלכם מֵאָפַע (ישעיה מא, כד) – מאין גימטרייה 101, כנגד 101 התקיעות בראש השנה, עם התקיעה הגדולה הנוספת. מאפע ראשי תיבות מאה פעיות, שהם כנגד מאה פעיות שפעתה אם סיסרא.​

(ספר המנהיג)​

 

[לעיתים רחוקות]

מדוע נקרא היום ראש השנה ולא ראשית השנה?

לחץ כדי לכווץ...

השאלה לא מתחילה כי ראשית זה מלשון ראש. אותו שורש.

 

[גרינפלד]

יד] כתבנו לחיים – לחיים בגימטרייה צ"ח, לרמז על בקשתינו להנצל מצ"ח קללות שבתוכחת כי תבוא ולזכות לשנה טובה.

(שערי נסים)​

 

[גרינפלד]

טו] בקריאת ראש השנה קוראים את הפסוק ואת תחש ואת מעכה. תחש ראשי תיבות תקעו בחודש שופר, מעכה ראשי תיבות מלך על כל העולם, וכן אמר הבעל שם טוב, שהתיבות ואת מעכה הן ראשי תיבות וידוי אחר תפילה, מגעת עד כסא הכבוד.​

(שם ונשמה)​

 

[גרינפלד]

טז] שופר – ראשי תיבות שטן ואין פגע רע, שגם השטן מתהפך לטובה.​

(הט"ז)​

 

[גרינפלד]

יז] שופר מלשון שפרו מעשיכם, והוא נוטריקון שפל רוח, כי בעל התשובה צריך להיות שפל רוח ולב נשבר, וכן הוא נוטריקון שק, ותענית, פַּזֵּר – רמז לצדקה, רינה – התפילה.​

(זרע יעקב)​

 

[גרינפלד]

א] ראש השנה – מדוע נקרא היום ראש השנה ולא ראשית השנה? כי השפעת יום זה היא בבחינת ראש, המשפיע ונותן חיים לכל איברי האדם. כך משפיע היום חיים של תשובה ומעשים טובים לא רק לימי התשובה, אלא לשנה כולה.

לחץ כדי לכווץ...

והנה בפר' עקב נאמר "מראשית השנה עד אחרית השנה", וכאן השאלה מדוע חז"ל שינו, גם הגמ' (ר"ה טז, ב) דורשת לשון רש.

 

[גרינפלד]

א] ראש השנה – מדוע נקרא היום ראש השנה ולא ראשית השנה? כי השפעת יום זה היא בבחינת ראש, המשפיע ונותן חיים לכל איברי האדם. כך משפיע היום חיים של תשובה ומעשים טובים לא רק לימי התשובה, אלא לשנה כולה.​

לחץ כדי לכווץ...

ויל"ע ממתני' ריש ראש השנה שיש ד' ראשי שנים, ולא נקראים ראשית. ואולי אגב ראש השנה לשנים.

אגב כמדומה שבפחד יצחק דן בלשון המשנה ריש פ"ד "יום טוב של ראש השנה", מה ההדגשה בתיבת "יו"ט". ויתכן שבא להדגיש שלא עוסקים בשאר הראשי שנים. ויל"ע בזה.​