למענך אלקים חיים
וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ וגו' (ל, יט-כ)

בימים הנוראים אנו מבקשים 'זכרנו לחיים' אבל המטרה היא רק 'למענך אלקים חיים' - חיים של עבודת ה'. וזהו שנאמר כאן וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים – אבל לא למטרות גשמיות, אלא לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ – אלו הם החיים האמיתיים!​

(הגה"ק המגיד מדובנא זי"ע, תורה שבכתב)​
 
תוכנית המוזיאון
אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם (דברים כט, ט) התחיל משה לפייסם, אתם נצבים היום, הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה, והרי אתם קיימים לפניו (רש"י).
בפירושו של רש"י כאן אנו לומדים שהפסוק 'אתם נצבים' הוא גם כהבטחה לישראל לדורי דורות שלעולם לא יעשה הקב"ה בהם כלייה ח"ו, תמיד יהיו חיים וקיימים וניצבים! אומות ואימפריות גדולות במשך הדורות נמחקו ונאבד זכרם, ורק עם ישראל, שה אחת בין שבעים זאבים, גם לאחר כל הרדיפות והצרות, חי וקיים לנצח נצחים.

כה דרש האדמו"ר הגה"ק בעל שפע חיים מצאנז זי"ע באחת משיחות קדשו: 'אותו רשע ימש"ו רצה להקים במחנה ההשמדה באושוויץ 'מוזיאון', ששם יהיו תשמישי קדושה, ספרי תורה, ומנורות וכדומה, כדי שיוכלו לראות לדורות הבאים שפעם הייתה בעולם איזו אומה של יהודים, ואלו היו חפציהם ותשמישיהם... אולם בעוד שאותו רשע ימש"ו הלך לאבדון ונאבד זכרו מן העולם ולא נודע מקומו, עַם ישראל חי וקיים'!
תורה שבכתב​
 
חֹטֵב עֵצֶיךָ וְשֹׁאֵב מֵימֶיךָ

בתחילת פרשתנו (כט, י) נאמר שמשה רבינו כינס כל ישראל, כולל את 'חֹטֵב עֵצֶיךָ' ו'שֹׁאֵב מֵימֶיךָ'. לדעת רש"י, מדובר בכנעניים שבאו בימי משה להתגייר, ומשה נתן להם תפקיד להיות חוטבי עצים ושואבי מים. הרמב"ן מבאר שאמנם הם התגיירו, כי גם אחד משבעה אומות שבא להתגייר מקבלים אותו (רש"י לעיל כ, יח), אבל בכל זאת לא כרת עמהם משה ברית. יצויין שבפירוש 'ר"י בכור שור' כתב, ש'חוטב עציך' – הם העבדים, ו'שואב מימיך' – הן השפחות שהדרך שלהן לשאוב מים, כאמור (בראשית כ, יא) לעת צאת השואבות. היות ומלאכת שאיבת המים גרועה יותר מחטיבת עצים, לכן נאמר מחוטב עציך עד המדרגה הפחותה יותר של שואב מימיך (משכיל לדוד).
תורה שבכתב​
 
חיזוק ליהושע • כתיבת התורה ומסירתה לכהנים • מצות הקהל

נלמד שמשה אמר ליהושע שיכניס את העם לארץ יחד עם הזקנים, וה' אמר ליהושע שהוא לבדו ינהיג את העם. משה כתב את כל התורה ומסר אותה לכהנים. בחג הסוכות של השנה שלאחר השמיטה, יש להקהיל את כל ישראל, אנשים נשים וטף, בבית המקדש, שם מקריא המלך בחומש דברים, במטרה ללמוד לשמוע וליראה את ה'.

עם הזקנים:

משה קרא ליהושע, ובנוכחות כל ישראל אמר לו: חזק ואמץ! כי אתה, ביחד עם זקני העם – בהתאם לעצה והדעה שלהם, תביאו את ישראל אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותיהם לתת להם, ותנחילו להם את הארץ. אל תירא יהושע ואל תחת, כי ה' ההולך לפניך, הוא יהיה עמך, ולא יתן לך רפיון וחולשה באחיזתך בו, ולא יעזוב אותך.

מנהיג אחד:
משה אמנם אמר ליהושע שינהיג יחד עם הזקנים, אולם הקב"ה אמר ליהושע: אתה לבדך תביא את העם, והכל תלוי רק בך בלבד, טול מקל והכה כל קודקוד ראשם בהנהגה תקיפה, כי רק מנהיג ('דַבָּר') אחד יש לדור ולא שני מנהיגים!

כתיבת התורה:
באותו היום כתב משה את כל התורה כולה, וכשנגמרה כתיבתה מסר את התורה לבני שבטו, הכהנים משבט לוי, הנושאים את ארון ברית ה', וכאשר כל ישראל תבעו שגם הם רוצים לקבל את התורה, מסר משה את התורה גם לכל זקני ישראל.

בשנה השמינית:
מצות הקהל מתקיימת אחד לשבע שנים, בחג הסוכות של השנה השמינית, השנה שלאחר שנת השמיטה, שהיא למעשה השנה הראשונה של המחזור הבא, אך היא נקראת עדיין שנת השמיטה, משום שנוהגים בה דיני שביעית בתבואה שגדלה בשביעית ונקצרת בשמינית.

בימה בעזרה:
באותו חג הסוכות, בזמן שכל ישראל באים לבית המקדש, המקום אשר יבחר ה', במטרה ליראות את פני ה', היו מעמידים בימה של עץ בעזרה של בית המקדש, ועל גבי הבימה היה המלך קורא לעיני ובאוזני כל ישראל חלקים נבחרים מתוך חומש דברים.

איש בל יעדר:
אל מעמד זה יש להקהיל את כל ישראל ללא יוצא מן הכלל, האנשים הזכרים, [כולל הגרים אשר בערי ישראל] – במטרה ללמוד; הנשים – במטרה לשמוע (את המצוות השייכות להן), והטף – במטרה לתת שכר להורים על כך שהביאו אותם.

ללמוד ליראה:
כל אלו יבואו במטרה לשמוע וללמוד, ולהתיירא מפני ה', ובכך ישמרו ויעשו את כל דברי התורה הזאת. ואילו הבנים הקטנים אשר אינם יודעים להבין היטב את דברי הקורא, בכל זאת ישמעו וילמדו להתיירא מפני ה', וימשיכו ביראת שמים כל הימים אשר ישראל חיים על אדמת ארץ ישראל שהם יורשים מעבר לירדן.
תורה שבכתב​
 
נאמנותו הרבה של משה רבינו ע"ה

עוד נתכוין בסמיכות וה' אמר אלי למאמר לא אוכל וגו', להודיע נאמנות עבדותו לבורא ברוך הוא, שהגם שלא יוכל עוד לצאת ולבא, אם יאמר אליו ה' עבור את הירדן יהיה מתאזר ועומד ומשמש להכניסם לארץ, ולא היה נמנע מצד שלא היה יכול לצאת ולבא, אלא שה' אמר אליו לא תעבור וגו'.
(אור החיים הק' - בפרשתנו, אור לישרים)​
 
עד שעשה אותם שלמים
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת עַד תֻּמָּם (לא, ל)

לא נאמר 'עד תומה' – שפירושו עד השלמת התורה, אלא 'עַד תֻּמָּם' – משה רבינו לימד והחדיר את בבני ישראל את התורה, עד שהשלים את ישראל, והפך אותם לאנשים שלמים.​

(הגה"ק רבי חנוך העניך מאלכסנדר זי"ע, תורה שבכתב)​
 
נקודות בספר תורה

בפסוק בפרשת השבוע (דברים כט, כח) והנגלות לנו ולבנינו, יש בספר תורה נקודות על המילה 'ולבנינו' יש נקודות בספר התורה, לרמז שיש לדרוש תיבה זו [למעט שגם על החטאים הגלויים לא העניש ה' את הרבים רק לאחר שעברו את הירדן וקיבלו על עצמם את השבועה בהר גריזים והר עיבל, ואז נעשו עַרֵבים זה לזה]. כיוצא בזה אנו מוצאים בכמה מקומות בתורה (בראשית יח, ט; לז, יב; במדבר ג, לט) שיש נקודות מעל מילה כדי לדרוש אותה, רש"י בפרשת וירא (יח, ט) מביא את הכלל, שכל מקום שהאותיות ללא ניקוד מרובות על המנוקדות, יש לדרוש את האותיות שאינן מנוקדות, וכאשר המנוקדות מרובות על שאינן מנוקדות, יש לדרוש את המנוקדות.
תורה שבכתב​
 
חיזוק ליהושע • צרות והסתר פנים כשיחטאו ישראל • כתיבת ולימוד שירת האזינו


נלמד שטרם מיתת משה קרא ה' לו וליהושע אל אוהל מועד למסור לו דברי חיזוק וזירוז. במעמד זה אמר ה' שכאשר יחטאו ישראל יבואו עליהם צרות וה' יסתיר מהם את פניו. כך גם ציוה ה' לכתוב את שירת האזינו וללמדה לישראל, כדי שהיא תהיה עדות לישראל על ההתראה שנמסרה להם שלא יחטאו.

זירוז וחיזוק:

טרם מותו של משה אמר לו ה': הן קרבו הימים שלך למות, ולכן עליך לקרוא ליהושע, ושניכם התייצבו באוהל מועד, שם אזרז ואחזק את יהושע בהנהגת העם. ואכן משה ויהושע הלכו והתייצבו באוהל מועד, כאשר ה' נראה שם באמצעות עמוד-ענן, כאשר עמוד הענן עמד בפתח האוהל.

הפרת הברית:
כה אמר ה' למשה באותו מעמד: הנך עומד להסתלק מן העולם ולשכב ביחד עם אבותיך, ואז יקום העם הזה ויטעה אחרי האלילים של הגוים הנכרים שהם באים לגור ביניהם בארץ, והיהודים יפרו את הברית אשר כרתו עמי.

הסתר פנים:
לכן, בגלל כל הרעה שהם עשו, לפנות אחרי האלילים, אזי ביום ההוא יחרה אפי בעם, אני אעזוב אותם, ואסתיר את פני מהם כאילו שאיני רואה את צרתם. הגוים יאכלו ויבזזו אותם, וצרות רבות ורעות ימצאו אותם. בעת ההוא יאמרו ישראל: 'הלא בגלל שה' אינו נמצא בקרבי, לכן מצאו אותנו הרעות הללו!'.

כתיבת שירת האזינו:
עוד הוסיף ה' ואמר למשה וליהושע: כעת, כתבו לכם את 'שירת האזינו', מתחילתו עד סופו. מלבד הכתיבה עליכם גם ללמד את השירה לבני ישראל, וגם להניח אותה בתוך פיהם של ישראל שיהיו המילים שגורות בפיהם. כל זאת במטרה ששירת האזינו תהיה עדות בישראל שהתריתי בהם שהעונשים יבואו בגלל החטאים.
תורה שבכתב​
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון